ייצוב אוכלוסין

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף ייצוב אוכלוסייה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

ייצוב אוכלוסין הוא נקיטה בקווי מדיניות, טכנולוגיות ומוסדות כדי לשמור על גודל יציב של האוכלוסייה האנושית למשך דורות רבים. בעיני אנשי סביבה רבים, כמו גם אנשי כלכלה אקולוגית אוכלוסייה בגודל יציב, היא תנאי הכרחי לכלכלה בת קיימא ולחברה בת קיימא.

בחלק גדול מהחברות המסורתיות שהצליחו לשרוד על פני אלפי שנים היתה מדיניות של ייצוב אוכלוסין. לחלופין האוכלוסייה גדלה בקצב איטי שווסת על ידי אמצעי מניעה שונים וכן על ידי תמותת ילדים גבוהה, מחלות, רעב, מלחמות, וכן על ידי רצח עם, הגירה ו/או כיבוש של שטחים נוספים. בתקופה המודרנית גידול אוכלוסייה ווסת על ידי שילוב של אמצעי מניעה, הגירה, רצח עם יחד עם גידול מהיר של אוכלוסיית העולם הודות לשינויים בחקלאות כמו חקלאות כרות והבער והתקדמות טכנולוגית בתחומי החקלאות הממוכנת ששיאם בא לידי ביטוי במהפכה הירוקה ובהנדסה גנטית, וכן הודות לדייג יתר.

גורמים כלכליים תרבותיים וחברתיים, כמו גם תוכניות תכנון משפחה והנגשת אמצעי מניעה, הביאו למעבר דמוגרפי וירידה בקצב ריבוי אוכלוסיית העולם בכל מדינות העולם, לקראת סוף המאה ה-20. למרות ירידה בקצב הריבוי, אוכלוסיית העולם עדיין גדלה בקצב מהיר, ונכון ל-2011 היא מונה יותר מ-7 מיליארד בני אדם.

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גידול אוכלוסין
אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).

הגידול באוכלוסיית העולם נחשב לבעיית קיימות מרכזית, אשר גורמת להחרפת רוב או כל הבעיות הסביבתיות המוכרות לנו: החל מהתחממות עולמית, עבור בזיהום, הכחדת מינים, ניצול מים מתוקים, סחף קרקע וכלה בכילוי משאבים מתכלים כמו דלק מחצבי או עופרות מתכת וכילוי משאבים מתחדשים כמו דייג יתר או כריתת יערות. יחד עם שינויים בטכנולוגיה ובצריכה לנפש גודל האוכלוסייה מהווה את אחד היסודות הבסיסיים בנוסחת I PAT, שנועדה להערכה גסה של השפעה סביבתית של פעילות אנושית.

ההשפעות הישירות של גידול אוכלוסין הן הקטנת כמות ההון הטבעי לנפש לנפש והשחתת הסביבה באופן ישיר (כך שיש אפילו ירידה בכמות ההון הטבעי). נוסף להשפעות אלה, גידול אוכלוסין תורם לתופעות כמו מלחמה, אי שוויון, שחיתות, עוני ורצח עם, ותופעות אלה מחריפות את המשבר הסביבתי ומקשות על חברות לזהות ולהתמודד עם משברים כאלה ויוצרות בעצמן משברים חברתיים וקיומיים חשובים.

הכלכלן ג'וליאן סיימון טען כי האנושות תוכל להאכיל את אוכלוסיית העולם במשך 7 מיליארד השנים הבאות, נקודה זו מובאת בצורה תדירה על ידי זרם אופטימיזם טכנולוגי וכלכלנים כלכלה נאו-קלאסית המאמינים בצמיחה כלכלית אינסופית.

בתגובה לכך מציין הביולוג וההיסטוריון ג'ארד דיימונד בספרו התמוטטות כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי ינבע מכך גידול מעריכי, שכתוצאה ממנו, בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ, בעוד 2,000 שנה תהיה מסת כלל האנושות שווה למסה של כל כדור הארץ, ובעוד 6,000 שנה מסת בני האדם תהיה שווה למסה של כל הייקום המוכר לנו.[1]

ייצוב אוכלוסין בחברות מסורתיות

פסלים מנותצים באיי הפסחא. גידול אוכלוסיית האי, לווה בבירוא יערות לשם גידול חקלאות, לצד הכחדת מינים שסיפקו בעבר מזון ומוצרים מועילים לתושבים. לבסוף גדולה האוכלוסייה מעבר ליכולת הנשיאה האקולוגית של האי. השילוב של גידול אוכלוסין, תנאים סביבתיים שאופייניים לאי, תרבות שקידשה סמלי סטטוס של הקמת פסלים ותחרות בין שבטי האי, הובילה לבירוא יערות קיצוני. כתוצאה מכך צנחה אוכלוסיית האי מכמה עשרות אלפי אנשים לכמה אלפי אנשים, והציביליזציה באי רוסקה והתדרדרה לקניבליזם, למלחמות ולרעב עוד לפני בוא האירופאים. אסונות חברתיים וסביבתיים מאוחרים יותר (לאחר המפגש עם האירופאים) הורידו את אוכלוסיית האי לשפל של 111 אנשים - פחות מאחוז מאוכלוסייה האנושית המקורית.

בחברות מסורתיות רבות היו קיימות שיטות להקטנת גידול האוכלוסייה, או להקטנת אוכלוסייה גדולה מידי ביחס למשאבים שלה. אלו כללו:

  • שימוש באמצעי מניעה טבעיים כמו משגל נסוג, שיטת "הימים הבטוחים".
  • מוסדות לדחיית גיל הנישואים, בעיקר של בני עניים - כמו דרישה לנדוניה מצד הגבר או האישה. הצורך בנדוניה הבטיח שרק משפחות בעלות הון גבוה מספיק יכלו להשיא את בניהם ובנותיהם. במקביל, קיים טאבו חזק בחברות מסורתיות נגד הריון מחוץ לנישואין, והפליה חזקה נגד נשים הנכנסות להריון כזה, ונגד ילדים שנולדו כך. לדוגמה דיני ירושה שמפלים כנגד ממזרים (ילדים שאינם "חוקיים"), כך שהסיכוי שלהם להתחתן ולהוליד ילדים קטן יותר.
  • המנעות מכניסה להריון על ידי הנקה ממושכת (שיטה שנהוגה לדוגמה בקרב שבטי ציידים לקטים)
  • הפלה - לדוגמה על ידי השמת אבנים חמות על בטן האישה.
  • רצח תינוקות מייד עם היוולדם.
  • מלחמות כיבוש, שוד או ושמד נגד שכנים. דבר זה גרם הן ללקיחה של עוד שטחים או משאבים (לדוגמה קולוניאליזם אירופי או וויקינגי) וגם הוביל לוויסות כמות הצעירים העניים. דוגמה קיצונית להיבט זה הוא "מסע הצלב של הילדים" שבו נשלחו ילדים אירופאים ל"מסע צלב" שהסתיים ברובו במכירתם לעבדים.
  • עידוד הגירה החוצה של אוכלוסיות - לדוגמה בזמן הרעב הגדול באירלנד ב-1845, ובמשך מאות שנים של עידוד הגירה החוצה של תושבי אירופה אל העולם החדש ולאפריקה.

התרחשו מספר מקרים בהם האוכלוסייה האנושית בחברות מסורתיות דרשה משאבים גדולים מדי מכדי שהסביבה הטבעית היתה יכולה לספק ועברה פיצוץ אוכלוסין. דבר זה יצר אפקט של "גלישת יתר" שבו גודל האוכלוסייה עלה בהתמדה לפעמים במשך מאות או אלפי שנים, עד להתרסקות מהירה, שלוותה במלחמות אזרחים, קניבליות, רעב ועוד. בחלק מהמקרים כמו באיי פיטקרן או בהתיישבות הנורדית בגרינלנד הדבר הסתיים בהכחדה מוחלטת של תושבי הציביליזציה. במקרים אחרים כמו האנססזי, המאיה, ואיי הפסחא הדבר הסתיים "רק" בירידה דרסטית בכמות האנשים ובאיכות חייהם, הרס התרבות, נדידה של הפליטים לתרבויות ולמקומות אחרים. מקרים אלה מתועדים בספר התמוטטות של ג'ארד דיימונד.

ייצוב אוכלוסין באי טיקופיה

באי הטרופי הזעיר טיקופיה, פיתחו בני האי שיטה של גננות יערות מאכל שיחד עם דייג וייצוב אוכלוסין איפשרה להם לקיים חקלאות בת קיימא מוצלחת תוך צפיפות אוכלוסין פיסיולוגית גבוהה, במשך כ-3,000 שנה. לפי ג'ארד דיימונד, תושבי האי המבודד הצליחו להחזיק אוכלוסייה של 1,200 איש על אי בעל שטח של חמישה קילומטרים רבועים (קמ"ר), כלומר בצפיפות אוכלוסין של 240 אנשים לקמ"ר. לפי דיימונד, צפיפות האוכלוסין הפיסיולוגית של האי (כמות האנשים לקילומטר רבוע ראוי לעיבוד) היתה 312.[2] (חלק ממשאבי האי באים גם מהים). דיימונד מעיר כי זו צפיפות גבוהה יחסית לחקלאות בת קיימא מסורתית.

בספר התמוטטות מתאר ג'ארד דיימונד את שיטות החקלאות והשגת המזון באי, כמו גם את התנאים הסביבתיים והחברתיים שאפשרו לבני האי לשמור על קיימות למשך תקופה ארוכה. מתוך תנאים אלה, היבט מרכזי חשוב היה שמירה על אוכלוסייה יציבה. דיימונד מונה 7 צעדים של ייצוב אוכלוסין בהם נקטו בני האי:[2]

  • משגל נסוג לבני האי לא היו אמצעי מניעה מודרניים ולכן שימשה שיטה זו כאמצעי מניעה.
  • הפלה על ידי לחיצות או השמת אבנים חמות על בטנה של האם בשלבי הריון מאוחר.
  • רצח תינוקות תינוקות בלתי רצויים היו נרצחים מייד עם היוולדם, עם על ידי הפיכה על הבטן או על ידי חנק.
  • חיי רווקות אמצעי זה ננקט בעיקר על ידי גברים ונשים שהיו עניים מכדי שתהיה להם חלקה גדולה מספיק לקיום משפחה. גברים ונשים אלה לא התנזרו מחיי מין, אלא השתמשו בשיטת משגל נסוג והפלות כדי להימנע מלהביא ילדים.
  • התאבדות לבני האי העניים היו צפויים חיים קשיים ורוויי סבל. הם היו צפויים למוות ממושך ברעב בתקופות דלות ביבול (כמו בעקבות סופה) ולכן העדיפו רבים מהם להתאבד בתקופות אלה אם על ידי תלייה (שנפוצה אצל גברים) או בשחייה לים (נפוצה בקרב נשים).
  • מסע מסוכן לים אמצעי קרוב להתאבדות היה נסיון להגיע לאיים אחרים על ידי צעירים בסירה. הסיכוי להגיע לאיים הסמוכים שנמצאים במרחק מאות קילומטרים, בסירות הזעירות של בני האי בים רווי סערות טרופיות היה קטן מאוד.
  • מלחמת שמד ורצח עם לפני כמה מאות שנים, התמוטט מפרץ צדפות ולא איפשר עוד קיום לבני שבט אחד באי, הם פלשו לשטחו של שבט אחר, הרגו את כל תושביו והשתלטו על השטח. כעבור דור נוסף הם השתלטו על שטחו של שבט נוסף. בני השבט שהיו בים באותו זמן, ראו את המתרחש והעדיפו לנסות להגיע למקום אחר (ולמות בסיכוי גבוה), מאשר לנחות בחוף אל מוות ברצח וודאי.

נסיונות ייצוב אוכלוסין בתקופה המודרנית

צריכת האנרגיה הכוללת של מדינות נבחרות יחסית לגודל האוכלוסייה. רוב הגידול בצריכת האנרגיה בארצות הברית בשנים האחרונות לא נובע מגידול בצריכת אנרגיה לנפש, אלא מגידול אוכלוסין. לעומת זאת בסין מגמת הגידול בצריכת האנרגיה בשנים האחרונות נובעת רק מגידול הצריכה לנפש, שכן גידול האוכלוסייה במדינה הואט מאוד.

ייצוב אוכלוסין בסין

הדוגמה המוכרת ביותר בעולם המודרני למדיניות של בקרת אוכלוסין היא סין המודרנית שהחליטה על מדיניות הילד האחד - סנקציות חמורות נגד זוגות שיביאו יותר מילד אחד. מדיניות זו לא חלה על מיעוטים קטנים בסין.

מדיניות הילד האחד נחלה הצלחה בהיבט הצר של ייצוב האוכלוסייה. אבל היו ועדיין יש לה השלכות חברתיות קשות כמו הזנחת ילדים ונטישת תינוקות (בעיקר ילדות), והיא נחשבת דרקונית ובלתי ישימה בחברה דמוקרטית, וזוכה לביקורת מצד פעילי זכויות אדם, היו גם מקרים של סינים שהגיעו לארצות הברית וזכו למקלט בטענה שסין הפרה זכויות אדם יסודיות - הזכות להתרבות. בספר מעבר לצמיחה הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי מעיר כי המדיניות הסינית היתה מאוחרת מידי - לאחר שסין כבר הגיע למצב של מיליארד בני אדם בשטחה. הביולוג ג'ארד דיימונד סוקר בפרק בספר שלו התמוטטות את הבעיות הרבות שבפניהן ניצבת סין המודרנית - לדוגמה סחף קרקע נרחב של אדמותיה, מדבור ועוד. דיילי קובל כנגד פעילי זכויות האדם כי הפגיעות בזכויות האדם בסין לא קשורות רק להגבלת ילודה אלא לפגיעות בזכויות אדם בכלל בסין - כולל לדוגמה הוצאות להורג. [3]

טענה עקרונית יותר של דיילי היא כי בשיח של הזכויות, אין אזכור לזכות של בני אדם להיוולד בחברה בה פיצוץ אוכלוסין אינו מהווה בעיה. כלומר מצד אחד התערבות של החברה בנושא הילודה, גורמת לפגיעה בחופש הפרט. ומצד שני אותה התערבות מקטינה איומי קיימות שפוגעים בצורה קשה בחופש הפרט כגון זיהום, רעב המוני, עוני, מלחמה ורצח עם. דיילי מדגיש כי זכות לילודה צריכה לבוא יחד עם אחריות לגבי גורל הילדים. [3]

מלבד היבטים של זכויות אדם, עצירת גידול אוכלוסיית סין לווה מאידך בהגדלה דרסטית של הייצור והזיהום ושל צריכת מוצרים וצריכת משאבים לצרכי ייצור וצריכה. העובדה שלרוב המשפחות יש רק ילד אחד, יחד עם תרבות הצריכה בשילוב של הגדלת כמות העבודה והפחתת כמות שעות הבילוי המשותפות עם הילדים, הביאו למצב שבו משפחות סיניות רבות קונות הרבה עבור ילד זה. כך שסך טביעת הרגל האקולוגית וצריכת משאבים מתכלים ומתחדשים והזיהום בסין לא ירדו אלא עלו. היבט זה מראה כי ייצוב אוכלוסין לבדו, אינו תנאי מספיק לכלכלה בת קיימא.

ייצוב אוכלוסין במדינות אחרות

החברה המודרנית מתקשה להגיע לייצוב אוכלוסין. אוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה גדלה בגלל שילוב של גידול עצמי והגירה. הגידול העצמי מוזן על ידי אידאולוגיה של הימין הפרוטסטנטי והקתולי שמתנגד לאמצעי מניעה או לתכנון משפחה. בנוסף קיים שיח פוליטי ותרבותי שמעודד גידול וצמיחה בכלל, וגידול אוכלוסין בפרט. הרמן דיילי העריך בשנת 1996 כי ממשלת ארצות הברית אינה אוכפת בצורה נוקשה מידי מדיניות הגירה, משום שמדיניות זו משרתת אינטרסים של האליטה הכלכלית שלה - הספקת כוח עבודה זול ממדינות דרום אמריקה. [3]

אירופה חוותה למשך זמן מה ירידה באוכלוסייה שלה בגלל ירידה בפריון הילודה. מצד שני מדינות אירופה חוות הגירה של פליטים ומהגרי עבודה רבים ממדינות העולם השלישי.

קיימת מגמה כלל עולמית של הקטנת קצב גידול האוכלוסייה בכל המדינות. מגמה זו מושפעת מהקטנת מספר הילדים לאישה (הפריון) בגלל איחור גיל הנישואים, יציאת נשים לשוק העבודה, ייקור גידול ילדים והשקעה מרובה בכל ילד, גישה לאמצעי מניעה, פרידה של בני הזוג בגלל עבודות מרוחקות, שיעור גירושים עולה, בצד זאת קיימות מגמות של הקטנת מוות של תינוקות, הארכת תוחלת החיים שתורמים לגידול אוכלוסין. בצד זה קיים גידול של צריכת מוצרים ומשאבים.

גורמים המשפיעים על ייצוב אוכלוסין

גישה לאמצעי מניעה

אמצעי מניעה, בעיקר הגלולה למניעת היריון וקונדום, הם הצורה הנפוצה ביותר לבקרת אוכלוסין. אמצעי טכנולוגיה אלו הם ההבדל העיקרי בין בקרת אוכלוסין מסורתית (שהתבססה יותר על הפלות, התנזרות, רצח, מלחמות ועוני) לבין בקרת אוכלוסין מודרנית.

השימוש באמצעי מניעה נפוץ כיום בחברה המערבית, אבל הוא זוכה להתנגדות הכנסייה ולגופים דתיים-ימניים בעיקר בנצרות בארצות הברית וביהדות. לדוגמה הפצת אמצעי מניעה הייתה בלתי חוקית בארצות הברית, גם במהלך המאה ה-20, ופמיניסטיות שקידמו אמצעים אלה בפומבי נעצרו ונכלאו. פיתוח הגלולה למניעת הריון והתקן תוך רחמי הקלו מאוד על נשים, בעיקר על נשים עניות שבתקופות קודמות יותר נכנסו להריונות לא רצויים. אמצעים אלו קודמו על ידי פמיניסטיות וגרמו למהפכה הן בהקשרים של מעמד האישה בחברה והן בהקשר של שליטה על המשפחה והאוכלוסייה בכלל.

אמצעי מניעה אלה, שבניגוד לקונדום, תלויים יותר בנשים ולא בגברים. עם זאת, גישה לאמצעי מניעה מודרניים היא עדיין דבר שאינו מובן מאליו. באירופה הגישה לאמצעים אלה הייתה קלה יחסית, אבל בארצות הברית היא הייתה כאמור בלתי חוקית ועדיין קיימים בה זרמים דתיים בנצרות שמקשים על הגישה לאמצעים אלה ועל השימוש בהם. ביפן התנגדו הגניקולוגים לשימוש בגלולה בטענה שהמבנה של האישה היפנית שונה מאשר המבנה של האישה המערבית, (במקביל ביפן הייתה כמות גבוהה של הפלות שאותם ביצעו גניקולוגים אלה).

בברזיל הרמן דיילי מעיד כי האליטה הכלכלית במדינה מנעה גישה לאמצעי מניעה עבור השכבות החלשות בשנות ה-70 של המאה ה-20. אחוזי הפריון בברזיל היו באותו זמן נמוכים עבור המעמדות הגבוהים וגבוהים עבור המעמדות הנמוכים. הרמן דיילי טוען כי העניים נשארים עניים על ידי אסטרטגיה כפולה - מצד אחד גישה מרקסיסטית של מניעת גישה של העובדים להון, ומצד שני גישה מלתוסיאנית שמונעת מהם גישה לאמצעי מניעה. [3]

הגישה לאמצעי מניעה קשה בארצות עניות רבות כמו אפריקה, אסיה ודרום אמריקה. במדינות אלה השפעת הכנסייה ומוסדות דת היא לעיתים קרובות חזקה יותר.

מעמד האישה והשכלת נשים

יציאת נשים ללימודים ולעבודה היא היבט חשוב בירידת הפריון בעולם המערבי ובעולם בכלל.

יציאת נשים לעבודה תורמת גם לנכונות קטנה יותר של נשים להיכנס להריון בגלל פגיעה בקריירה ושינוי ערכי בתפיסת הנשים בעיני עצמן ובכלל החברה - מתפקיד עיקרי כאמא, להיבטים נוספים כמו פרנסה, הגשמה עצמית, השכלה ומחקר. ודבר זה מוסיף להורדת הפריון.

התמחות כלכלית ואיחור גיל הנישואין

התמחות כלכלית גוברת וכלכלת מידע מובילה לדרישה של הון אנושי ולשנות הלימודים הארוכות של גברים ונשים. דבר זה, יחד עם חוקים נגד העסקת ילדים מעודד את איחור גיל הנישואין - דבר שמוביל להקטנת הפריון (ובטווח הארוך יכול להאריך את תוחלת החיים של המין כולו).

ייקור גידול ילדים

התייקרות גידול ילדים, בשל גידול האוכלוסייה, בשל דלדול משאבים, ובשל דרישות התמחות גוברות ודרישה לחינוך הן גורם משמעותי בהקטנת מספר הילדים. מגמה זו מכונה מעבר דמוגרפי.

אסטרטגיה K

גידול מעט ילדים בהשקעה של הרבה משאבים בכל ילד נקרא אסטרטגיה K.

הדילמה של אסטרטגיה K מול אסטרטגיה S משפיעה על כל היצורים החיים. באסטרטגיה S עושים הרבה צאצאים, משקיעים בכל אחד מהם מעט, וחלק גדול מהם לא שורד, ובאסטרטגיה K, עושים מעט צאצאים ומשקיעים בכל אחד מהם הרבה במטרה שהוא ישרוד.

תמריצים כלכליים ומוסדות חברתיים יכולים לעודד תושבים עניים להביא מספר גדול של ילדים, או להפך. כאשר אין שירותים טובים של רפואה לגיל הרך, השכלה ופנסיה וכאשר אין חשיבות גדולה להתמחות כלכלית, יש תמריץ גדול יותר להביא מספר גדול יותר של ילדים, הן כדי שחלק מהם ישרדו, והן כדי שהם ייסעו בפרנסת המשפחה ובתמיכה בהורים בגיל מבוגר. במדינות עניות בעלות שיפור בתחומים אלה יש ירידה בפריון. דוגמה להמחשת היבטים אלה היתה במחקר משווה בין מאלי באפריקה (בעלת שירותי רפואה וחינוך טובים יחסית) לעומת בנגלדש באסיה.

זיהום וגורמים נוספים

זיהום, בעיקר על ידי משבשים אנדוקריניים גורם לירידת ספירת זרע ולפגיעה בפוריות של נשים וגברים. קיימים טיפולי פוריות, אבל אלה הם יקרים ולפעמים כואבים ומסוכנים.

העדר וויסות אוכלוסין

אם נכשלים מאמצים של וויסות אוכלוסין באיזור מסויים, ואין שינוי טכנולוגי להגדלת זמינות המזון, התוצאה היא אסון מלתוסיאני - הדבר יכול להוביל להגירה מאסיבית מצד אחד (דבר שמעביר את הבעיה למדינה אחרת), מלחמות או רצח עם (כפי שהתרחש ברואנדה ב-1994) או התמוטטות כוללת של החברה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

אוכלוסין

מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב

אוכלוסיית העולם

סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב'

גידול אוכלוסייה בישראל: אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - פריון הילודה בישראל - והארץ מלאה - הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל - פקקי תנועה בישראל - משק המים בישראל - הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים