לאכול בגדול (סרט)
לאכול בגדול (באנגלית: Super Size Me, בתרגום חופשי מאנגלית: "הגדל אותי") הוא סרט קולנוע תיעודי שיצא לאקרנים בשנת 2004 ותיאר בדיקה שערך במאי הסרט, מורגן ספרלוק, אלו שינויים יחולל חודש של אכילת מזון מהיר ברשת "מקדונלד'ס" בגופו ובחייו. הסרט היה מועמד לפרס האקדמיה לקולנוע בארצות הברית וזכה במספר פרסים לסרטים תיעודיים. לפי טענות שונות, היה הסרט אחד הגורמים להוספתם והדגשתם של פריטים בריאים יותר ברשת "מקדונלד'ס".
עלילת הסרט
המניע הראשוני לסרט היה תביעה של שתי ילדות במשקל עודף, חריג לגילן, נגד "מקדונלד'ס", בטענה שהמזון שם משמין. השופט במשפט קבע כי אם הן יצליחו להוכיח את טענתן, כי אכילה ב"מקדונלד'ס" מזיקה לבריאות, התביעה תאושר.
בתחילת הסרט, ניגש ספרלוק לבדיקה מקדימה אצל שלושה רופאים שונים (רופא לב, מומחה למערכת העיכול ורופא כללי) ונמדד מצבו הבריאותי. שלושת הרופאים מאשרים לו כי הוא במצב בריאותי טוב. הוא צעיר, בכושר ובמשקל תקין. ספרולק מספר לרופאים על הניסוי שהוא עומד לערוך, של אכילה במשך חודש במקדונלד'ס. הרופאים מתפלאים קצת אבל לא צופים כל בעיה בריאותית עקב כך.
ספרלוק יצא לבדוק אם אכילה במקדונלד'ס משמינה או מזיקה לבריאות. הוא החליט לאכול אך ורק ב"מקדונלד'ס" במשך חודש ימים. כללי הניסוי היו אכילה ושתייה ב"מקדונלד'ס" בלבד, דגימת כל הפריטים בתפריט לפחות פעם אחת, אכילת סלט פעם בעשרה ימים, אבל רק אם הוא נמצא בתפריט. היבט חשוב בניסוי היה הענות של ספרלוק להצעות של מוכרים בקופה להגדיל את היקף הארוחה, ספרלוק לקח מנה רגילה, אבל בכל פעם שמוכר הציע לו להגדיל אותה - הוא נענה ברצון. זהו מקור שמו של הסרט באנגלית.
במהלך הניסוי האביס ספרלוק את עצמו בהתמדה, כאשר לעתים קרובות הוא כופה על עצמו לאכול גם כאשר לא היה רעב, ומשקלו עלה מ-84 ק"ג ל-95 ק"ג. ספרלוק דיווח במהלך הניסוי על כאבי ראש, דיכאון, אבדן זקפה, פרפורי לב, מצב ירוד של הכבד, ועוד. טענתו הייתה כי אכילת מזון מהיר והיעדר פעילות גופנית(ספרלוק אפילו הגביל את ההליכה במהלך הניסוי) גרמו להידרדרות במצבו. הרופאים שספרלוק נעזר בהם בתחילת הניסוי מופתעים מאוד. אחד הרופאים לדוגמה מעיר לו כי הכבד שלו דומה כעת לכבד של אלכוהוליסט. הם ממליצים לספרלוק להפסיק את הניסוי.
אחד הנושאים שעלו בסרט היה לא רק סוג המזון שיש ברשתות מזון מהיר כמו מקדונלד'ס, אלא גם הנטייה שלהן לעודד אכילה מופרזת וצריכת משקאות ממותקים בקרב הלקוחות על ידי הצעות להגדיל את המנה, כוסות שתייה גדולות (שהלכו וגדלו עם השנים), מתקן מילוי חוזר חינם לשתייה מתוקה, והיבטים נוספים. רבים מהניסויים וסרטי התגובה לסרט פספסו היבט זה.
פרסים
הסרט "לאכול בגדול" זכה ב-3 פרסים ב-2004:
- "פרס הביקורת"
- "פרס הסטודנטים"
- "פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר".
תגובות לסרט
סרטו של ספרלוק זכה להדים רחבים, הכנסות גבוהות מאוד לסרט תיעודי ולמספר פרסים בולטים בפסטיבלי סרטים, וביניהם פסטיבל סאנדנס. המטרה שבגללה נעשה הניסוי המתועד בסרט לא הושגה, והשופט במשפט דחה את תביעתן של הילדות.
גורמים רבים קישרו את סרטו של ספרלוק לגל של סרטי דוקו-אקטיביזם, המנגחים את הערכים הקפיטליסטיים והשמרניים בארצות־הברית, אם כי ספרלוק עצמו הסתייג מקישור כזה, והדגיש כי מטרת סרטו הייתה להצביע על הרגלי חיים לא בריאים של אמריקנים רבים, ולעורר את המודעות לצורך באכילה נבונה ובפעילות גופנית. "מקדונלד'ס" טענה למספר אי־דיוקים מהותיים בסרט, וגרסה כי הצגתו לא השפיעה כלל על מדיניותה, אך בעקבותיו ובעקבות סרטים דומים העצימה את הדגש שהיא שמה על אכילת מזון בריא.
חלק מהאנשים שצולמו לסרט תבעו את ספרלוק בגין הוצאת דיבה.
ניסיונות מקבילים
תגובה אחרת לסרט הייתה שורה של ניסיונות שנערכו כדי לאשר או להפריך את מסקנות הסרט התיעודי של ספרלוק.
ג'יימס פיינטר מהפקולטה למדעי המשפחה והצרכנות באוניברסיטת מזרח אילינוי ערך מחקר, בו חיקה את ניסויו של ספרלוק באמצעות שני סטודנטים שהתנדבו לאכול אך ורק במקדונלד'ס במשך 30 יום. הוא הנציח את הניסיון בסרט בשם "לאכול במידה" (Portion Size Me). מסקנת המחקר שערך הייתה כי האוכל ב"מקדונלד'ס" אינו מהווה סכנה בריאותית, אך אכילה מופרזת, ובמיוחד של מנות מופרזות, עלולה לגרום לעליה במשקל[1][2].
וים מיי ההולנדי, עורך מדור האוכל לשעבר של היומון ההולנדי "אלחמין דאחבלאד", שחזר במדויק את הניסוי של ספרלוק, כשהוא אוכל אך ורק ב"מקדונלד'ס" במשך שלושים יום, אך בליווי המלצות לאכילה נכונה של ד"ר יאפ פוחטלו מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ליידן. ככלות הניסוי ירד מיי במשקלו ב-6.3 ק"ג, לחץ דמו והיקף מתניו ירד ושיעור הכולסטרול בדמו צנח. ההבדל העיקרי בין הניסויים היה צריכה גדולה יותר של סלטים אצל מיי, וכן הבדלים מסוימים בתפריט בין מסעדות "מקדונלד'ס" בארצות־הברית ובהולנד[3].
ניסוי אחר ערך במאי הסרטים התיעודיים סקוט קסוול מניו ג'רזי שבארצות־הברית. בסרט, שחיקה את ספרלוק בכל היבט, כולל סגנון השפם, אבל עם מינון גדול יותר של סלטים. עם סיום הניסוי נבדק קסוול שוב וגילה כי ירד ב-10 קילוגרם ובמדדי תפקוד הכבד והכולסטרול שלו חל שיפור משמעותי. מסקנתו הייתה כי הבעיה אינה האוכל ב"מקדונלד'ס" אלא אכילת יתר ומתח הקשור בעשיית סרטים על אכילת יתר.
סוסו ויילי מ-CEI[4] ערכה ניסוי כפול באורכו מזה של ספרלוק, כשהשינוי העיקרי היה פעילות גופנית מפעם לפעם וכן צריכת קלוריות בכמות פחותה (ספרלוק צרך כמות כפולה מהדרוש לגופו מדי יום. ויילי צרכה כמות המתאימה לדרוש לגופה). תוצאות הניסוי שלה היו ירידה של 8 ק"ג במשקל, ירידה באחוזי הכולסטרול ושיפור בהרגשתה הכללית[5].
ב-2009 ערך טום נוטון ניסוי תגובה, כשהוא טוען שאכילת 5000 קלוריות ביום מכל מזון שהוא גורם לבעיות בריאותיות. לטענתו יש להמעיט באכילת פחמימות וסוכרים ולשמור על מסגרת קלורית. הוא ירד מעל 6 ק"ג בחודש, ותיעד את הניסוי בסרט ב"שמנצ'יק" (Fat Head)[6] הנתמך גם בהסברים מדעיים לכך שהצטברות הכולסטרול נגרמת על ידי הסוכר ולא על ידי השומנים.
ניסויים דומים ערכו מרבּ מורגן (90 יום, הורידה 16.7 ק"ג)[7] ודשאן וודס (30 יום, 4 ק"ג)[8].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ EIU Prof's 'Portion Size Me' Says Bring on the Fast Food -- In Moderation, באתר Eastern Illinois University, 17 באוקטובר 2005
- ^ קטע העוסק בסרט: Eat What You Want, Stay Fit?, באתר CBSNEWS, 1 בדצמבר 2006
- ^ [1](הקישור אינו פעיל, 9.7.2010)
- ^ CEI.ORG: Debunk the Junk: Soso Whaley's McDonald's Adventure, באתר CEI.org
- ^ Super Size Me / Down Size Me, באתר CFIF.org
- ^ לצפייה בסרט בתרגום לעברית, באתר יס דוקו
- ^ Woman says 'McDonald's diet' took off weight, באתר MSNBC, 12 באוגוסט 2005
- ^ The good burghers of Macca's, באתר theage.com.au, 22 במאי 2004
| תרבות הצריכה | |
|
מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית |
 |
|
סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב | |
|
חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית | |