ריבוי שיוויי משקל בכלכלה
בכלכלה: ריבוי שיוויי משקל (באנגלית: Multiple equilibria) או שיווי משקל מרובה הוא הנחה כי בכלכלה יכולים להתקיים מספר שיוויי משקל, ולפחות חלק מהם הם יציבים מבחינה מקומית (כך ששינוי קטן בתנאים לא יגרום ליציאה משיווי המשקל אלא חזרה אליו). הנחה זו שונה מהנחה מקובלת בכלכלה נאו-קלאסית לפי שיווי משקל בשווקים הוא תמיד יחיד - כלומר בהינתן הטעמים של הצרכנים והנחות נוספות, השוק מתכנס לשיווי משקל יחיד. למרות שזו הנחה פופולרית ונוחה לצורכי חקר הכלכלה ניתוח של שווקים אמיתיים, מראה שיש מקרים שבהם יש שיווי משקל שונים למדי זה מזה. מכאן עולה השאלה מדוע התפתחו שיוויי משקל שונים ומהם התנאים שמאפשרים זאת.
דוגמאות לריבוי שיוויי משקל
פרבור מול עירוניות מתחדשת בשווקי התחבורה והדיור
דוגמאות לשיוויי משקל שונים ניתן לראות לדוגמה בתחומים של תכנון עירוני, התחבורה והדיור - שיווי משקל של עירוניות מתחדשת יחד עם תחבורה בת קיימא מול שיווי משקל של פרבור, תכנון מוטה רכב פרטי ושימוש רב במכוניות. ההבדלים בין שתי הנקודות הם בולטים במיוחד בהשוואות בין ערים או מטרופולינים שונים. לכן ניתן לדבר על "מודל אמסטרדם" מול "מודל לוס-אנג'לס". במודל אמסטרדם רוב האנשים מגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית, באופניים או ברגל. העיר היא קומפקטית וצפופה למדי, חלק מהמרחב הציבורי מוקצה למדרכות, שבילי אופניים, נתיבי תחבורה ציבורית. המבנים הם מסוג בנייה מרקמית עם עירוב שימושי קרקע כדי לאפשר צפיפות. החניה היא יקרה והשימוש במכוניות מוגבל בשל מיעוט נתיבי תחבורה, חניה מועטה ויקרה ומגבלות על המהירות המקסימלית ברחובות שקטים. כמות תאונות הדרכים והזיהום נמוכה. למרות שיש פקקי תנועה, הדבר משפיע רק על הנהגים שהם חלק קטן מתוך האוכלוסייה. במודל לוס אנג'לס, רוב האנשים מגיעים לעבודה ולכל מקום אחר במכונית פרטית. התכנון העירוני הוא כזה שמותאם ככל האפשר לשימוש במכונית פרטית - פרבור משתרע של בתים צמודי קרקע, חניות מרובות, מדשאות רבות וכבישים רחבים ורבים. הצפיפות העירונית נמוכה מאוד - לפעמים פי 10 או יותר לעומת ערים צפופות. הצפיפות הנמוכה והיבטים נוספים בתכנון (תכנון מוטה רכב פרטי) מקשים על שימוש בצורות אחרות של תחבורה - הליכה ברגל אינה פרקטית בגלל שכל נקודת עניין היא במרחק קילומטרים רבים, כך גם רכיבה באופניים. בחלק מהפרברים, במיוחד במדינות עניות אין שבילי אופניים, כך שרכיבה היא גם עניין מסוכן, בחלק מהמקומות גם אין מדרכות כך שגם הליכה ברגל היא דבר מפחיד ומסוכן. בגלל הצפיפות הנמוכה אוטובוס צריך לעבור בשכונות רבות כדי לאסוף מספיק נוסעים כדי להרוויח מספיק כסף - אבל פירוש הדבר שהוא צריך לקיים מסלול מפותל איטי ומרובה בין שכונות מגורים במקום קו ישיר בין יעדים כמו שהייתה מבוצעת נסיעה במכונית. היבט זה מוחרף בפרברים רבים על ידי נקודת כניסה ויציאה בודדת לשכונה. פירוש הדבר שזמן הנסיעה באוטובוס יכול להיות ארוך פי 2 ולפעמים פי 5 יותר מאשר בנסיעה במכונית - כלומר נסיעה של חצי שעה במכונית עלולה לקחת שעה עד 3 שעות. במצב זה רק העניים ומי שאין להם ברירה אחרת משתמשים בתחבורה הציבורית, פירוש הדבר פחות נוסעים ותדירות נמוכה יותר של הקווים, וכן שיש שכונות שהאוטובוס לא מגיע אליהן או שעות שבהן האוטובוס לא עובד. היבטים אלה גורמים להבדלים שונים בהעדפות של הצרכנים בתחבורה - כפי שהדבר בא לידי ביטוי בנתונים כמו פיצול נסיעות. בארה"ב 88 אחוזים מהתושבים מגיעים לעבודה במכונית פרטית, 10% בתחבורה ציבורית 1% ברגל או באופניים. בהולנד 26% מהתושבים מגיעים באופניים.
אי הנוחות של הליכה ברגל שמושפע גם מהיבטים כמו מחסומים להליכה כמו כבישים מהירים או תכנון רחובות כ"עץ תנועה" ללא מעברים להולכי רגל, פירושם גם חוסר נוחות וחוסר יעילות של התחבורה הציבורית. גם אם צרכן כלשהו רוצה לעבור לתחבורה ציבורית מסיבות אידאולוגיות כמו הגנה על הסביבה הבחירה הזו אינה נוחה בצורה משמעותית ופירושה אובדן של מספר שעות עבודה או פנאי בכל יום.
הדוגמה של תחום התחבורה והתכנון העירוני משמעותית מאוד - החלטה על קניית דירה היא ההוצאה הגדולה היחידה ביותר שאדם עושה בחייו. הוצאות התחבורה עשויות להגיע לכ-20% מסך ההוצאות של משק בית, והוצאות הדיור לכ-20% נוספים. בנוסף לכך לשוני בפתרונות השונים יש השפעה על גורמים רבים בתחום הבריאות כמו תאונות דרכים, זיהום אוויר, אורח חיים יושבני וכן על היבטים חברתיים וכלכליים רבים -כמו כמה יעילה המשטרה, כמה יש לשלם על תחזוקה של שירותי רשת כמו ביוב או כבישים וכמה הון חברתי יהיה בשכונה. או כמה קל לאנשים משכבות עניות להגיע לעבודה או ללימודים ולכן להיבטים של ניידות חברתית. ההשפעות החברתיות הנגזרות משמעותית עוד יותר בגלל ההשפעות של ההשפעות הבריאותיות על הרווחה החברתית - לדוגמה הגבלה של משחק של ילדים והגבלת התנועה שלהם ברחובות בגלל פחד שיפגעו ממכונית. דוגמה אחרת לחשיבות התחום היא הנושא של קשר בין מתח נפשי לבין עמידה בפקקי תנועה. או הקושי לפרוס כוח משטרה גדול בעיר עם פרבר והשפעת דבר זה על פשיעה והרגשת הביטחון ברחוב. השפעת הפעילות הגופנית או העדרה היא משמעותית מאוד ביחס לרווחה בכל הגילאים - גם בגלל כושר גופני וגם בגלל הפגת מתחים נפשיים, ההשפעה גדולה יותר ככל שמזדקנים. ביחס לתמותה כ-10% מכלל מקרי התמותה במדינות מערביות הם תמותה בטרם עת בגלל זיהום, אורח חיים יושבני או תאונות. השפעה של תאונות חמורה במיוחד בגלל שהיא למעשה האיום המרכזי על חייהם של אנשים צעירים במדינות מערביות.
עישון
עישון היה דבר נפוץ מאוד במדינות מערביות במהלך המאה ה-20, במיוחד בקרב גברים. דבר זה התפתח במהירות עם ההמצאה של סיגריות - ממוצר אליטיסטי (לעיסת טבק או עישון מקטרות) הטבק הפך למוצר זול וזמין והתפוצה שלו עלתה. עד שנות ה-20 של המאה ה-20 עישון היה נדיר בקרב נשים בעיקר בגלל שעישון נחשב דבר גברי, בשלב זה גייסו החברות סיוע של מומחים כמו אדוארד ברנייז כדי לשכנע נשים להתחיל לעשן. העישון בקרב נשים עלה בצורה ניכרת והוא התפתח יחד עם הפמיניזם שכן חברות הטבק הצליחו לשכנע נשים צעירות שעישון פירושו מרד בחברה הגברית. עם התפתחות הידע על נזקי העישון החלה בשנות ה-70 מגמה של הפחתה בכמות העישון.
הן בקרב גברים והן בקרב נשים תפוצת העישון הייתה תלויה לא רק במחיר המוצר אלה גם בטכנולוגיה (לדוגמה הגברת ההתמכרות של הטבק - מניפולציה בניקוטין), ביכולות שיווק של החברות, בנורמות חברתיות ומידע משותף או בהעדרו של ידע נפוץ לגבי נזקי העישון. ככל שלחברות הטבק היה כוח רב יותר, ויכולת שיווק גדולה יותר, ככל שהתחום של בריאות הציבור היה פחות מפותח, כך קל יותר לחברות הטבק להפיץ את הניקוטין בקרב בני נוער וכך תפוצת הטבק גדלה. בחלק מהמדינות בעולם - כמו אינדונזיה נזקי העישון הם דבר בלתי ידוע לציבור הרחב והמכירות של טבק לבני נוער ואף לילדים נמשכות באין מפריע. כוח כלכלי רב יותר של חברות הטבק אפשר להן לצבור גם כוח פוליטי רב יותר והן יכלו להשתמש בכוח זה כדי להתערב בתחומים שונים - הן השפעה על מחקרים רפואיים, הן השפעה על גופי בריאות שונים, הן השפעה על ממשלות והן השפעה על הציבור. מאמצים אלה שניתן לכנות הכחשת נזקי העישון מתקיימים מזה עשורים רבים ומשפיעים מאוד הן על מודעות הציבור ביחס לנזקי העישון ועל מיסוי טבק ורגולציה מול טבק בכלל ומול שיווק טבק לבני נוער - מניעת עישון - לכל התחומים האלה יש השפעה גבוה על שיעור המעשנים. בכך נוצרים כמה שיווי משקל. בשיווי משקל אחד יש הרבה מעשנים וכוח זה מתרגם לכוח כלכלי ופוליטי של חברות הטבק שמאפשר להן הסתיר את נזקי העישון, ו/או להמשיך בשיווק טבק לבני נוער למרות קיום של מודעות כזו, או להגביר את ההתמכרות של הטבק - דברים שיוצרים בהמשך מספר משמעותי של מעשנים. בשיווי משקל אחר יש מעט מעשנים, יש מודעות גדולה לנזקים של העישון ונורמות נגד התחלת עישון, דבר זה מתרגם לכוח כלכלי ופוליטי נמוך יותר של החברות ולפעמים גם למודעות גבוה של הציבור לנזקי העישון ונורמות נגד עישון, הדבר מייצר קושי לשווק טבק לבני נוער (או לקהלים אחרים כמו חיילים, נערות, נשים צעירות), ולחוקים נגד עישון או בעד גמילה מעישון שמקטינים את מספר המעשנים או שומרים את מספר המעשנים נמוך - דבר שמצמצם את יכולות הפעולה של חברות הטבק.
כמו כן אנשים עשירים שהיו בעבר מעשנים כבדים יותר (בין היתר משום שיכלו להרשות לעצמם לשלם יותר) הם כיום פחות מעשנים וקיימת תופעה של עישון ועוני. השפעת העישון היא לא רק התמכרות אלא גם השפעה בריאותית חזקה - כ-20% מכלל מקרי התמותה במדינות מערביות. השפעת העישון על איכות החיים והבריאות משמעותית יותר בגיל מבוגר יותר. מסיבות אלה שיווי משקל שונים בתחום הטבק הם בעלי השפעות כלכליות נרחבות למדי ולא מצטמצמות רק לתחום העישון עצמו.
אלכוהול
יש חברות ותרבויות בהן אחוז גבוה מבין האוכלוסייה שותה לשוכרה. הדבר נפוץ במיוחד במדינות באירופה וכן במספר מדינות במרכז אמריקה ואפריקה. במדינות אלה בעיות של התמכרות לאלכוהול, או נהיגה תחת אלכוהול או אלימות מאלכוהול היא דבר נפוץ. צריכה מרובה של אלכוהול פוגעת בבריאות הן דרך פגיעה בכבד, דרך מחלות סרטניות ומחלות לב וכלי דם והן בגלל תאונות ואלימות. בתרבות היהודית המסורתית ובמדינות רבות אחרות במיוחד חברות מסורתיות צריכה גבוהה של אלכוהול היא דבר נדיר. אין תרבות של שתייה. בדומה לעישון התגברות של תרבות הצריכה ושל מאמצי שיווק מצד חברות אלכוהול, גורמים למעבר לחברות שבהן חלק גדל והולך מתוך הצעירים שותים אלכוהול בכמויות גדולות.
תזונה
ניתן לראות דפוסים שונים של תזונה במקומות שונים- במיוחד הבדל בין תזונה מסורתית ובדרך כלל בריאה - תזונה המבוססת על ירקות ופירות טריים, וכן על דגנים ומזון מהחי עם עיבוד נמוך, לבין תזונה לא בריאה המבוססת על מזון מעובד רווי בסוכר, מלח ושומן וכן חומרי שימור וצבעי מאכל. בחלק מהמרכיבים כמו סוכר ומלח יש מנגנונים של התרגלות התמכרות. אם הצרכן רגיל לאכול כמות גדולה של מלח לדוגמה מזון לא מלוח יראה לו טפל. בסוכר מנגנון ההתמכרות מורכב יותר וקשור לצריכה גבוהה של סוכר בבת אחת ואי-ירידה בצריכת הדופמין. בכל התחומים של מזון מעובד יש חשיבות לנושא של הרגלי אכילה ומסרים מהסביבה - כלכלת השמנה ועיצוב להרזיה. בדומה לאלכוהול או עישון, ייתכנו הבדלים גדולים בצריכה בין דורות שונים - לדוגמה עליה גבוהה של צריכת הסוכר בישראל.
כלי נשק
כלי נשק הם דוגמאות נוספות לריבוי שיוויי משקל - יש מדינות כמו מדינות אירופה ישראל, יפן ומדינות נוספות שבהן נשק הוא דבר נדיר למדי, יש מגבלות על השגת נשק ועל נשיאתו. לעומת זאת נשק בארצות הברית הוא דבר נפוץ וגורם לכך שיש יותר מקרי ירי, רציחות, התאבדויות, פשע הקשור לנשק חם, תאונות ועוד, בשיעורים הגבוהים במאות אחוזים לעומת מדינות מערביות אחרות. מגמות דומות קיימות במדינות אחרות כמו מקסיקו, ברזיל עוד. כלי הנשק הרבים אמורים להבטיח את האדם הבודד אבל מייצרים אווירה של פחד וחוסר אמון - פחד של אנשים זה מזה, דבר שמעודד צריכה של עוד רובים ועוד אקדחים. הפחד גם מוליד אלימות משטרתית בגלל ששוטרים פוחדים יותר מכך שאזרחים ירו בהם. כך גם נפגע האמון של תושבים במשטרה. יש לציין כי פרבור וישובים פרבריים וכפריים המרוחקים מאוד מהמשטרה מעודדים החזקת נשק.
גורמים לריבוי שיווי משקל
ריבוי שיוויי משקל הוא דבר נפוץ למדי ומופיע בשווקים רבים וחשובים - וזאת בניגוד לתזה הנאו-קלאסית. באופן כללי הדבר תומך במתודולוגיות של כלכלה ניסויית ושימוש במתודולוגיות דומות לזואולוגיה (איסוף העובדות, מיון של סוגי שווקים תוך הנחה של כלכלה הטרוגנית) במקום מתודולוגיה של "כלכלה כפיזיקה ניוטונית" שמניחה כי כל השווקים דומים וכל הצרכנים דומים ומשתמשת בסט של הנחות מוקדמות כדי ליצור דדוקציה בשאלה איך הכלכלה עובדת לפי מודל.
גורמים לריבויי שיווי משקל כוללים:
- קיום של פער בידע של אנשים לגבי תכונות חשובות של המוצר - לדוגמה בתחום של עישון, או תזונה בריאה - אנשים לא רוצים לעשן בגלל שהם מבינים כיום כי זה יזיק להם. הפער הזה בין שני מצבי שיווי המשקל סותר הנחה של מידע מלא ושל טעמים נתונים מראש למודל שקיימים במודל הנאו-קלאסי. הידע על הנושא, המועדות עליו וכן התפוצה של דעות קדומות הן מרכיב חשוב בכל השווקים שבהם יש ריבוי שיוויי משקל - חברות הטבק לדוגמה משקיעות הרבה מאוד מאמץ בהכחשת נזקי העישון וחברות בתחומים אחרים כמו נשק מנסות לבצע פעולות דומות של הסתרה, טשטוש והפצת מידע מבלבל - לדוגמה חסימת מימון ממשלתי למחקרים של ה-CDC על כמות הנפגעים מנשק.
- קיום של תשתיות פיזיות המקשות על שינוי - אם אתה תושב בלוס אנג'לס ורוצה להגיע לעבודה או לקניות באופניים או ברגל זה לעיתים קרובות משימה מסוכנת ומתישה - הם נמצאים במרחק רחוק מידי. הצרכנים עצמם יכולים להחליט איפה לגור אבל דפוסי הבניה נקבעים על ידי תקנות, הרגלים והתשתיות הקיימות והם לא החלטה צרכנית של אדם בודד. יש לפעמים חוקים של הפרדת שימושי קרקע שמונעים מגורים בקרבת העבודה - וגם אם אתה גר ליד העבודה, העבודה של בן או בת הזוג ובתי הספר או הגנים של הילדים, הקניות והחברים נמצאים במרחק גדול מאוד ופרושים על שטח רחב.
- התמכרות והדבקה חברתית - עישון, אלכוהול, תזונה מעובדת רוויה בסוכר ומלח וכן נשק מדגימים את החשיבות של הרגלים והתמכרות. ההתמכרות פירושה שמה שחינוך בגיל צעיר ותחילת צריכה בגיל צעיר של 11-25 יכולים להיות הרגלים לכל החיים. הרגלים אלה ותפוצה של סוגי התנהגות לדוגמה עישון בקרב בני נוער תורמים להפצה חברתית של הרגלים אלה והעברת נורמות חברתיות למשתמשים צעירים חדשים.
- השקפות ונורמות חברתיות - בניגוד למודל הנאו-קלאסי המניח רציונליות, אנשים לא סתם מתייחסים לעובדות וידע אלא נותנים משקל לדבר זה עקב נורמות, חוויות והרגלים - כך לדוגמה אדם רציונלי לא אמור להיות מושפע מהשאלה אם הוא מעשן או לא ביחס לשאלה עד כמה העישון מזיק לבריאות. לעומת זאת סקרים בקרב מעשנים ולא מעשנים מראים שיש הכחשה נרחבת של הנזקים מצד מעשנים. היבט זה נכון כנראה גם לגבי צריכה של מוצרים אחרים כמו הגישה של נהגים לנושא של שבילי אופניים או נתיבי תחבורה ציבורית, או השאלה איך אפשר להוריד את הפקקים. נהגים לא ממהרים להודות בכך שהם תורמים כקבוצה לתאונות דרכים או לזיהום אוויר שפוגע באנשים אחרים בחברה. ואם הם מודים בכך הם ממהרים להסביר שאין ברירה אחרת. דבר זה משפיע הן על בחירות צרכניות של האדם והן על היחס הפוליטי כלפי בחירות פוליטיות וביחס לבחירה של מקורות מידע - לדוגמה העדפה של עיתונות שנמנעת מאזכור של עובדות לא נעימות.
- לובי פוליטי - לובי פוליטי מתחייב מתוקף מצבים בהם פוליטיקאים יכולים להקשות או להקל אל צריכה של מוצר, ובמיוחד של התמכרות אליו או עיצוב הסביבה שעוזרת לצרוך אותו. (ראו ארכיטקטורה של בחירה מאת ריצ'רד ת'יילר). הלובי הפוליטי מתקיים הן בצורה ישירה - על ידי סיוע לפוליטיקאים ולמפלגות לקבל את ההחלטה הנכונה לתעשייה והן על ידי תעמולה כלפי דעת הקהל בסיוע כלי תקשורת - שוב - דוגמה פשוטה ובהירה של הכחשת נזקי העישון ממחישה מדוע היבטים אלה הם חשובים.
- מנגנוני שינוי אבולוציוניים עם מאפיינים של תהליך בלתי הפיך - כך נוצר תהליך תלוי נתיב לדוגמה בתחילה הנזק של מכוניות לגבי פקקים או עומסי תנועה או זיהום אינם גלויים. המכונית נראית כמו דבר משחרר שמאפשר להגיע לכל מקום במהירות, התכנון העירוני משתנה עם הזמן - יש פחות מקום לאופניים, מדרוכת פחות טובות, ובאופן כללי פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי. לאחר מכן כאשר מתגלים הנזקים כבר קשה יותר לחזור.
מנגנונים רבים שמאפשרים ריבוי שיוויי משקל ושמירה על מצב "תת אופטימלי" קשורים לקיום של מוצר ציבורי. הידע עצמו הוא סוג של מוצר ציבורי וכך גם סביבה בטוחה מאיומים, אמון, ממשל או עיתונות ללא שחיתות ותכנון לטווח ארוך.