בנק שיתופי

בנק שיתופי (באנגלית: Cooperative bank) או בנק קואופרטיבי הוא בנק מסחרי או קמעונאי הפועל על פי עקרונות הקואופרטיב. בנקים שיתופיים פועלים במדינות רבות בעולם, כשהגדולים מביניהם מבחינה כספית נמצאים במדינות העשירות.

הנושא של בנקאות שיתופית מאגד בתוכו מוסדות שונים כמו בנקי קמעונאות (Retail banking) שמנוהלים על ידי אגודות אשראי, אגודות הדדיות לחיסכון ולהלוואות (Mutual savings and loan associations), אגודות בנייה וקואופרטיבים, וכן שירותי בנקאות מסחרית שמסופקים על ידי אגודות שיתופיות (כמו פדרציות קואופרטיבים) לעסקים קואופרטיבים.

המשרד הראשי של בנק שיתופי במנצ'סטר, אנגליה

הגדרה של בנק שיתופי

ההגדרה הבאה מקורה ב- ICBA, International Cooperative Banks Association:

"בנק שיתופי הוא מוסד פיננסי ששייך לחבריו, שהם באותו זמן הבעלים והצרכנים של הבנק שלהם. בנקים שיתופיים נוצרים לרוב על ידי אנשים ששייכים לאותה קהילה מקומית או מקצועית או חולקים ביניהם אינטרס משותף. לרוב, בנקים שיתופיים מספקים לחבריהם מגוון רחב של שירותים בנקאיים ופיננסיים (הלוואת, הפקדות, חשבונות בנק וכיוצ"ב)."

בנקים שיתופיים נבדלים מבנקים בבעלות בעלי-מניות בארגון שלהם, במטרות שלהם ובערכים שמנחים את ההתנהלות שלהם. ברוב המדינות, הם מפוקחים ומבוקרים על ידי הרשויות לבנקאות, וחייבים לכבד תקנות להגברת הבטיחות הבנקאית (לדוגמה תקנות נגד ריצה על הבנק, דבר ששם אותם באותו שדה משחק של הבנקים בבעלות בעלי מניות. כתלות במדינה, הפיקוח והבקרה יכולים להיעשות ישירות על ידי גופי ממשלה, או שהיא נמסרת לנציגים של פדרציה שיתופית, או גוף מרכזי. יש חוקים שונים לארגונים במדינות השונות, בגלל הצורך לעבוד לפי התקנות הממשלתיות, אך לכל הבנקים השיתופיים יש מאפיינים משותפים:

  • ישויות בבעלות הצרכנים - בבנק שיתופי, הצרכים של הצרכנים עונים לצרכים של הבעלים, היות וחברי הבנק השיתופים הם שני הדברים גם יחד. כתוצאה מכך, המטרה הראשונה של בנק שיתופי היא לא למקסם את הרווח, אלא לספק את המוצרים והשירותים הטובים ביותר שניתן לספק לחברים בו. חלק מהבנקים השיתופיים פועלים רק עם החברים בהם, אבל רובם מסכימים לקבל גם לקוחות שאינם חברים בקואופרטיב.
  • שליטה דמוקרטית של החברים - בנקים שיתופיים הם בבעלות ובשליטה של החברים בהם, אשר בוחרים באופן דמוקרטי את חבר המנהלים. בדרך כלל לחברים יש זכות הצבעה שווה, לפי העיקרון "אדם אחד, קול אחד".
  • הקצאת רווחים : בבנק שיתופי, חלק משמעותי מהרווח השנתי, או העודף מוקצה בדרך כלל לרזרבה. חלק מהרווח יכול להתפזר לחברי הקואופרטיב, במסגרת מגבלות החוק. הרווח מחולק לחברים או באמצעות חלוקת דיבידנד חסות, שמיוחס לשימוש בשירותים ובמוצרים בידי כל חבר, או באמצעות ריבית או דיבידנד, שקשורים לכמות המניות שבידי כל חבר.

בנקים שיתופיים בעולם

ניתן למצוא בנקים שיתופיים בולטים בארצות הברית, קנדה, צרפת, גרמניה, הולנד, דרום קוריאה, ספרד, אוסטריה ואנגליה. הבנק ההולנדי Rabobank לדוגמה מונה מיליון וחצי חברים. הבנק האמריקאי Navy Federal Credit Union החזיק בשנת 2007 נכסים בסך 33 מיליארד דולר, והיו בו 300,000 חברים.


יתרונות של בנק שיתופי בישראל

רווחי ריבית במקום רווחי עמלות

בנק חברתי שיתופי צריך שהכנסות עיקריות יהיו מריבית. בנקאות כמערכת - צריכה להרוויח ממימון - כלומר מרווחי ריבית.

בעקבות המשבר בבנקאות של שנות ה-80 התרחשה הלאמה של המערכת הבנקאות. הדבר גם גרם להתפרע בנושא של עמלות. המצב היה לא טוב - צריך הכנסות. לא עשו את זה בצו שעה, אלא במשהו גורף, שהפך להיות נורמה. בכירים בנושא הבנקאים, הבינו שיש כללי משחק חדשים. נוסף להכנסות מימון - העמלות תפעולית הפכו לסעיף הכנסה מהותי.

כאשר מדברים על תחרות בתחום הבנקאי - קשה ללקוח להשוות מחירים. יש בערך 150 סוגי שונים של עמלות. אי אפשר להגיע למצב של השוואה בין הבנקים. קשה לנהל משא ומתן עם הבנקים. בעמלות על פעולות לא שגרתיות המצב מסובך יותר - שם הכסף הגדול, ואין שקיפות.

בנקים קואופרטיבי בעולם (אם כי לא רק הם) - מצמצמים את רשימת העמלות לכמות קטנה ופשוטה ככל האפשר. 20-30 עמלות שונות. עמלות בגין שירותי יסוד. שאר העמלות נכנסות לתוך מרווחי הריבית. שקיפות אמיתית מול הלקוח. הדבר מוביל ליכולת ניהול משא ומתן אמיתי. יש שקיפות וקל להבין עלויות אמיתיות של המוצר.

לעבור מעולם של הכנסות מריבית + הכנסות ותפעוליות. לעולם של הכנסות מהכנסות מימון מרווחי ריבית וצמצום ופישוט העמלות.

פתיחת שוק האשראי

בישראל יש שוק אשראי ריכוזי. אין בארץ כרטיסי אשראי, יש כרטיסי חיוב.

בעיה זו נוגעת בעיקר למשקי הבית ולעסקים הקטנים. מטרת בנק שיתופי בהקשר זה היא לעזור להם. הדבר לא נועד לעסקים גדולים או בינוניים. בנק חברתי רוצה בפתיחת שוק האשראי לתחרות.

נניח שיש לקוח שמבקש 30 אלף שקל הלוואה באשראי קמעוני. הבנק מבקש פריים פלוס 3, אם נניח שריבית הפריים היא 3%, מקבלים הלוואה ב-6%. אם הלקוח פונה לחברת כרטיס אשראי הוא יקבל הצעה עם ריבית גבוהה יותר. נניח ריבית בפריים פלוס 6.

הבעיה היא שהבנקים מחזיקים בחברות האשראי: כאל מוחזקת על ידי בנק דיסקונט שבבעלותו 70% והיתר בנק לאומי. ישרכארט בבעלות מלאה של בנק הפועלים. לאומי כארד, בבעלות מלאה של בנק לאומי. חברות האשראי לוקחות 3 או 4 אחוזים יותר מאשר מה שלוקח הבנק.

הפתרון - פתיחת שוק האשראי. דומה לנושא של בנק הדואר.

בנק חברתי ירצה להביא כרטיס אשראי לא בבעלות הבנקים. להציא אשראי ללקוחות כל הבנקים. אשראי בגובה אשראי הבנקים, כל חברות האשראי.

אין ידע של הלקוחות מצד אחד. מצד שני הלקוח הוא אובליגט. בוחן אותי לפי סך ההתחייבויות שלך. רואה את החשיפה העתידית יש גבול כמה הוא לוקח קו אשראי. אלא לפי התחייבויות אחרות שלך. יש מצבים שבהם מנצלים עד תום את אשראי, צריכים קו אשראי נוסף מול חברות אשראי או מקורות אחרים.

הגדלת נגישות אשראי לעסקים קטנים

בעיה גדולה של משקי הבית ועסקים הקטנים בישראל היא שאין להם נגישות לאשראי.

בנק לאומי החזיק 20% מבפז, החזיק באפריקה ישראל , מחזיק בחברה לישראל. בנק לאומי נכנס להשקעה עם פרטנר. והפסיד שם. הרזרבות, יכול להשקיע. הנכסים שהוא מנהל - האם הנכסים הם של הלקוחות. למה הבנק לא משקיע בלקוחות. מחזיר ללקוחות דרך אשראי. אבל משקיע במעט לקוחות אצל הלקוחות הגדולים.

הבנק החברתי נאמן ללקוחות. מגן על הכסף שלהם. עובד אבל בתשואה נמוכה. לא רוצה להרוויח הרבה. רוצה להגן על הכסף. תיק נוסטרו - תיק השקעות של הבנק. הוא סולידי. לא משקיע במקומות מסוכנים. ההון - מעמידים אותו לטובת הלקוחות. חושף אותם לאשראי. אם בא חקלאי או עסק קטן. הנק מוכן להיות שותף כדי להיות מענק התחלה, או להיות שותף.

אם יש חקלאי קטן הוא לא צריך לכתת רגליים מול כל הבנקים. חשוב שיגע לאשראי דרך הבנק. כי זה יותר זול. אחת הסיבות לכישלון של עסקים קטנים ובינוניים כושלים הרבה היא כי עלויות המימון שלהם מאוד גבוה.

בישראל

בעקבות המחאה בקיץ 2011 קמו מספר קבוצות המנסות לקדם בנק שיתופי או איגוד אשראי. הדבר דורש ידע מקצועי והון עצמי ולכן יש צורך ב"מסה קריטית" של שותפים למהלך. ראו קישור לבנק החברתי בפייסבוק לפרטים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

כתבות
כסף

רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי

כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין

אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי

ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון-שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

דוגמאות: הברונים השודדים - שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - כלכלה בקומיקס - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים - זה משנה הכל