סופו של הליברליזם המפסידני

סופו של הליברליזם המפסידני: להפוך את השווקים לפרוגרסיביים (באנגלית: The End of Loser Liberalism: Making Markets Progressive) הוא ספר עיון משנת 2011 מאת הכלכלן דין בייקר (Dean Baker) אודות דרכים בהן הימין השמרני משתמש במדיניות ממשלתית כדי להעביר כסף מהציבור אל העשירים ואל התאגידים החזקים, בעודו טוען שהוא בעד שוק חופשי וליברליזם. בייקר היה בעברו פרופסור לכלכלה, עיתונאי וכתב מספר ספרים בנושאי של כסף, מדיניות ציבורית בארצות הברית והדרך בה היא משפיעה על אי שוויון. הוא מנהל משותף של Center for Economic and Policy Research.

בייקר טוען שמי שתומך בשוויון צריך להפסיק להיות בצד המפסיד - לא להיות תמיד נגד השוק החופשי ובעד הממשלה, הדרך להלחם באי שוויון לא עוברת תמיד דרך מיסים גבוהים על העשירים ושימוש בהם למימון מוצרים ציבוריים או לשם תשלומי העברה.

בייקר טוען כי הימין השמרני בדרך כלל לא מתעניין באמת בשוק חופשי, אלא מנצל מדיניות ממשלתית (ואת השליטה שלו על השיח) כדי לגרום למדיניות שתעביר כסף רב אל העשירים. הוא טוען כי ניתן לשנות את מבנה השווקים כך שהמסחר בהם יוביל ליותר שוויון במקום שיהיו מכשיר לחלוקה מחדש של הכנסות לטובת קבוצות אליטה קטנות. לשם כך על התנועות הפרוגרסיביות - המעוניינות ביותר שוויון ודמוקרטיה לשנות את התפיסה שלהן לגבי מושגים כלכליים שונים.

האם מיסוי של העשירים מהותי להגדלת השוויון הכלכלי

בייקר טוען כי הדיון הציבורי הכלכלי באי-שוויון ממוקד במדיניות המיסוי על העשירים, שקלינטון העלה ובוש הוריד. אבל מיסוי זה מתייחס רק ל-2 אחוזים מהאוכלוסיה עוסק ב-0.3 אחוזים מתוך התמ"ג. גם רונלד רייגן קיצץ מיסים לעשירים אבל רוב הסיוע שהוא העניק להם לפי בייקר הוא בצעדים ששינו את חלוקת ההכנסות לפני המיסים. [1] בייקר טוען כי במקום לריב על הפירורים (ובדרך כלל להפסיד בקרבות אלה), על מי שמעוניין בשוויון ללכת למקומות שבהם נמצא רוב הכסף. [2]

לפי בייקר, רוב הדיונים הציבוריים לא עוסקים במדיניות שיוצרת אי שוויון לפני מיסוי, ומיסוי גבוה על העשירים (מס פרוגרסיבי הוא לא מספיק להיות מספיק חזק כדי לתקן עיוותים שנוצרו במדיניות לא שוויונית. בנוסף כאשר הדיון הציבורי מתמקד במיסוי זה מסייע לשמרנים לטעון כי תומכי השוויון רוצים להטיל מיסוי על מי שהוא חדשני או עובד קשה כדי לספק פרנסה ל"בטלנים". לפי בייקר הדרך בה עיצבו השמרנים את המדיניות לטובת העשירים לא מובילה להגברת יעילות של הכלכלה, וניתן לייצר מדיניות שהיא גם יעילה וגם שוויונית יותר.[3]

דרכים בהן הממשלה מתווה מדיניות שעוזרת לעשירים

בייקר מונה בפתיחת הספר 7 צורות של מדיניות שמעבירה כסף לעשירים לפני מיסוי, ושנעשית כל הזמן - בין היתר:

  • בנקים גדולים מדי מכדי ליפול (בנקים שכולם יודעים שהממשלה לא תיתן להם ליפול ולכן הם מקבלים הלוואות בריבית נמכה מידי)- סוג של כשל שוק מסוג סיכון מוסרי. דוגמה למדיניות בוטה כזו היא העברת מיליארדי דולרים לבנקים הגדולים בחבילת החילוץ שלאחר המשבר הכלכלי של 2008.
  • מדיניות סחר ומטבע שיוצרת תחרות ישירה בין עובדי תעשייה בארצות הברית לעובדים עניים בעולם אבל מגינה על העובדים החזקים.
  • זכויות יוצרים ופטנטים. אלו הם מונופולים בחסות הממשלה. למרות שבדרך כלל הם נתפסים כחלק מהותי מהשוק החופשי. למעשה זה בעצם מונופול שמוגן על ידי הממשלה ומאפשר מכירה של מוצרים מעל מחיר השוק.

פטנטים

בפרק 10 "Government-Granted Monopolies Are Not Small Government" בייקר מרחיב בנושא פטנטים כסוג של מונופול. הוא טוען שפטנטים, במיוחד ברפואה, גורמים לעיוות רציני של השוק והעברת כסף לעשירים. לדוגמה בשנות ה-80 הפטנטים העבירו חצי אחוז מהתמ"ג לעסקי התרופות, כיום הם מעבירים 2%. בייקר טוען כי נכון לשנת 2011 תושבי ארצות הברית מוציאים 300 מיליארד דולר בכל שנה על תרופות מרשם שהיו עולות כ-30 מיליארד דולר בלבד בשוק תחרותי. ההבדל של 270 מיליארד לשנה גדול פי 5 מהמיסוי על העשירים שבוש קיצץ. [4]

ההצדקה לפטנטים, במיוחד בתרופות, היא שהם מסייעים לפיתוח תרופות חדשות. הטענה של בייקר היא שהנזק גדול מהתועלת. אפשר היה למכור תרופות הרבה יותר בזול מצד אחד, ומצד שני לאפשר פיתוח תרופות. דרך אחת היא מחקר ציבורי (המימון לכך הוא על ידי כסף שיחסך על תשלום לתרופות מצד המדינה) ודרך אחרת היא תשלום למחקרים של חברות תרופות (קניית המחקר על ידי המדינה והפיכתו לפאבליק דומיין במכרז ליצרנים). דרך אמצע היא לחסוך 60% מהעלויות של הפיתוח - החלק של הבדיקות שהוא היקר ביותר - שיבוצע על ידי המדינה, כך שהמחקר עדיין יבוצע על ידי חברות התרופות.

בהתאם לראיה זו, בייקר פרסם את הספר כחופשי להורדה תחת רישיון Creative Commons. בעתיד הקרוב ניתן יהיה לקנות את הספר בעותקים קשיחים במחירי עלות והפצה.

מדיניות סחר שפוגעת בעובדים חלשים

בייקר טוען כי מדיניות הסחר של ארצות הברית יוצרת תחרות בין עובדי "צווארון כחול" לבין עובדים בשכר נמוך ממקסיקו או סין. מדיניות זו חוזקה על ידי מדיניות של שער דולר גבוה שהכניס רייגן וקלינטון המשיך בה. מדיניות זו גורמת לכך שייצוא מארצות הברית הוא יקר יותר ופחות מושך בעיני לקוחות מחו"ל בעודו גורם לכך שייבוא לארצות הברית יהיה זול יותר. מדיניות זו דומה להכנסת מכסים על הייצוא והענקת סובסידיות לייבוא. בו בזמן, עובדים מומחים בשכר גבוה כמו רופאים, רופאי שיניים ועורכי-דין מוגנים על ידי הגבלות שמוטלות על ידי גילדות מקצועיות ומגבלות של רישיונות מטעם המדינה. [5]

כמו כן המדינה מעלימה עין מהפרות של חוקי עבודה על ידי יצרנים, אבל מחמירה ומטילה אפילו עונשי מאסר על עבירות דומות של ארגוני עובדים.[6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

כסף

רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי

כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין

אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי

ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון-שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

דוגמאות: הברונים השודדים - שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - כלכלה בקומיקס - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים - זה משנה הכל