דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 1
| כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים מאת הרמן דיילי |
|
1. מבוא לכלכלה אקולוגית 2. האקוסיסטמה המכילה והמקיימת - הַשׇלֵם.
3. מיקרו-כלכלה
4. מאקרו-כלכלה 5. גלובליזציה 6. מדיניות |
כלכלה מהי
כלכלה היא: חקר של "העתקתו של משאב מצומצם או נדיר ממקום א' אל מספר יעדים מתחרים ביניהם בשימוש במשאב" כלכלה עוסקת במה שאנו חושקים ומה אנו מוכנים לוותר למען השגתו, סך ההחלטות המתבצעות על ידי יחידים - לקנות מוצר אחד או אחר יקבעו את כיוון זרימת אותם משאבים.
ישנם מספר שאלות מנחות שאלינו לעקוב אחריהם
- מהי המטרה בה אנו חושקים.
- אילו משאבים אנו זקוקים בכדי להשיג את אותה מטרה.
- אילו מטרות מקבלות איזו קדימות ובאיזו מידה אנו נפנה משאבים עבורה.
ניתן לגלות את התשובה לשאלה הראשונה, לפחות בצורה חלקית, על ידי הסחורות ושירותים הנקנות ונמכרות בשוק. שוק זה שייך לאנשים ובכך חושף את משאלותיהם.[1]
אנשים נחשבים כיצורים בלתי יציבים ולפיכך ההון ייצבר ככל שישנו סחר רב יותר במוצרים ושירותים, הנאמדים בערך הנסחר בשוק. תהליך זה מוביל לצמיחה כלכלית ללא חסמים.
כלכלה נאו-קלאסית סבורה שיעילות פארטו חשובה מאוד עד לרמה כזו שלפעמים יעילות כלכלית נחשבת כמטרה בפני עצמה – הובלת משאבים מיעד ליעד בצורה היעילה וחסכונית ביותר.[2]
כלכלה סביבתית היא נגזרת של כלכלה נאו-קלאסית, היא סבורה שרווחה אנושית תלויה במידה רבה בשירותים שהמערכת האקולוגית יכולה לספק ובהתחשב בזיהום הנגרם כתוצאה מהפקה ושימוש באותם משאבים אך המיקוד שלה שוב ממוקד סביב מטרה נורמטיבית של השגת יעילות פארטו.
כלכלה אקולוגית נוקטת בגישה שונה: כלכלה אקולוגית רואה בכדור הארץ כספינה ויצור החומרים הגולמיים כמטען הנישא בבטן אותה אוניה, כלכלה אקולוגית מזהה את העובדה שאנו מנווטים בימות וטריטוריות שאינן מוכרות לנו, ולפיכך איננו יכולים לחזות את מזג האוויר למסע ומשום כך איננו יודעים בוודאות מהו משקל המטען הרצוי בכדי לשייט בבטחה - מטען רב מדי עלול לגרום לספינה לטבוע.[3]
כלכלה אקולוגית מנסה להכליל במחירי המוצרים והשירותים בשוק גם את הזיהום הנוצר כתוצאה מניוד אותם חומרי גלם, ישנם עדויות מכריעות המצביעות על כך המטען הנישא על ידי הספינה חורג מיכולתה לשוט בבטחה ולרבים מנוסעיה נמנעת הרשות לקחת עמם אפילו מעט מן הצרכים הבסיסיים שנועדו לקיומם.
אנו חיים בקרבה של ספינה אשר משתנים רבים מסייעים בידה לנוע אל יעדה, ולנו מעט מאוד מידע כיצד הספינה בנויה ועל השלכות החלטותינו ומעשינו על נתיב וקצב התקדמותה.
מטרתנו אינה לטעון אותה עד לגבול הקיבולת שלה אלה לתחזק אותה ברמה שתשרת אותנו בנוחות ותשמש לרווחתנו.
מטרת הספר
כלכלנים אקולוגיים אינם מסירים ידיים מנחיצותו של השוק כמקום המנקז לקרבו את מאוויינו, את המשאבים השונים ואת הצורך ביעילות הפצת המשאבים, אולם סבורים שיש לשים דגש על חלוקה והפצה צודקת של בין בני האדם.
אחד ממטרות הספר הם לתאר את התנהלות השוק את התניידות המוצרים והשירותים בו. אנו מגדירם צמיחה כלכלית כגדילה ב-Throw put - בתפוקה היצור שמשמעותו הוא זרימה של חומרי גלם מהסביבה אל הכלכלה ובחזרה לסביבה כפסולת.
צמיחה זו כמובן אינה יכולה להתרחש לנצח, כיוון שמשאבי כדור הארץ אינם אין סופיים. הרעיון של "Sustainable development" - פיתוח בר קיימא הוא למעשה תפיסה המצדדת בצמיחה כלכלית ללא גדילה כלכלית - דבר אשר יכול להתרחש רק על ידי שיפור איכותי ולא כמותי, והיכולת לספק רצונות, צרכים ומאווים מבלעדי גידול כמותי בתפוקת היצור מעבר ליכולת הנשיאה של הסביבה.
יכולת נשיאה היא: היכולת של אוכלוסיות אנשים להישען על תא שטח של בית גידול ברמת צריכה נתונה, ברמה טכנולוגית נתונה. מגבלות לצמיחה אינן בהכרח מרמזות למגבלה או חסם בפיתוח, אולם קריאה זו להפסקה של הצמיחה, כמעט קוראת למהפכה בתפיסה החברתית.
מצייד לקט לאיש תעשייה
ערך מורחב – המהפכה החקלאית
כלכלת הציידים הלקטים: אנשים עבדו רק מספר מועט של שעות במהלך היממה בכדי לספק את צורכיהם, המשאבים שעמדו לרשותם יכלו לספק גם את צורכיהם של הזקנים והטף אשר תרמו אך מעט ליצור המזון הנדרש. הציידים לקטים היו "מחסלים" משאב מקומי ועוברים למקום בו היה שפע במשאבים – התנהלות זו כפתה עליהם תנועה מתמדת ובה בעת אפשרה לתא השטח הננטש להחלים.
בכדי להיות בתנועה זו עליהם היה לשאת מעט מאוד קניין, התנהלות זו אפשרה להם בבטחה לחלוק את מזונם מבלי מתן קדימות למי שסיפק אותו.
חיי הנדודים תמו כאשר החלו לעבד את האדמה ולעסוק בחקלאות - המהפכה החקלאית. דבר אשר הוביל להתיישבות קבע בקהילות ומושבות קטנות ששינתה את המבנה הדמוגרפי והובילה לריכוזי אוכלוסין. טכנולוגיות חקלאיות ואגירת המזון הובילו לשינוי המעמד החוקי של זכויות על קרקעות, גידול רב יותר של תוצרת חקלאית אפשר התמחות אשר הובילה ליצור רב עוד יותר תוצרת.
חליפין בתוצרת זו הובילה לבסוף לשימוש במטבעות לסחר – שהרי הם הכסף בכדי להגן על השימוש בבעלות חלקות האדמה השונות (וכן מפני שבטים יריבים) היה צורך בשלטון מרכזי – מעמד שליט אשר היה צריך להיתמך על פי מידת יצרנותם של אחרים ועל ידי גביית מיסים. צורת חיים זו הובילה לריבוי אוכלוסין אשר עודדה פיתוח טכנולוגיות חדשות כגון חקלאות שלחין, אשר ברבות הזמן הובילה להמלחת קרקעות שדרשה נדידה או פיתוח טכנולוגי ביחס לתופעה זו.
המהפכה התעשייתית
- ערך מורחב – המהפכה התעשייתית
יצור ספינות אפשר סחר במידה גדלה והולכת, לא רק של סחורות אלא גם של רעיונות. בעקבות כך הואץ קצב הפיתוחים הטכנולוגיים, אחת מקפיצות הדרגה המשמעותיים בפיתוח הטכנולוגי הוא יכולת כרייה ושימוש במינרלים הוצאתם ממחזור טבע ושימוש לצורכי האדם.
למהפכה התעשייתית היו השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה, החברה, ועל המערכת האקולוגית הכלל עולמית.
לראשונה בהיסטוריה הייתה החברה תלויה בדלק מחצבי- הפחם וכמו כן על מספר משאבים מתכלים נוספים. הדלק המחצבי התיר מעלינו את התלות במקור השימוש באנרגיה ובו בעת אפשר למכונות להחליף את אדם והבהמה ככוח עבודה.
תפנית טכנולוגית זו הובילה באופן טבעי ליכולת הפקה רבה יותר של מינרלים, מוצרי צריכה, קולוניאליזם, מציאת מקורת מחצביים חדשים ונוספים, הובלה יעילה יותר של סחורות ועידוד יצרנות.
תהליכים אלו אפשרו למספר רב יותר של אנשים לספק את צורכיהם הבסיסיים ובאופן טבעי לגידול אוכלוסין דרמטי, שאף צורכיהם סופקו בזכות שימוש רב יותר של אנרגיה ושימוש מואץ במשאבים ויצירה גוברת והולכת של תוצרי לוואי – פסולת.
תהליך לינארי זה הממשיך עד לימינו אנו ומאיים לדרדר ולכלות המערכת האקולוגית בה אנו חיים. תהליך זה מסכן את קיומנו אנו ויכולת כדור הארץ לתמוך בצורות חיים יהיו אשר יהיו. יתרה מזו, קצב השינוי המעריכי ממזער את מרווח הטעות ומגדיל את גודל האחריות הנחה על כתפו של כל אחד ואחד מאיתנו.
מושגים קשורים לפרק
הערות שוליים
- ^ הערה מאת דרור: לא את כל המשאלות שלנו השוק באמת יכול לגלות, כי לא כל משאלה ניתן לתרגם למוצרים שאפשר למצוא בשוק. לדוגמה אם יש לי מטרה שילדי יחיו, קשה לי להגן עליהם מבעיות נפוצות כמו תאונות דרכים, מזון לא בריא, מלחמות או איום בשואה אקולוגית. גם מטרות אחרות כמו השגת שלווה נפשית, או ידידי נפש, או השגת מטרה "גדולה מאיתנו" לא בהכרח מקבלות ביטוי טוב בשוק.
- ^ הערה מאת דרור: המושג יעילות הוא בעל משמעויות שונות בהקשרים שונים. לדוגמה יעילות אנרגטית שונה מאוד מיעילות פארטו, ואפילו את המונח יעילות כלכלית ניתן להפריד מהמונח של יעילות פארטו אם מניחים שלפני הייצור הכלכלי יש מבנים חברתיים, ביולוגיים ואקולוגיים, שהכלכלה עלולה לשבש את תפקודם
- ^ הערה מאת דרור: לכן כלכלה אקולוגית מניחה שהקיום שלנו אינו עובדה מובטחת, כלומר עלולה להיווצר בעיית קיימות - ולפיכך נוספת מטרה נורמטיבית לכלכלה - של קיימות. זאת בניגוד או בנוסף למטרות נורמטיביות שכבר הונחו על ידי הכלכלה הנאו-קלאסית - יעילות פארטו וצמיחה כלכלית