דשן (באנגלית: Fertilizer) הוא תרכובת כימית, אורגנית או אנ-אורגנית (ממקור טבעי או סינתטי) שמוסיפים אותה לקרקע או למצע גידול כדי לספק חומרי הזנה לצמחים. דשנים ניתנים בדרך כלל דרך הקרקע - לקליטה דרך שורשי הצמחים, או בריסוס של דשן צמחי- לקליטה דרך העלים. חלק מהדשנים הם חומרים אורגניים ואחרים הם אי-אורגניים. הדשן יכול להיות מורכב מחומרים המצויים בטבע (כבול, מינרלים טבעיים), חומרים המיוצרים בתהליך טבעי (קומפוסט) או דשן כימי מיוצרים בתהליך כימי כמו תהליך האבר.

הדגמת השפעת הדשן על צמחיה בעמק טנסי, 1942.

על פי הערכות שמרניות, 30-50% מכמות התנובה חקלאית מקורה בתוספת של דשנים מסחריים סינתטים או טבעיים. שוק הדשנים האירופי צפוי להגיע ל-15 מיליארד אירו עד שנת 2018. השוק העולמי צפוי להגיע ל-185 מיליארד דולר עד שנת 2019.

הדשנים ניתנים במסגרות שונות של גידול צמחים בידי האדם - בעיקר בתחום החקלאות אבל גם במסגרות של החזקת מדשאות עירוניות, גנים עירוניים וגנים פרטיים כמו גם במסגרת גינון קהילתי.

במשך מאות שנים משתמשים בחומרי דישון א-אורגנים כרייה שנכרו, בעוד שדשן אנ-אורגני סינתטי פותח רק במהלך המהפכה התעשייתית. הבנה טובה יותר ושימוש נכון יותר בדשנים היו חלק חשוב במהפכה החקלאית שהתרחשה באנגליה בשנים שלפני המהפכה התעשייתית, וחלק מההמהפכה הירוקה במהלך המאה ה-20. דשן אנ-אורגני תמך בגידול מהותי של האוכלוסייה. על פי הערכות כחצי מבני-אדם שחיים היום מוזנים תודות לשימוש בדשן חנקן סינתטי.

בדרך כלל דשן מספק את החומרים הבאים באחוזים משתנים:

  • שישה חומרי הזנה: חנקן (N), זרחן (P), אשלג (K), סידן (Ca), מגנזיום (Mg) וגופרית (S)
  • שמונה חומרי הזנה: בורון (B), כלור (Cl), נחושת (Cu), ברזל (Fe), מנגן (Mn), מוליבנדיום (Mo), אבץ, וניקל.

אפשר לחלק חומרים אלה ל חומרי ההזנה הצמחיים העיקריים הם חנקן, זרחן ואשלגן, חומרי ההזנה הצמחיים המשניים שהם סידן, גופרית ומגנזיום ויסודות הקורט שניתנים בכמות קטנה: בורון, מנגן, ברזל, אבץ, נחושת ומוליבדנום.

רק 3 יסודות נוספים נדרשים על ידי כל הצמחים והם חמצן, מימן ופחמן. מים בהשקייה או בגשם וכן פחמן דו חמצני וחמצן באטמוספירה מספקים יסודות אלה.

סוגי דשנים

דשן אנ-אורגני

דשן כימי ממקורות אנ-אורגניים. הוא מופק מכריית משאבים מתכלים: זרחה, אשלג והפקת אמוניה על ידי קשירת חנקן מהאטמוספירה באמצעות תהליך האבר שדורש גז טבעי.

לדשן הכימי השפעות סביבתיות רבות כמו השפעה על מחזור הזרחן ועל מחזור החנקן והוא גם יוצר תלות של החקלאות תעשייתית במשאבים מתכלים. הדשן הכימי משמש כיום לזיבול רוב השדות וגידול המזון המסחרי.

דשן כימי הוא דוגמה לנעילה טכנולוגית - התחלת השימוש בדשן היא דבר מושך שמאפשר להעלות את התפוקה של השדה, ומאפשר לנצל יתרונות לגודל. אם רוצים להתנתק מהדשן הכימי בגלל בעיות קיימות או עלויות גבוהות של הדשן, קשה לבצע דבר כזה. לאחר הדישון יש פגיעה במערכת אקולוגית שבקרקע ולכן יש מספר שנים שבהן הקרקע לא מניבה תוצרת גבוהה. בנוסף ללא דשן כימי הפריון החקלאי עלולו להיות נמוך יותר ויש קושי לגדל כמות גדולה של מזון, שנדרש כדי להזין את האוכלוסייה שגדלה בעקבות השימוש בדשן הכימי.

דשן אורגני

ראו קומפוסט לדוגמה.

השפעות

ראו דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני

אאוטריפיקציה

תרכובות עשירות בחנקן זולגות עם מי הגשמים למי הנחלים ולאגמים. דבר זה גורל ל אאוטריפיקציה - גידול מהיר של אצות במים, שגורר מחסור בחמצן במים ולהכחדת מינים של דגים ובעלי חיים רבים אחרים במקווי מים. היבט דומה מתרחש גם בים במיוחד באזורי החוף. מבחינה ויזואלית המים הופכים עכורים ונצבעים בצבעי האצות בגוונים ירוק, צהוב, חום או אדום.

כמחצית מהאגמים בארצות הברית סובלים מבעיית אאוטריפיקציה, ומספר האזורים הימיים שעברו מוות של המערכת האקולוגית שלהם כתוצאה מדבר זה נמצא בעליה.

תסמונת התינוק הכחול

שימוש גבוה בשדנים כימיים על בסיס חנקן, שנועד כדי להגביר את התנובה החקלאית, בשילוב עם מסיסות גבוהה של דשנים אלה מוביל לכך שכמויות גבוהות של דשנים אלה מגיע אל מי הקרקע ודרכם אל מי התהום. השימוש באמוניום ניטראט (ammonium nitrate), בדשנים כימיים הוא מזיק במיוחד היות וצמיחם קולטים יוני אמוניה ולא קולטים את יוני הניטראט שאינם מסיסים במי נגר או מי תהום.

רמות ניטראט של מעל 10 ppm במי התהום עלולים לגרור ל"תסמונת התינוק הכחול" שעלולה לגרום למחסור בחמצן, וללא טיפול גוררת עלפון או מוות.

הגברת חומציות הקרקע

הוספת דשנים אורגניים ולא אורגניים המכילים חנקן עלולה לגורר עליה בחומציות הקרקע. דבר זה גורר ירידה בזמינות של חומרי הזנה. ניתן להפחית בעיה זו על ידי הוספת תרכובות סידן (lime)

מזהמים אורגניים יציבים

זוהתה נוכחות של מזהמים אורגניים עמידים כמו דיוקסין, PCDD וPCDF בדשנים חקלאיים ותוספים להעשרת הקרקע.

מתכות כבדות

מתכות כבדות כמו קדמיום עלולות להימצא בריכוז של עד 100 מיליגרם לק"ג פוספטים מינראלים המשמשים להכנת דשן כימי. לדוגמה מינרלים מהאי נאורוואיי חג-המולד מגדילים את זיהום הקרקע בקדמיום, לדוגמה בניו-זילנד.

פסולות של תעשיית הפלדה ממוחזרות לעיתים לתוך תעשיות הדשנים בגלל רמות גבוהות של אבץ שיש בהן שהוא חומר חיוני לצמחים. אך פסולות עלו עלולות להכיל שורה של מתכות רעילות כולל עופרת, ארסן, קדמיום, כרום וניקל. החומרים הרעילים הנפוצים בחומרי דישון אלה הם כספית, עופרת וארסן.

זיהום רדיו-אקטיבי

בעיה נוספת של דשני פוספט בכרייה היא המצאות של זיהום אורניום בכמות של 7-100 pCi/g. מתכות כבדות אלה עלולות להצטבר בצמחים עד לרמות מסוכנות. על פי הערכות, הצריכה הממוצעת של אורניום על ידי מבוגרים היא 0.5 מיליגרם (500 μg) כתוצאה מצריכת מזון ומים ו לעומת 0.6 μg שנובעים מנשימת אוויר.

באופן דומה גם פלוטוניום-210, חומר בעל רדיוקטיביות גבוהה, נמצא בדשני זרחן שמכורו בכריה, נספג בשורשי צמחים ומתרכז ברקמות. טבק שגודל בדישון פוספטים מכיל פלוטוניום-210 שמקרין קרינת אלפא, דבר שגורר לפי הערכות 11,700 מקרי מוות מסרטן ריאה ברחבי העולם בכל שנה.

קישורים חיצוניים

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה