עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף – אקו-ויקי

גרסה אחרונה מ־18:49, 29 במרץ 2021

ברוכים הבאים לאקו-ויקי -
מקום המפגש של אקולוגיה, חברה וכלכלה!

	לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שבה השתמשנו כשיצרנו אותן.

המשבר הסביבתי, כמו גם בעיות חברתיות שאנו רואים סביבנו - עוני, אי שוויון, אלימות, שחיתות, דיכאון, השמנה ועוד - לא נובעים רק מכשלים טכנולוגיים, אלא מהדרך בה מעוצבת החברה ודרכי החשיבה שלנו. הקושי שלנו לתפוס את החיים בספינת החלל כדור הארץ, וליצור מוסדות חברתיים שיאפשרו לנו לשתף פעולה בצורה טובה יותר.

אקו-ויקי נועד כדי לעודד שיח הממוקד בתהליכים ובמערכות המורכבות המקיפות אותנו ומקשרות בין תופעות חברתיות וסביבתיות שונות, וכדי להנגיש ניתוחים ופתרונות הנוגעים לקיימות ולבעיות חברתיות אחרות. כיום יש באקו-ויקי 3,586 ערכים.

ראו גם: מזנון • איך אפשר לעזור לאקו-ויקי • מדריך בזק לכתיבה באקו-ויקי • ערכים מומלצים • ערכים מומלצים לסביבתנים

אירועים וחדשות

מרץ 2023 - המאבק נגד המהפכה המשטרית בישראל
פברואר 2022 - פלישת רוסיה לאוקראינה - ראו רקע כלכלי ופוליטי - נפט דמים, השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי, חם שטוח וצפוף, קללת משאבים, גלובליזציה, תעמולה.
הדוח השישי של הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים קובע: האנושות כבר אינה יכולה למנוע את התחממות כדור הארץ מעבר לרף קריטי של 1.5 מעלות צלזיוס בממוצע. עם זאת, פעולה נחושה ומהירה תאפשר להימנע מההשפעות החמורות ביותר של משבר האקלים. [1]

היום חל יום חופש העיתונות העולמי - מועד עולמי שמוכר על ידי האו"ם וחל ב-3 במאי.

ערכים חדשים ומורחבים

לכבוד יום ללא עישון שחל ב-31 במאי - ערכים על גורם המוות מספר אחת בישראל: עישון בישראל - התמכרות לעישון - הכחשת נזקי העישון - קשרי הון שלטון - עישון ועוני - שיווק טבק לבני נוער - סיגריה אלקטרונית ודרכים למניעת עישון. ערכים נוספים אפשר למצוא בפורטל:עישון.

נושאי ליבה

אישים

ראו גם: קבוצות וארגונים

מקורות

ראו גם: סוגי מאמרים

זרמי מחשבה

ערך מומלץ

אנרגיה סולארית היא אנרגיה שמקורה בקרינת השמש. זהו מקור האנרגיה העיקרי של הביוספרה במשך מיליארדי שנים, ומאפשר את בסיס המזון לכל היצורים החיים. אנרגיה סולארית אחראית גם ליצירת רוב סוגי האנרגיה האחרים בכדור הארץ: אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיית רוח, אנרגיית גלי ים וביו-דלקים; כמו גם המקור לייצור מאגרי האנרגיה הבלתי מתחדשים - דלקים מחצביים כמו נפט, גז ופחם שמקורם בצמחים שגדלו במשך מילווני שנים תודות לאור השמש.

האדם משתמש באנרגיית השמש לשם חקלאות ולשימושים מסורתיים אחרים. בעשורים האחרונים מפותחים תחומים רבים נוספים כמו חימום מים באמצעות דודי שמש, הפקת חשמל על ידי לוחות סולאריים ואנרגיה תרמו סולארית, בישול בתנורי שמש, איוורור ומיזוג מבנים על ידי מתקני טריגנרציה או ארובה סולארית ותחומים נוספים.

ערכים מומלצים נוספים

הידעת?

תרומת האדם לזרמים העצומים של פחמן דו חמצני שזורמים לאטמוספירה והופכים לגז חממה היא צנועה. עוד לפני המהפכה התעשייתית, במסגרת מחזור הפחמן נפלטו ונקלטו בכל שנה 440 ג'יגה טון פחמן דו חמצני במסגרת נשימה ופוטוסינתזה של צמחים; 260 ג'יגה טון פחמן דו חמצני זרמו בשנה בין האוקיינוסים והאטמוספירה. זאת לעומת 26 ג'יגה טון פחמן דו חמצני שנפלטים מתעשייה ומתחבורה ועוד 6 ג'יגה טון שנוספים לאטמוספירה עקב שינויים בשימושי קרקע (כמו כריתת יערות). עם זאת, המחזור הטבעי הוא מאוזן, בעוד שהתרומה האנושית היא חד כיוונית, כך שבסך הכל האדם גורם לכך שכמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה גדלה בכ-15 ג'יגה טון לשנה (נכון לשנת 2007, לפי ה-IPCC), דבר שמגביר את אפקט החממה ההסבר המקובל להתחממות עולמית.

יש לי שאלה

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 __NOTOC__
-{| style="margin-left:-6px"
+__NOEDITSECTION__
+{| style="margin-left:-6px"
 | width="60%" style="border:0px solid gray;" valign="top" |
@@ שורה 11: / שורה 12: @@
 | style="border:1px solid gray; padding:1em;padding-top:0.5em; background-color:#f9f9ff;" valign="top" |
 <div style="float:left;">
-[[תמונה:Nuvola apps package network.png|22px|ערך מומלץ|קישור=פורטל:ערכים מומלצים]]
+[[קובץ:Nuvola apps package network.png|22px|ערך מומלץ|קישור=פורטל:ערכים מומלצים]]
 </div>
 <h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">
 '''ערך מומלץ'''
 </h3>
-'''[[סוכות בסימן קיימות|סֻוכּוֹת]]''' (או חג האסיף) הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.  סוכות הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתנ"ך, וכאשר בית המקדש היה קיים, היה עם ישראל עולה לירושלים בחג הסוכות.
+{{ערך מומלץ}}
-ממצות החג ומנהגיו הן ישיבה בסוכה, נטילת ארבעת המינים, בקשת "הושענות", מצוות הקהל, שמחת בית השואבה וניסוך המים.
-ערכי החג כוללים שלום (סוכת שלום), הכנסת אורחים (אושפיזין), ענווה וכבוד, ועקשנות (התעקשות על מצוות הסוכה גם בזמנים קשים)
-ניתן לקשר את החג ל[[קיימות]] ול[[סביבתנות]] בדרכים רבות:
-* הישיבה בסוכה יכולה לסמל יציאה אל היסודות של הדיור. סולידריות עם עניים שאין להם קורת גג.
-* אפשר לראות בישיבה בסוכה גם קריאת תגר על החפצים הרבים שיש בבית, ולעסוק בנושא של [[פשטות מרצון]]. מה גם שסוכות מתקיים זמן קצר לאחר כיפור שבו יש ערך מרכזי של תיקון - תיקון עולם, תיקון הנפש, תיקון חברתי, תיקון פיזי - תיקון במקום לזרוק חפצים ולקנות חדשים.
-* בחג יש דגש רב על הורדת גשמים מכאן אפשר לדבר על [[טביעת רגל מימית]], [[משק המים בישראל]] ועל פעולות שניתן לבצע בנושא - לדוגמה [[מים אפורים]].
-* החג הוא גם חג חקלאי של אסיף היבולים ותקווה לשנה ברוכה, וניתן לקשר זאת ל[[ביטחון תזונתי]] ו[[חקלאות בת קיימא]].
-* את מצוות הכנסת האורחים ניתן לקשור לחיזוק הקהילה המקומית. בניית סוכה עם השכנים, הזמנת שכנים חברים ומכרים לסוכה, פעילות ב[[גינה קהילתית]], [[שירה בקהילה]] ועוד.
-* ניתן לקדם את הקהילה על ידי קידום תכנון עירוני טוב יותר שישפר את חיי הקהילה, לדוגמה עיסוק בתכנים של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אקולוגיה עירונית]].
-* קיימות דורשת שיתופי פעולה עם שכנים גם מעבר לגבול ועם אומות העולם. ניתן להקדיש את החג לפעילויות הקשורות בהבאת שלום, אמנות בינלאומית להגנה על הסביבה, [[סחר הוגן]] וכדומה.
 |-
 | style="border:1px solid gray; padding:1em;padding-top:0.5em; background-color:#f4f4f4;" valign="top" |