עליית מפלס פני הים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף עליית מי הים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדמיה של עליית מפלס הים ב-6 מטרים - האזורים שיוצפו כתוצאה מכך מסומנים באדום (הדמיה זו מתבססת על כך שהעלייה תהיה אחידה, למרות שבפועל עליית גובה פני הים לא תהיה אחידה בכל העולם)

עליית מפלס פני הים היא אחת ההשפעות של התחממות עולמית. מאז תחילת המאה ה-20 מפלס הים נמצא במגמת עלייה מתמדת. בין השנים 1900 עד 2016 עלה גובה פני הים ב-16 עד 21 ס"מ. [1] קצב עליית מי הים מאיץ עם השנים,[2] והוא נובע בעיקר מהמסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים באנטרקטיקה, בגרינלנד ובהרים. יש חשש שעליה זו תגרום למאות מיליוני פליטי סביבה עד שנת 2050 בגלל הצפה של ערים וישובים שנמצאים סמוך לחופים ולנהרות.[2] כמו כן הדבר עלול להחריף הצפות עקב סופות, לגרום המלחת מי תהום ולהצפת שטחים חקלאיים.

בשנים 1880-2018 מפלס הים עלה בכ-25 סנטימטר[3]. קצב עליית פני הים בשנים 2010-2018 היה 4.6 מילימטר בשנה[4] העלייה משפיעה לא רק על קו החוף, אלא גם על איזורי דלתא, ביצות, נהרות ואיזורים בקרבתם. ערים רבות בעולם בנויות ליד חופי ים ונהרות. עלייה של כמה סניטמיטרים נשמעת דבר לא משמעותי אבל פירושה שקו החוף או הנהר עלול להשתנות בכמה מטרים ולפעמים בכמה קילומטרים.

עליית מי הים גורמת כבר היום נזקים לחיי אדם, ליצורים אחרים ולרכוש: הצפת שטחים במי ים, החמרה של שיטפונות בזמן סופות, פגיעה במערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות, המלחת מי תהום ויצירת פליטים סביבתיים. יש חשש כי המשך של שינויי האקלים ותהליך של המסת קרחונים בקצב מואץ יגרום לנזקים גדולים בהרבה בעתיד.

מבחינה כלכלית וחברתית שמירה על מפלס מי-הים במקומו הנוכחי הוא סוג של מוצר ציבורי, בדומה לבעיות סביבה רבות אחרות. קשה למנוע ממישהו להנות מכך שמפלס מי הים ישמר בגובה יציב (העדר בלבדיות) והנאה של אדם אחד ממפלס יציב לא מונעת הנאה מכך על ידי אדם אחר (העדר יריבות). כשל שוק נוסף הכרוך בעליית מי הים הוא היוון או הטלת העלות של מעשי דור אחד על כתפי הדור הבא - חוסר היכולת של הדורות הבאים להשתמש במנגנון השוק כדי למנוע פגיעה בהם על ידי הדור הנוכחי, בעיה נוספת היא אי קיומו של מידע מלא - אנשים לא יודעים לקשר בין הפעולות שלהם לבין הסיכוי לעליית פני הים, ובין עליית פני הים לבין המחיר הכלכלי החברתי או המדיני שהם נאלצים לשלם.

הסיבות לעליית פני הים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים
צילום חלק קטן מקרחון הענק B-15, שהתפרק ממדף הקרח רוס באנטרקטיקה בשנת 2000. שטח הקרחון שנשבר לים הוא 11 אלף קילומטרים רבועים, שטח דומה למחציתה של מדינת ישראל

הסיבה העיקרית לעליית פני הים היא התחממות עולמית. התחממות זו מחממת הן את האטמוספירה של כדור הארץ והן את המים באוקיינוסים. שתי הסיבות העיקריות לעליית פני הים, מתרחשות כתוצאה משינויי האקלים. סיבות אלה מעלות את מפלס מי הים בכל העולם באופן פחות או יותר שווה. ככל ששינויי האקלים מתגברים קצב עליית מפלס הים גדל. הסיבות הן:

  • הפשרת קרחונים יבשתיים וקרחוני-מדף-יבשת בגלל ההתחממות, במיוחד בגרינלנד ואנטרקטיקה. לפי הערכות מדענים בתחום חקר האקלים הפשרה מלאה של שכבות הקרח האלה תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. עם זאת הפשרה כזו לא צפויה להתרחש במהלך המאה ה-21.
  • הגדלת נפח המים באוקיינוסים עקב חימום המים. כי כל חומר מתפשט כאשר הטמפרטורה שלו עולה.

הפשרת קרח ימי כמעט אינה משפיעה באופן ישיר על עליית מי הים. ההשפעה שלה עלולה להיות עקיפה עקב קליטה מוגברת של אור השמש ממשטח הים שהוא ככה יותר מהקרח. הפשרת הקרח המרכזית שגורמת לעליית הים היא קרח יבשתי או בקרחוני מדף יבשת שנמצאים מעל הים אבל נשענים על היבשה לשאת את משקלם.

עליית מפלס הים אינה בתהליך לינארי - התחממות דומה בעלת אותו מרווח טמפרטורה יכולה להוביל לעליה גדולה יותר בהפשרה עקב קיום אפשרי של מעברי סף. קיימים תהליכים מורכבים בהמסת קרח כמו העברת החום לבסיס הקרחון או שכבות תמורקילניות כך שקשה לחזות מתי ימסו הקרחונים ודבר זה נמצא במחקר מתמיד. כמו כן יש חשש כי קצב עליית הטמפרטורה יעלה. לפי התאוריה של התחממות עולמית עקב עליה בפליטה של גזי חממה אזורי הקטבים יתחממו בקצב מהיר יותר משאר הכדור.

הקרח והשלג ליד הקוטב הצפוני החל להצטמצם קודם, ואחריהם החלו להצטמצם גם השטחים ליד הקוטב הדרומי. לפי הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים גרינלנד בשנים 1992-2001 איבדה 34 מיליארד טון קרח בשנה. בשנים 2002-2011 היא איבדה 215 מיליארד טון קרח בשנה. אנטארקטיקה בשנים 1992-2001 איבדה קרח בקצב של 30 מיליארד טון בשנה. בשנים 2002-1011 היא איבדה 147 מיליארד טון קרח בשנה[5][6]. לפי מחקר שפורסם בכתב העת המדעי "Nature", בשנים 2012 - 2017 הקצב עלה ל-241.14 מיליארד טון בשנה והמסה זו בלבד תרמה 0.6 מילימטר בשנה לעליית פני הים[7].

ב-2017 התפרסם מחקר לפיו כאשר הטמפרטורה עולה גדל מספרן של אצות על הקרח. הדבר גורם לקרח להיהפך לכהה יותר ולהחזיר פחות אור. לכן יותר אור נהפך לחום והקרח מתחמם במהירות גדולה יותר. זה אומר ששינויי האקלים יכולים לגרום לקרח להינמס במהירות גדולה יותר ממה שציפו[8].

ב-2017 התברר שמקטע אחד בגרינלנד החל להינמס בקצב מהיר יותר בכ-80% . המדענים חושבים שהסיבה היא שינוי בכיוון הרוח החל מ-2003, ייתכן והדבר קשור לשינוי בזרם הסילון הקוטבי עקב המסת הקרח[9].

ב 2019 קבוצת מדענים מנאס"א, גלתה בקרחון "טוייט" באנטארקטיקה, מערה שהכילה 14 מיליארד טון קרח. רוב הקרח כנראה נמס תוך 3 שנים. הדבר מצביעה על המסת קרח מהירה ממה שחשבו קודם. קרחון טווייט נחשב לאחד הבעייתיים ביותר כי הוא יכול להינמס מהר. הוא בערך בגודל של פלורידה, והמסתו יכולה להביא לעלייה במפלס פני הים בכ-60 סנטימטר ותאיץ את המסתם של קרחונים שכנים מה שיגרום לעליית פני ים של כ-2.4 מטר[10].

בשנת 2019, בקיץ, מהירות ההמסה הגיעה לקצב כזה שגרינלנד איבדה 2 מיליארד טון קרח ביום אחד. זה משמעותית מהיר יותר מהתחזיות. לפי פרופסור מרסלו שטרנברג: "אלה חדשות מדאיגות, מפני שאנחנו עדים שהקצב של ההמסה של אותם קרחונים הוא הרבה יותר מהיר ורחב ממה שהמודלים צפו בעבר. אנחנו עדים לשינויים דרסטיים באקלים, להגברת התדירות של מקרי קיצון. המאמר הזה שפורסם הוא מאמר מאוד מקיף, שמעיד על כמות מאוד גדולה של מים. תחשבו שגרינלנד בגודל היא 100 פעם של מדינת ישראל, וכמות הקרח שנמס היא חסרת תקדים". לדבריו, המצב ישפיע על כל העולם. "אנחנו מדברים על עלייה של מפלס הים - בין מטר לארבעה מטרים עד סוף המאה הנוכחית", אמר פרופ' שטרנברג. "כלומר, הילדים והנכדים שלנו יהיו עדים לעלייה משמעותית של מפלס הים. עד עכשיו הים עלה ב-20 ס"מ. תחשבו על כל המדינות ועל הערים שנמצאות ליד החוף". כמו כן הוא מציין שבעוד שההשפעות קשות המאבק בשינויי האקלים והבעיות הסביבתיות בכלל אינן נמצאות באג'נדה של אף מפלגה בראש סדר העדיפויות[11].ההמסה היא תוצאה של מזג האוויר משמעותית חם מהרגיל. מזג אוויר זה גרם גם לשיבוש זרם הסילון הארקטי מה שגרם למזג אוויר קר מהרגיל בחלקים מסוימים של ארצות הברית[12].

סיבות משניות לעליית מפלס פני הים הן
  • תזוזת הלוחות הטקטוניים-הלוחות המרכיבות את הקרקע שאנו עומדים עליה זזים באופנים שונים. לכן במקום אחד הקרקע יכולה לעלות ובשני לרדת.
  • תנאים מטאורולוגיים -כמו אזורי לחץ גבוה ואזורי לחץ נמוך. המים כמו האוויר נוטים לנוע מאזור לחץ גבוה לאזור לחץ נמוך ולכן באזור לחץ נמוך הים יכול לעלות יותר. בנוסף משפיעים גם הטמפרטורות המקומיות, הזרמים, הרוחות, חוזקת הגאות.
  • שקיעת קרקע - תהליכים שונים עלולים לגרום לשקיעת הקרקע - תהליך אחד כזה הוא שאיבת מי תהום. מים תופסים נפח רב בתוך הקרקע. הוצאת מים בכמות גדולה יכולה לגרום לשקיעת הקרקע ונזק בלתי הפיך ליכולת האגירה של האקוויפר. גם שאיבת נפט וגז טבעי עלולה לגרום לשקיעת קרקע. סיבה נוספת היא שקיעת קרקע בגלל בניית מבנים גדולים כולל בניינים, חניות כבישים- בגלל המשקל האדיר שהם מפעילים על הקרקע. [13][14][15][16]

סיבות אלה משפיעות על עלייה מקומית של פני הים, כלומר הן גורמות לשוני בקצב עליית מי הים במקומות שונים. בכמה מקומות נדירים הסיבות המשניות גורמות לירידת מפלס הים. לדוגמה בשוודיה, פינלנד, אלסקה כי הקרקע שם עולה יותר מהר מהים[17][18].

הסיבות המשניות אינן קבועות ויכולות להשתנות משנה לשנה. לדוגמה בשנת 2016 עלה מפלס הים בעולם בממוצע ב-3.5 מילימטר. לעומת זאת בסין הוא קפץ ב-38 מילימטר - יותר מפי 10 ביחס לממוצע העולמי, בגלל טמפרטורות גבוהות ולחץ אטמוספרי נמוך. יתכן שבשנה הבאה מזג האוויר ישתנה וזה שוב ועליית המפלס תחזור לקצב שנתי של 3.5 מילימטר. דוגמה אחרת היא השפעת תעלת סואץ והזרמים בחלק המזרחי של הים התיכון על עליית מפלס הים בישראל כחלק מהשפעת שינויי האקלים על ישראל. בממוצע בעשורים האחרונים הים בישראל עלה ב-3 מילימטר בשנה, בשנות ה-90 נתון זה קודם עלה לקצב שנתי של 13 מילימטר, אחר כך ירד ל-5-6 מילימטר בשנה ובשנות האלפיים הקצב היה קרוב לממוצע העולמי.

עוד דוגמה היא פלורידה ובמיוחד מיאמי. במיאמי קצב עליית פני הים הוא 9 מילימטר בשנה- גבוה פי 2-3 מהממוצע העולמי. קיימת טענה שאחת הסיבות היא החלשות זרם הגולף (גם זה בגלל שינויי האקלים) וטענה נוספת היא שכאשר האמריקאים גרשו את האינדיאנים והתיישבו שם הם ייבשו ביצות, ולשם כך חפרו תעלות, שטחו את החול כדי שלא יהיו דיונות וכרתו יערות מנגרוביים. הדבר תרם לעליית פני הים[19].

קצב עליית מפלס פני הים

עליית מפלס פני הים בשנים 1880-2015 באינצ'ים (אינץ'=2.54 סנטימטר). בשנים 1880-2015 עלה מפלס מי הים בכ-5-20 סנטימטרים. עליית מי הים מתרחשת בקצב גובר וכבר עכשיו היא גורמת להצפות, המלחת מי תהום ובעיות נוספות. האם היא תימשך, תלוי במה יעשו בני האדם. מקור: United States Environmental Protection Agency

קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. משנת 1900 ועד לשנת 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה[20] [21] בשנים 1993-2018 הקצב הוא 3.2 מילימטר בשנה[22]. בשנים 2010-2018 הקצב הגיע ל-4.6 מילימטר בשנה[23]. המשמעות היא שבשנים 2010-2018 הים עלה פי 3 מהר יותר מאשר ב-1900-1990.

בסך הכל, בשנים 1880-2018, מפלס הים עלה בכ-25 סנטימטר[24]

ביולי 2017 התנתק מאנטארקטיקה גוש קרח בעל שטח של 5,800 קילומטר רבוע ממדף הקרח לארסן סי. אם מדף הקרח יקרוס כמו שכבר קרה ללארסן איי ולארסן בי, מפלס פני הים עלול לעלות בכ-10 סנטימטר[25][26].

קצב עליית מפלס פני הים איננו אחיד גאוגרפית. יש אזורים בהם הקצב מהיר יותר ויש אזורים בהם הוא איטי יותר. בעוד שהקצב העולמי בשנים האחרונות הוא 4.6 מילימטר בשנה, בחוף המזרחי של ארצות הברית בשנים האחרונות הוא מגיע ל-2.5 סנטימטר בשנה[27]. הסיבה להאצה היא כנראה האטת זרם הגולף אשר כנראה גם קשורה לשינויי האקלים. בסין בשנת 2016 הים עלה ב-3.8 סנטימטר, בגלל תנאים מטאורולוגיים והשפעות מקומיות[28].

השפעות של עליית מפלס פני הים

כאשר בוחנים את השפעות עליית פני הים ממבט ראשון קשה להבין למה בעצם זה כל כך משפיע: המים עלו ב-25 סנטימטר - אם אדם מבוגר יעמוד בבריכה שמכוסה במים בגובה כזה הם יגיעו לו איפה שהוא בין הקרסוליים לברכיים. הים עולה ב-4.6 מילימטר בשנה - כגודל של נמלה ממוצעת. איך יש לזה השפעה חזקה כל כך? מדעני האקלים מסבירים שהאוקיינוס העולמי הוא גדול ולכן גם ההשפעות אפילו של עלייה כזאת הן גדולות. ההשפעות העיקריות הן אלה:

1. לפי כלל ברון (Brunn) מ-1962, עלייה של פני הים גורמת לתזוזת קו החוף בחופים חוליים למרחק גדול פי 50 - 100 מהעלייה[29]. זאת אומרת שעלייה של 25 סנטימטר פירושה שהים התקדם 12.5 - 25 מטר לתוך האדמה. כאשר מדובר בחוף סלעי, כלומר מצוק, המצוק מתמוטט, בקצב קצת יותר איטי. הרבה מאוד מבנים נמצאים במרחק זה מהחוף. לכן יש הבדל גדול בין ההשפעות של עליית פני הים לפני 50 שנה וההשפעות כיום - לפני 50 שנה היה מדובר בעיקר בצמצום המרחק בין הבניינים לים ועכשיו הים בהרבה מקרים כבר הגיע עד הבתים. לכן להרבה מאוד בניינים בעולם יש בעיות בגלל זה כבר עכשיו כולל בישראל.

2. קצב העלייה שולש מהמאה ה-20 עד עכשיו והגיע ל-4.6 מילימטר בשנה. זה אומר שקו החוף זז בקצב של כ-23 - 46 סנטימטר בשנה. יש קושי בלבנות בתים ליד הים בקצב כזה כי הם מתוכננים לזמן תפעול ארוך כדי לכסות על ההוצאות. בניינים בדרך כלל מתוכננים לעשרות ואף מאות שנים[30] אבל אפילו עם לבנות ל-50 שנה המשמעות היא שצריך להרחיק את הבית או בית המלון בלפחות 17 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. זאת למרות שבנייה על חוף הים נחשבת להכי יוקרתית וההרחקה כמובן משפיעה על המחיר וההנאה.

3. בגלל הסיבות המשניות לעליית פני הים קצב העלייה בהרבה מקומות גבוה מהממוצע. ליד החוף המזרחי של ארצות הברית לדוגמה הוא היה 2.5 סנטימטר בשנים 2010 - 2018. התוצאה היא שקו החוף במקומות מסוימים זז בקצב של עד 3 מטר בשנה. אין פלא שלדיירי הבניינים על החוף יש בעיה. בקצב כזה כדי לבנות בית שישרת 50 שנה צריך להרחיק אותו 150 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. קצב מהיר מהממוצע נצפה גם ליד חופי סין וליד חופי ישראל למרות שבהפרש קטן יותר.

4. עליית הים באותו הקצב יכולה לגרום לתזוזת חוף הרבה יותר משמעותית ליד דלתות של נהרות. כאשר השטח נמוך עליית הים כמובן מציפה שטח גדול יותר וכאשר יש נהר שנשפך לים עליית פני הים גורמת להאטת זרימת המים כי המים נשפכים לים בגלל שהים נמוך יותר מנקודת המוצא של הנהר. כאשר זרימת המים מואטת הם מתפזרים לכל עבר מסביב. כתוצאה מכך, לדוגמה, בישראל לאורך רוב החוף הים תיכוני עלייה של מטר 1תגרום לתזוזת קו החוף ב-50 - 100 מטר. במקום בו נהר הקישון נשפך לים התיכון התזוזה תהיה כ-1.5 קילומטר. בדלתות של נהרות גדולים יותר עם מקומות נמוכים נרחבים ההשפעות גדולות הרבה יותר, לדוגמה, בדלתת נהר הברהמפוטרה בבנגלדש והודו, ודלתת הנילוס בצפון מצרים.

5. עליית מפלס הים גורמת להמלחת מי תהום מה שפוגע במקורות המים.

הצפת ערים וישובים בקרבת ימים ונהרות

ערים רבות נמצאות ליד הים או ליד נהרות. הסיבות לכך הן שערים רבות הוקמו בנתיבי סחר שפירושו נמלי ים. הדבר כולל ערים כמו ניו יורק, לונדון, טוקיו, פאריס, תל אביב, אלכסנדריה, ועוד מאות ערים בעולם. בעוד שבחלק מהמקרים קל לעיר להתגונן מול עליה של פני הים, בחלק מהמקרים עלייה של פני הים פירושה שינוי באפיקי נהרות והצפת שטחים נרחבים. כבר היום התרחשו מקרים של הצפות ישובים שונים ברחבי העולם - אם בצורה זמנית או בצורה קבועה - ראו פירוט בהמשך לפי מדינות.

אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-IPCC עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה ה-21. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר בויאטנם, בנגלדש, סין, הודו, תאילנד, הפיליפינים, אינדונזיה ומצרים.

מחקר משנת 2019 של Climate Central, מעריך כי עליית מי הים תהיה חריפה בהרבה מאשר התחזיות המוקדמות, וכי עד שנת 2050, כ- 300 מיליון בני אדם עלולים להיפגע מהצפות עקב עליית מפלס הים. [3]

פליטים סביבתיים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פליטים סביבתיים

אפילו העליה הקטנה בגובה פני הים שקיימת כיום הופכת כמה מישורים המיושבים בצפיפות לבלתי ראויים ליישוב אדם ויוצרת בעיה משמעותית של פליטים סביבתיים. פליטים אלה נוספים לכמות גדלה של פליטים הנגרמים מהשלכות אחרות של שינויי אקלים כמו פליטים עקב בצורת, מצוקת מים, מדבור המשפיעים על פרנסתם של מיליוני חקלאים, וסכסוכים שמתרחשים על רקע שינוי אקלים ומצוקת מים.

עליית פני הים בבנגלדש גורמת ל-200,000 איש חסרי בית בשנה. [31].[32]. על פי המדענים, עד 2050 כ-25 מיליון איש יושפעו במדינה הזו מעליית פני הים, קצת פחות מ-800,000 בשנה[33]. לפי ארגון ההגירה הבין לאומי, עד שנת 2017 כ-6 מיליון בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם בבנגלדש בגלל סיבות אקלימיות[34]

דוגמה לפליטים סביבתיים הם המהגרים ממדינת האיים של טובאלו, שנמצאת בגובה ממוצע של מטר אחד מעל פני הים. ישנם גורמים חברתיים וכלכליים להגירה מטובאלו, עליית פני הים מהווה סיבה אף היא. לטובאלו יש כבר הסכם אד-הוק עם ניו זילנד להרשות פינוי מחדש בשלבים. [4] [5] [6] [7]

המלחת מי תהום

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המלחת מי תהום

עליית פני הים המלוחים פירושה המלחת מי תהום באקוויפרים סמוכים לים, כמו אקוויפר החוף. דבר זה עלול להשפיע לרעה על משבר המים העולמי על ידי צמצום מקורות המים, במיוחד עקב השלכות אפשרויות נוספות של התחממות עולמית על מאגרי המים כמו עליה במקרי בצורת, מדבור והגברת האידוי. הדבר מצטרף לפגיעה נוספת בהספקת המים לאדם ולטבע עקב התייבשות נהרות ואגמים ברחבי העולם שנובעת מסיבות שונות.

השפעת עליית מפלס מי הים על מדינות שונות

עליית מפלס הים גורמת לנזקים גדולים כבר היום. ונזק זה אינו מוגבל למדינות העניות. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן: סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, הולנד, הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה[35].

עליית מפלס הים בארצות הברית

אחד האזורים הנפגעים קשות מעליית מפלס הים הוא החוף המזרחי והדרומי של ארצות הברית. בשנים האחרונות בגלל האטת זרם הגולף מה שכנראה גם קשור לשינויי אקלים, קצב עליית פני הים בחוף המזרחי של ארצות הברית הגיע ל-2.5 סנטימטר בשנה בעוד שהממוצע העולמי הוא רק 4.6 מילימטר. כתוצאה מכך קו החוף זז במהירות של עד 3 מטר בשנה. אם זה חוף חולי המים מכסים אותו ואם זה מצוק הוא מתמוטט. בארצות הברית כ-40% מהאוכלוסייה גרה באיזורי החוף וחלק גדול מה-40% גר ממש בקרבת החוף ולכן מושפע כבר עכשיו. בארצות הברית כמו במדינות רבות אחרות עד עכשיו, בית על החוף עלה יותר כסף מאשר בית לא על החוף, לכן האנשים שגרים באזורים האלה עשירים יותר. בעלי הנדל"ן משקיעים סכומים ענקיים בניסיונות לעצור את התהליך אבל זה לא מצליח. ערך הנדל"ן יורד: בין השנים 2005-2017 8 מדינות השוכנות ליד חוף הים בארצות הברית אבדו כ-14.1 מיליארד דולר בערך נדל"ן בגלל עליית פני הים[36] בית ממוצע אשר מצוי בסכנת הצפה מאבד כ-7,000-8,000 דולר בעלות לשנה[37]. המדענים מייעצים לתושבים לעזוב את הבתים ולעבור לגור במקום רחוק יותר מהחוף[38] לדוגמה בית אחד בעיירה Rockaway Beach עם 6 חדרים, נבנה במרחק של 9 מטר מהחוף, בשנת 2009, בעלות של יותר ממיליון דולר. היום הוא נמצא במרחק 1.8 מטר מקצה הדיונה והרשויות מעריכות שהוא יקרוס לים עד סוף השנה (2018).[39]

בתמונה רואים את עליית פני הים ליד חופי ארצות הברית בשנים 1960-2015 באינצ'ים(אינצ'=כ 2.5 סנטימטר). הים עלה ליד כל החופים חוץ מליד חופי אלסקה. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית

לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015[40]. כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה פי 5-10: מ-4-5 ימים בשנה ל-30-40 ימים בשנה[41][42], וזה שינה את חיי התושבים לאורך חוף זה. הם חווים שיטפונות באופן קבוע-פעמים רבות המים מגיעים רק לגובה של 30-60 סנטימטר אבל זה מספיק כדי לשבש את התנועה בכבישים, לפגוע ביערות, במדשאות, במבנים ובבארות המים המתוקים. בנורפולק מציבים סרגלים ליד הכביש כדי שהנהגים ידעו באיזה גובה המים. ערים ושכונות רבות הופכות לסוג של גטאות כי בונים מסביבם חומות. בערים רבות מגביהים בתים ורחובות, שולחים באופן קבוע משאיות לשאוב מים. עיר אחת אפילו הופכת לאי כמה פעמים בשנה. הוקמו חברות מיוחדות כדי למפות את הסיכונים ולייעץ לאנשים מה לעשות, היכן לקנות דירה ואיך למגן אותה. מעניין שראשי הערים באזורים אלה, גם מהמפלגה הרפובליקאית, עושים את כל זה בדיוק כמו אנשי המפלגה הדמוקרטית למרות חילוקי הדעות ביניהן בנושא. העלות הכספית של ההשפעות ושל הדרכים להתמודד מולם גבוהה מאוד. נורפולק בה 250,000 תושבים צריכה 1.2 מיליארד דולר להתמודד עם ההשלכות של עליית מי הים. מיאמי השקיעה בזה 400 מיליון דולר וניו יורק מיליארדים רבים [43] [44]

בתמונה רואים את עליית כמות הימים עם שיטפונות בערים ליד חופי ארצות הברית בעקבות עליית פני הים. העמודה הכתומה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנות ה-50. העמודה הסגולה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנים 2010-2016. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית.

השיטפונות כתוצאה מעליית פני הים שונים באופים מהשיטפונות הרגילים שאנו מכירים. השיטפונות שאנחנו מכירים קורים בדרך כלל רק כמה פעמים בשנה אחרי גשמים חזקים מאוד במיוחד עם הם מלווים בסערות ורוחות חזקות, והשיטפונות כתוצאה מעליית פני הים מושפעים קודם כל ממחזור הגאות והשפל. כתוצאה מהשפעת המשקל של השמש והירח הים עולה ויורד פעמיים ביום. כאשר הוא עולה זה נקרא גאות וכאשר הוא יורד-שפל. המחזור הזה נעשה קיצוני יותר ופחות לפי מחזור הירח: כאשר הירח מלא וכאשר הוא רק נולד הגאות והשפל הכי חזקים, כאשר הירח חצי מלא הם הכי חלשים.

כאשר הים מתחיל לעלות קודם מתחילות ההצפות בזמן הגאות החזקה "גאות המלך" כמו שקוראים לה בארה"ב. במיוחד עם היא מלווה ברוח מהים. אחר כך היא מתחילה לקראת בכל גאות עם רוח מהים ואז פשוט בכל גאות. גובה המים בהצפות האלה בדרך כלל עולה לאט לאט עם עליית פני הים. נכון ל-2016 בערים שמוצפות קבוע הגובה הממוצע היה 30-60 סנטימטר. זה אומר שהמים מגיעים בערך עד הברכיים של אדם מבוגר בגובה ממוצע, אבל הבעיה היא שהם קורים קבוע.

בשנת 2017 ניסו המדענים לשאול שאלה מעשית יותר, כלומר, בכמה ערים ההצפות הן ברמה שגורמות לאנשים לעזוב וכמה כאלה עלולות להיות בעתיד? לטענתם, תושבים עוזבים יישובים אם לפחות 10% משטח הרשות המקומית מוצף לפחות פעם בשבועיים. נכון ל-2017 יש 90 רשויות מקומיות כאלה בארצות הברית, הרוב במדינות מרילנד ולואיזיאנה. ברשויות המקומיות האלה "יעוץ שיטפון" הוא נורמלי בעיני האזרחים והם כבר למדו להימנע מתנועה ברחובות נמוכים. אם לא יהיו הפתעות, ב-20 שנה הקרובות מספר הרשויות המקומיות במעמד זה צפוי לעלות ל-170 ועד סוף המאה ל-670.

יש לציין שמיאמי, בה נזכרים קודם כל כאשר מדברים על עליית פני הים, לא נכנסה לרשימה כי היא אומנם מוצפת בקביעות אבל לא חזק מספיק. באנאפוליס יש 40 הצפות בשנה אבל מוצפים חלקים קטנים יחסית של העיר לכן גם היא לא נכנסה. מכאן שכנראה מספר הערים המוצפות גדול יותר.[45].

נכון ל-2017 אנשים בארצות הברית כבר החלו לעזוב את בתיהם בגלל עליית פני הים ולהפוך עקב כך לפליטים סביבתיים. עלות הנדל"ן באזורים המוצפים החלה לרדת. כפר אחד Isle de Jean Charles בן כמה מאות בני אדם לפני ההצפות, על אי בלואיזיאנה נאלץ לעבור בשלמותו. האוכלוסייה בכפר Smith Island ירדה בשליש בשנים 2010-2015 חלקית בגלל ההצפות. דבר דומה קורה בכפר האסקימואי נאוטוק. לפי מחקר שערכה סוכנות למכירות, בשנים 2011-2016 מכירות הנדל"ן באזורים המוצפים יותר בגלל הוריקנים גדלו בקצב איטי ב-25% מהמכירות באזורים לא מוצפים בגלל סופות אלה. בדרך כלל עליית מפלס פני הים מגבירה את הרגישות להצפות האלה והאזורים המוצפים יותר הם האזורים בהם עליית מפלס פני הים מורגשת יותר. יש אנשים שעוזבים את האזורים המוצפים ויש אנשים ואף רשויות מקומיות אשר דורשות מסוכני המכירות להציג מידע על סיכון מהצפות ולעגן את זה בחוק.

בדרום מערב פלורידה נכון ל-2016 היו 10 הצפות גאות בשנה. עד 2045 המספר אמור לגדול ל-240 בשנה. יש לציין שהרבה מאוד מהאנשים העשירים ביותר בארה"ב כולל דונלד טראמפ הם בעלי נכסים באזורים האלה. בשנת 2016 מכירות הבתים בארצות הברית עלו ב-2.6%. באזור המוצף קבוע Miami-Dade County בפלורידה הן צנחו ב-7.6%. בממוצע בשטחים במיאמי שמוצפים יותר יש פחות מכירות בתים. לפי תרחיש עסקים כרגיל עליית פני הים צפויה להפוך לפליטים סביבתיים 13 מיליון בני אדם בארצות הברית עד סוף המאה ואם יפחיתו פליטות לפי המלצות הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים אז רק 4 מיליון. [46][47][48]. כמות פליטי האקלים האלה באיזור מיאמי היא כהגדולה שהיא החלה להשפיע על מחירי הדירות באזורים הגבוהים יותר - הם החלו לעלות. האנשים שגרים בדירות באזור זה בדרך כלל עניים יותר והם נתקלים בלחץ לעזוב את הדירה לטובת התושבים העשירים יותר שבורחים מהאזורים הנמוכים[49].

ב 2017 2 רשויות מקומיות תבעו 37 חברות נפט וגז בגלל הנזקים מעליית פני הים[50]

ב-2017 הכריזו בלואיזיאנה על מצב חירום בגלל נסיגת החופים כאשר הסיבה העיקרית היא עליית פני הים וההשלכות שלה. לטענת מושל לואיזיאנה, בכל שעה המדינה מאבדת שטח בגודל מגרש כדורגל.[51]

נכון לקיץ 2017 קצב עליית פני הים בחלק מחופי פלורידה הגיע ל-0.9 סנטימטר בשנה, מה שגרם לחפירת תעלות מים ב-2 ערים. [52].

את המצב בחופי מאיאמי שהיא אחת הערים הנפגעות ממחיש מה שקרה בתחילת אוגוסט 2017: בגלל עליית פני הים וההצפות הקבועות הותקנו שם משאבות כדי לשאוב את המים מהרחובות ולהחזיר אותם לאוקיינוס. בשכונת South Beach לדוגמה, הן שואבות 454,000 ליטר בדקה[53]. בתחילת אוגוסט ירדו בעיר גשמים כבדים מה שהציף חלק מהעיר. בנוסף הסערה גרמה להפסקת חשמל באחת המשאבות (ששואבות כמובן גם את מי גשמים בשעת סערה כזאת). ההפסקה הייתה רק ל-45 דקות אבל זה הספיק כדי לגרום להצפה כבדה בשכונת Sunset Hurbor. ראש העיר נתן הוראה לחבר 2 משאבות לגנרטורים לשעת חירום[54].

בסן פרנציסקו הים עולה בגלל הסיבות הרגילות והקרקע שוקעת בגלל אתרי פסולת ענקיים. עד 2030 שטח של כ-80 קילומטר רבועים יהפכו לים, במפרץ בו שוכנת העיר[55].

יש לציין, שכאשר החוף זז 3 מטר בשנה, באופן כללי אי אפשר לבנות בית או מלון על החוף גם לאיש עשיר מאוד. זאת כי הנדל"ן מתוכנן לשימוש רב שנתי: אם רוצים לבנות בית שיעמוד 50 שנה, יצטרכו לבנות אותו במרחק של לפחות 150 מטרים מהחוף. אם ירצו לבנות מלון של 5 כוכבים שיעמוד לפחות 30 שנה יצטרכו לבנות אותו במרחק של לפחות 90 מטר מהחוף.

נכון לשנת 2018, בית הסובל מהצפות עקב עליית פני הים בארצות הברית עולה ב-7% פחות מאשר בית שלא וההבדל הזה גדל במשך הזמן. באזורים בהם התושבים יותר מודאגים בגלל שינויי אקלים כמו מסצ'וסטס ההבדל הוא 9-10%[56].

עליית מפלס פני הים בהודו

עליית פני הים צמצמה דרמטית את השטח של האי גהורהמורה בהודו. עשרות אלפי אנשים ברחו ממנו, כמה אלפים עדיין נשארו[57].

עליית מפלס הים בבנגלדש

בגלל שינויי האקלים מפלס הים עולה והים בולע עוד ועוד חלקים של בנגלדש Photo credit: Richard P J Lambert via Flickr https://creativecommons.org/licenses/by-nc/2.0/

נכון להיום, בנגלדש היא המדינה שנפגעת בצורה הקשה בעולם מעליית מפלס מי הים. בכל שנה, עליית פני הים הופכת 200,000 איש לחסרי בית [58][59]. נכון ל-2013 המלחת הקרקע על ידי הים העולה השפיעה על 20 מיליון בני אדם בבנגלדש. לפי הבנק העולמי, עליית מפלס פני הים של 65 סנטימטר צפויה להוביל להעלמות של 40% מהקרקע הפורייה באזורים הדרומיים של בנגלדש [60].

עליית מפלס הים בסין

בסין מפלס הים עלה ב-38 מילימטר ב-2016 בהשוואה לשנה שעברה. המומחים מזהירים שזה עלול לגרום לנסיגת קו החוף ולסופות חמורות יותר. לפי ההערכות ערים רבות יצטרכו לבנות אמצעי ניקוז, חומות וסכרים וכן לצמצם שאיבת מי תהום כדי למנוע שקיעת קרקע. כאשר שואבים מי תהום הקרקע שוקעת כי המים תופסים נפח ואז עליית מפלס הים מתגברת[61]. אומרים גם שייתכן והעובדה שאנחנו מוציאים כמות גדולה מאוד של מים מהאקוויפרים ומזרימים אותם לים תורמת לעליית פני הים אם כי לפי הנתונים האחרונים מדובר בתרומה קטנה מאוד[62] בנוסף גם בניית ערים גדולות עם כמויות גדולות של בטון תורמות לשיקוע הקרקע-בגלל המשקל שלהם. נקודת העור כאן היא שלמרות שההצפות הקשורות לתופעה לקחו את חייהם של 60 בני אדם ו 750 מיליון דולר בסין בשנה זו, המספרים הפעם נמוכים מהממוצע,(אולי בגלל התכוננות מסוימת מצד הרשויות והציבור)[63] גם זיהום מי הים יכול לתרום לעליית פני הים כי הוא גורם לעליית טמפרטורת המים ובכך מגדיל את נפחם[64].

יש לציין כי כבר עכשיו חלק גדול מחופי סין נסוג במהירות. יש מקומות בהם זה קורה יותר מהר ויש שפחות מסביב לחצי האי שנדונג זה ממש מהר. השיא הוא בדלתת נהר הלואנח שם זה כ-300 מטר לשנה. אם לתקוע מקל במקום בו במים והיבשה נפגשים במקום הזה, למחרת הוא יהיה כמעט מטר מהחוף בתוך הים[65].

עליית פני הים באיטליה

העיר וונציה שבאיטליה סובלת מהצפות קבועות בחורף בגלל עליית פני הים. כעת בונים בוונציה חומה כדי להתגונן מפני הים העולה בעלות של כ-5.4 מיליארד יורו(22 מיליארד שקל)[66]

עליית פני הים בפיליפינים

עוד דוגמה לאזור עם אוכלוסייה גדולה וצפופה בו עליית פני הים מורגשת כבר עכשיו היא האזור המרכזי של הפיליפינים מסביב לעיר הבירה מנילה[67]

עליית פני הים בוויטנאם

בוייטנאם אחד האזורים החשובים ביותר לתזונת המדינה הוא דלתת נהר המקונג. גרים בו כ-18 מיליון איש. בזמן האחרון ההגירה משם התגברה בין היתר בגלל עליית פני הים. יש אנשים שהים פשוט כיסה את השטח שהם גרו בו כי קו החוף מתקדם באזורים נמוכים אלו לפעמים במהירות של 100 מטר בשנה. אבל רוב אלה שעוזבים בגלל שינויי אקלים נפגעו מהמלחת מי תהום מה שפגע ביבול. המלחת מי התהום באזור מתגברת גם בגלל עליית מפלס פני הים וגם בגלל התגברות הבצורת, כאשר 2 הגורמים קשורים לשינויי אקלים. לפי מחקר שעשו מדענים וייטנאמיים כ-14% מאלה שעזבו את אזור דלתת המקונג אומרים שעשו את זה בעקבות שינויי האקלים. זה אומר כ-24,000 בשנה. אבל רוב העוזבים אומרים שעשו זאת בגלל עוני ובגלל שהעוני מתגבר שם בין היתר בגלל שינויי האקלים ייתכן וגם הם לפחות בחלקם, בעצם נמצאים בקטגוריה של פליטי אקלים מבלי להבין זאת. אפשר לשער שזה כך כי ההגירה מדלתת המקונג גבוהה פי 2-3 מההגירה באזורים כפריים אחרים של וייטנאם, למרות שעד עכשיו כאמור אזור זה נחשב שמניב יבולים גבוהים יותר ביחס לשאר. כותבי המחקר ממנו מובאים נתונים אלה, אלכס צ'אפמן מאוניברסיטת סאות'המפטון, באנגליה וואן פהאם דאנג טרי מאוניברסיטת כאן טהו, בוויטנאם, מציינים כי התגברות העוני בדלתת המקונג תואמת את המגמה העולמית לפיה העלייה בתמ"ג העולמי לא גורמת לירידה בעוני ואפילו גורמת חלקית לעלייה במספר העניים: כך, לדוגמה, ב-2017 התמ"ג עלה ב-2.4% וכמות הרעבים גדלה ב-38 מיליון בני אדם[68]. יש לציין שהעלייה הזאת בתמ"ג היא זו הסיבה העיקרית לעלייה בריכוז גזי החממה מה שגורם לשינויי אקלים המהווים את אחת הסיבות להתגברות העוני. אי אפשר לומר שהעלייה הזאת בתמ"ג היא תמיד עוזרת למדינות העשירות. לדוגמה אופניים מייצרים פחות תמ"ג ממכונית למרות העיר קופנהגן בה 62% מהיוממים(אלה שנוסעים לעבודה או ללימודים) עושים זאת על אופניים, נחשבת לעיר עם רמת חיים גבוהה[69].

עליית מפלס הים באיים קטנים באוקיינוסים

ישנם איים רבים באוקיינוסים, לפעמים עם אוכלוסייה די גדולה, שבשבילם עליית פני הים היא ההשפעה החשובה ביותר כי היא יכולה לגרום להעלמות האיים. זאת כל האיים או חלק מהם נמצאים בגובה של פחות מ-1 - 2 מטר ממעל פני הים. עם זאת לאיים האלה יש יתרון: בדרך כלל אין בהם תעשיית נפט פחם וגז ולכן אין אף אחד שמונע או מעקב פעילות להפחתת פליטות והסתגלות לשינויי אקלים ברמה הלאומית והבינלאומית. לכן איים אלה פתחו תכניות יחסית אפקטיביות למאבק בשינויי אקלים ופועלות בכל המרץ האפשרי בכל המישורים. האיים הם: ניו זילנד, פפואה גינאה החדשה, קיריבאס, טובאלו, ואנואטו, איי קוק, סמואה, איי שלמה, פיג'י, טימור, איי מארשל, פלאו, נאורו, טונגה.

בואנואטו התקבלה תכנית למאבק בשינויי אקלים הכוללת בין היתר פתרונות הקשורים בשיפור המאפיינים החברתיים שלה ותוך שיתוף הציבור[70].

באפריל 2019 התקבלה תכנית לאדפטצית איים באוקיינוס השקט לשינויי אקלים בשווי של 12 מיליון יורו[71].

עליית פני הים בעתיד

יש תחזיות שונות בשאלה כמה יעלה מפלס הים בעתיד. רוב התחזיות מדברות על מה שיקרה בעתיד הקרוב עד 2100. הגוף שנחשב למרכזי בנושאים האלה - הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, חזה ב-2007 עלייה של כ-18-59 סנטימטרים עד 2100, אך כבר ב-2013 העלה את התחזית למטר אחד בתרחיש עם רמת הפליטות הגבוהה ביותר. בתרחיש עם רמת הפליטות הנמוכה ביותר העליה החזויה היא של 28-60 סנטימטרים. לפי מרכז המחקר הלאומי של ארצות הברית אלה נתונים שמרניים והעלייה תהיה בין 65 סנטימטרים ל-2 מטר. לפי דוח האקלים הלאומי של ארה"ב תהיה עליה של 30-120 סנטימטרים, עם זאת הם מציינים שהאזורים הנמצאים בסיכון יכולים להשתמש בסקאלה רחבה יותר: 20 סנטימטר עד 2 מטר. לפי ג'יימס האנסן (שנחשב ל"אבי שינויי האקלים" כי הוא היה הראשון שהצליח למשוך תשומת לב רצינית לנושא), המדענים מרככים את הנתונים בגלל לחצים ובמציאות זה 5 מטר[72].

מחקר מקיף שנערך על ידי מספר מדענים בדק מה יהיו ההשלכות של העלייה בטמפרטורה ב-1.5 מעלה, 2 מעלות, 3 מעלות ו-4 מעלות, על עליית פני הים ודרכו על האוכלוסייה העולמית. הם אמרו שלהעריך כמה מהר זה יקרה יותר מסובך ויש נתונים סותרים בנושא. התוצאות הן:

מידת העלייה בטמפרטורה העולמית, במעלות צלזיוס בכמה יעלו פני הים, במטרים כמה אנשים יצרכו לעזוב את מקום מגוריהם כי הוא יהפוך לים, במיליונים
1.5 1.6 - 4.2 51 - 291
2 3.0 - 6.3 130 - 458
3 4.7 - 8.2 255 - 597
4 6.9 - 10.8 470 - 760

לפי מחקר שפורסם בסוף 2017, אם העלייה בטמפרטורה העולמית תוגבל ל-1.5 מעלות הים יעלה ב-17.7 סנטימטר פחות עד 2150 וקצב העלייה המקסימלי יהיה קטן יותר ב-1.9 מילימטר בשנה, בהשוואה לעלייה שתהיה עם הטמפרטורה תעלה ב-2 מעלות[73][74].

בארצות הברית עלייה של 1.8 מטר תציף את בתיהם של 6,000,000 איש[75] .

בבנגלדש עלייה של מטר אחד צפויה להפוך כ-30 מיליון בני אדם לפליטים סביבתיים [76]

בשנים האחרונות פותחו מספר מפות אינטראקטיביות בהן אפשר לראות אילו שטחים יוצפו בעולם במקרה של עליית פני הים מחצי מטר ועד כמה עשרות מטרים. [77]

עלייה של 10-20 סנטימטר תכפיל פי 2 את כמות ההצפות באזורים הטרופיים. באזורים האלה זה ישפיע הכי הרבה בגלל האינטראקציה של עליית פני הים עם סופות, גלים, גאות[78]

אם תעלה הטמפרטורה ב-4 מעלות, קרקע המשמשת כבית ל-470-760 מיליון איש תעלם מתחת למים והם יהפכו לפליטים. [79]

בשנת 2018, עליית פני הים הואצה עקב עליית הטמפרטורה בקטבים והתגברות המסת הקרחונים במיוחד באנטארקטיקה. לפי התחזיות נכון ל-2018 עליית פני הים צפויה להפוך לפליטים כמיליארד בני אדם עד שנת 2100[80].

בשנת 2019 יצא מחקר האומר שאם העלייה בטמפרטורה תוגבל ל-2 מעלות הים יעלה ב-30 סנטימטר עד שנת 2050 וב 69 סנטימטר עד שנת 2100. אם הטמפרטורה תעלה ב-5 מעלות מה שלדעת החוקרים יקרה אם לא יגבילו פליטות, הים יעלה ב-34 סנטימטר בשנת 2050 ו ב-111 סנטימטר בשנת 2100, כל זאת ביחס לרמה בשנת 2000.

עם זאת החוקרים גילו שהאפשרות של עלייה של יותר מ-2 מטר עד שנת 2100, אפשרות שקודם בדוחות הפנל הבין ממשלתי חשבו יותר לפנטסטית, היא כלל לא פנטסטית אלה די מציאותית למרות שהיא לא הסבירה ביותר. במקרה זה 187,000,000 בני אדם יאלצו לעזוב את מקום מגוריהם, קרוב ל-2 מיליון בשנה בממוצע[81].

אם יעלה הים ב-6 מטרים בדרום מזרח ארצות הברית השטחים הצבועים באדום יהיו מתחת למים. מקור:https://www.cresis.ku.edu/data/sea-level-rise-maps

עליית מפלס פני הים בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – עליית מפלס פני הים בישראל, שינויי אקלים בישראל

מפלס פני הים בישראל עולה, והעליה מתרחשת בקצב מואץ, החל משנות ה-1990. שירמן ניתח את הנתונים על עליית פני הים בישראל בשנים 1958 - 2000. התוצאה הייתה שמפלס הים בישראל יורד ועולה כתוצאה ממחזורים אסטרונומיים, אבל מפלס הים עלה בתקופה זו ב-5.9 סנטימטר [82]. כלומר קצב שנתי של 1.4 מ"מ בשנה בממוצע. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. בין 1992 ל-2002 מדד רוזן עליה בקצב גבוה הרבה יותר של בקצב של 10 מ"מ בשנה. עם זאת קצב העליה הואט בשנים בין 1998 ל-2003 כך שהעליה בשנים האלה היא רק של כ-5 מ"מ בשנה. [83]

לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי של 3 עד 4 מילימטר לשנה. [84]. לטענת רוזן הסיבה העיקרית לכך שהעלייה מהירה יותר מהממוצע העולמי היא תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים והזרמים בחלק זה של הים התיכון.[85]

בחופי ישראל, משרעת הגאות והשפל היא 30-20 ס"מ בממוצע, והמקסימום הוא כ-40 ס"מ. המפלס משנת 1992 ועד 2008 ב-8.5 ס"מ, כלומר כשליש מן המשרעת הממוצעת בתוך 15 שנה. [86]

רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב-40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 העליה עלולה להגיע למטר אחד. רוזן טוען שלנוכח הנתונים האחרונים על המסת הקרחונים, ייתכן שהעליה תהיה גבוהה יותר.[87]

מאבק בעליית מפלס פני הים

המומחים טוענים שבהתחשב בכך שהעלייה תימשך ותתגבר כל הזמן, השיטה שבאמת יכולה לעזור היא הפחתת פליטות גזי החממה כדי לעצור את שינויי האקלים. מימוש הסכם פריז יכול להוריד את כמות האנשים שיצטרכו לעבור דירה בגלל עליית מפלס מי הים בארצות הברית לדוגמה ל-4 מיליון במקום 13 מיליון בתסריט "עסקים כרגיל".

השיטות האחרות למאבק בעליית פני הים כוללות:

  • בניית חומות - אחת השיטות הנפוצות ביותר אם כי השיטה הזאת הוכחה כפוגעת בחוף ובסביבה שלו וגם לא אפקטיבית במיוחד כי הים יכול "לחפור" מתחתיו.
  • הזרמת חול לחופים בשיטה זו מייעצים רבים לנקוט בישראל. כבר עכשיו מזרימים חול לחופים בישראל למרות שכרגע הפגיעה בחופי ישראל היא בהרבה פעמים בגלל בניית מתקנים כמו שוברי גלים אשר מונעים מהחול להגיע לחופים מדלתת הנילוס.
  • שיטות נוספות - הגבהת רחובות ובתים, שתילת עצי מנגרוב, שאיבת מים במשאבות מהערים, ייעוץ שיטפון.

משאבות מים הותקנו ברחבי מיאמי, זאת בנוסף להגבהת רחובות[88].

ביולי 2016 הוצעה תכנית לבניית חומה מסביב לעיר ניו-יורק כדי להגן עליה מפני עליית פני הים. עלות החומה מוערכת בכ-3 מיליארד דולר[89] ובדצמבר חלק ממנה אושר[90]

עליית מפלס פני הים בתרבות

נכון ל-2018 עליית מפלס פני הים היא לא ההשפעה החמורה ביותר של שינויי האקלים. לעומת זאת היא אחת המדוברות ביותר וייתכן שחלק מהסיבות הן שבתרבות האנושית יש הרבה סיפורים על מבול כעונש על חטא. הסיפור המוכר ביותר הוא על נוח מהתנ"ך. יש עוד סיפורים ואגדות כאלה. באחת האגדות, על העיר וינטה, השתמשה סלמה לגרלף בספרה על נילס ואווזי הבר. בפרק בסדרה הטלוויזיונית מסופר על עיר שתושביה צברו עושר רב, התגאו, החלו לחיות בבזבזנות ופזרנות התאכזרו לעניים ועקב כך האל הטביע אותה [91].

ראו גם

שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה • מחזור הפחמן • שיווי משקל • שוק האנרגיה העולמי • דלק מחצבי • תהליך ארוך טווח • תהליך בלתי הפיך • התחממות עולמית • שינויי אקלים • אפקט החממה • גזי חממה • גרף מקל ההוקי • החמצת אוקיינוסים • עמעום עולמי • מודל אקלימי • הפתעה אקלימית • התקררות עולמית • טביעת רגל פחמנית • פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים • עליית מפלס פני הים • השפעה על סופות • השפעה על בצורות ומידבור • השפעות כלכליות של התחממות עולמית • שינויי אקלים וחקלאות • פליטים סביבתיים • ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד • השערת מדיאה • השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון • רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה • שינויי אקלים בישראל • הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינויי האקלים • המחלוקת על התחממות עולמית • הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים • פרוטוקול קיוטו • דו"ח שטרן • ועידת האקלים בפריז • אמת מטרידה (סרט) • ‏מצעד האקלים • הכחשת שינויי האקלים • התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) • התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת • חסכון אנרגטי • התייעלות אנרגטית • תחבורה בת קיימא • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • השפעות סביבתיות של מזון מהחי • שימושי קרקע • חקלאות בת קיימא • צמיחה כלכלית • I=PAT • פשטות מרצון • גידול אוכלוסין • כלכלה בת קיימא • זה משנה הכל


הערות שוליים

  1. ^ , [{{{url}}} Global sea-level budget 1993–present], Earth System Science Data, 2018 vol:10, issue:3 p:1551–1590, pmid: , doi:10.5194/essd-10-1551-2018
  2. ^ [1]
  3. ^ Rebecca Lindsey Climate Change: Global Sea Level 1 באוגוסט 2018, climate.gov
  4. ^ Robert Scribbler Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010
  5. ^ Climate Signals Glacier and Ice Sheet Melt 14 ביוני 2018
  6. ^ John Abraham Global warming is melting Antarctic ice from below 9 במאי 2018, The Guardian
  7. ^ The IMBE team Mass balance of the Antarctic Ice Sheet from 1992 to 201713 ליוני 2018 , Nature
  8. ^ Marek Stibal Jason E. Box Karen A. Cameron Peter L. Langen Marian L. Yallop Ruth H. Mottram Alia L. Khan Noah P. Molotch Nathan A. M. Chrismas Filippo Calì Quaglia Daniel Remias C. J. P. Paul Smeets Michiel R. van den Broeke Jonathan C. Ryan Alun Hubbard Martyn Tranter Dirk van As Andreas P. Ahlstrøm Algae Drive Enhanced Darkening of Bare Ice on the Greenland Ice Sheet 6.11.2017, American Geophysical Union
  9. ^ Umair Irfan Greenland's ice sheet is driving global sea level rise. One section is melting 80% faster. 14.12.2017, VOX
  10. ^ Julia Conley City-Sized 1,000-Foot Deep Cavity Found in Glacier, Warns NASA, Signaling 'Rapid Decay' of Antarctic Ice31 לינואר 2019 Ecowatch
  11. ^ אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן מפלס פני הים עלול לעלות ב-4 מטרים 17.06.19, ויינט
  12. ^ Temperatures leap 40 degrees above normal as the Arctic Ocean and Greenland ice sheet see record June melting 14 ביוני 2019, Washington Post
  13. ^ Sea level rise, ויקיפדיה באנגלית
  14. ^ reuters China blames climate change for record sea levels23.03.2017
  15. ^ המנהל לאטמוספרה ואוקיינוסים של ארצות הברית Is sea level rising?
  16. ^ H. Z. Abidin , H. Andreas , I. Gumilar , and J. J. Brinkman [https://www.proc-iahs.net/372/115/2015/piahs-372-115-2015.pdf Study on the risk and impacts of land subsidence in Jakarta] 12.11.2015, Prevention and mitigation of natural and anthropogenic hazards due to land subsidence
  17. ^ Jon Bjarki Magnusson The Only Place in the World Where Sea Level Is Falling, Not Rising 07.08.2017 Slate
  18. ^ הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית Climate Change Indicators: Sea Level
  19. ^ Amanda Ruggeri Miami's fight against sea level rise 04.04.2017, BBC
  20. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central Sea Level Rise Ocean Portal
  21. ^ National Geografic Sea level rise National geografic
  22. ^ NASA Sea Level
  23. ^ Robert Scribbler Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010
  24. ^ Rebecca Lindsey Climate Change: Global Sea Level 1 באוגוסט 2018, climate.gov
  25. ^ דן לביא אילן גטניו [http://www.israelhayom.co.il/article/490053 גדול פי 4 מלונדון: קרחון ענק התנתק מאנטארקטיקה קרחון כבד ואדיר ממדים התנתק ממדף קרח במערב אנטארקטיקה והגדיל את הסיכון לספינות המשייטות באזור היבשת] 13.07.2017 ישראל היום
  26. ^ John Abraham Imminent collapse of a portion of Larsen C ice shelf hammers home reality of climate change 12/06/2017 הגארדיאן
  27. ^ JIM MORRISON Flooding Hot Spots: Why Seas Are Rising Faster on the U.S. East Coast 24 באפריל 2018, Yale Environment 360
  28. ^ reuters China blames climate change for record sea levels23.03.2017
  29. ^ ניר פפאי, שחר הרמלין, דב רוזן, מיכה קליין, מיכל לייכטר, איתמר פרת, נחום יהושע, אבי מלול, אהוד גלילי, יעקב ניר, אורי קרמן, יעקב ניר, אהוד גלילי, יעקב שרביט, איתמר פרת, בועז רענן, גולן מקס, ערן טננבאום, אלבטרוס, יחידת ה–GIS ,מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, מנשה קדישמן חופי ישראל 2004 דוח החברה להגנת הטבע ופורום ארגוני החוף על מצב חופי הים התיכון, מוגש לשרה לאיכות הסביבה עליית מפלס הים, עמוד 42 יוני 2004
  30. ^ אתר הטכניון המכון הלאומי לחקר הבנייה מחקר
  31. ^ Rafiqul Islam To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea Reuters 09.09.2015
  32. ^ eco-watch Europe's Next Crisis: Climate Refugees EcoWatch 09.09.2015
  33. ^ Karen McVeigh Bangladesh struggles to turn the tide on climate change as sea levels rise גארדיאן, 20.01.2017
  34. ^ Star Online 6m people displaced due to climate change impacts in Bangladesh: IOM 15.01.2017
  35. ^ Environmental Technology Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels? 20.08.2015
  36. ^ Olivia Rosane Sea Level Rise Has Already Cost 8 East Coast States More Than $14 Billion in Home Values 24 באוגוסט 2018, Ecowatch
  37. ^ FloodiQ How Does Flooding Impact Home Value? 2018 FloodiQ.com
  38. ^ ABBIE BENNETT NC beach homes and coast are ‘doomed’ and residents need to get out, scientist says 20 באוגוסט 2018, The News Observer
  39. ^ Troy McMullen Once prized and profitable, beachfront real estate can now be a losing proposition 9 באוגוסט 2018, The Washington post
  40. ^ EPA Change Indicators: Sea Level EPA אוגוסט 2016
  41. ^ EPAChange Indicators: Coastal Flooding EPA
  42. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  43. ^ JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast, Caused by Global Warming, Has Already Begun] ניו יורק טיימס, 3.9.2016
  44. ^ אנדריו רייס [http://nymag.com/daily/intelligencer/2016/09/new-york-future-flooding-climate-change.html This is New York in the not-so-distant future] New York Times 7/9/2016
  45. ^ Laura Parker Sea Level Rise Will Flood Hundreds of Cities in the Near Future 12.07.2017 National Geografic
  46. ^ Saving the West Climate Change-Fueled Displacement Has Begun 13.06.2017
  47. ^ Kristina A. Dahl , Erika Spanger-Siegfried, Astrid Caldas, Shana Udvardy Effective inundation of continental United States communities with 21st century sea level rise 12.07.2017 Elementa, Science of the Antroposcene
  48. ^ IAN URBINA [https://www.nytimes.com/2016/11/24/science/global-warming-coastal-real-estate.html Perils of Climate Change Could Swamp Coastal Real Estate] 24.11.2016, New York Times
  49. ^ onEarth Has Climate Gentrification Hit Miami? The City Plans to Find Out 11למרץ 2019, Ecowatch
  50. ^ RICHARD HALSTEAD [http://www.mercurynews.com/2017/07/17/two-bay-area-counties-file-complaint-against-oil-companies-over-sea-rise/ 15 Two Bay Area counties sue 37 fossil fuel companies over sea-rise] 17.06.2017, The Mercury News
  51. ^ MERRIT KENNEDY Louisiana's Governor Declares State Of Emergency Over Disappearing Coastline 20.04.2017, The Two-Way
  52. ^ DINAH VOYLES PULVER Sea Level Rise Is Accelerating in Florida, Scientists Warn 22.06.2017 US news
  53. ^ Associated Press in Miami Beach New Orleans mayor: US climate change policy cannot wait for Trump 24.06.2017 גארדיאן
  54. ^ Paul Scicchitano Miami Beach Mayor Authorizes Emergency Generators 03.08.2017 Miami Beach Patch
  55. ^ Olivia Rosane San Francisco Sinks as Waters Rise09.03.2018
  56. ^ Asaf Bernstein Matthew Gustafson Ryan Lewis Disaster on the Horizon: The Price Effect of Sea Level Rise 26 ביולי 2018, Elsevier
  57. ^ Devina Gupta and Pritam Roy How climate change is sinking an Indian island.17 למרץ 2019, BBC
  58. ^ Rafiqul Islam To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea Reuters 09.09.2015
  59. ^ eco-watch Europe's Next Crisis: Climate Refugees EcoWatch 09.09.2015
  60. ^ הבנק העולמי Warming Climate to Hit Bangladesh Hard with Sea Level Rise, More Floods and Cyclones, World Bank Report Says 19.06.2013
  61. ^ reuters China blames climate change for record sea levels23.03.2017
  62. ^ Wada Y, Lo MH, Yeh PJF, Reager JT, Famiglietti JS, Wu RJ, Tseng YH How much does groundwater contribute to sea level rise? 02.05.2016 Nature Climate Change
  63. ^ הטלוויזיה המרכזית של סין China-Sea Level Rise 23.03.2017
  64. ^ Kinling Lo Record-high sea levels along China’s coast ‘could spell disaster’ 23.03.2017
  65. ^ Feng Caia, , , Xianze Sua, Jianhui Liub, Bing Lib, Gang Leia Coastal erosion in China under the condition of global climate change and measures for its prevention 10.04.2009
  66. ^ Antonia Windsor Inside Venice's bid to hold back the tide גארדיאן, 16.7.2015
  67. ^ Cam Montesa, James Camay, Joel V. Nigos, Kim Quilinguing, Neyzielle Ronnique Cadiz, Rejinel Valencia Metro already under threat from effects of climate change – study inquirer.net, 11.01.2017
  68. ^ Alex Chapman, Van Pham Dang Tri Climate change is triggering a migrant crisis in Vietnam 09.01.2018, The Conversation
  69. ^ Richard Casson We don’t just need electric cars, we need fewer cars 25.01.2018, Greenpeace
  70. ^ הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter5.pdf Chapter 5: Sustainable Development, Poverty Eradication 3 and Reducing Inequalities] 23 במאי 2018, עמודים 37 - 38
  71. ^ Secretariat of the Pacific Regional Environment Programme Building Pacific Resilience To Climate Change Across 15 Countries1 באפריל 2019, Relief Web
  72. ^ ויקיפדיה Sea Level Rise ויקיפדיה
  73. ^ Klaus Bittermann, Stefan Rahmstorf, Robert E Kopp, and Andrew C Kemp Global mean sea-level rise in a world agreed upon in Paris 13.12.2017, IOP Scuence
  74. ^ UNFCCC [https://cop23.unfccc.int/news/paris-15c-goal-crucial-to-protecting-communities-from-rising-seas Paris 1.5C Goal Crucial to Protecting Communities from Rising Seas ] 09.01.2018
  75. ^ SHANIKA GUNARATNA level rise will disproportionately hit U.S. this century, NOAA warns24.01.2017 CBC News
  76. ^ Rafiqul Islam To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea Reuters 09.09.2015
  77. ^ לדוגמה ראו את המפה הזאת
  78. ^ Sean Vitousek, Patrick L. Barnard, Charles H. Fletcher, Neil Frazer, Li Erikson & Curt D. Storlazzi Doubling of coastal flooding frequency within decades due to sea-level rise 18.05.2017 Scientific Reports
  79. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central Sea Level Rise Ocean Portal
  80. ^ משה טרידמן קצה הקרחון 21.12.2018, דבר ראשון
  81. ^ Jonathan L. Bamber, Michael Oppenheimer, Robert E. Kopp, Willy P. Aspinall, and Roger M. Cooke Ice sheet contributions to future sea-level rise from structured expert judgment 20 למארי 2019, Procedeengs of the National Academy of Science of the united states of America
  82. ^ דב צביאלי פני הים - לאן? המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה
  83. ^ דב ס. רוזן, שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל, המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003
  84. ^ גלוב בלוג עלייה לצורך עלייה גלוב בלוג
  85. ^ נשיונל ג'אוגרפיק מפלס ים תיכוני פברואר 2015
  86. ^ גיל רילוב וחיים טרבס, השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל, "אקולוגיה וסביבה", ינואר 2010, גליון 1, (עמ' 65-57)
  87. ^ שלומית פז, אורן קידר, שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007
  88. ^ Associated Press in Miami Beach New Orleans mayor: US climate change policy cannot wait for Trump 24.06.2017, גארדיאן
  89. ^ Jamie CondliffeNew York City is planning a $3 billion wall to save it from sea level rise MIT Technology Review , Business Insider,10.7.2016
  90. ^ רחל שפירוEast Shore seawall approved, moves to design phase silive.com 13.12.2016
  91. ^ סלמה לגרלף נילס הולגרסון - פרק 14: העיר האבודה 19 בינואר 2016 מלאכי בלום, יוטיוב

קישורים חיצוניים

עליית מפלס הים בישראל:

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=עליית_מפלס_פני_הים&oldid=123869"