דשן כימי
דשן כימי או דשן סינתטי או דשן אנ-אורגני הוא סוג של דשן המופק בצורה מסחרית על ידי כריית מאגרים מתכלים של מחצבים ושימוש בתהליכים כימיים להפקת דשנים. זהו נדבך משמעותי וחשוב לשם הספקת חומרי הזנה לצמחים בחקלאות תעשייתית. צמחים יכולים לקלוט את חומרי הזנה רק אלה נמצאים בתרכובות כימיקליות המתמוססות בקלות במים.
חנקן, זרחן ואשלגן הם שלושת החומרים העיקריים שחסרונם מגביל את התפתחות הצמח, ולכן אלו הם הרכיבים העיקריים של דשנים, והם מפורטים על המארז הדשן. לדוגמה, בדשן 5-10-5 יהיו חמישה אחוזים של תרכובות חנקן, עשרה אחוזים של זרחן וחמישה אחוזים של אשלג.
דשן חנקני מיוצר לרוב בתהליך האבר, המשתמש בהפקת גז טבעי כדי להפוך חנקן מהאוויר לאמוניה המשמשת להפקת חומצה חנקנית. תוצר התגובה של האמוניה והחומצה החנקנית הוא חנקת אמוניה, חומר דשן נוסף. החומצה החנקנית והאמוניה יכולים גם לשמש ליצירת דשני 15-15-15. התרחשותו של תהליך האבר מספקת כמחצית מכמות החנקן הדרושה לחקלאות. הזרחן הוא חומר שנמצא במקור סלע הפוספט, והאשלגן, מקורו נמצא במלח האשלג. דשן כימי היה יסוד מרכזי במהפכה החקלאית הגדולה של המאה ה-20 - המהפכה הירוקה. הוא איפשר גידול משמעותי בכמות המזון המופקת מכל דונם, וכתוצאה מכך אפשר גם גידול מהותי באוכלוסיית העולם.
עם השנים יש גידול בכמות הדשן המשמשת בחקלאות. גורמים המשפיעים על גידול בכמות הדשן הנצרך הוא גידול בביקוש למזון ולתוצרי חקלאות אחרים עקב גידול אוכלוסיית העולם, גידול זה מגדיל את הביקוש לחקלאות ובעקבות זה להפקת חומרי גלם לחקלאות. המעבר ההדרגתי מחקלאות קיום וחקלאות מקומית טבעית לחקלאות תעשייתית אינטנסיבית מגדילה גם היא את הביקוש לדשנים. היבט שלישי הוא צמיחה כלכלית ועליה בתוצר מקומי גולמי בעיקר במדינות עניות שמאפשרים ליותר חקלאים להשתמש בכמות גדולה יותר של דשן תעשייתי, הצמיחה הכלכלית מעלה גם את הביקוש למזון מעובד ולמזון מהחי (בעיקר לבשר) דברים שמגדילים את הביקוש לכמות גדולה יותר של מזון ומוצרי חקלאות. לעומת זאת יש גם תהליכים שמקטינים את צריכת הדשנים על ידי ניהול חקלאי ממוקד יותר שחוסך לחקלאי הוצאות מיותרות של דישון. בשנת 2002 נצרכו ברחבי העולם 86 מיליוני טונות של דשן חנקן, 33 מיליוני טונות של דשן זרחן ו-24 מיליוני טונות של דשן אשלג, עד שנת 2009 הצריכה של דשן חנקן עלתה ל-115 מיליוני טונות, ודשן הזרחן עלה ל-37 מיליוני טונות. דשן האשלג שהגיע לשיא של 31 מיליוני טונות בשנת 2007 ירד לצריכה של 21 מיליוני טונות בשנת 2009. [1] המדינות הצורכות את רוב הדשן הן מדינות בעלות אוכלוסייה גדולה ו/או מדינות שמגדלות כמות גדולה של גידולים - סין (12 מיליון טון), הודו (8), ארצות הברית (6), ברזיל (3), אינדונזיה, פקיסטן, צרפת, קנדה וגרמניה (כ-1 מיליון טון כל אחת). [2]
עם זאת, הדשן הכימי גרר מספר בעיות. הוא עלול לגרור זיהום חקלאי ובכך יוצר השפעה סביבתית ומשבש את מחזור הזרחן ומחזור החנקן. שיבוש מחזורים אלה נחשב על ידי מדענים אקולוגים כהפרה של הגבולות הפלנטריים שעלול לסכן את גורל האנושות.
בעיה אחרת היא כי הדשן הכימי מבוסס על משאבים מתכלים הן בגלל שהוא דורש דלק מחצבי (בעיקר גז טבעי) בתהליך האבר, והן בגלל שהוא דורש כריית פוספטים. דבר זה עלול ליצור בעיית בטחון תזונתי שכן שיא תפוקת הגז ושיא תפוקת הזרחן עלולים לייקר את המזון המופק מחקלאות מבוססת דשן כימי. בכך דשן כימי הוא סוג של נעילה טכנולוגית מסוג "מלכודת דבש" - הוא איפשר גידול אוכלוסין משמעותי וכעת יש קושי לוותר עליו לאחר שאוכלוסיית העולם תלויה בו במידה רבה לשם תזונה. ומצד שני היות הדשן משאב מתכלה גוררת בעיית קיימות.
בשנים האחרונות גוברת ההכרה בצורך לעבור לחקלאות שאינה מבוססת על דשן כימי-חקלאות אורגנית. לפי הדוח האחרון של מדענים מאוניברסיטת שפילד חקלאות תעשייתית הכוללת חריש עמוק ושימוש בדשן כימי גורמת לאיבוד קרקע דרך שחיקה ואובדן פוריות. כתוצאה מכך שליש מהקרקע הפורייה על פני כדור הארץ נעלמה ב-40 השנים אחרונות.[3]
הבעיה נעשית חמורה עוד יותר בגלל שקיימות לולאות משוב מחזקת: ככל שיש פחות קרקע כך צריך יותר דשן כימי ועיבוד אינטנסיבי כדי לייצר אותה כמות מזון. מצד שני לפי הנתונים של מדענים מאוניברסיטת קליפורניה כעת החקלאות האורגנית כבר מפותחת מספיק כדי שהעולם יוכל לעבור לחקלאות אורגנית והתוצרת החקלאית תצטמצם ב-8% בלבד[4]. בהתחשב בכך שכיום כשליש מהמזון בעולם נזרק[5] כמות שאפילו רבע ממנה הייתה מספיקה לפתרון בעיית הרעב[6], ניתן לשאר כי העולם יכול כעת לעבור לחקלאות אורגנית בלי להקשות על פתרון בעיית הרעב בעולם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דשן בוויקיפדיה האנגלית
- תהליך האבר בוויקיפדיה האנגלית
- ההיסטוריה של הדשן בוויקיפדיה האנגלית
- היסטוריה קצרה של התלות הקטלנית שלנו בדשן חנקן Tom Philpott, mother jones אפריל 2013
- המלכוד של החנקן - לשבור התמכרות יקרה fred pearce, 2009
- יבוא ויצוא של דשן מארצות הברית
| חקלאות | |
|
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל |
 |
|
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית | |
|
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא | |
|
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה | |