דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 16, IS-LM
כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים מאת הרמן דיילי |
1. מבוא לכלכלה אקולוגית 2. האקוסיסטמה המכילה והמקיימת - הַשׇלֵם.
3. מיקרו-כלכלה
4. מאקרו-כלכלה 5. גלובליזציה 6. מדיניות |
סיכם: חגי קוט
מבוא
בפרק זה נעסוק בכלי מדיניות להשגת סקאלה בת קיימא וחלוקה צודקת. כדי לפשט את מודל השוק החופשי שבו אלפי מוצרים, יצרנים ומיליוני צרכנים, כלכלנים נאו-קלאסיים, מתעסקים עם מודלים פשוטים יותר הכוללים מרכיבים גדולים אחדים.
מודל LM-IS אשר פותח על ידי היקס (Sir John Hicks) ב-1937, מאזן בין מורכבות הכלכלה מצד אחד, לבין הפשטות הנחוצה כדי להגיע למסקנות וכלי מדיניות. בזכות זה המודל הפך למודל בסיסי ונפוץ ביותר בכלכלת המאקרו.
המודל מקשר בין הסקטור הריאלי (Real sector)- הכנסה, חסכונות, ייצור, מס, הוצאה ממשלתית וכד', לסקטור המוניטרי (Monetary sector)- היצע הכסף, ריבית, ביקוש לכסף. הסקטור האמיתי משקף את התאוריה הכלכלית הקלאסית, ואילו הסקטור המוניטרי משקף את התובנות של קיינס (John Maynard Keynes) אשר ב-1937 היו עדיין חדשות יחסית.
משוואת מהירות מחזור הכסף
אפשר להסביר את הקשר בין שני הסקטורים על ידי הזהות הבאה:
1) PQ=MV
- M- כמות הכסף
- V- מהירות מחזור. כמה פעמים משתמשים באותו שקל במשך שנה אחת (אדם קונה איתו ירקות אורגניים בקואופרטיב, אחר כך החקלאי קונה איתו קומפוסט וכו').
- P- מחיר ממוצע במשק
- Q- כמות מוצרים ושירותים סופיים שנמכרו למשקי בית.
למעשה צד שמאל של הזהות מבטא את כמות הכסף שהתגלגל בשוק כדי לקנות מוצרים ושירותים, וצד ימין מבטא את ערכם של המוצרים שניקנו.
IS- הסקטור הריאלי (Real Sector)
הסקטור הריאלי נמצא בשיווי משקל אם: כל הסחורות המיוצרות= מה שמשקי הבית קנו. כלומר:
2) Y=GNP (כאשר Y זו ההכנסה הלאומית).
כמובן שיש השפעה למשכורות שמשלמים למשקי הבית וליעילות תהליכי הייצור, אך בשיווי משקל ההכנסה שווה לייצור. יש דליפה מהמעגל הנ"ל של ייצור ומשכורות והוא חיסכון והשקעות. בשיווי משקל החיסכון S יהיה שווה להשקעות I כלומר:
3) S=I.
זאת כיוון שכאשר משקיע רוצה להשקיע (לרכוש גורמי ייצור-גו"י) עליו לבקש כסף מהבנק. לבנק יש כסף להציע רק במידה שאנשים הפקידו את כספיהם בחסכונות בבנק. [גם אם למשקיע יש הון פרטי והוא לא פונה לבנק בבקשה להלוואה, אפשר לראות בהון הפרטי חיסכון של המשקיע אשר הוא משתמש בו להשקעה].
יש קשר ישר בין הריבית r וההכנסה Y לחיסכון S: ככל שהריבית וההכנסה יהיו גבוהים יותר, משקי הבית יחסכו יותר
S=S(r,Y) (4
לעומת זאת, משקיעים ישקיעו יותר ככל שהריבית תהיה נמוכה יותר (כי את ההלוואות להשקעה הם צריכים להחזיר לבנקים בריבית), וככל שההכנסה תהיה גבוהה יותר I=I(r,Y). בשיווי משקל חייב להתקיים I=S. השם IS הוא קיצור ל-I=S. יש הרבה צירופים של Y ו-r שיגרמו ל-S=I וכך לשיווי משקל בסקטור האמיתי (Y=GNP). עקומת IS היא אוסף כל הצירופים של Y ו-r אשר עבורם S=I (כלומר Y=GNP).
הדיאגרמה הבאה עוזרת להבין מדוע שיפוע IS הוא משמאל לימין על ידי בניה של עקומת IS.
ברביע 1, ככל שהריבית נמוכה יותר ההשקעות גדולות יותר (לכן העקומה יורדת מימין לשמאל). נניח שבריבית r0 מסוימת, ההשקעות במשק הן בגובה I0. בשיווי משקל החסכונות יהיו בגובה S0=I0, ובעזרת רביע 2 בו יש קו 45 מעלות, נמצא את S0 ברביע 3. ממנה נעלה קו אנכי הנפגש עם קו r0 וזוהי ההכנסה הלאומית Y0 שתהיה בשיווי משקל 0I=0S בריבית r0.
עתה נניח ריבית r1 מסוימת, שעבורה ההשקעות בשוק קטנו לגובה מסוים נניח I1. בשיווי משקל החיסכון יהיה I1=S1, וכך נמצא את S1 ברביע 3. ושוב נעלה ממנה אנך ונמצא את Y1, המייצגת את ההכנסה המסוימת אשר בריבית r1 בשוק, תגרום לקיום שיווי משקל I1=S1.
קל לזכור זאת אולי כך: בריבית נמוכה ההשקעות גבוהות ולכן ההכנסה גדולה.
מאקרו-כלכלה אינה מניחה שהמערכת אכן נמצאת בשיווי משקל, אלא שהיא שואפת לשיווי משקל. אם למשל הריבית תעלה, אזי ההכנסה תרד כי יהיו פחות השקעות, ובנוסף הריבית תרד כי S>I, וזה ילחץ על מחירי ההלוואות (קרי הריבית) לרדת.
LM- הסקטור המוניטרי (Monetary Sector)
עקומת LM מראה עבור אילו צירופים של r ו-Y הביקוש לכסף= היצע הכסף. אנשים מחזיקים מזומנים כדי להימנע מאי הנוחות של סחר חליפין, וכיוון שמזומן הוא הנכס הכי נזיל. אך מנגד, המחיר של החזקת מזומנים הוא אובדן ריבית ואובדן תועלת ממוצר אמיתי שאפשר לקנות במזומנים. ככל שההכנסה הלאומית Y גדלה, כך מתבצעות יותר עסקאות, הביקוש לכסף גדל, וצריך ריבית גבוהה יותר כדי שאנשים יפקידו את כספם בבנק. הביקוש לכסף הוא פונקציה של הריבית וההכנסה: DM= L(r, Y) כאשר L היא נזילות liquidity)), ו-DM זה הביקוש לכסף (demand for money).
היצע הכסף הוא SM, ולשם פשטות נניח שהוא תלוי בממשלה וגודלו קבוע- M. עקומת LM היא אוסף כל הצירופים של r ו-Y אשר עבורם הביקוש לכסף נזיל= להיצע הכסף כלומר מתקיים: L(r, Y)=M. במדינות מערביות רבות נהוג שהבנק המרכזי אחראי על הסקטור המוניטרי ובכלל זה על היצע הכסף, וזאת במידת עצמאות מהממשלה.
מדוע עקומת LM (כלומר L=M) עולה משמאל לימין? אם Y גדל אז יש יותר עסקאות ויותר ביקוש למזומן. לכן כדי לשמור על השוויון M=L צריך ש- r תהיה מספיק גבוהה כדי למשוך אנשים לחסוך.
מה המנגנון שמחזיר את שוק הכספים לשיווי משקל? נניח שהממשלה מגדילה את M, יש עודף כסף בשוק, אנשים יקנו יותר אג"ח (איגרות חוב), מחיר האג"ח יעלה והריבית על אג"ח תרד ובעקבותיה הריבית במשק [הריביות במשק קשורות באדיקות זו לזו]. אג"ח לשם פשטות הוא נייר שרשום עליו את מחירו, תאריך הפדיון שלו וכמה מוציא האג"ח מתחייב לשלם עליו בתאריך הפדיון. למשל: ממשלת ישראל יכולה למכור לציבור היום אג"ח במחיר 90 ש"ח, ומתחייבת לקנות אותה ממנו בעוד שנה במחיר 100 ש"ח. הריבית אם כן היא 11.1%. כיוון שהריבית תרד, גם הביקוש לכסף יעלה, וגם יהיה יותר כדאי להשקיע. ההשקעות יביאו לצמיחה, והביקוש לכסף יגדל עוד יותר. התוצאה תהיה שיווי משקל חדש בנקודה עם רמת ריבית נמוכה יותר והכנסה גבוהה יותר.
שילוב של IS ו-LM
כששמים את עקומת IS ו-LM יחדיו, מקבלים צירוף מיוחד של ריבית והכנסה, שבו השוק המוניטרי והשוק האמיתי נמצאים בשיווי משקל. זוהי נקודה יחידה.
המודל מנתח את ההשפעה על r ו-Y של שינויים אקסוגניים (כאלה שמחוץ למערכת המנותחת) כמו הנטייה לחסוך, יעילות של השקעות הון והעדפת נזילות. הוא מנתח את הדברים בצורה סטטית יחסית, אשר משווה בין שיווי משקל ישן וחדש מבלי להסביר בדיוק את התהליך הדינמי שהתרחש. לקובעי מדיניות חשוב להבין את השפעתם של הוצאות ממשלה, מיסוי והיצע הכסף על ההכנסה והריבית.
שינויים אקסוגניים ב-IS ו-LM
נסתכל בהתחלה על שינויים שאינם מוניטריים או פיסקליים. 1. נניח עליה בנטייה לחסוך. הדבר יכול לקרות למשל מציפייה למיתון, ירידה במשכורות ואבטלה (יש לקוות שיום יבוא ואנשים יצרכו פחות כדי להגן על הסביבה). כלומר, עבור כל r בעקומת IS, S>I. אנו צריכים עקומת IS חדשה שבה I=S. כיוון שהחיסכון יגדל, הצריכה תקטן, ההכנסה תקטן, עקומת IS תזוז שמאלה, ונקודת שיווי משקל תהיה בנקודה חדשה עם הכנסה וריבית נמוכות יותר. למרות שאנשים יחסכו אחוז גבוה יותר מהכנסותיהם, הם יחסכו את אותו סכום פשוט מהכנסה נמוכה יותר כדי שיתקיים I=S.
יותר חיסכון יביא לפחות קניות, היצרנים יישארו עם מלאים גדולים, הם יפחיתו השקעות וייצור, אולי יהיו פיטורין, הצריכה תקטן אפילו עוד, שוב יתרחש מעגל התאמות, וההכנסה Y תרד עוד. כך באופן פרדוקסלי, הגדלת הנטייה לחסוך תביא לכך שכולם יחסכו פחות!. יותר חיסכון הנובע מפחד ממיתון, יכול להביא למיתון!
2. נניח עלייה ביעילות של ההשקעות (עליה בתועלת השולית מהון), משיפור טכנולוגי כמו מהפכת המידע. שיפור טכנולוגי יביא לעליה בהשקעות, I>S בעקומת IS הישנה. עקומת IS תזוז ימינה ושיווי משקל חדש יהיה בנקודה עם יותר הכנסה וריבית גבוהה יותר.
3. נניח עלייה בנטייה לנזילות. L תגדל, ואז L>M למשל כתוצאה מחוסר ודאות לגבי עתיד כלכלי שיביא אנשים לרצות יותר מזומן אצלם בידיים [או בדובומט של הגששים]. הביקוש לכסף גדל, מחירו r יעלה, עבור כל Y הריבית תהיה גבוהה יותר, עקומת LM תזוז למעלה, שיווי משקל חדש יהיה בריבית גבוהה יותר והכנסה נמוכה יותר.
אג"ח וכריתת עצים
סיפור על הקשר בין ריבית ואג"ח בבורסה לבין הייצור האמיתי והסביבה:
מיזוגים ורכישות הם דבר נפוץ. יתכן שפירמה א' תרצה לרכוש את פירמה ב' כי לאחרונה יש פוטנציאל מזומנים גבוה שאפשר לנצלו, אפילו במחיר של הריסת ב'. אם ב' לא רוצה בהשתלטות, הרי זו השתלטות עוינת. אפשר לבצע השתלטות שכזו בבורסה על ידי רכישת המניות של ב'. כדי לממן את הרכישה, א' יכולה למכור לציבור אג"ח בריבית גבוהה (Junk Bonds). נוח להשתלט על חברות בעלות פוטנציאל מזומנים גבוה אך שאינו זמין באופן מיידי. כך הן אינן יכולות לנצל את הפוטנציאל שלהן בכדי לרכוש את המניות של עצמן ולהתגונן בפני ההשתלטות. לחברות העץ יש בדיוק את הפוטנציאל הכספי הלא מיידי הזה. יש להן הון גדול אך קשה להפכו למזומנים במהירות ולכן הן פגיעות. בשנות ה-80 עשו עליהם השתלטות. צ'ארס הורביץ השתלט על פאסיפיק לאמבר על ידי הנפקת אג"ח Junk, ונקלע לחובות. כדי לכסות את החובות, כרת המון עצים אחרי שהשתלט על פאסיפיק לאמבר.
תזוזה מ-IS1 ל-IS2 יכולה להיות תוצאה של הפחתה בנטייה השולית לצרוך או גידול בתועלת השולית מהון (השקעה). תזוזה מ-LM1 ל-LM2 יכולה להיות כתוצאה מירידה בהעדפה למזומן או גידול בהיצע הכסף.