סלקציה ל-r/K

באקולוגיה ובכלכלה אקולוגית סלקציה ל-r/K (באנגלית: r/K selection) היא תאוריה המתייחסת לסלקציה של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection נטבע על ידי האקולוגים Robert MacArthur ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.

הברירה בין אסטרטגיות רבייה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה בני אדם, דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק, רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצאים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן בתנאי הסביבה הספציפית בה מדובר. אף אסטרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו בית גידול בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.

בקרב עצים וצמחים ניתן להבחין באסטרטגיית K או r לפי כמות המזון שמעניק הצמח לזרעים. לדוגמה, יש עצים שמייצרים כמות גדולה של זרעים ונותנים להם לעוף ברוח כך שבכל שנה עץ אחד יכול להפריח עשרות אלפי זרעים, לעומת זאת עצים כמו עץ הקוקוס מייצרים כמות קטנה בהרבה של זרעים. יש עצים המייצרים פירות שמיועדים להיאכל על ידי בעלי חיים, כדי לאפשר לזרע לנבוט במקום מרוחק מהעץ כך שסיכוי הנביטה שלו טובים יותר, וכך גם העץ יכול להגדיל את מספר המקומות שאליהם מגיעים הזרעים. דבר זה דורש השקעת יותר אנרגיה בכל צאצא אף כי עצי פרי מייצרים בדרך כלל מאות פירות בכל שנה.

ניתן להבחין כי בקרב בעלי חיים גדולים יותר, וכן בקרב יצורים בעלי מוח גמיש יותר, יש נטייה גדולה יותר לסלקציית K שניכרת גם בכך שלוקח זמן רב עד שהצאצא מגיע לבגרות מינית (עד אז הוא זקוק להגנה ולסיוע מהורה אחד לפחות). במילים אחרות - מוח גמיש יותר או מוח מפותח יותר הוא מוח שיכולת הגמישות והחיווט מחדש שלו היא גבוהה יותר, כך שהצאצא נולד עם פחות אינסטינקטים וצריך ללמוד מיומנויות שונות תוך כדי החיים (בדרך כלל בליווי הורה או מבוגר מגן). ככל שתכונה זו חזקה יותר יש צורך ביותר השקעה מצד ההורים. מצד שני תכונה כזו מאפשרת גמישות גבוהה יותר ויכולת הסתגלות לנסיבות משתנות רבות יותר. הורים של ייצורים קטנים אינם יכולים להגן טוב על הילדים שלהם מפני טורפים גדולים ולכן הגיוני יותר לבחור בסלקציה R. כמו כן בקרב יצורים קטנים יש גבול למידת הגמישות של המוח וליכולת הלימוד שלו מחדש, כך שיש גבול למידת התועלת מטיפוח ולימוד של הורים. לימוד הוא דבר חשוב יותר בקרב יצורים עם התמחות מעטה יותר - לדוגמה אוכלי כל כמו חזירים או קופים או בקרב יצורים שחיים בסביבה מורכבת יותר.

התאוריה צברה פופולריות בשנות ה-70 וה-80 והיא שימשה ככלי היוריסטי, אבל היא איבדה מחשיבותה בתחילת שנות ה-90 כאשר נמתחה עליה ביקורת מצד מספר מחקרים אמפיריים. תאוריית הסלקציה ל-r/K הוחלפה על ידי פרדיגמת "היסטוריית חיים", אם כי תאוריה זו מכילה היבטים רבים שחשובים לתאוריה המקורית.

סלקציה ל-K בבני אדם

בני אדם הם אחד המינים הגדולים ובעלי מוח מפותח ולכן יש להם באופן ביולוגי סלקציה חזקה לכיוון K בדומה לסלקציה דומה שקיימת בקופי אדם אחרים (קופים גדולים בעלי מוח מפותח). ברוב המקרים אשה יולדת במהלך חייה לכל היותר 10-15 ילדים, ההריון נמשך 9 חודשים, וברוב המקרים נולד ילד אחד. הבגרות המינית מגיעה בגיל 12-14 שנים (זאת לעומת רוב היונקים שבהם בגרות כזו היא עניין של חודשים או לכל היותר שנים ספורות). להשוואה אצל דוב חום, יונק גדול יותר מהאדם, הדובה יולדת בדרך כלל שני גורים (עד 6 גורים) והבגרות המינית היא בגיל 4-8 שנים. [1] שימפנזים הם בעלי הריון של 8 חודשים וגם כן יולדים בדרך כלל ילד אחד. [2]

יש מתח מהותי בין גוף האישה, גודל המוח אצל תינוקות, ואורך ההריון. ככל שהתינוק הנולד הוא גדול יותר כן הוא מסוגל להיוולד עם מוח גדול יותר. מצד שני פירוש ראש גדול יותר פירושו שתעלת הלידה צריכה להיות גדולה יותר או שהדבר בא לידי ביטוי בקשיי לידה וסכנת מוות של תינוקות ונשים במהלך הלידה. באופן מובהק התינוק האנושי נולד עם מוח גדול יחסית למשקל גופו. כתוצאה מכך התינוק האנושי הוא חסר ישע עד גיל שנה לפחות - הוא אינו יכול להתנייד בכוחות עצמו, צורך בעיקר חלב, ואינו יכול להגן על עצמו, הוא תלוי מאוד בהוריו לפחות עד גיל שנתיים. אצל רוב היונקים תינוק יכול ללכת תוך מספר שעות מרגע לידתו. תהליך ארוך יחסית של לידה מאפשר התפתחות של המוח בתנאים מוגנים.

מאפיין נוסף וחשוב אצל בני אדם הוא שחלק גדול מהלימוד שחיוני כדי לשרוד נעשה במהלך החיים ולא יכול להיות מובנה כחלק מהמוח. משום כך המוח שהתפתח צריך לעבור התאמות שונות (כמו לימוד שפה) במהלך החיים ודבר זה דורש זמן.

באופן מסורתי כמות מסויימת של תינוקות וילדים מתו בגיל צעיר לפני בגרות מינית. בתקופת ימי הביניים ובשלבים הראשונים של המהפכה התעשייתית מדובר היה בכמות של חצי עד שני שליש מהילדים. כמות זו של תמותת ילדים נראית לנו היום גבוהה מאוד אבל בעולם החי מדובר למעשה בכמות נמוכה מאוד של תמותת צאצאים.

עם התקדמות המהפכה התעשייתית התרחשו מספר תהליכים של הגברת סלקציית K בצורה ניכרת בקרב בני אדם - ירידה בתמותת תינוקות בלידה ושיפורים אחרים בהיגיינה, תזונה, בטיחות, רפואה מונעת ורפואה, התמחות כלכלית שהובילה לנישואין והתחלת הולדת ילדים בגיל מאוחר יותר, השקעה גבוהה יותר בכל צאצא במשך שנים ארוכות יותר (הגדלת כמות ההשקעה בכל ילד). במקביל התפתחו אמצעי מניעה ומשתפר מעמד האישה, שבין השאר מקטינים כמות של לידות לא-מתוכננות.

אחת ההשפעות החשובות של הפמיניזם הוא פיתוח של אמצעי מניעה שהאישה יכולה לשלוט בהן כמו גלולה למניעת הריון. בעבר אמצעי מניעה היו בעיקר של הגברים (בעיקר קונדום) כך שנשים לא קבעו ברוב המקרים את כמות הילדים במשפחה. גם המושג של תכנון משפחה והשפעת הנשים על כמות הילדים שתהיה במשפחה הוא מושג חדש ומודרני יחסית. התפתחות הגלולה הייתה מלווה במאבקים פוליטיים ותרבותיים משמעותיים ברחבי העולם וניסיונות של האליטה הגברית, הממסד הדתי או מוסדות אחרים (כמו רופאי נשים שהיה להם אינטרס כלכלי להמשיך בהליכים כמו הפלות) למנוע מנשים גישה לאמצעי מניעה אלה. הגלולה נגד הריון הובילה מספר שינויים תרבותיים וחברתיים חשובים והשפיע בצורה חזקה על מוסד הנישואין ועל מעמד האישה. בעבר חיים משותפים היו מובילים בצורה מהירה להריון. מסיבה זו גם התפתח מוסד הנישואין בניסיון להגן על ילדים ו/או נשים עם ילדים מפני נטישה ולספק לחברה אמצעי כדי להקטין בעיה של ילדים או משפחות ללא תמיכה כלכלית מצד גברים. הגלולה אפשרה תכנון מספר הילדים, תכנון הזמן שבו תהיה הלידה ועוד. כך היא אפשרה לחיות ביחד ולקיים יחסי מין ללא הולדת ילדים. ומשום כך גם הקטינה את החשיבות של מוסד הנישואין. היבט נוסף היה שהדבר איפשר לנשים ללמוד לימודים אקדמיים ולעבוד במיני עבודות בדרך שהייתה קשה הרבה יותר בעבר.

מבחינת תרבות ואידאולוגיה תרבות הצריכה העלתה על נס את הרעיון של מימוש עצמי בעיקר דרך עבודה (קריירה) ותרומה דרך השוק, וכן מעלה את הרעיון לפיו יש להשקיע כסף רב בגידול של כל ילד. גם רוב זרמי הפמיניזם דגלו בכך שאשה צריכה לצאת לעבודה ואף להתפתח ולהתקדם בה כדי להיות מסוגלת לפרנס את עצמה וכדרך להגיע למימוש עצמי, גם על חשבון הולדת ילדים. היבטים תרבותיים נוספים שהובילו חלק מהאנשים להקטין את מספר הילדים היו מלחמות העולם (כך שחלק מהאנשים אומר שהוא לא רוצה להביא ילדים לעולם אכזר כזה) וכן זרמים בקיימות וסביבתנות שדוגלים במספר ילדים נמוך.

סך הדברים אלה הובילו לירידה מתמשכת בכמות הצאצאים פריון הילודה בכל זרמי החברה (במידות שונות) בכל מדינות העולם. נדיר לדוגמה למצוא נשים שמתחילות ללדת בגיל 13-14 כפי שהיה בעבר וכמות הלידות של נשים במהלך חייהן יורדת. דבר זה מכונה מעבר דמוגרפי ויש הסברים שונים לגביו. ההסבר העיקרי נוגע להתמחות כלכלית והצורך בהשקעה גדולה יותר בכל ילד ככל שהחברה עשירה יותר. בחלק מהמדינות כמו במדינות מערביות, יפן ורוסיה דבר זה הגיע לכך שיש זוגות רבים שיולדים 1-2 ילדים לכל היותר ויש גם אנשים שאינם יולדים ילד כלל, מסיבות תרבותיות ולא מסיבות ביולוגיות.

היבטים אחרים של התקדמות טכנולוגית מעלים את כמות הצאצאים שנולדים - והם הורדה ניכרת בתמותה של נשים בגיל הלידה, עליה בתוחלת החיים שלא עקב הצלת תינוקות וילדים (כלומר הגדלת זמן הפריון על ידי מניעת מוות של ההורים), הגדלת משך הפריון של נשים וגברים באמצעים טיפולי פריון והגדלת מספר הילדים בלידה עקב טיפולי הפרייה. שינויים אלה הובילו כמעט בכל המדינות בעולם לתקופה של שיעור גידול אוכלוסין גבוה - כאשר הגידול היה בתקופות שונות במדינות שונות. במדינות אירופאיות לקראת תחילת המאה ה-20 החל שיפור משמעותי במניעת מוות של ילדים ונשים במהלך הלידה, בעיקר בגלל הבנת החשיבות של היגיינה. שינויים דומים הובילו לירידה מתמשכת בכמות הילדים שמתו בתקופת הילדות. עם זאת הנוהג של להביא 5-10 ילדים נמשך למשך כמה עשורים, עם הזמן הייתה ירידה בשל הלחץ הכלכלי ושינויים תרבותיים. ניתן לראות תהליכים דומים במדינות רבות אחרות שעברו קודם גידול של מספר הלידות וירידה בתמותה ולאחר מכן תהליך איטי של הורדת מספר הילדים למשפחה.

כיום בחברות מודרניות היבטים של קידמה טכנולוגית מובילים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד עקב גיל לידה מבוגר יותר (בגלל התמחות כלכלית), עקב זיהום ובמיוחד על ידי חומר טרטוגני ומשבשים אנדוקריניים.

יש חשיבות גבוהה להיבטים חברתיים בקביעת הנטייה להוליד מספר גדול יותר של ילדים ולהשקיע בכל אחד מהם מעט או בהולדת מספר קטן של ילדים והשקעה מרובה יותר בכל ילד. במדינות עניות, היבטים כמו רפואה ציבורית טובה, מערכת חינוך ציבורי טובה מגדילים נטייה של הורים להוליד מספר קטן יותר של ילדים ולהכווין אותם למסלול של חינוך, לעומת אסטרטגיה אחרת של הולדת מספר גדול יותר של ילדים, שחלקם מת במהלך הלידה או הילדות והם מתחילים לסייע לפרנסת המשפחה בגיל צעיר. מערכת של פנסיה ממלכתית יכולה גם היא להקטין מוטיבציה של הורים להוליד עוד ילדים, שכן בחברות מסורתיות יותר הילדים בגיל מבוגר הם בעצם מערכת הסעד של ההורים. עוני ואי שוויון כלכלי יכולים להגדיל נטייה לאמץ סלקציה R בכיון גדול יותר, ובמדינות מערביות רבות העניים יותר הם בעלי ילדים רבים יותר עם פחות שנות לימוד של כל ילד. מעמד האישה בתרבות, זכויות נשים, ובמיוחד גישה של נשים לאמצעי מניעה שהן יכולות לקחת בכוחות עצמן (כמו גלולה) הם אחד המשתנים החשובים בהגברת סלקציית K. התמחות כלכלית שנות לימוד ארוכות ועלייה של גיל הנישואין (בזוגות מערביים רבים בגיל 30 לפחות) מגבירים גם הם נטייה לסלקציית K.

היבט נוסף שקיים בחברות האדם והוא נדיר מאוד בעולם החי (למעט פילים ואולי גם דולפינים וזאבים לדוגמה) הוא סיוע של הדור המבוגר (סבא וסבתא) לצאצאים שעברו את גיל הבגרות המינית וכן להורים בגידול הדור השלישי. הדבר כולל מבנים כמו חברות ציד, שבט, קהילה, כפר או חמולה שבו יש סיוע הדדי של סבים, דודים, קרובים רחוקים ואף ידידים שאין להם קשר דם בגידול ילדים וכן במטלות אחרות. מבנים חברתיים כאלה עשוי לגרום גם להיבט הפוך, שבו הורים או נכדים מסייעים לזקנים (ראו פנסיה). בחברות מודרניות יותר רואים המשך מגורים של ילדים אצל הורים מעבר לגיל הבגרות המינית (בדרך כלל לפחות עד גיל 18). כמו כן יש סיוע של דור המבוגר הן בהיבטים כמו לימודים באוניברסיטה, מכונית, דיור ועוד עבור צעירים שחלקם כבר עובדים ואף בגיל מבוגר יותר. כמו כן יש סיוע לגידול ילדים על ידי סבים וסבתות הן במתן ידע וניסיון, הן בנושא חינוך הילדים והן בשמירה עליהם. גם בהיבטים אחרים כמו הענקת ידע וסיוע בנושאים אחרים (כמו קניית דירה, בחירת קריירה, יחסים ועוד) ממשיכים הורים לסייע לילדים אנושיים גם כאשר ההורים הם בגיל מבוגר.

ראו גם

• סוקצסיה
• אקולוגיה
• פנסיה
• עוני
• מעבר דמוגרפי
• המהפכה המיקרוביולוגית
• התמחות כלכלית
• בני אדם
• האדם הכלכלי
• קיצור תולדות האנושות

קישורים חיצוניים

• סלקציה ל-r/K בוויקיפדיה האנגלית
• מילון מונחים באקולוגיה
• גאפ-מיינדר נתונים על אוכלוסיית העולם בצורה גרפית
• על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות ועל מעבר דמוגרפי, הרצאתו של האנס רוסלינג, 2006, TED
• אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010