אקו-ויקי:מזנון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המזנון של אקו-ויקי משמש לדיונים כלליים, קביעת מדיניות וקבלת החלטות כלליות בלבד – אך באפשרותכם גם להודיע בו על דיון המתקיים במקום אחר.

הערות ושאלות לגבי דפים ספציפיים יש לשאול בדף השיחה של הדף עצמו.

אם אתם זקוקים לעזרה, או שנתקלתם בבעיה כלשהי, פנו לדלפק הייעוץ.

להוספת נושא חדש ליחצו כאן. למענה יש להוסיף סימון נקודותיים (:) אחד יותר מהעונה מלפניך, בשביל לייצר הזחה, ויש לחתום בסוף המענה עם 4 סימני טילדה (~~~~).

תבנית:תיבת ארכיון

אני מעוניין לקרוא כאן על מלחמת העולם השלישית

סביר לי להניח שאם תהיה מלחמה כזו היא תהיה בעיקר על משאבי אנרגיה. אנא כיתבו ערך בנושא. ‏EqualizeE‏ • שיחה 14:05, 13 בספטמבר 2022 (IDT)

משתמש:האזרח דרורEqualizeE‏ • שיחה 15:31, 17 בספטמבר 2022 (IDT)
היא יכולה להיות בגלל גורמים רבים . בינתיים סכסוכים משתי המאות הקודמות היו דברים כמו מלחמת העולם הראושונה (רצון להרחיב תחום שליטה של האוסטרים, רצון לעוד משאבים מצד גרמניה), רצון להשתלטות עולמית (גרמניה הנאצית, ואו הרחבת תחום מחיה), רצון לצמם השפעה של מעצמה אחרת (משבר הטילים בקובה), ודברים כמו רצון להרחיב מדינות אולי למגמת אימפריה וגם לצמצם השפעה של איום נתפס - פלישה לאוקראינה מצד רוסיה, איום בפלישה לטייואן. קשה להלחם על משאבי אנרגיה כי זה דורש הרבה מאד משאבי (אנרגיה) - בינתיים נראה שמדינות מעדיפות סוג של השפעה מרחוק - דוגמה בולטת זה המזרח התיכון, משאבי אנרגיה חשובים אחרים יש ברוסיה וגם קצת במרכז אמריקה ופחם בסין וארה"ב - לא רואה מישהו פולש לרוסיה, סין או ארה"ב כדי לנסות להשיג עוד אנרגיה, אולי זה רלוונטי למזרח התיכון. האזרח דרור (שיחה) 08:12, 20 בספטמבר 2022 (IDT)

היעדר השימוש במוניות-אופנוע בישראל

היעדר השימוש בהן גורם לבזבוז כסף על מוניות ספיישל. שווה לכתוב על זה. ‏EqualizeE‏ • שיחה 17:55, 24 בספטמבר 2022 (IDT)

הפגיעה בענף מוניות שירות בישראל

הדבר פוגע במי שרוצה לנוע מעיר לעיר עם תשלום במזומן. בן אהרוני 12:56, 28 בספטמבר 2022 (IDT)

משתמש:עידן ד יש קשר לאיזו רפורמה של השרה מיכאלי, לא? בן אהרוני 17:37, 9 באוקטובר 2022 (IDT)

זה הזמן לאירוע קהילתי

לפי דעתי, הגיע הזמן לאירוע קהילתי, מפגש אקו-ויקי. בברכה. בן אהרוני 11:59, 28 בספטמבר 2022 (IDT)

משתמש:עידן ד, בברכה. בן אהרוני 12:55, 28 בספטמבר 2022 (IDT)
אני לא אתגנד, יש קבוצת ווצאפ חדשה בנשא כלכלה בת קיימא שמתארגנת בימים אלה ,עם הרצאת זום על כלכלת הדונאט . פרטים בהמשך. אפשר להתחיל מזה . האזרח דרור (שיחה) 09:36, 10 באוקטובר 2022 (IDT)
אני דווקא בעד אירוע אנושי ככל הניתן, קרי ללא תווך טכנולוגי, אפשר לארגן איזה ערב באיזה בר בתל אביב. בן אהרוני 20:00, 14 באוקטובר 2022 (IDT)
אחלה, מה עם עוד אנשים? עידן? האזרח דרור (שיחה) 09:33, 16 באוקטובר 2022 (IDT)

אליטה?

ההגדרה הכי פרקטית שאני מכיר למונח "אליטה" ושיש הכי פחות לאן להתפזר איתה היא "אנשי ממשל". האם כך יש להגדיר את המונח בערכים? תודה. בן אהרוני 08:39, 4 בפברואר 2023 (IST)

לא נכון. יש הרבה אנשים שמשרתים בממשלה בתפקידים זוטרים - והם לא אליטה. ויש לעומתם מיליארדים או מדענים או ראשי וועד עובדים או מקושרים שונים שהם כן אליטה. יש לדעתי ערך לא רע בויקיפדיה העברית [1]
מה היא אליטה במינימום, בעולם שאין בו כסף או כל ביורוקרטיה אחרת, האם זה "מי שמזוהה מצד כלל הציבור כמנהיג"? בן אהרוני 09:02, 8 בפברואר 2023 (IST)
באלפי השנים האחרונות יש כסף, והוא חיוני לשם קיום עסקאות וחברה שיש בה הרבה התמחות כלכלית . גם בירוקרטיה קיימת אלפי שנים. שני הדברים קשורים לפיתוח חברות גדולות ומורכבות. ותמיד בחברות אלה יש אליטה. האזרח דרור (שיחה) 11:36, 25 בפברואר 2023 (IST)

בעיה טכנית עם מאמרי דעה

עד כה נכתב בראש מאמר דעה "מאמר דעה מאת {{{1}}}.

היום סידרתי את הבעיה הזו תוך שימוש ב magic word הנקראת {{REVISIONUSER}}.

זה לא פיתרון טוב כי אם מישהו שאיננו יוצר מאמר הדעה המקורי יערוך את המאמר אז פתאום יופיע "מאמר דעה מאת עורך אחרון" (במקום הראשון).

עדיין לא קיימת magic word שמציגה את שם המשתמש של מי שיצר את הדף, אז בינתיים נסתפק בזו שבה השתמשתי שמציגה את שם המשתמש של העורך האחרון. בן אהרוני 07:36, 22 בפברואר 2023 (IST)

בינתיים אני מציע לנעול מאמרי דעה כך שרק מי שיצר אותם יכול לערוך אותם.

אני מציע להמעיט במאמרי דעה , ובכלל להמעיט במאמרים מופשטים, ופילוסופיים, ולהרבות בערכים רגילים במיוחד כאלה הנוגעים למדע וסביבה. אחרת נוצרת אינפלציה של מאמרים רבים בלי בסיס איתן. האזרח דרור (שיחה) 11:34, 25 בפברואר 2023 (IST)

האם לאקו ויקי יש אג'נדה אתאיסטית?

אני לא מכיר מספיק את הכותבים שהם גם ביורוקרטים אבל מעת לעת אני מוצא באתר חומר שאני יכול להבין כאקטיביזם אתאיסטי, במיוחד סביב הספר דילוזיית האלוהים (כן, אקרא לו בשמו המדויק והקולע ולא בשמו ה"ישראלי" השגוי מצד המו"ל בישראל).

בעוד שלאקו ויקי יש אג'נדה ברורה כמו לגבי מדע וטכנולוגיה, שיח אקלים, שאיפה לכלכלת מצב יציב ורדיקליזם כלכלי בעת המודרנית, אני מתרשם שאתאיזם רדיקלי הוא חלק האפשרי מהאג'נדה, מדובר באתאיזם כה רדיקלי עד כדי שלילה של רעיונות לפיהן יש או אולי יש אל דאיסטי \ אל אימפותאיסטי \ אל מלתאיסטי \ אל מתכנת (הרעיון לפיו "אלוהים" הוא מתכנת-על או כמה מתכנתי-על שיצר או יצרו את היקום כמעין מציאות וירטואלית).

במיוחד לא ברור לי אם כל מנהלי האתר מצפים מכל כותב לפעול לפי תער אוקאם שהוא פילוסופיה בעייתית והשימוש בו יכול להיתפש כפתירת בעיה תוך יצירת בעיה אחרת וכן גם במיוחד לא ברור לי אם מצפים ממני להימנע אקטיבית מחקירת מושג ה"אלוהות" בצורה לוגית פורמלית, במיוחד עם הגדרה מינימלית כמו "ישות נצחית שיצרה את הישות הראשונה שהתחילה להתקיים ושאיננה נצחית ולעולם לא תהיה נצחית", או, אם היקום נצחי בעצמו אז "תודעת היקום הנצחי כולו המודע לעצמו ופועל על עצמו" אשר לפחות תאורטית אין להם קשר הכרחי לדת כל שהיא.

למה אני שואל את זה? ובכן, אני כבר בערך 5 שנים בקהילת אקו-ויקי, סה"כ מאד שמח להיות פה ולתרום ומאד נהנה מכך, אבל אני לא יודע אם ארגיש בנוח לתרום כל עוד אני מרגיש שאולי, רק אולי, מצפים ממני ליישר קו עם השקפת עולם מסוימת או לכל הפחות סט הגדרות מסוים שלפחות כעת אני לא מוצא הצדקה לאמצו.

תודה. בן אהרוני 17:16, 13 באפריל 2023 (IDT)

לאקו ויקי יש אג'נדה בעד קיימות. לאפשר למין האנושי להתקיים. זה הדבר הכי חשוב. כל דבר אחר הוא משני. בגלל האג'נדה הראשונה יש היבטים נוספים כמו נטיה לכיוון מדע (מתוך מחשבה שזה יקרב אותנו לאמת), אימוץ של אקולוגיה , מחשבה שצריך פוליטיקה וכלכלה ותרבות שהם יותר בני קיימא ואולי גם יותר קרובים למדע, יותר מושפעים ממנו וגם יותר הוליסטיים. באופן כללי בשאלה איך קובעים מה אמיתי ואיך מכריעים מחלוקות התשובה תהיה כנראה - נלמד מהמדענים מה לעשות. עד כאן לגבי האתר
בשנים האחרונות , אני באופן אישי יותר נוטה למחשבה שהדת מקשה עלינו לקבל את הדברים האלה. זה לא מחייב את כל הכותבים. כמו כן יש עיסוק בשנים האחרונות בנושא של הכחשת מדע (יחד עם נושאים כמו הכחשת אקלים הכחשת זיהום) ומה הגורמים לה. להבנתי אפשר להצביע על 4 מקורות לכך - אידאולוגיות חזקות (כמו קומוניזם, נאציזם, אבל גם קפיליזם ואפילו קיימות שיכולה לגרום לאנשים להסתכל על דברים בצורה מעוותת ), רצון של חברות להרוויח כסף, רצון של אנשים בכבוד או כוח, ממשלות שרוצות לחזק את כוחן, וגם כוהני דת, דתות. ראה גם ערכים כמו סביבתנות ביהדות יש אנשים דתיים (יהודים ושאינם יהודים) שמקדמים שמירה על הסביבה (לדוגמה אחד הכותבים של לטובת הכלל) ויש תרומות חשובות אבל לצערי הערך "סביבתנות ויהדות" משקף את האמת - בשנים האחרונות המפלגות הדתיות וכנראה חלק גדול מהציבור הדתי מאמץ ראיית עולם אנטי-סביבתית ובמקביל גם חלקים בו מאמצים רעונות אנטי מדעיים ופרו קפיטליסטים \ליברטנים \ פאשיסטיים . הייתי שמח אם זה היה שונה .
לי אישית אין בעיה עם דאיזם או עם "אל לא מתערב שמתישהו ברא את היקום" - גם לא ברור לי איך אל כזה משפיע על החיים שלנו היום - לגבי איזה שאלה מעשית אנחנו יכולים לעשות X במקום Y אם יתברר לנו בצורה חד משמעית שאכן יש אל כזה?
לדעתי התער של אוקהם הוא רעיון חשוב. אתה יכול לכתוב עליו וגם על הבעיות שהוא יוצר
כמובן שאשמח אם תשאר ואין שום כוונה לכפות אג'נדה האזרח דרור (שיחה) 08:16, 17 באפריל 2023 (IDT)

הצעה לקביעת מילה

אני לא אוהב את המילה "סמארטפון" כי היא נותנת את התחושה שכל מכשיר טלפוניה שאיננו "סמארטפון", בין אם כולל מחשב ובין אם לא, הוא "לא חכם". זו אינטואיציה בעייתית מבחינת הסתפקות במעט וזה גם די מזלזל בכל אותם מהנדסים שעבדו קשה להביא לנו טלפונים סלולרים עוד לפני ש"סמארטפונים" התקיימו.

אני בעד לכתוב "מחשבפון" או "קומפפון" או "מחשבכיס" במקום "סמארטפון". אשמח לקבל את דעתכם מה ראוי לכתוב במקום "סמארטפון", אם בכלל.

אפשר לפתור את הבעיה גם בצורה אחרת; אם נתייחס לכל מכשירי הטלפוניה ללא יוצא מן הכלל כ"סמארטפון" אבל אז אנשים לא יבינו את הערכים.

תודה. בן אהרוני 18:28, 14 באפריל 2023 (IDT)

יותר חשוב שאנשים יבינו על מה אתה מדבר. יש מילה מקובלת - טלפון חכם. הוא יותר חכם לעומת טלפון מהדור הישן. זה לא סותר את זה שרצוי לפעמים טלפון לא חכם - או עם יכולות מוגבלות - לדוגמה טלפון עבור ילדים. ובכלל - אם היה טלפון בקוד פתוח ועם חומרה פתוחה אפשר היה טלפון לילדים שמאפשר דברים מסויימים - לדוגמה איתור קל של הטלפון או ניטור הילד על ידי ההורים אבל לא מאפשר דברים אחרים שעלולים לסכן את הילד או לפגוע בו. אפשר פשוט גם לכתוב על הבעיות שטלפון חכם לפעמים גורם - צורך במשאבים נדירים, עבדות ילדים, זיהום, ובעיות של ירידה בריכוז או נתק חברתי או התמכרות. האזרח דרור (שיחה) 08:03, 17 באפריל 2023 (IDT)

הוראה שוויונית

אני חושב שכולנו נסכים ששוויון בהוראה במובן של כמות תלמידים הוא ערך חשוב ושמורה הוא בסופו של דבר בן אדם עם הטיות קוגניטיביות רבות שלא יוכל לפצל את הלימוד בין יותר מדי תלמידים (להוציא מקרים של הוראה וירטואלית אינטראקטיבית בבית ספר כמו teamtreehouse.com).

כמה תלמידים לדעתכם מורה יכול ללמד בכיתה באמת בצורה כזו שהוא יוכל לתת תשומת לב מספיקה לכל תלמיד? הייתי מהמר על 5-10.

כמו כן אישית הייתי מוסיף גם את העקרונות דגש על הבנה ולא על תרגול והימנעות מלהיות סרקסטי כלפי תלמיד ספציפי.

אשמח לדעתכם. תודה. בן אהרוני 12:18, 19 במאי 2023 (IDT)

תופעה מעניינת

ב-5 השנים שאני תורם לאו-ויקי שמתי לב לתופעה מעניינת שאני לא יודע להסביר. עורכים עושים את הצעד ונרשמים לאתר. ההרשמה מאושרת. אבל מאותו רגע הם נעלמים. לפי דעתי אולי הודעת ה"ברוך הבא" טיפה מפחידות אותם, כאילו "הולכים לעקוב" אחרי צעדם באתר אז הם בוחרים לא לערוך. אשמח לדעות של אחרים. משתמש:האזרח דרור, משתמש:עידן ד, משתמש:Eburcat, משתמש:עירא בן אהרוני 01:28, 2 ביוני 2023 (IDT)

לדעתי זה נובע מכך שלוקח זמן לאשר אותם והאישור אינו אוטומטי . כשהם נרשמים הם רוצים לתרום עד האישור עוברות כמה שעות והם מפספסים את ההזדמנות - יש להם דברים אחרים לעשות והחים הם נהר שסוחף אותם לפעילות במקומות אחרים. אשמח לפתרון לזה. כמו כן אפשר לחשוב הודעת ברוכים הבאים אחרת. האזרח דרור (שיחה) 07:34, 2 ביוני 2023 (IDT)
אני חושב שנכון לשאול האם באמת יש צורך בתיבה. בן אהרוני 11:07, 2 ביוני 2023 (IDT)

האם יש הגדרה מדויקת למונח "קיימות פלנטרית"?

לפי מה שאני מבין, אלו הן שלושה אלמנטיים מרכזיים לכך, וייתכן שיש עוד.

האם יש עוד אלמנטים, כמו למשל העדפת מקורות אנרגיה שאינם דלק מאובנים? תודה. בן אהרוני 14:09, 10 ביוני 2023 (IDT)

כן , הקיימות היא בעלת נקודת הסתכלות הוליסטית (כלל רבדי החיים, כלל הדסיפלינות במדע) וכן כלל עולמית. ראה ערכים כמו מודל עולם 3, גבולות לצמיחה, ספינת החלל כדור הארץ. כמו כן מחזור ביוגאוכימי, גבולות פלנטריים. אלמנטים סביבתיים נוגעים כמעט לדברים המוזכרים בגבולות פלנטריים כמו הכחדה המונית בימינו, חקלאות בת קיימא, החמצת אוקיינוסים. זה נוגע גם לפתרונות בינלאומיים כמו אמנת בזל, SDG וגם לתאור של הפוליטיקה העולמית כמו כשתאגידים שולטים בעולם. הרבה פעמים נקודת מבט כזו מותירה את האדם חסר אונים - מה אני יכול לעשות? אין טעם שהעשה משהו. אני קטן מדי וחסר משמעות. תשובה אחת לכך היא - "חשוב עולמי פעל מקומי" (אפילו מתחרז באנגלית) אולם דבר זה נוטה למקד דברים בעיקר בתחום הצריכה האישית. רובד אחר הוא חקיקה ופעילות בתוך המדינה , הרובד השלישי הוא נסיונות פעולה בינלאומיים שלמרבה הצער אלו דברים שמתקשים לזוז בגלל בעיות שונות - ראשית הם רחוקים מלב רוב הבריות, שנית השחיתות בהם גדולה , שלישית יש בהם עודף אינטרסים של תאגידים גדולים ושל פוליטיקאים ורביעית הם נתקאים בגלל בעיות כמו אי שוויון כלכלי (מדינות עניות סוחטות מדינות עשירות כדי לשתף פעולה) או שחיתות (תאגידים בארה"ב ובכלל תאגידים גדולים שעלולים להפגע) או העדר דמוקרטיה (מה אכפת לפוטין מה יקרה לסביבה או לדורות העתיד?) או בעיות של פופליזם דמוקרטי (ניצול הדמוקרטיה כדי להסתכל רק על הטווח הקצר או להעלים בעיות סביבה עולמיות. ראה- אל תסתכלו למעלה) האזרח דרור (שיחה) 06:39, 13 ביולי 2023 (IDT)

כתיבה על פוליטיקה כאן היא טעות

בנפשי, השקעת הזמן בהבליי הפוליטיקאים של העולם הזה במקום בכתיבת ערכים קצרים ולעניין שמנגישים ומפשטים ידע על היתרונות של הפחתת רעש, טיהור אוויר, אקלים וכו' זו טעות.

אנא ממכם, תשאירו את הפוליטי-קקה לויקיפדיה. בן אהרוני 01:05, 13 ביולי 2023 (IDT)

ראשית נכתב כאן לא מעט על נושאי סביבה במשך שנים רבות.
שנית - נושא כמו זיהום אוויר הוא בעל רבדים רבים שניתן לסווג אותם באמצעות תחומי המדע. הרובד הראשון הוא פיזיקלי וכימי - כך וכך זיהום נפלט, כך וכך ריכוזו באטמוספרה, אלו ואלו התגובות הכימיות. ההמשך הוא מסובך מעט יותר - ביולוגי - מה ההשפעות על צמחים, בעלי חיים, מערכות אקולוגיות, מה ההשפעה על בריאות האדם כבר בשלב זה הנושא הופך סבוך לפעמים. הרבדים הבאים נוגעים יותר בנושאים הנוגעים לאדם - היסטוריה, דמוגרפיה, כלכלה, תרבות , פוליטיקה (מדעי המדינה) סוציולוגיה ופסיכולוגיה. בתחום ההיסטורי אפשר לשאול מה ההיסטוריה של זיהום האוויר, מה ההיסטוריה של המחקר של הנושא (ראה היסטוריה של חקר שינוי האקלים) ומה ההיסטוריה הטכנולוגית והכלכלית שהביא אותנו למצב הנוכחי מה המגמות לעתיד. התחום הדמוגרפי מדבר על שינויים באוכלוסיית האדם שמשפיעים על משוואת I=PAT ותחומים נוספים כמו עוני או אי שוויון. התחום הכלכלי מדבר על מספר רבדים כמו התנהגות הצרכנים היצרנים וכן לובי פוליטי או השפעות פוליטיות של חברות עסקיות גדולות או של רגולציה. התחום הפוליטי עוסק בשאלה מה עשו ועושים פוליטיקאים בנושא או איך התפתחה תפיסה פוליטית מסויימת שמתנגדת או תומכת בתחום זיהום האוויר (או מנסה להגיד - נניח בתחום שינוי האקלים - כי בכלל אין נושא כזה). התחום הפסיכולוגי (בספרים כמו לחשוב לאט לחשוב מהר) עוסק בשאלה כיצד משתמשים בפסיכולוגיה כדי להטעות את הציבור או כיצד הציבור כן או לא שם לב לנושא ( נושאים כמו תרבות הצריכה, פסיכולוגיה חברתית, קשרי הון שלטון עיתון) התחום התרבותי עוסק בשאלות כמו איך תרבויות שונות, ממים ותפיסות עולם כמו נניח שמרנות או ליברטניזם או ליברליזם תופסים את הנושא הזה ונושאים אחרים. ראה גם הוליזם, מערכות מורכבות, כלכלה בקומיקס, המאה של העצמי .
שלישית מה הפתרון נניח לזיהום אוויר? רובד אחד הוא שינוי טכנולוגי. רובד זה נידון בהרחבה במקומות רבים וכדאי לדבר גם עליו ולעדכן. אולם לפי משוואת I=PAT הרובד זה הוא T הוא פחות עוזר כאשר רבדים אחרים ממשיכים לגדול עוד ועוד. יש רובד צרכני - כמו זה שאנשים יקנו מכונית חשמלית או יסעו בתחבורה ציבורית. אולם רובד זה הוא גם מוגבל - אנשים לא יקנו מכונית חשמלית אם לא מפתחים מכונית כזו (מה שלא בוצע במשך כ-100 שנים) ולא יסעו ברכבת אם הממשלה לא תקדם רכבת כזו. הרובד העמוק ביותר הוא תרבותי. והנה מגיעים לטענה לפיה התרבות הפוליטיקה והכלכלה קשורים זה בזה. הרובד העמוק ביותר הוא התרבותי והוא זה שמאפשר את מגרש המשחקים שבו מתנהלות הכלכלה והפוליטיקה. מצד שני שני גורמים אלה משפיעים בתורם על עיצוב התרבות על ידי חינוך תעמולה והסברה ואפילו על ידי חווויות ועיצוב פיזי (נניח פרבור) מול הילדים והמבוגרים כאחד. בהקשר זה אני חושב שכדאי לקרוא את הערך תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת

האזרח דרור (שיחה) 06:25, 13 ביולי 2023 (IDT)

שלום משתמש:האזרח דרור. רק לפני מספר ימים כתבתי את הערך הקצר ופרקטי יער טבעי. יש עוד הרבה מאד מה לכתוב כאן בנושאי אקלים, לא רק בתחום היערנות ובעוד תחומים משיקים. עם כל הכבוד אני חושב שקצת הארכת בתגובתך האחרונה יותר מדי; יקל עלי להבין אותך אם תשתמש בירידות שורה מסוג {{ש}} שזה תבנית הויקי למה שנקרא בשפת HTML תג <br>, כמו גם בירידות שורה רגילות (בעזרת שורות הזחה ריקות) כך:
:טקסט
:
:טקסט
אני מציע זאת כדי שדבריך כאן ובדפי שיחה יהיו יותר נוחים ובעיקר נגישים לקריאה (אני מאד רגיש לנושא הנגישות).
אשמח, אם זה בסדר, לקבל תמצית של פסקה אחת \ חמישה משפטים קצרים של מה שכתבת, רצוי בלי קישורים פנימיים פשוט למה אתה חושב שיש לכתוב כאן על פוליטיקה. אני אישית חושב שכתיבה על פוליטיקה רלוונטית לכאן רק אם היא קשורה חד משמעית לנושאי אקלים\יערנות\השבתה מתוכננת\מדיניות שימוש חוזר וכו' ושכל שיח פוליטי אחר זר לאתר זה. בתודה ובכבוד, בן אהרוני 09:10, 13 ביולי 2023 (IDT)
עוד דבר משתמש:האזרח דרור, תראה למשל איזה ערכים חסרים פה: יער ממוזג, אטמוספירה, עץ ירוק עד, יערות דרום כדור הארץ, יערנות באפריקה. הייתי מעדיף שבמקום ערך נוסף על פוליטיקה ייכתב אחד מהם. בן אהרוני 01:01, 15 ביולי 2023 (IDT)
לבעיות כמו קיימות , או בעיות רבות אחרות - יש מימד פוליטי, תרבותי, כלכלי, חברתי. התמקדות רק במישור הטכני של הבעיה תגרום לחוסר הבנה שלה ושל פתרונות אפשריים. לדוגמה אפשר לציין את זה שעישון מסוכן לבריאות, אבל זה מתמקד רק ברמת היחיד ומפספס שאלות כמו - כיצד חברות הטבק פועלות ? איך הן משכנעות ילדים להתחיל לעשן? מה הממשלה \ הכנסת עושה לשם הגנת הילדים (או לשם סיוע לחברות הטבק)
המרחב הפוליטי נשען על רובד סיפורי . איך עובד העולם. רוב האנשים כיום הם בעלי ערכים כמו שמרנות או ליברליזם - המרחב הסיפורי שלהם לא מאפשר קישור בין דברים כמו הרס יערות או סיכון הילדים שלהם מתאונות דרכים או מאסון אקולוגי לבין החלטות שלוקחים פוליטקאים או תאגידים גדולים בשמם. האזרח דרור (שיחה) 07:15, 26 ביולי 2023 (IDT)

שלום משתמש:האזרח דרור. אם אתה טוען שהתמקדות צריכה להיות בפוליטיקה ולא בדברים אחרים אז אני לא מסכים עם זה.
לדוגמה, בנושא יערנות כל השיח על "פוליטיקה" מסתכם במילים "חברות יערנות ממשלתיות עם גישת יערנות אקולוגית או חברות יערנות ממשלתיות מושחתות שמקבלות תקציבי עתק מהמדינה ועושות עבודה הרסנית". עיקר השיח הוא על סוגי עצים, החשיבות של עצים ירוקי עד רחבי-עלים (לא מחטניים), שטח שתילה, סוג אדמה, יער ממוזג, שיתוף פעולה בין יערות ועוד.

לדעתי להגיד רק "עישון מסוכן לבריאות" זו טענה אולטרה כללית שלא אומרת כלום או כמעט לא אומרת כלום; אדם צריך להבין איך זה מסוכן לבריאות. למשל, עישון מכניס גזים רעילים לריאות ולהסביר איך (למשל להראות תמונה של ריאות של אדם שעישן כבד 30 שנה ותרם את גופו לרשות מדעית), להסביר על מים בריאות מעישון כבד ומתמשך של בנגים ולהסביר על מצבי רקע שמגדילים הסיכוי למים בריאות וכו'. במקרה הזה יש יותר פוליטיקה מביערנות, אבל בנושאים שהזכרתי בהתחלה אני לא מוצא המון פוליטיקה.

אני לא מקבל את הדיכוטומיה המערבית של "שמרנות" לעומת "ליברליזם". הגישה במזרח אסיה למשל היא לא זה ולא זה.
בסופו של דבר ידע מדעי מספיק (רעלנים, מאגרי מים, איכות מי שתייה, יערנות, גאוגרפיה וכו') יביא כל אחד לחשוב אקולוגית ולהכיר במשבר האקלים. אפשר לטעון שמערכת פוליטית מסוימת מונעת ידע מדעי. אז אפשר לדבר על פוליטיקה. בן אהרוני 15:58, 28 ביולי 2023 (IDT)
סליחה על השיהוי בתגובה. פוליטיקה באופן בסיסי היא קבלת החלטות הנוגעות לכלל הציבור \ קבוצה גדולה של אנשים. הראיה של ספינת החלל כדור הארץ רואה בהיבטים מסויימים של קיימות וסביבתנות (וכלכלה) נושאים כלל עולמיים שדורשים שיתופי פעולה והסכמות פוליטיות כלל עולמיות. לדוגמה צריך אמנה בינלאומית בנושא מדיניות אקלים. צריך בכלל שיתוף פעולה בינלאומי פוליטי כדי אפילו לאסוף מידע על אקלים כפי שמוסבר בערך על היסטוריה של חקר האקלים. המיקוד צריך להיות גם בפוליטיקה, כחלק ממכלול או רצף של נושאים.
לדעתי הדעה הזו מוטעית. אם נדבר על יערנות. פוליטיקה היא בין היתר תשובה לשאלה מהי המדיניות הציבורית הנוגעת ליערות וליערנות. במאה ה-14 שליט יפני המציא בכלל את היערנות. הוא הקצה כספים (שנאספו מהציבור) ושילם ליערנים כדי לחקור את חשיבות העצים, ולאחר מכן הגדיר חוקים (מדיניות) של נטיעת עצים (שוב מכספי המדינה) וחוקים דרקוניים למניעת כריתת עצים והגבלת השימוש בעץ. (מתואר בספר "התמוטטות של דיימונד). שאלה נוספת היא "כיצד נקבלת המדיניות הציבורית ביחס ליערות וליערנות" - כלומר מה הלחצים הפוליטיים \ כלכלים \ תרבותיים כדי לאמץ מדיניות כזו או אחרת - נניח המאבק של חברת מיצובישי (שהיה לה חברת בת לכריתת יערות) נגד פעילי סביבה וילידים יושבי היערות. שאלה נוספת היא מי מרוויח ומי מפסיד - בדרך כלל יש קבוצה קטנה שמרוויחה יותר ממדיניות מסויימת (נניח חברות המתפנרסות מכריתת עצים) ויש קבוצה אחרת שנגרם לה נזק כלשהו, גדול יותר מהאדם הממוצע - לדוגמה ילידים שגרים ביערות, או איכרים שיושבים במורד ערוצי הסחיפה של יערות וסובלים מסחף קרקע או ישובים שסובלים מכך.
להרבה נושאים יש מימדים שונים. ניתן להפריד את המימדים האלה לפי דיספלינות מדעיות. פיזקיאים, כימאים, ביולוגים חוקרים שאלות כמו "מה היחס בין עוצמה או דפוסים של כריתת יערות לבין עוצמת סחף הקרקע" (גאופיזיקה?) או כיצד כריתת יער X משפיעה על מגוון המינים באזור Y (ביולוגיה). חוקרים מתחומים אחרים כמו מדעי החברה יעלו שאלות משלימות. כמו "האם כריתת יער היא דבר מזיק לכלל החברה" או אחרי מתן תשובה חיובית (נניח) - "מה גורם לכך שכירתת היער נשארת למרות נזק משמעותי לחברה" או "כיצד ניתן לקדם מדיניות שמפחיתה את כריתת היערות", "איזה גורמים תרבותיים או כלכליים תורמים לכריתת היערות"
יש ערך על נזקים של עישון לבריאות שמוסברים בו היבטים ביולוגיים \ רפואיים. זה לא סותר צורך בערכים על מימדים אחרים כמו איך הפסיכולוגיה של העישון עובדת (איך משכענים מעשנים מתחילים \ קבועים להמשיך לעשן למרות הנזק הבריאותי), איך חברות הטבק הסתירו את הנזק מהציבור, איך צעדי מדיניות מאפשרים את המשך התופעה, מה חשוב לחברות הטבק. אם רוצים להפחית את העישון זה חשוב להבין לא רק מה המידע שכל אדם צריך לקבל אלה גם מה אנחנו כחברה יכולים לעשות כדי להפחית את העישון (לדוגמה להקשות באופן מערכתי , על ידי מדיניות ציבורית, על חברות הטבק לשכנע נערים וילדים להתחיל לעשן - לדוגמה למנוע מכונות ממכר אוטומטי של סיגריות , לדוגמה לחשוף מידע פנימי של חברות טבק ולא לספק להן הגנה על תכתובת פנימית כמו חברות אחרות, לדוגמה לממן מחקרים בנושא "איך חברות הטבק בכל זאת מצליחות לשרוד למרות שרוב הציבור יודע שעישון מזיק ומסרטן - חלק מתשובה - רוב הציבור לא יודע שחברות הטבק מכוונות באופן מכוון את השיווק לילדים במטרה לגרום להם להתמכר).
גם אני חושב שהדיכוטומיה בין שמרנות לבין ליברלזים היא מוגזמת. ובאופן כללי - אם יש ויכוח ממושך בין שני צדדים - אז לפחות אחד מהם טועה ויתכן ששניהם טועים ויש צד שלישי או סינתזה כלשהי שהיא נכונה יותר משניהם. זה לפחות הלקח שלי מדיונים ארוכים בנושאי מדע ואולי גם פוליטיקה - לדוגמה מתברר במהשך ששני הצדדים הניחו הנחה כלשהי כמובנת מאליה ומתברר שהנחה זו לא היתה נכונה. לדעתי לדוגמה המחנה הליברלי רואה את בני האדם כמין סופרמנים שיכולים לבצע כל דבר ואין עליהם מגבלות מצד גורמים אחרים (כוחות טבע) והוא מנסה לקדם זכויות אדם ללא הקשר. הזכויות שאנחנו יכולים להעניק תלוית תמיד בהקשר (סביבתי, פוליטי, כלכלי, בטחוני).
הגישה במזרח אסיה נוטה לשמרנות. אם כי לא לשמרנות מערבית. בכל מקרה זה מדגים טענה שלי לפיה הפוליטיקה נשענת על התרבות. (אני חושב שגם אברהם לינקונלן אמר את זה) - כלומר כלל הפעולות שבכלל ניתן להעלות על הדעת במרחב הפוליטי הן דבר שתחום על ידי המוסכמות החברתיות , הנורמות הרגלי החשיבה שיש באותה חברה.
עובדתית יש הכחשת אקלים למרות היסטוריה של חקר האקלים. בין היתר בגלל שהרבה אנשים הם חסרי השכלה מדעית משמעותית, ובגלל שהם מאמינים לנרטיבים שהם שמעו כאשר הם היו קטנים הרבה יותר מאשר לעובדות או לנרטיבים שצמחו על גבי המחקר המדעי. אנשים מאמינים גם למנהיגים פוליטיים או מפלגות או עיתונים שהם התרגלו לסמוך עליהם. אם פוליטיקאי אומר ששינוי אקלים זו מזימה שמאלנית , המון אנשים יאמינו לו - כי זה קל ונוח וגורם תחושת חמימות של השתייכות - וזה קל הרבה יותר מאשר להתחיל לקרוא על שינוי אקלים - יש לאנשים זמן מוגבל ואם הם נתקלים בטיעון נוח שמאשש את דעתם הם לוקחים אותו בשתי ידיים (ולפעמים מתעלמים מטיעונים אחרים או בכלל לא נחשפים אליהם).
שוב, עובדתית, למרות שיש יותר ויותר ראיות למשבר סביבתי, ולמרות קצת התקמדות פה ושם בסוגי טכנולוגיה או מדיניות, בהרבה מובנים אנחנו דווקא מתרחקים מפתרונות סביבתיים. הן בנושא אקלים והן בנושאים אחרים . לדוגמה המאבק בין מדינות דיקטטוריות לבין מדינות דמוקרטיות או בין סין לבין ארה"ב , או הקיטוב הפוליטי הגובר או היכולת לקיים תקשורת רעילה מלאה בהסחות דעת - מקשה מאד על התייחסות לבעיות או התקדמות לפתרונות. האזרח דרור (שיחה) 07:43, 1 בנובמבר 2023 (IST)
פוליטיקה ניתן להגדיר גם כיחסים בין קבוצות שלא שולטות אחת על השנייה, לא רק בין שולטים לנשלטים (אני חושב שזה ברור מדבריך). אולי עצם ההסתמכות על מונח חד-מילתי עמום "פוליטיקה" היא כשלעצמה טעות וצריך להגדיר על אילו נושאים "פוליטיים" יש להימנע מלכתוב כאן.
לגבי "הכחשת אקלים", לדעתי זה מונח מאד מאד כללי ועדיף להציג דיונים ספציפיים - מה שבוודאי יש זה טענות לא נכונות וטענות כן נכונות לגבי איכות האטמוספירה, איכות המים, איכות האדמה וכדומה, לפחות בשטח מוגדר ואני בעד שתיקיים דיון עצמאי על כל טענה בנפרד. בן אהרוני 22:52, 1 בנובמבר 2023 (IST)

שינוי זכויות יוצרים באתר

אני רוצה לשנות את זכויות היוצרים באתר כך שיהיו כמו בויקיפדיה שכן הדבר מקשה על העתקת חומר מפה לשם. דובר על זה בעבר בשנת 2009, והיתה תמיכה של כלל התורמים בזמנו. אך הבר לא קודם בגלל בעיות טכניות. משיחה עם גורמים טכניים נאמר לי שהשינוי הטכני הוא קל. אני מציע לעבור ל-בהתאם לתנאי רישיון CC-BY-SA 4.0 כפי שמופיע בדף https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/deed.he. גם ויקיפדיה מתעתדת לעבור לרשיון זה מרשיון 3.0. 1. בגלל הזמן שעבר - אני שואל שוב - האם למישהו יש התנגדות? 2. במידה ואין התנגדות - אני מציע שתורמים שלא רוצים שהיצירות שלהם יופיעו כאן תחת רשיון זה, ימחקו אותן עד 1 בספטמבר או יבקשו מאיתנו ונמחק. האזרח דרור (שיחה) 06:54, 13 ביולי 2023 (IDT)

שלום משתמש:האזרח דרור, אני לא משפטן אבל אני מבין קצת בנושאי תוכן חופשי ובתוכנה חופשית. אם אני לא טועה הדבר יצריך פנייה יזומה לכל משתמש שכתב כאן אי פעם וקבלת הסכמתו המפורשת בכתב לכך. זה כמו שאם רוצים לשנות רישיון תוכנה מרישיון GNU לרישיון אחר צריך הסכמה מפורשת של כל מי שתרם לקוד המקור של התוכנה.
  • אינני יודע מה החוק הלאומי\בינלאומי לגבי תוכן של אדם שמת
  • היות ורוב התוכן כאן הוא לא אלגוריתם (מתכון/לחן/תרגיל מתמטי/קוד מקור וכדומה), אלא "יצירת אומנות", מה שנקרא באנגלית work of art, אז יהיה עוד יותר קשה לשנות את הרישיון. לכל הפחות יש לפנות לכל משתמש בדף שיחתו ולתאר בפניו סעיפית מה הולך להימחק ומתי ולתת לו זמן סביר להגיב ו\או לגבות את המידע.
באופן כללי, אני אישית לא ארצה שתוכן שכתבתי כאן יועתק לויקיפדיה. מבחינתי חשוב מאד שיהיו אתרי "ויקי" אחרים עם כללים אחרים וקהילה אחרת.
בכל מקרה, שווה להתייעץ עם עורך דין מומחה דיני אינטרנט.
בברכה בן אהרוני 09:16, 13 ביולי 2023 (IDT)
אולי אפשר להשאיר תכנים עם תבנית מיוחדת שיש לה זכויות יוצרים ישנות" ואת כל היתר להעביר לזכויות החדשות. אחרת אנחנו גם תוקעים את מי שכן רוצים להעביר. אני לא חושב שמדובר בקשר לקהילות אחרות וכו'. מתכוון לשלוח מייל כזה לכל המתשמשים. זה מגוכח שאנחנו תקועים בגלל גחמה מהעבר. האזרח דרור (שיחה) 22:12, 30 ביולי 2023 (IDT)
אני מסכים עם האזרח דרור שהרישיון הנוכחי מכביד. אני מסכים להצעה לפעול לפי שני רישיונות, רישיון קודם (nc) ורישיון חדש (cc by-sa 4.0). אפשר לכתוב את זה בדף הראשי, ולציין שהשינוי הוא מתאריך מסויים ואילך. מי שאינו רוצה שתכניו יועתקו, יציין שעריכותיו נעשו ברישיון nc. דוריאן (שיחה) 04:00, 31 ביולי 2023 (IDT)
אם אני כתבתי ערך באורך 5000 מילים ומשתמש הוסיף אליו 5 מילים, מה זכויות היוצרים של ערך זה? אם אתם רוצים לשנות רישיון, לדעתי תצטרכו לספק מנגנון שיימנע ממשתמשים לערוך ערכים שכתבו אחרים ושגם מבטל רטרואקטיבית זכויות יוצרים על מי שערך ערך שיצר עורך אחר.
כלומר, יש ליצור תבנית המעידה שאת הערך כתב משתמש X וכל משתמש אחר שיתרום אליו או תרם אליו אין לו זכויות יוצרים על הערך כלל. בן אהרוני 19:41, 31 ביולי 2023 (IDT)
אני לא מבין, הרישיון הנוכחי אוסר על מי שיצר ערך להעתיק חלקים מהערך שהוא עצמו יצר, לאתר אחר? בן אהרוני 19:41, 31 ביולי 2023 (IDT)

שלום האזרח דרור, חשוב מאוד לעדכן בתחתית הדף של אקו-ויקי את הנוסח הבא:
"דף שמצויין בסופו ו/או בתחילת הגרסאות הקודמות שלו כי מקורו בוויקיפדיה העברית, הטקסט בדף מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה, בגרסת הרישיון שבה נכתב הטקסט". דוריאן (שיחה) 10:25, 9 בספטמבר 2024 (IDT)

בעיות טכניות עם האתר בשבוע האחרון

שלום עליכם חברי הקהילה.

בשבוע האחרון אני חווה שתי בעיות טכניות עם האתר:

  1. האתר עובד קצת לאט
  2. אני בא לשמור שינויים וברוב הפעמים אני מקבל הודעה שאני מחוץ לחשבון. ניסיתי להתנתק ולהתחבר, זה לא פתר את הבעיה. מעקף חלקי לבעיה הוא לכאורה להעתיק את מה שכתבתי ואז לפתוח את דף המשתמש שלי בטאב-דפדפן נפרד ואז לטעון מחדש את הדף שאני עורך ואז להדביק את השינויים ולשמור אותם. זה לגמרי לא נוח.

מודה מראש על עזרה.

בן אהרוני 16:59, 21 באוגוסט 2023 (IDT)

האיטיות באתר קצת פחתה אך עדיין קיימת. הבעיה השנייה לכאורה נעלמה. בן אהרוני 21:34, 13 בספטמבר 2023 (IDT)
אצלי מאז ומעולם האתר איטי, לא יודע למה. כנראה שיש בעיה כלשהי בשרת. נריה (שיחה) 16:00, 10 בנובמבר 2023 (IST)

פרסום אגרסיבי

שלום למשתמשי האתר.

אני גולש עם חוסם פרסומות בדרך כלל אבל גלשתי בימים האחרונים ממחשב בלי ונדהמתי מכמות הפרסומות פה. אי אפשר לקרוא שום מאמר ככה, 20 פרסומות בערך במאמר באורך טיפוסי לאתר זה. הדבר יעשה לאתר יותר נזק מתועלת.

בתודה. בן אהרוני 19:24, 3 באוקטובר 2024 (IDT)