בארי קומונר
בארי קומונר 1917-2012 (באנגלית: Barry Commoner), ביולוג ופעיל פוליטי אמריקאי, מראשוני התנועה האקולוגית האמריקאית, ומראשוני המתנגדים לניסויים בנשק גרעיני.
ילדות ולימודים
קומונר נולד בברוקלין, ניו יורק, ב-28 במאי 1917, בן למהגרים יהודים מרוסיה. הוא קיבל תואר ראשון בזואולוגיה מאוניברסיטת קולומביה ב-1937, תואר שני ב-1938 מהרווארד, ודוקטורט ב-1941 מהרווארד. לאחר ששירת בצי האמריקאי במלחמת העולם השנייה, עבר לגור בסיינט לואיס, שם קיבל משרת פרופסור לפיזיולוגיה של צמחים באוניברסיטת וושינגטון, ושם לימד במשך 34 שנים. בשנת 1966 הקים את המרכז לביולוגיה של מערכות טבעיות, כדי לקדם את הלימוד של "המדע של הסביבה הכוללת".
ציוני דרך בקריירה
המאבק בניסויים בנשק גרעיני
בסוף שנות החמישים התפרסם קומונר עקב התנגדותו לניסויים בנשק גרעיני. הוא היה אחד המדענים שהשתתפו בסקר שן החלב - מחקר שהתמקד בגילוי נוכחותו של היסוד סטרונציום 90 בשיני חלב של ילדים. סטרונטיום-90 הוא איזוטופ רדיואקטיבי ומסרטן, שנוצר בפיצוץ גרעיני, נקלט במי השתייה ובחלב, ונספג בעצמות ובשיניים. במסגרת המחקר, נאספו למעלה מ-300,000 שיני חלב של ילדים שנאספו מבתי ספר באזור סיינט-לואיס. תוצאות ראשונות של המחקר פורסמו במגזין Science ב-1961, והמחקר נמשך עד 1970. התוצאות הראו שריכוז סטרונציום-90 בשיני החלב עלה עם השנים, עד שבשיני חלב של ילדים שנולדו אחרי 1963 רמתו הגיעה לפי 50 מאשר רמתו בשיני חלב של ילדים שנולדו לפני שהתחילו הניסויים בנשק גרעיני. תוצאות המחקר עזרו לשכנע את הנשיא קנדי לחתום על ההסכם עם בריטניה וברית המועצות להפסקה חלקית של הניסויים בנשק גרעיני. הסכם זה סיים את תקופת הניסויים בנשק גרעיני על פני האדמה, שגורמים לרוב הנשורת הגרעינית.
ב-1958 עזר קומונר להקים את 'הוועדה למידע גרעיני בסיינט לואיס'. לאחר מכן ייסד את העיתון 'מידע גרעיני', אותו הדפיס במשרדו בעזרת מכונת סטנסיל, עיתון שהפך ברבות הימים למגזין סביבה Environment. הוא המשיך וכתב מספר ספרים על נושא ההשפעות האקולוגיות השליליות של ניסויים גרעיניים מעל האדמה.
בשנת 1970 הוענק לו 'פרס ההומניסט הבינלאומי' על ידי האיגוד הבינלאומי לאתיקה והומניזם.
מדע והישרדות
בשנת 1966 פרסם קומונר את ספרו מדע והשרדות (Science and Survival) שעסק בשימוש במדע וטכנולוגיה ביחס לסכנות סביבתיות. הביולוגית רייצ'ל קרסון טענה ארבע שנים לפני פרסום הספר שיש בעיה אקולוגית עם כמה חומרי הדברה רעילים, קומונר טען שאנחנו "שוחים" במרק סינתטי של חומרים רעילים.
המאמר בשבועון טיים
בשנת 1970 פרסם השבועון טיים Time מאמר לסיכום ה"עשור הסביבתי". על כריכת המגזין הופיעו פניו של בארי קומונר כמייצג את הנושא. המגזין ציין את פועלו של קומונר על הסכנות לחיים בעקבות ההשפעות הסביבתיות של ניסויים בנשק גרעיני, וזיהומים אחרים במים, באויר ובאדמה. בחודש שלאחר פרסום המאמר הוכרז יום כדור הארץ (Earth Day) הראשון, ובו הפגינו 20 מליון אמריקאים למען רפורמות סביבתיות.
מקובל לחשוב שפרסומיו של קומונר השפיעו על הנשיא ניקסון, שיצר את הרשות להגנת הסביבה בארצות הברית (ה-EPA), והעביר את חוק אויר נקי (Clean Air Act) בהמשך שנת 1970.
המעגל הסוגר
בספרו המעגל הסוגר (The Closing Circle) שפורסם ב-1971 והפך לרב מכר, קומונר מציע לבנות מחדש את הכלכלה האמריקאית כך שתתאים לחוקי האקולוגיה. לדוגמה, טען שמוצרים מזהמים כמו דטרגנטים ובדים סינתטיים, יוחלפו במוצרים טבעיים כמו סבון, כותנה וצמר. היה זה אחד מהספרים הראשונים שהביא את רעיונות הקיימות לקהל הרחב. הספר מפרט את ארבעת חוקי האקולוגיה:
- הכל קשור להכל. כל האורגניזמים החיים הם חלק מאקוספירה אחת, ומה שמשפיע על אחד, משפיע על כולם.
- הכל מגיע למקום כלשהו בסוף. בטבע אין "אשפה" ואין מקום מחוץ לאקוספירה אליו אפשר לזרוק זבל.
- הטבע יודע הכי טוב. האדם פיתח טכנולוגיה כדי להשתפר מעבר לטבע, אך שינוי כזה סביר שיפגע במערכת הטבעית.
- אין דבר כזה ארוחת חינם (There is no such thing as a free lunch). ניצול של הטבע יגרום בסופו של דבר להתמרה של משאבים שימושיים לבלתי שימושיים.
ביקורת על הקפיטליזם וקולוניאליזם
קומונר ניהל וויכוח מתמשך עם פול ארליך בנושא הסיבה למשבר האקולוגי, בו טען שארליך מתמקד יתר על המידה בפיצוץ האוכלוסין, בזמן שהבעיה האמיתית היא הטכנולוגיה הקפיטליסטית. לפי קומונר, הגידול החד באוכלוסיות המדינות המתפתחות נובע מכך שהן קולוניות של המדינות המפותחות, ואלה מפריעות לתהליך השינוי הדמוגרפי (Demographic transition). השינוי הדמוגרפי הוא תהליך מעבר בין שיווי משקל דמוגרפי (בין שיעור הילודה לשיעור התמותה) בחברה פרימיטיבית לשיווי משקל שונה בחברה מפותחת. בחברה פרימיטיבית שיעור התמותה גבוה ולכן גם שיעור הילודה גבוה. עם ההתפתחות הטכנולוגית של הרפואה, שימוש גובר בסניטציה ובמערכות חשמל, מים וביוב המסופקות על ידי המדינה, שיעור התמותה יורד, ללא שינוי בשיעור הילודה, ולכן האוכלוסייה גדלה. עם הזמן, ההתפתחות בחינוך והעלייה ברמת החיים גורמים לכך ששיעור הילודה יורד גם הוא, עד לאיזון חדש עם שיעור התמותה.
לטענת קומונר, הקולוניאליזם הביא לכך שהמדינות העשירות הביאו לפיתוח מואץ של תשתיות בקולוניות, דבר שהתחיל את תהליך השינוי הדמוגרפי עם הירידה בשיעור התמותה. אולם, כל העושר שנוצר, הועבר למדינות האם, ולא נשאר כדי להמשיך את פיתוח הקולוניות, ולהמשיך את התהליך. הכספים הושקעו בתשתיות שתומכות בעיקר באוכלוסייה ה"מתנחלת" ובפיתוח התעשייה המנצלת את האוצרות הטבעיים, ומעט מאוד הגיע אל שיפור החינוך ורמת החיים של האוכלוסייה המקורית. התוצאה הייתה ששיעור הילודה לא ירד, וגידול האוכלוסייה המשיך עוד ועוד.
הפתרון שקומונר הציע לבעיית העוני ופיצוץ האוכלוסין במדינות המתפתחות (הקולוניות לשעבר) הוא שהמדינות שניצלו אותן יחזירו להן חלק מהעושר שלקחו מהן, כדי שהאזרחים שלהן יוכלו להגיע לרווחה כמו זו הקיימת במדינות המפותחות.
העוני של הכח
בשנת 1976, קומונר פרסם את רב המכר עוניו של הכח (The Poverty of Power). בספר זה קשר בין שלוש בעיות שעמדו בפני ארצות הברית של שנות השבעים: הפגיעה בסביבה, משבר האנרגיה, והכלכלה המדשדשת. התעשיות הצורכות את מירב האנרגיה, הן אלו שמשפיעות ביותר לרעה על הסביבה, ובכך שהן משתמשות במקורות אנרגיה מתכלים, גורמות לעליה במחיר האנרגיה, שפוגע בכלכלה. כמו כן, טען שבעיה זו נגרמת בגלל השיטה הקפיטליסטית, ואפשר לפתור אותה אך ורק על ידי מעבר לשיטה סוציאליסטית כלשהי.
בשנת 1979, פירסם קומונר את ספרו הפוליטיקה של האנרגיה (The Politics of Energy).
בשנת 1990, פירסם קומונר את ספרו עושים שלום עם הפלנטה (Making Peace with the Planet). ספר זה הוא ניתוח של המשבר האקולוגי המתמשך, בו הוא טוען שיש לשנות מן היסוד את הדרך בה אנו מייצרים טובין. בספר מפורט קומונר מחקר שערך על הכלכליות של חקלאות אורגנית. במחקר נערכה השוואה בין חוות אורגניות מול חוות המשתמשות בחקלאות קונבנציונלית בעלות שטח דומה, ונמצא שאמנם היבול בחוות האורגניות היה נמוך יותר (פריון חקלאי נמוך יותר), אך מצד שני, החיסכון על קוטלי חרקים ועשבים ועל דשנים סינתטיים גרם לכך שהרווחיות הייתה בסופו של דבר דומה מאוד.
פעילות פוליטית
בשנת 1980 הקים קומונר את מפלגת האזרחים (Citizens Party) והתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית. הוא הצליח להשיג כמעט רבע מליון קולות, שהיו כרבע אחוז מסך כמות המצביעים. לאחר הבחירות הוא חזר לניו יורק, ועבד כמדען בכיר בקווינס קולג', במרכז לביולוגיה של מערכות טבעיות.
קומונר נפטר ב-30 בספטמבר 2012 בניו-יורק.
קישורים חיצוניים
- בארי קומונר בוויקיפדיה האנגלית
- כתבה על קומונר, במגזין "טיים", 2 בפברואר 1970
- ראיון עם בארי קומונר לרגל יום הולדתו ה-80, סיינטיפיק אמריקן, 1997
- ראיון מצולם עם בארי קומונר, זמן קצר לפני מותו, באתר של הניו-יורק טיימס, 2012