מעבר דמוגרפי
|
|
מעבר דמוגרפי (באנגלית: Demographic transition) הוא מודל תאורטי שמנסה להסביר תהליך מעבר בין שיווי משקל דמוגרפי (בין שיעור הילודה לשיעור התמותה) בחברה פרה-תעשייתית לשיווי משקל שונה בחברה מפותחת עקב צמיחה כלכלית ושינויים בטכנולוגיה עקב מעבר לכלכלה תעשייתית. בחברה פרה-תעשייתית שיעור התמותה גבוה ולכן גם שיעור הילודה גבוה. עם ההתפתחות הטכנולוגית של הרפואה, שימוש גובר בסניטציה ובמערכות חשמל, מערכות מים וביוב מתקדמות, שיעור התמותה יורד, אבל אין שינוי בשיעור הילודה, ולכן האוכלוסייה גדלה. עם הזמן מתקיימים שינויים כמו ההתפתחות בחינוך, עלייה ברמת החיים וגידול בהתמחות כלכלית שגורמים לכך ששיעור הילודה יורד גם הוא, עד לאיזון חדש עם שיעור התמותה, והאוכלוסייה מגיעה לשיווי משקל חדש - ייצוב אוכלוסין.
לרוב הדבר מוסבר באמצעות "מודל המעבר הדמוגרפי" (DTM) שמתאר את שינויי האוכלוסייה על פני זמן. מעבר דמוגרפי הוא סוג של תהליך ארוך טווח שמשפיע על אוכלוסיית העולם. ללא גידול שינוי דמוגרפי, כאשר האוכלוסייה גדלה בקצב קבועה היא גדלה באופן מעריכי כלומר בכל תקופה נתונה היא תכפיל את הגודל שלה. עם הדינמיקה של מעבר דמוגרפי אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בצורה של פונקציה סיגמואידית.
מודל זה מבוסס על פרשנות שהחלה בשנת 1929 על ידי הדמוגרף האמריקאי וורן תומפסון (Warren Thompson) על שינויים באוכלוסיות מתועשות במשך 200 השנים האחרונות. רוב המדינות המפותחות נמצאות כבר בשלב 4 של המודל, ורוב המדינות המתפתחות נמצאות בשלב 2 או 3 של המודל, ואין מדינה שנמצאת כיום (2008) עדיין בשלב 1. המודל הסביר בצורה טובה למדי את התפתחות האוכלוסין באירופה ובמדינות מפותחות אחרות. המדינות שיוצאות מהכלל הן מדינות עניות, במיוחד בדרום הסהרה ומדינות במזרח התיכון, שהן עניות או משופעות ממדיניות ממשלתית בנושא - במיוחד אפגניסטן, פקיסטן, הרשות הפלסטינית ותימן.
הפרופסור השוודי לבריאות עולמית, האנס רוסלינג (Hans Rosling), מדגים באמצעות מידע של האו"ם, כיצד אוכלוסיות המדינות העניות עברו מאז שנות ה-60, למשפחות קטנות יותר בעלות תוחלת חיים גבוהה יותר, בצורה שבה קיימת התכנסות מהירה של שני הנתונים לכיוון הנתונים במדינות העשירות [5]
עם זאת המודל אינו נכון תמיד לכל המדינות ובכל הזמנים. פריון הילודה בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, עם שיעור פריון כולל של 3.1 ב-2015, ובשנים האחרונות אף נרשמה מגמת עלייה בפריון בצורה שנראית כסותרת את התאוריה. בעוד שבאוכלוסייה הערבית הפריון נמצא במגמת ירידה, בהתאם לתאוריה של "מעבר דמוגרפי", בקרב היהודים הלא חרדים היתה מגמת עליה (מ -2 ילדים לאשה בעבר ל-2.5 ילדים בשנת 2015) ואילו בקרב החרדים הפריון נע בין 6.5 ל-7.5 ילדים לאשה, כ-30 שנה, ללא שינויים ניכרים. [1]
שלבי המעבר
המעבר הדמוגרפי כולל ארבעה או חמישה שלבים.
- בשלב ראשון בחברה פרה-תעשייתי, שיעור הילודה הוא גבוה וגם שיעור התמותה הוא גבוה, אחוז האנשים שמתים בגיל ילדות או בגיל צעיר הוא גבוה יחסית לשלבים הבאים ותוחלת החיים נמוכה.
- בשלב השני של מדינה מתפתחת, שיעור התמותה יורד באופן חד בגלל שיפורים בהספקת המזון, בסניטציה, וברפואה שמגבירים את תוחלת החיים ומקטינים תחלואה במחלות. שינויים אלה נגרמים בדרך כלל עקב שיפורים בטכנולוגיות חקלאיות, גישה לטכנולוגיה, טיפול רפואי בסיסי, והשכלה. ללא נפילה דומה בשיעור הלידות דבר זה יוצר חוסר איזון והחברות בשלב זה מאופיינות גידול חד באוכלוסייה.
- בשלב השלישי שיעור הילודה יורד בעקבות גישה לאמצעי מניעה, עליה בשכר, עיור, הקטנת החקלאות המשמשת לקיום, עליה בסטטוס החברתי ובשכר של נשים, ירידת הערך של עבודת ילדים, ועליה בהשקעה של הורים בהשכלה של הילדים כמו גם שינויים חברתיים אחרים. בשלב זה פריון הילודה יורד ובעקבות זה, העליה באוכלוסייה מתחילה להתמתן.
- בזמן השלב הרביעי יש שיעור נמוך של לידות ושל פטירות. שיעור הלידות עשוי לרדת מתחת לרמת חידוש כמות האוכלוסייה כפי שהדבר התרחש במדינות דבר שמוביל להקטנת האוכלוסייה (ראו שלב 5).
כמו כל המודלים, זו תמונה מפושטת של שינויי האוכלוסייה במדינות אלה. המודל הוא הכלל שמתאימים למדינות אלה כקבוצה ועשוי להיות לא-מדוייק עבור מקרים ספציפיים. לא ברור כמה המודל מתאים למדינות עניות יותר כיום. חלק מהמדינות כמו סין, ברזיל ותאילנד עברו את המעבר הדמוגרפי בצורה מהירה מאוד בעקבות שינויים כלכליים מהירים וכן שינויים חברתיים. כמה מדינות, במיוחד מדינות אפריקה, נראות כאילו הן נתקעו בשלב 2 עקב צמיחה כלכלית נמוכה, איידס, שחיתות או סיבה אחרת.
מודלים סוציולוגים מציינים את החשיבות של איכות שירותים ציבוריים כמו רפואה ציבורית, חינוך ציבורי, ופנסיה להחלטה של משפחות על כמות הילדים שברצונן להוליד. יש חשיבות מיוחד לזמינות של שירותים אלה לאוכלוסיות עניות. כאשר יש תחלואה גבוהה ותמותה גבוהה של ילדים עקב מחלות מדבקות ומערכת בריאות עניה, משפחות נוטות לגדל ילדים רבים כדי שלפחות חלקם ישרדו. חינוך ציבורי פירושו תמריץ גבוה יותר להכווין ילדים ללימודים במקום לשלוח אותם בגיל צעיר לעבודות בחקלאות, קיבוץ נדבות או עבודות אחרות - פירוש הדבר תמרוץ גבוה יותר להקטין את מספר הילדים ולהשקיע יותר בחינוך ובהשכלה של כל ילד. פנסיה חובה פירושה שיש פחות הסתמכות על הילדים בזיקנה ויותר על מנגנונים של פנסיה ממוסדת שנשענת על השוק או על המדינה.
הביולוג בארי קומונר טען כי הקולוניאליזם והניצול של המדינות העניות בידי מדינות קפיטליסטיות ועשירות גרם לעיוות במעבר הדמוגרפי שלהן. המעבר לטכנולוגיה חדשה יותר הקטין את כמות התמותה עקב שיפורים בבריאות ובסניטציה. אבל המדינות העניות לא עברו לשלבים מאוחרים יותר בגלל שרוב הערך של הכלכלה שלהן נוצל בידי מדינות קולוניאליות והן נשארו עניות.
השלב החמישי
המודל המקורי הכיל 4 שלבים, אבל היום רבים מכירים בכך שיש צורך בשלב חמישי כדי להציג מדינות שעברו מעבר כלכלי מבסיס תעשייתי לבסיס כלכלת שירותים ומידע, או מדינות עשירות יותר. מדינות כמו גרמניה, איטליה, ספרד, פורטוגל, יוון, בריטניה ובמיוחד יפן שבהן רמת הילודה נמוכה מיכולת ההתחדשות וכמות האוכלוסייה יורדת.
דבר זה מהווה איום לתעשיות רבות שמסתמכות על גידול אוכלוסין. כשהאוכלוסייה שנולדה בשלב 2 מזדקנת היא יוצרת עול כלכלי על האוכלוסייה הקטנה של עובדים בשלב זה. שיעור התמותה עשוי להישאר נמוך או לעלות מעט בעקבות מחלות הקשורות באורח חיים מערבי כמו פעילות גופנית מעטה והשמנת יתר וכן אוכלוסייה מזדקנת במדינות מפותחות.
גם סין, דרום קוריאה, הונג-קונג, סינגפור, תאילנד וקובה נמצאות מתחת לאחוז ההתחדשות, אבל דבר זה לא הוביל בינתיים לירידת האוכלוסייה בגלל מומנטום אוכלוסין - יש השהייה בין השינוי באחוז הילודה לבין השפעתו על גודל האוכלוסייה. האוכלוסייה של אירופה הדרומית יורדת ואוכלוסיית יפן וחלק ממדינות אירופה תרד אם לא תהיה אליהן הגירה. עם זאת, מדינות רבות שיש בהן שיעור ילודה מתחת ליכולת התחדשות לא הגיעו לשלב זה בהדרגה, אלא באופן פתאומי בעקבות משבר כלכלי שליווה את סוף העידן הקומוניסטי בשנות ה-80 וה-90. הדוגמאות כוללות את רוסיה, אוקראינה והמדינות הבלטיות. האוכלוסייה במדינות אלה יורדת בעקבות ירידה בפריון הילודה, הגירה שלילית, וכן, במיוחד ברוסיה, עליה בשיעור התמותה של גברים.
התאמה וסטיה מהמודל
יש מדינות רבות שבהן רואים את התפתחות המודל הדמוגרפי, דבר זה נכון במיוחד כאשר מסתכלים במשך מאות שנים על כלל העולם ובמיוחד על מדינות עשירות יחסית.
מדינות שבהן קל לראות את שלב 3 או 4 במעבר הדמוגרפי כוללות את מדינות אירופה, יפן, ארצות הברית, סין, הודו, ברזיל, וכן איראן.
כאשר בוחנים את פריון הילודה במדינות ערביות שונות, ניתן לראות ירידה ארוכת טווח - לדוגמה בתוניס הפריון של נשים ירד מ-5 ילדים ב-1980 ל-2 ילדים בשנות ה-2000, במצרים הפריון הממוצע ירד מ-5.5 ילדים בשנות ה-80 ל-3 ילדים בשנות ה-2000. בירדן הפריון ירד מ-7 ילדים בשנות ה-80 של המאה ה-20 ל-3.5 בשנות ה-2000 [6]
בחלק ממדינות המזרח התיכון ובמדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה אין מגמה ברורה של ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, אלא קצב גידול שונה - קצב גידול יציב, עולה בהתמדה, או קצב גידול עולה ויורד לחליפין. ככל הנראה גורמים נוספים כמו הגירה של תושבים, פליטים, מלחמות, רעב או בעיות אחרות משפיעות על גידול האוכלוסייה כך שהוא לא תמיד דומה לירידה בשיעורי הפריון. [2] לדוגמה קצב גידול האוכלוסייה בלבנון ירד בהתמדה עד שנות ה-80 של המאה ה-20, ולאורך עשור הקצב נע בין 0% לבין 1%. ומאז הוא נמצא במגמת עליה ארוכת טווח שיש לה סינוסים עולים ויורדים שבין 0.6% לבין 7%. [7] קצב גידול האוכלוסייה של מצרים ירד עד שנות ה-90 ומאז נשאר במגמה של כ-2%. [8]
השפעות של מעבר דמוגרפי
השפעה על אוכלוסיית העולם
מעבר דמוגרפי הוא סוג של תהליך ארוך טווח שמשפיע על אוכלוסיית העולם ועל הדינמיקה של גידול אוכלוסין עולמי ודרכו על משתנים חברתיים, סביבתיים וכלכליים רבים. ללא מעבר דמוגרפי, אם מניחים כי האוכלוסייה גדלה בקצב קבועה, היא צפויה לגדול באופן מעריכי, אבל עם הדינמיקה של מעבר דמוגרפי אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בצורה של פונקציה סיגמואידית.
אחוז פריון קבוע לאשה מעל יכולת ההתחדשות, פירושו גידול מעריכי. אמנם אחוז הגידול קבוע ביחס לגודל האוכלוסייה, אבל במספרים מוחלטים פירוש הדבר שהאוכלוסייה הולכת וגדלה בקצב הולך וגדל. לגידול מעריכי יש מחזור הכפלה - בכל מחזור הכפלה האוכלוסייה גדולה פי שתיים יחסית לתקופה הקודמת. לעומת זאת גידול סיגמואידי פירושו שאוכלוסיית העולם אינה גדלה בקצב מעריכי אלא שמתישהו יש ירידה בפריון הממוצע ואז האוכלוסייה יכולה להגיע לגידול לינארי, התייצבות או לקטון - בהתאם לגודל השינוי.
השפעות על בטחון תזונתי וקיימות
מעבר דמוגרפי נחשב כדבר חיובי על ידי רוב האקולוגים ואנשי הקיימות ומי שעוסקים בבטחון תזונתי עולמי. אוכלוסייה בעלת גודל יציב מקלה על התמודדות עם אתגרי קיימות והיא נחשבת לתנאי הכרחי של כלכלת מצב יציב.
החשש מפני גידול מעריכי של האוכלוסייה הוביל הוגים שונים כמו הכלכלן תומס מלתוס (בספר על עקרון האוכלוסייה) והביולוג פול ארליך (בספר פצצת האוכלוסין) לחשוש מפני אסון מלתוסיאני - זאת היות וגידול מעריכי ידביק בסופו של דבר כל גבול מספרי נתון - כמות האנרגיה המתקבלת מייצור ראשוני, השטח החקלאי שיש בכדור הארץ, שטחו הכולל של כדור הארץ, כמות אור השמש הכוללת מהשמש, המסה של הייקום כולו - כולם גדלים שגידול מעריכי ידביק אותם בתוך עשרות שנים עד אלפי שנים. גם גידול לינארי בכמות המזון שמגדלים בחקלאות, לדוגמה על ידי שיפור פריון החקלאי, יודבק בסופו של דבר על ידי גידול מעריכי.
עם זאת, אוכלוסייה בעלת גודל קבוע עדיין עלולה להיות גדולה מידי, יחסית ליכולת ההתחדשות של המערכות האקולוגיות התומכות בה. החקלאות התומכת באותה אוכלוסייה עלולה לגרור החרפה במשתנה סביבה כלשהו - לדוגמה המלחת קרקע. כך לדוגמה דעיכת האימפריה השומרית או התמוטטות הציביליזציה באיי הפסחא, לא התרחשו על רקע גידול אוכלוסין מהותי, אלא על רקע אוכלוסייה בעלת גודל נתון. אוכלוסיה יציבה זו היתה גדולה מיכולת הנשיאה האקולוגית, ושחקה באופן איטי את הסביבה הטבעית שתמכה במערכות החקלאות שלה עצמה.
אם נשווה את הדבר למשיכת כסף מחשבון בבנק - משבר קיימות לא חייב להתקיים רק במצב שבו המשיכות מהבנק הולכות וגדלות, אלא יכולה להתקיים גם כאשר המשיכה נעשית בגודל קבוע אבל קצב זה גדול מקצב ההכנסות. יש לציין גם כי יכולת הנשיאה האקולוגית מושפעת לא רק מגודל האוכלוסייה אלא גם ממאפיינים אחרים שלה - כגון כמות צריכת המזון מהחי, ניהול הקרקע, ניהול משק המים, שמירה על יערות ומערכות אקולוגיות ועוד. דבר זה אינו ייחודי בהכרח רק למין האנושי - השערת מדיאה טוענת חלק מהמקרים של הכחדה המונית התרחשו עקב ערעור איטי של המערכת האקולוגית.
שינויים דמוגרפיים בין ובתוך מדינות
המעבר הדמוגרפי מתרחש בזמנים שונים לגבי מדינות שונות, וגם בתוך אותה מדינה הוא יכול להתרחש בפערי זמנים לגבי אוכלוסיות שונות בעלות מאפיינים תרבותיים או סוציו-דמוגרפיים שונים. באופן כללי אוכלוסיות עניות יותר, פחות משכילות ואוכלוסיות מסורתיות יותר הן בעלות שיעורי פריון ילודה גבוה יותר יחסית לאוכלוסיות עשירות, משכילות וחילוניות יותר. פירוש התרחשות המעבר הדמוגרפי במודעים שונים באוכלוסיות שונות הוא שינוי בהרכבי האוכלוסייה העולמית ובהרכבי האוכלוסייה בתוך מדינות.
השפעה בולטת אחת היא ירידה בפריון האוכלוסין של המדינות המערביות, ולעומת זאת המשך פריון גבוה יותר במדינות שהתיעוש והצמיחה הכלכלית הגיעו אליהן מאוחר יותר. פירוש הדבר שאחוז אנשים שמוצאם ממדינות מערביות יהיה קטן יותר בעתיד יחסית לאוכלוסיות של מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה.
במדינות מערביות רבות, במיוחד באירופה ובארצות הברית (אך לא ביפן, דרום קוריאה) האטה בגידול האוכלוסייה המקומי פירושו גם פתיחות לגל הגירה גדול של מהגרי עבודה - באירופה מאסיה אפריקה והמזרח התיכון, ובארצות הברית ממקסיקו ומדינות דרום ומרכז אמריקה. דבר זה משנה את המאזן הדמוגרפי של מדינות אלה וגורר גם שינויים תרבותיים ומתחים פוליטיים וכלכליים.
השפעה על הפנסיה
ירידה בכמות הילדים בכל משפחה פירושה שיש פחות עובדים צעירים, כך שהגיל הממוצע באוכלוסייה גדל. העלייה בתוחלת החיים תורמת גם היא להזדקנות האוכלוסייה. שני התהליכים האלה יחד גורמים לכך שבטווח הקצר והבינוני יש פחות מקורות לתשלום דמי פנסיה לאוכלוסייה.
זהו תהליך זמני, בטווח הארוך יותר, אם יש התייצבות של האוכלוסייה, צפויה גם התייצבות של כמות העובדים הצעירים ביחס לאחוז הפנסיונרים. בנוסף כמות משאבי הטבע לאדם מפסיקה לרדת. תהליך שינוי פריון הילודה אינו הדבר היחיד שמשפיע על הפנסיה, תהליכים נוספים קשורים להתמחות כלכלית וכמות שנות הלימודים וההכשרה לפני התחלת העבודה, וכן שיפורים ברפואה שיכולים להאריך את תוחלת החיים (להאריך את תקופת הפנסיה) מחד ומצד שני שינויים ברפואה ובשוק העבודה שמאפשרים לאנשים לעבוד גם בתקופות חיים מאוחרות יותר.
ראו גם
- סלקצייה ל-r/K
- התמחות כלכלית
- גידול אוכלוסין
- כלכלת מצב יציב
- בארי קומונר
- פריון בישראל , גידול אוכלוסיית ישראל
| אוכלוסין | |
|
מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב |
 |
|
סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב' | |
|
גידול אוכלוסייה בישראל: אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - פריון הילודה בישראל - והארץ מלאה - הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל - פקקי תנועה בישראל - משק המים בישראל - הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה | |
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
- מעבר דמוגרפי בוויקיפדיה האנגלית
- גאפ-מיינדר נתונים על אוכלוסיית העולם בצורה גרפית
- על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות ועל מעבר דמוגרפי, הרצאתו של האנס רוסלינג,2006, TED
- אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010
