משתמש:בן אהרוני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלום וברוכים הבאים לדף המשתמש שלי.

קישור לאתר האישי שלי.

בזמני הפנוי אני בין היתר פעיל לשוויון בידע.

אני סובל מהפרעת שינה נדירה הנקראת Free Running הגורמת לי להירדם כל יום מאוחר יותר (אלא אם אני לוקח תרופות שינה) ופועל לקדם מודעות להפרעת שינה זו.

היגיינות חיים

אני מניח שישנן כמה היגיינות חיים בסיסיות שעלינו בני האדם להבטיח שהן מתקיימות אצל כולנו.

  • היגיינת אוויר
  • היגיינת גוף המורכבת לפחות מהיגיינת תזונה, היגיינת פעילות גופנית והיגיינת שינה והימנעות מכוונת מהשחתת הגוף (למידת כל הדעות השונות, של תומכים ומתנגדים, לגבי דברים שמשנים את הגוף באופן בלתי הפיך או כמעט בלתי הפיך כמו משטר תזונתי למשך למעלה מ-5 שנים, קעקועים, ניתוחים לא הכרחיים וכדומה)
  • היגיינת רעש

מהות החיים

משמעות המונח מהות החיים יכולה להשתנות מאד בין אדם לאדם אך עבורי זה להפוך את העולם למקום עם פחות סבל מצד אחד ויותר שמחה מצד שני. הקבוע היחיד הוא שינוי ועלינו להשתנות כל הזמן לטובה.
לעשות למען האחר שהוא אני מגדיר כך שאם שיפרנו את העולם בחיינו אך לאחר מותנו תודעתנו תשתנה (מיד או לאחר זמן מה) להיות התודעה של יצור אחר שיוולד פה (אדם או חיה, נקבה או זכר וכו'), אז במובן מסוים היצור האחר הזה הוא אנחנו ולכן אם יצרנו עולם שבו הוא יסבול פחות וישמח יותר בעולם הזה אז זה במובן מסוים זה אנחנו עצמנו שנסבול פחות ושנשמח מכך.

דרכים כלליות לכך:

  • שמירה על שלמות הגוף, הבריאות והחיים של האחר ושל עצמנו
  • עשיית הטוב לאחר ולעצמנו באיזון נכון ← אם נטיב רק רק עם האחר או רק עם עצמנו נצא מאיזון ובכך סביר להניח דווקא ננזוק את העולם במקום לשפרו
  • הימנעות מעשיית הרע (הרע פה יכול להיות אפילו משהו "קטן" כמו אמרה סרקסטית או סתם להשפיל אדם ברבים על שטויות)

גישה זו היא מעין "ביטוח רוחני" לכל יצור בעל יכולת הבנה "אנושית" את העולם; כל אחד אור קטן וכולם אור גדול.

מוסר

אנשי המוסר הנצחי מגלים מה הופך את העולם לפחות סובל ויותר שמח (כמו שמדענים מגלים מתמטיקה ומשתמשים בה). אנשי המוסר היחסי פועלים לגלות מה הופך כל אחד מהם כאינדיבידואל לשמח יותר גם בעבור שלילת ערכים כמו שוויון ואיזון ואנשי המוסר האלוהי טוענים בפנינו שהאלוהים שלהם הכתיב לנו מוסר למרות שאין הוכחה חד משמעית לכך.

אף אדם לא בוחר איפה להיוולד. לכן אין לשנוא אדם על מקום לידתו.

אף אדם לא בוחר את המחשבות שלו, יהיו טובות או רעות, מה שאדם כן בוחר זה אם להתנגד להן או לא. כל עוד אדם מתנגד למחשבות רעות (רצח, אונס, שוד, ריבית, וכדומה) הוא בסדר. מחשבה היא לא כוונה ועוד יותר מכך היא איננה מעשה. לכן אין לשנוא אדם על מחשבות שיש לו שלא ביצע ואף לא התכוון לבצע.

אף אחד לא מושלם, זה שממהר לשפוט, שיעשה כן רק עם הוא נקי מחטא.

סמלים

אני טוען שסמלים (צורות גאומטריות המשומשות כ"סמל") הם אלילים בפוטנציה כמו שפסלים ותמונות בצורת אדם או חיה הם אלילים בפוטנציה ושכמעט אין הבדל מהותי בין פסל או תמונה של זאוס או של תור לבין סמל שהוא צורה גאומטרית מסוימת כמו מנורה, מגן דוד, צלב, סהר צלב קרס, פנטגרם ("סמל השטן"), כוכב אדום (כוכב קומיוניסטי) וכו' וזה בכלל לא משנה אם מתייחסים אליו כ"סמל דתי" או כ"סמל חילוני" או כ"סמל עמני" או כ"סמל קישוט" וכו'[1].

עבודת פסלים או תמונות היא עבודת אלילים תמימה או נאיבית ועבודת סמלים היא עבודת אלילים חמקמקה או מתוחכמת. הטענה "זה הסמל שלי" או כל התגאות אחרת בסמל היא עצמה העבודה הזרה הזו.
שתי סוגי הישויות האלה (פסלים ותמונות, וסמלים) מסוכנים מבחינה רוחנית אם כי לדעתי סמלים מסוכנים רוחנית יותר מפסלים ותמונות כפי שאסביר בהמשך.

הבהרות

  • לא כל פסל או תמונה הם בהכרח עבודת אלילים. ראשית, יש יצירות אומנות שמטרתן לעשות זכר לאדם מסוים שמי שיצר אותם כלל לא התכוון או אפילו דמיין שהם יהיו אליל עבור מישהו. לדעתי באופן כללי רצוי לשמר אותן תוך שמצהירים שאין לסגוד אותם או לייחס להם כוחות כל שהם.
  • בבודהיזם למשל יש פסלים ותמונות של הבודהה אך מטרתם לעשות זכר לבודהה ואין כל מצווה לסגוד אותם ולא ידוע לי על בודהיסט שסוגד אותם, אם כי אני אישית נמנע כללית גם מזה כי הדבר יכול לגרום לאנשים להתמקד בבודהה עצמו ולא בדרך שלו ואולי גרוע מכך לטעות שהוא אלוהים המיוצג בפסל. בודהיסט שיודע שהבודהה היה רק אדם שהגיע להארה (לאו דווקא הראשון או האחרון) ושרק הביא לנו את מסר הפחתת הסבל הנצחי ושאין להגזים בהערכתו ובטח שלא להתייחס אליו כאלוהי ← יתנגד לתרבות פסל ותמונה זו או לכל הפחות ירצה לצמצם אותה או לסייג אותה.
  • לא כל סמל הוא בהכרח עבודת אלילים. גילוי וחקר צורות גאומטריות במתמטיקה הוא דבר חשוב ולפעמים הכרחי לארכיטקטורה והנדסה, אבל השימוש בצורות גאומטריות כסמלים הוא עבודת אלילים מהסוג החמקמק או המתוחכם ביותר.

דעתי האישית היא שבאופן כללי סמלים יש למחזר או להשמיד בעוד שפסלים ותמונות רצוי לשמר כל עוד מבהירים לידם בכתב ובצורה ברורה לכל שאין לסגוד אותם או לייחס להם כוחות מסוימים שכן הם גושי חומר בלבד וסגידתם איננה הגיונית. אם פסל או תמונה מכילים סמל, מוטב שהסמל יוסר מהם וימוחזר.

הבעיות הרוחניות שבשימוש לא מתמטי בכללותו בסמלים

ניסיון של אדם לתמצת את כל האישיות וההיסטוריה שלו לסמל היא אחד הדברים הרדודים והגרועים ביותר שהוא יכול לעשות בחייו שכן הוא בעיקר יביא על עצמו חשיבה אוטומטית ואולי גם שנאה עיוורת מצד מי ששונאים את האליל הזה שנאה עזה, בצדק או שלא בצדק.

  • שימוש לא מתמטי בכללותו בסמלים מצמצם את הנפש או לפחות חוסם את הגישה לעומק שבנפש של כל אדם ואדם.
  • שימוש לא מתמטי בכללותו בסמלים מפלג את בני האדם פילוג מיותר ומסוכן ובמיוחד גורם לחשיבה אוטומטית הרסנית על האחר ; מניסיון חיי לפלג בני אדם במקום לאחדם זה דבר רע.

אדם רוחני לא ילך מרצונו המלא עם תיליונים, צמידים, טבעות, סיכות ועגילים עם צורה גאומטרית מסוימת ולא יעשה קעקוע בצורת סמל או לפחות לא יוסיף עוד אפילו קעקוע אחד בצורת סמל מרגע שהבין את הנזק בכך (ובעידן של היום גם יפעל להסרת כל קעקוע כזה), אלא, אם כבר ישתמש בדברים אלה יהיה זה עם צורות גאומטריות שלוות בלבד כמו נקודה, מעגל (סימטרי ככל הניתן) וקו ישר. ייתכן שאותו אדם ישתמש בצמידיי יד\צוואר אחידים מחרוזים או מחוטים עדינים אך ללא סמלים ולא מעבר לכך.

כל טענה שיש לשבט או לעם מסוים סמל, היא טעות או שקר

הדבר היחיד שסימל בני אדם מאז ומעולם, הרבה לפני הייצור או הגילוי של כל מיני פסלים ותמונות וסמלים, זה הגוף והנפש של כל אדם ואדם, כעולם ומלואו. לעד יהיה השילוב הזה של גוף ונפש האדם חופשי מכל פסל, תמונה או סמל ולעד תהיה לאדם בחירה חופשית אם לייחס חשיבות לסמלים או לא.

אני טוען שאסור לנו לקבל את הטענה שלעם שלנו או לכל עם אחר יש סמל; מי שטוענים את זה הם בדרך כלל אנשים שלא מכירים בנזקים החמורים של פילוג בני אדם במקום לאחדם לפתור בעיות יחדיו וגם לשמר את הפתרונות יחדיו. האלוהים שלהם זה הסמל והם סוגדים אותו פעם אחר פעם כשהם מתגאים בו.
שיא השימוש בסמלים לסמל אנשים נעשה מצד הנאצים, שם רשעים יירקב, אשר סימלו יהודים דתיים ואנשים מרקע יהודי במגן דוד ואת עצמם בצלב קרס, כי הם היו פלגניים הרסניים סוגדי אלילים וסמלים בצורה הקיצונית ביותר של עבודה זרה זו.
מי שתומך בסימול אנשים המגדירים את עצמם ו\או מוגדרים מצד אחרים כ"יהודים" במגן דוד למעשה מנציח, בלי כוונה רעה, את אותו פשע סימול בני אדם שביצעו הנאצים.

תמיד אפשר להתשחרר מעבודת הסמל לפחות בתוך התודעה. כל עוד לא נכפה על אדם סמל כל שהוא באופן כזה שמצריך ממנו לצאת לגלות, או לחיות מושפל, או להתאבד, או להילחם במשפיל במטרה להתגונן ממנו ואם זה סביר אז גם לתקוף אותו במתקפת נגד, אז אחד הדברים הכי טובים שאדם זה יכול לעשות בחייו זה פשוט לזרוק את כל הסמלים ה"עמניים", ה"דתיים", ה"אידאולוגיים" וה"פוליטיים" וכו' לפח הזבל של ההיסטוריה ולחיות כאדם חופשי מהם וכמאוחד עם כל שאר בני האדם החופשיים מכל שבט ובכל ארץ, למעט סמלים שלווים כמו נקודה, מעגל וקו ישר שגם איתם צריך להיזהר ובאופן כללי נדרשים רק לסימול מקצועי כפי שאסביר מיד.

סימול אדם לצורך מקצועי

אם מעסיק לכאורה חייב לסמל אדם לצורך מקצועי-הישרדותי של שניהם זה צריך להיות בהסכמתו המלאה של האדם ועדיף שזה ייעשה עם צורות גאומטריות מינימליות ושלוות בלבד כמו נקודה (או כמה נקודות), או קו ישר (או כמה קווים ישרים), או מעגל או כמה מעגלים (סימטרי\ים ככל הניתן) ואפשר שבצבעים.
לדעתי זה בוודאי לא אמור להיעשות עם קעקוע או עם התקן המחובר לגוף וגם לא לבגד, אלא, במשהו שאפשר להסיר לבד בקלות כמו אפוד עם סמל מקצועי לכוחות חירום כמו כיבוי אש, רפואה דחופה, צבא ומשטרה, וגם אז, רק סמלים פשוטים כמו קו, שני קווים או שלושה קווים או ארבעה קווים בהתאמה ובדרך כלל גם עם כיתוב באותיות המתאר את הגוף המעסיק או את התפקיד. דרגות פנים ארגוניות ניתן לסמל דרך שילובים של צורות אלה. בהקשרים אחרים סימול פשוט כמו עם טבעת פשוטה חלקה בצבע כל שהוא או צמיד אחיד או חלק כל שהוא יכול להיות בסדר.

בניגוד לבן אדם, מכיוון שחיה לא יכולה לתת הסכמה לכך שייסמלו אותה או לא, אני אישית מתנגד לסימול חיות בכל מצב למעט מצב קיצוני המצדיק זאת כמו טיפול וטרינרי וגם אז בעזרת תווית המחוברת לקשר תלתן שקל לחתוך וכוללת לכל היותר שם ומספר סידורי ייחודי.

האם אותיות הן סמלים?

אות אני מגדיר כצורה גאומטרית חד מימדית המייצגת עיצור ו\או תנועה. אם אות היא קטע פתוח (ישר או עקום) או מעגל בלבד, כך שאיננה פוליגון, אז אינני מוצא בעיה להשתמש בה לצורך כתיבה בלבד ולא כסמל כל שהוא לאדם או חיה.

איך להתמודד עם מדינה שמציבה פסלים בצורת סמלים במרחב הציבורי?

כל עוד איננו בשלטון עלינו להתעלם מפסלים-סמלים אלה ולא למחזרם כדי שלא נירדף מצד אותו שלטון כשאין לנו כוח פוליטי וצבאי נגדו ועלינו לקוות שהשלטון הזה ייפול מצד אויב חיצוני או יקרוס אל תוך עצמו ורק אז נמחזר את פסליי הסמלים האלה. הדבר יכול לקחת מאות ואלפי שנים ואולי חלקנו לא יזכו לחוות זאת בתודעה נוכחית אבל אולי כן בתודעה אחרת בגלגול הבא כל שהוא. זה עדיף לדוגמה על מרד כושל שיוביל לגלות בה נהיה חסרי ארץ לחלוטין ונתונים לרדיפה מצד קבוצות אחרות, אליליות לא פחות.

ניצחון הגוף והנפש על הסמל הוא ניצחון הרוחניות על החומרנות

רק הגוף והנפש של כל אדם ואדם זה באמת ה"סמל" שלו, מה שמתבטא במעשיו, בדעותיו ובאמרותיו, אך יותר מכל אלה, בהימנעות ממעשים ואמרות מסוימות. החומרנות הורסת והרוחניות בונה. אם השתחררת מעול הסמלים ההרסני ובחרת ברוחניות, תוכל למות כאדם חופשי לפחות בכך שלא נתת לאף אחד לכפות עליך את עבודת האלילים המתוחכמת וההרסנית ביותר ← עבודת הסמל.

נושאים נוספים

ביטוח

אני סבור שהמונח "ביטוח לאומי" מטעה ובמקומו עלינו להשתמש בשני המונחים הבאים ← ביטוח לאומי ממשלתי שהוא ביטוח הניתן מצד ממשל ותקף רק בתוך גבולותיה של מדינת לאום מסוימת וביטוח לאומי פרטי שהוא כל פוליסה פרטית או משלב פוליסות פרטיות המהווה גרסה פרטית של מה שיש בביטוח לאומי ממשלתי אבל גם כן תקף רק בתוך מדינת לאום מסוימת.

לפחות במדינות מסוימות, חברות ביטוח לאומי ממשלתי ("ביטוח לאומי") נמצאות בתחרות עם חברות ביטוח פרטיות על מגוון סוגי פיצויים ← בריאותיים, כלכליים ואחרים; כגון ביטוח בריאותביטוח רווחה אישית וביטוח רווחת מוטבים (ביטוח חיים).
​​​​​​​לחייב אדם בשירות ביטוח בו איננו מעוניין, לפחות כשיש לו אפשרות לבחור בין שני אפשרויות או יותר (ואולי גם כשאין לו) זה בוודאי לא הוגן.
אני בעד לתת את זכות הבחירה החופשית לכל אדם ללמוד על נושא ביטוח בעצמו, להשוות פוליסות שונות על בסיס מידע מספיק, ללא תעמולה ודמגוגיה, לבצע שיקול עלות-תועלת בכל הזדמנות רלוונטית ולבצע בחירה מושכלת אם ואיזה תוכנית ביטוח מתאימה לו (ממשלתי או פרטי).

כשריכוזיות כלכלית היא דבר טוב

ניתן לשוח על מצבים נדירים בהם ריכוזיות כלכלית היא דבר טוב שדווקא תורם ליציבות מערכת כלכלית בטווח הארוך לפחות.
הנחת יסוד בקרב הסולדים מריכוזיות כלכלית היא שבאופן כללי ריכוזיות היא גרועה ובאופן כללי תחרות היא טובה.
אינטואיטיבית, נהוג לייחס מוצרים ציבוריים לגופים ריכוזיים ומוצרים פרטיים לגופים תחרותיים, אך זו אינטואיציה מתעתעת כי למשל במדינות בעלות כלכלה ריכוזית דווקא גופים ריכוזיים משווקים מוצרים פרטיים ובמרחב האינטרנטי למשל מתכנתים המתחרים זה בזה פרטית מייצרים מוצרים ציבוריים (תוכנות קוד פתוח).
צריך להפעיל משנה זהירות למניעת ניוון ושאננות במבנים ריכוזיים ולדאוג להגינות במבנים תחרותיים ובכל מקרה בשני ההקשרים צריך לשאוף לאיזון, ליעילות ולקיימות.

מה יהיה בעתיד כאשר הייצור יהיה יותר ויותר ריכוזי ואוטומטי? קשה לדעת. עם אידאולוגיות כלכליות כמו דיסטריבוטיזם תיתכן בעלות משותפת על אמצעי ייצור; לדעתי יש להעדיף כוח עבודה אוטומטי על כוח עבודה אנושי ולא לפחד מאבטלה טכנולוגית כל עוד יש מנגנוני פיצוי על כך כמו מנגנון יעיל של ביטוח לאומי ממשלתי והכנסה בסיסית לכלל.

ייתכן שאם בכדור הארץ מצד אחד היו הרבה פחות מדינות ומצד שני הייתה הרבה יותר סטנדרטיזציה, החיים של כולנו היו נעימים יותר.

שיח ציבורי

  • טיעונים מסוג "אתה צבוע ולכן אתה טועה או "אתה טיפש ולכן אתה טועה" מחרבים את השיח הציבורי, ואין בהם כלום.
  • עדיף שימוש בשפה המתארת את המציאות כמה שיותר כפי שהיא במקום שפה מקובלת.
  • אני מתנגד לכפייה דתית מכל סוג בשל האמונה בבחירה חופשית שהיא אחד הדברים היחידים שכל הדתות המונותאיסטיות מסכימות שאלוהים נתן לאדם.
  • טיעונים בשבח בחירה חופשית אולי נכונים ברמת הפרט אך לא ברמת הכלל (למשל, בגלל עדריות) ולכן בני האדם צריכים להיזהר מאד מלהסית ומלהיות מוסתים.

ביטויים חד-מילתיים

ביטויים חד-מילתיים כמו "יהודי", "נוצרי", "מוסלמי", "אתאיסט", "אגנוסטי", "בודהיסטי", "הינדי" הם בעיה לאנושות שכן הם גורמים לחשיבה אוטומטית ואף מבלבלת על בן אדם שהוא עולם ומלואו בפועל ואם במסגרת שיחה מסוימת משתמשים בהם אז מיד בהתחלה להגדיר למה מתכוונים בהם אם כי עדיף פשוט לתאר תמציתית במה אדם מאמין ביותר בשני מילים, בהקשר מסוים.
ביטויים חד-מילתיים אלה הם אחד המכשולים הכי גדולים שלנו לאחד את האנושות לעם אחד שבמקום לעסוק ב"מי צודק" רוב הזמן יעסוק בחינוך בריא, חסד, מדע, טכנולוגיה והפיכת היקום למקום עם פחות סבל ויותר שמחה לכל הבריות, הנוכחיות ואלה שיבואו.

אלוהים

אינני אתאיסט, כלומר, אני בן אדם שלא מגדיר את עצמו "אתאיסט".
אני לא פוסל שקיימת ישות נצחית בלתי-מותנית (שנקרא לה לצורך העניין "אלוהים") שגרמה למציאות הפיזיקלית הראשונה אי פעם להתחיל להתקיים או שאם אין ישות כזו והיקום הפיזיקלי נצחי ובלתי תלוי בעצמו אז ייתכן וליקום או למערכות שונות בו (כמו גלקסיות או פלנטות) ואולי אף ליקום עצמו יש תודעה בדומה לכך שמוח אדם פעיל (שגם הוא מערכת פיזיקלית, כמובן) גורם לתודעה ואולי שתודעה זו בעצמה משפיעה על היקום (היקום ה"אלוהי" משפיע על עצמו). בכל מקרה, אין קשר הכרחי בין ישויות כאלה לבין אל אישי (אל גומל-מעניש) כמו אלוהי האברמיות ואמונה בהן לא מכריחה להאמין בגן עדן או גיהנום אברמיים. ייתכן שגן עדן וגיהנום קיימים אך לא בהכרח כמקומות "פיזיים" אלא כמצבי חיים לבריות שונות במקומות וזמנים מסוימים ביקום הזה.

אני אישית סבור שבעתיד הרחוק, דווקא כאשר ידע מדעי והנדסי (אשר מניסיוני אתאיסטים מסוימים מייחסים לעצמם מעין בעלות עליו) וכן ידע פילוסופי יהיה נפוץ ביותר, לא יהיו אנשים המגדירים עצמם אתאיסטים (וגם לא אברמים) כי אנשים פשוט יבינו שהפיזיקה והפילוסופיה יכולות להוביל אדם רק לאגנוסטיות, לסוגים שונים של דאיזם, לאמונה שהטבע ואלוהים חד הם או לאמונה המטאפורית שהעולם אולי נוצר מאת "מתכנת על" (אחד או יותר) שיצר\ו את העולם הזה כמעין "תוכנה" או "מציאות וירטואלית" שניתן לעשות עימה הכל במסגרת הגבלות ה"חומרה" עצמה (גם אם זה אומר לתת למשה לחצות את הים האדום או לתת לישוע להחיות מתים אפילו שהם רק בני אדם). סביר לי להניח שבעתיד הדעות יהיו יותר חיוביות כלפי דאיזם, מלתאיזם (האמונה שלפחות אולי קיים אל רע הגורם לרוע בעולם) ואימופתאיזם (האמונה שלפחות אולי קיים אל שלא יכול למנוע רוע בעולם גם אם הוא רוצה בכך).

דת

לך תלמד דת מאלה שאומרים לך שעליך להפחית את הסבל של האחר ושל עצמך באיזון נכון כי אם תפחית רק את של האחר תסבול בעצמך ואם תפחית רק את שלך האחר יסבול והדבר נכון לחיים אלה ואחרים אפשריים.

זכור שאיננו מושלמים ולא נצליח לגמרי אך נצליח במידת מה ובזה עשינו את שלנו.

אומנות

אומנות אני מגדיר כביטוי חופשי של הנפש באמצעות שילוב חומרים שונים לכדי יצירה מוגדרת או אובייקט מוגדר, כפיסול, ציור, כמיצג חברתי ובהגדרה רחבה אף סיפור סיפורים ושירה.

בעבר נתקלתי בטענה ש"אומנות צריכה לתת נחת למזועזעים ולזעזע את הנינוחים" אותה אני מוצא כלא הגיונית שכן אין היגיון בלזעזע מישהו סתם כדי לזעזע, רק רוע. אפשר למצוא דרכים טובות יותר להשיג נחת (ובכך להפוך את העולם לטוב יותר).

חריגות בנייה בהקשר אקוסטיקה בישראל

מניסיוני ענף הבנייה בישראל נחשב לבעייתי מאד ועם שיעורים גבוהים של חריגות בנייה (ואף ליקוויי בנייה) והיעדר מיגון מרעש; לפי התרשמותי, קבלנים ישראלים חמדניים ושחוקים כלל לא טורחים להשקיע בנושא מיגון מרעש ובונים פרוייקטים מסחריים באיכות דלה במטרה להתקדם מהר לפרוייקט הבא; הבקשה מארכיטקט או קבלן ישראלי לקחת שירות ייעוץ אובייקטיבי אצל יועץ אקוסטיקה מומחה טרם התחלת הבנייה, סביר לי להניח שתביא תגובת גיחוך.

חלק ניכר מן הציבור כמעט ואינו מודע לחשיבות של מניעת זיהום רעש ורבים איבדו אמון במוסדות כגון הרשות להגנת הסביבה שיפעלו למניעת זיהום רעש ואף התייאשו לפעול מול קבלנים חמדניים שאיכזבו אותם בדברים לא פחות בסיסיים (כמו בעיות לחץ מים או חלחול מים, מה שנקרא "רטיבות").

רפואה

אני תומך בהנחלת ידע רפואי לילדים בבתי ספר; אני חושב שילדים הם הרבה יותר פיקחים ממה שנדמה ודווקא בין גיל 12 ל-15 יוכלו ללמוד כמות עצומה של ידע בביולוגיה ורפואה כך שיוכלו להשיג רמה אדירה של רפואה מונעת וידע מקצועי אם לא כמעט מקצועי ברופאה עוד לפני גיל 21. אין לי שום ספק בכך והתפישה לפיה ניתן להבין רפואה רק או בעיקר אחרי גיל הבגירות היא בלוף.

פסיכיאטריה

אני תומך בשיווק LSD מפסיכיאטר לאנשים החשים כי אינם מצליחים לבטא עצמם גראפית (למשל, בעיצוב גראפי) וזאת ממטפל שהוסמך למדוד בעיה כזאת כגון פסיכיאטר.

אני סבור שמצד אחד יש לאחד את מקצוע הפסיכיאטריה עם מקצוע הפסיכולוגיה (להכשיר את כל הפסיכולוגים שירצו בכך כפסיכיאטרים ולסיים את מקצוע הפסיכולוגיה) ומצד שני יש לבצע הקלה קיצונית של תנאי הקבלה לרפואה בכל העולם ; כל פסיכיאטר כזה יצטרך לבחור בין גישת טיפול עיקרית אם כי לא בלבדית כמו תרופות ביולוגיות (כולל צמחי מרפא), תרופות סינטתיות ("תרופות פסיכיאטריות קלאסיות") או, פסיכותרפיה.

מחשוב

תוכנת מדיה-ויקי

אני מאמין שתוכנת מדיה-ויקי בה נבנה אתר זה (וגם אתר ויקיפדיה ועוד רבים אחרים) היא תוכנה בעייתית ועלינו להגביל השימוש בה בעיקר לנושאים מדעיים-מדויקים ולכן אני מאד סקפטי כלפי מקורות "חוכמת ההמונים" הנכתבים בה (דוגמת ויקיפדיה). אני מאמין שעצם האיפשור ליצור ולערוך ערכים פוליטיים בויקיפדיה הביא במידה רבה לתקיעת המיזם הויקיפדי בערך משנת 2015 ולחבלה באיכותו ורמתו המדעית לקורא.

דפי שיחה אישיים

אני סבור שיש לתת לכל משתמש את הזכות ואת היכולת הטכנית להחליט אם כלל המשתמשים (אולי למעט ביורוקרטים) יכתבו אצלו בדף שיחת משתמש או לא ואם הוא מחליט שלא אז לחסום את דף שיחת המשתמש שלו לעריכה כך שאף אחד לא יוכל לערוך אותו ופניות למשתמש ייעשו רק באימייל. מה שבמרחב הפרטי צריך להישאר במרחב הפרטי.

חלופות למדיה ויקי

ישנן מספר תוכנות לבניית אתרים שפותחו בהשראת מדיה ויקי ובמיוחד בהשראת התחביר שלה אך הן שונות ממנה במספר דברים מעבר לכך, כמו למשל Feather Wiki. למי ששוקל לבנות אתר קהילתי אולי שווה לעבוד עימן. אפשר לחפש מידע בגוגל עם שאילתא כמו "MediaWiki alternatives".

תוים שהייתי רוצה שיתווספו למקלדות מחשב

תוים שהייתי רוצה שיתווספו למערכות מחשוב (כתוים תקניים):

  • תו ציטוט חד-שורתי ראשוני (מחליף מרכאות בודדות, שמיש בתוכנות כמו sed), אולי:
ᐱ" CONTENT 'CONTENT' CONTENT "ᐱ

התוצאה תהיה ציטוט התוכן " CONTENT 'CONTENT' CONTENT " עם סימני המרכאות הכפולים והיחדניים שלו.

  • תו ציטוט רב-שורתי ראשוני (למי שלא ידע, סוג ציטוט כזה מכונה בשפות מחשב שונות "טמפלייט ליטרל" ובאנגלית Template Literal), אולי:
ᑕ
"CONTENT"
'CONTENT'
CONTENT
ᑐ

התוצאה תהיה ציטוט כל התוכן שבה בין שני הסימנים.

הערות לפרק

  • השתמשתי כאן בתוי Inuit syllabics
  • תסדיר מקלדת שאולי כולל תווים דומה ודומה למי שתיארתי כאן פותח מצד חברת IBM ונקרא שפת APL
  • איך עדיף שתהיה ההזחה בטמפלייט ליטרל כזה, עם רווחים או עם טאבולציות (tabulation characters) ← אין לי דעה בנושא

אקו ויקי

אני סבור שאקו ויקי הוא מיזם הויקי השפוי היחיד שנותר באינטרנט הישראלי ומעודד תרומה לו. עם זאת, אני חושב שחלק מהערכים כאן ארוכים מדי ויש לקבוע תקני אורך למאמרים, תקן כללי לאורך מאמרים (למשל, לא יותר מ-10,000 בתים למאמר) ותקן מקסימלי למאמרים יוצאים מן הכלל שבוודאי אין לחרוג ממנו (למשל, לא יותר מ-20,000 בתים למאמר).

בין המאמרים שהם מבחינתי הכי חשובים שכתבתי כאן

משפטים

מתמטיקה

הישרדות

  • הישרדות קודמת לדיוק
  • כל עוד נשרוד, נדייק
  • ריבוי ממשלות אנושיות מקשה על האכלת עניים אך מקל על התחלת מלחמות
  • מי שרגיש מאד לכאב, סביר להניח שאינו מתאים למלחמה, לא רק כי ילחם גרוע, אלא כי יהווה מכשול לרגישים לה פחות ממנו
  • מה טוב ומה נעים שבט בני אדם גם יחד
  • תרבות יעילה היא תרבות בה סדר בשפה והפסקות רגיעה הם עקרונות תרבותיים בסיסיים
  • שני יצרים הרסניים נפוצים בקרב בני האדם; יצר הפלגנות[2] ויצר ההתנשאות[3] ← כאדם או כקבוצה; יצר שלישי הוא יצר התייגנות[4], העשוי להכפיל הרסניות קודמיו

תודעה

  • אם התודעה היא אשליה, האשליה היא תודעה
  • תודעת הנפש מאירה את חשיכת החומר
  • עדיף היה לעצים להיות שחורים מירוקים כי הם היו קולטים יותר חום ומבצעים יותר פוטוסינתזה אבל העצים ריחמו עלינו תודעתית ולכן הם ירוקים (האבולוציה מכירה בחשיבות התודעה)
  • אדם חלם שהוא חולם ושומע שהחיים הם חלום
  • חוש המגדר הוא החוש הראשון, אחריו באים כל השאר
  • מוות הוא המסע הפיזיקלי לתודעה אחרת

חברה וכלכלה

  • לדבר יותר מדי מגדיל הסיכוי לטעות
  • מי שאינו מביע דעתו בצורה סדורה, מונע מאחרים לחשוב עליה ברצינות
  • רופאים יש הרבה, מנתחים יש מעט
  • טראומה נפשית תהרוס רק זמן
  • אל תשאל אדם דווקא מה שאתה הכי סקרן לשאול אותו ← מה שהוא ירצה הוא כבר יספר לך
  • העיקר במלחמה הוא לנצח, בלי שאף אחד ישרוף את האחר

דת

  • דת רוחנית הופכת לאלילית כשהיא מתחילה לסמל אנשים בסמלים.

למידה

  • טובתם דרוש רעתם לא תדרוש
  • על פי כלל לכל כלל יש יוצא מן הכלל
  • מדע טוב הוא מדע מוסרי
  • טיבה של שפת תקשורת כללית נמדד בעד כמה היא מתארת את תחושותינו במדויק
  • בנחלת הכלל ידע הוא כוח אך ביוצא מן הכלל ידע הוא חולשה
  • הקבוע היחיד הוא שינוי
  • אדם מפסיק להיות ילד כשהוא מפסיק לצחוק מדברים שאנשים לא בוחרים

ביטוח

  • אזהרה: ביטוח בריאות עשוי לפגוע בבריאות
  • אם אתה מפחד מחברת הביטוח שלך, אין לך ביטחון ממנה

מנהיגות

  • ככל שמנהיג יכול לבצע את מטלות נתיניו, כך הוא דגול יותר
  • אל תמנע מאויבך לעשות טעות לגבי עצמו

יוהרה

  • אלו החושבים שהם יודעים הכל וטובים מאחרים ואין להם ספקות בשום נושא ← מסוכנים.
  • אלו החושבים שצבאם הכי חזק בעולם ← הכי בסכנה להפסיד.
  • אלו שבתור עיקרון מזלזלים באויביהם, חלשים מהם או חזקים מהם ← יפסידו באחת ממלחמותיהם.
  • בנפול אויבך לא תשמח ובכשלו אל יגל לבבך כי דברים אלה מעידים על חוסר איפוק וחוסר צניעות שאולי יפגעו בך בבוא העת.

שונות

  • אין אהבה גדולה לאדם מאשר למות עבורו
  • יריקה על אדם היא תמיד השפלתו
  • הפחד מן הלא מודע הוא הפחד העקבי ביותר
  • באופן כללי, יצר המין קשה לדיכוי מיצר האכילה
  • אין בנייה והרס, יש בנייה טובה ובנייה רעה ויש הרס טוב והרס רע.
  • אדם נמדד במעשיו, בעמדותיו ובמילותיו (ל"עמדותיו" יש פן רוחני)
  • כשסביבת האדם לא מושלמת, הוא לא יהיה מושלם
  • מהותנות היא השקר הגדול בהיסטוריה עד שזה מגיע לילודה
  • מודה אני לפני הנצח על שלא סבלתי יותר ממה שסבלתי עד עכשיו
  • אי אפשר לפרוש לגמלאות מלהפוך את העולם למקום טוב יותר
  • לא ניתן לשפר שלמות

הערות שוליים

  1. ^ פסל הוא יצירה בדמות אדם או חיה או שניהם העשוי חומר מוצק מחובר כמו חימר, אבן, עץ, מתכת, פלסטיק וכדומה.
  2. ^ יצר ההתפלגות לקבוצות
  3. ^ יצר הרצון לקבוע לאחר את פעילותו
  4. ^ הצורך לתייג "ישויות" בתיוגים או שמות