אובדן ידע חברתי
אובדן ידע חברתי הוא תהליך שבמסגרתו שינוי טכנולוגי, שינוי בהרגלי תזונה או שינוי חברתי או שינוי אחר גורמים לאובדן של ידע נפוץ ששימש אנשים קודם לכן.
הדימוי הנפוץ בדרך כלל הוא שקדמה טכנולוגית מגדילה את כמות הידע שיש בעולם. דימוי זה אינו מדוייק שכן שינוי טכנולוגי הוא חלק משינוי דמוי שינוי אבולוציוני, וכל טכנולוגיה מהווה רכיב אחד בתוך מכלול שכולל גם טכנולוגיות אחרות וידע חברתי (חלק מהון חברתי) שדרוש לשם הפעלתה. בחלק מהמקרים מתגלה שהטכנולוגיה חדשה מייצרת בעיות שלא חשבו עליהם קודם, ורוצים לעבור לטכנולוגיות אחרות או לחזור לאמץ חלק מהטכנולוגיות שהיו קיימות בעבר (נסיגה טכנולוגית), אבל בחלק מהמקרים חזרה כזו היא קשה יותר בגלל מגוון סיבות, חברתיות, פוליטיות או טכנולוגיות שעלולות ליצור נעילה טכנולוגית. אחת הסיבות האפשרויות לנעילה טכנולוגית כזו היא אובדן ידע חברתי שנחוץ לשם תפעול הטכנולוגיה הקודמת.
גורם נוסף לאובדן ידע חברתי הוא התמחות כלכלית גוברת שבמסגרתה עוברים ממשקים אוטרקיים וכלכלה קהילתית שמייצרים חלק גדול מהתוצרת שלהם בכוחות עצמם, או סוחרים עם יצרנים מקומיים בעלי גודל קהילתי שנמצאים בקרבת מקום, לכלכלת שוק שבה חלקים גדולים יותר ויותר מהמוצרים והשירותים בחיים מסופקים על ידי פירמות בשוק ובמיוחד על ידי תאגידים גדולים. בנוסף עוברים מכלכלה מקומית לכלכלה עולמית שבה חלקים גדולים מהייצור מתרחקים יותר ויותר מהצרכנים כך שיש פחות ידע על מה כולל הייצור של המוצרים. תהליך זה של התמחות כלכלית לא הסתיים רק במעבר לכלכלה תעשייתית, והוא נמשך גם היום - לדוגמה הפקת ימי הולדת לילדים על ידי ליצנים, טיולים מאורגנים, אוכל מעובד המחליף מסורות של בישול, וכו'.
גורמים חברתיים שתרמו לאובדן ידע חברתי כזה הם הקפיטליזם, המהפכה המדעית והמהפכה התעשייתית שבמקביל גם ייצרו כמות עצומה של ידע בתחומים רבים. סה"כ כמות הידע הכוללת שבידי האנושות גדלה בכמות עצומה הרבה מעבר לכמות הידע שהלכה לאיבוד. עם זאת יש צורך במנגנונים של הנגשת הידע ולא רק של השגתו. כמו כן במקרים רבים גדלה גם נגישות הידע על ידי הפיכתו לפומבי על ידי מהפכת הדפוס, עיתונות ולאחר מכן האינטרנט. עם זאת התמחות כלכלית גרמה גם לעליה כללית בכמות הזמן הפנוי שיש לאנשים (אם כי לא בהכרח בצורה מונוטונית), ודבר זה איפשר לאנשים להכיר תחומי ידע שלא הכירו (לדוגמה מאפשר לפועלים לעסוק בגננות או למורה לעסוק גם בציור או בהנדסת מחשבים או הכרות עם הכנת טיסנים) ומאפשר היום גם את הקיום של יוזמות לשימור ידע חברתי קודם ואף לשחזור ידע חברתי שאבד עם השנים.
דוגמאות לאובדן ידע
- כישורי ציד ולקטות שאבדו בעקבות המהפכה החקלאית. כולל ידע שקיים עד היום של זיהוי צמחים ופטריות ראויים למאכל. בספר רובים חיידקים ופלדה מתאר ג'ארד דיימונד כיצד בני השבט איתם הוא מסתובב ביערות מזהים בקלות מגוון של מאות צמחים שונים (כולל פטריות וצמחים שחלקן עלול להיות רעיל). דוגמה לניסיונות לשמר ידע כזה היא ארגונים כמו שומרי הגן
- ידע על חקלאות מסורתית שאובד עקב חקלאות תעשייתית. בחברות תעשיות רוב החקלאות היא חקלאות תעשייתית וכך הולכות לאיבוד פרקטיקות שקיומו בעבר. דוגמה לניסיון לשמר ידע כזה היא בקרב פרמקלצ'ר
- ידע על חקלאות שאובד עקב המהפכה התעשייתית שמקטינה מאד את כמות החקלאים ותושבי כפרים בתהליכי עיור. במדינות מתועשות כמו ישראל או ארה"ב אחוז האנשים שעוסקים בחקלאות הוא כ-1%. הדבר גורר חוסר מודעות לבעיות של בעיות קיימות הקשורות לחקלאות וחוסר מודעות לתהליכים שעוברים על חקלאים כמו לדוגמה אובדן קרקע או לחץ מתמיד לכיוון תיעוש החקלאות עקב יתרונות לגודל של חקלאות תעשייתית
- ידע על בישול, הכנת מזון, שימור מזון שאובד עקב מעבר למזון מהיר ותעשייתי, ועקב שיווק גדל של מזון מעובד. ידע זה נשמר תודות לספרים מתכונים רבים. מתקיימים תהליכים סותרים בהם אנשים ובמיוחד נשים מאבדות כישורי בישול ושימור מזון, עקב כניסה גוברת לשוק העבודה והתמחות מקצועית, ויחד עם זה הפיכת הבישול וידע על אוכל לתחביב חשוב בקרב אנשים רבים שנהנים לבשל. דוגמה לינסיון לשנות את היחס למזון היא לדוגמה התנועה למזון איטי.
- ידע לא פורמלי על התארגנות קהילתית שעובד עקב תהליכי עיור והתפוררות קהילות בעקבות התחזקות מוסדות השוק והמדינה כמו תאגידים, ביטוח לאומי, פרסומות, משחקי מחשב וכו'.
- ידע על תיקון מוצרים שונים בסביבה הביתית - כמו תפירה, אריגה, סנדלרות ועוד. זאת במסגרת יתרון לגודל של חברות ענק בייצור מוצרים כאלה. דוגמה לכך היא העלמות של חנויות של סנדלרים או שענים. מצד שני יש ניסיון לשמר חלק מידע זה על ידי תרבות פנאי על ידי תנועות כמו עשה זאת בעצמך וחומרת קוד פתוח.
- אובדן ידע על חיזוי מזג אוויר - קיים ידע מסורתי לגבי חיזוי מזג אוויר ותשומת לב לעונות השנה - הן על ידי התבוננות בצמחים או בעלי חיים והן לטווחים קצרים יותר על ידי תשומת לב לדברים כמו יובש, רוחות וצורות עננים. ידע כזה הולך לאיבוד עקב הסתמכות בלבדית על תחזית מזג האוויר.
- יצרית תלות בתוכנות ניווט לשם התמצאות בשטח או נהיגה.
- הפעלת מנוע קיטור ישן היא דבר מסובך שמציב אתגר משמעותי בפני מהנדסים מודרניים.
- שיטות מחקר שהיו נהוגות בעבר ונדחקו על ידי שיטות מתוחכמות יותר.
- אובדן ידע חברתי הנוגע לקבלת החלטות פוליטיות - דרדור בפעילות של מפלגות פוליטיות ובדיון החברתי הפוליטי - מפלגות שהן פחות דמוקרטיות (עקב פחות מעורבות של הציבור), דיונים ציבורים שהם קוטביים יותר (בין היתר עקב תקשורת מסחרית, לובי פוליטי ורשתות חברתיות) ויכולות ריכוז נמוכות יותר של הציבור כך שרעיונות פשוטים יותר דוחקים החוצה הסברים מורכבים והוליסטיים יותר.
- אובדן שיטות מתמטיות - בספר "מחר כפול תשע" מביא אייזיק אסימוב דוגמה לאובדן ידע חברתי תאורטי - בני האדם שכחו כיצד לבצע את ארבע פעולות החשבון (וכל שאר המתמטיקה) בגלל שמחשבים מתוחכמים מבצעים זאת עבורם. הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן טוען כי אחת מהפריצות הגדולות שלו הייתה באמצעות שימוש בשיטה לא מקובלת שנשכחה ברובה כדי לחשב לוגריתמים. היוונים הקדמונים לא הכירו את האלגברה והוכיחו משפטים שונים בשיטות גאומטריות.
- סוציולוגים ופסיכולוגים טוענים כי דור האינטרנט והסמארטפון מאבדים יכולות חברתיות שונות כמו זיהוי מצבים חברתיים, זיהוי הבעות פנים, יכולות ריכוז הדרושות לקריאת ספרים ועוד.
- אסימוב וכן סופרי מדע בדיוני אחרים מתארים מצבים בהם עלול להיות אובדן של ידע מדעי וטכנולוגי - לדוגמה עקב התמוטטות חברתית (בסדרת "ספרי המוסד" של אסימוב) או עקב זה שאנשים הופכים בהדרגה לטיפשים יותר עקב זה שהם תלויים בטכנולוגיה הולכת ומשתכללת שאת דרך פעולתה הם אינם צריכים להבין. חשש נוסף של חלק מסופרי המד"ב הוא שהיות ועניים מולידים יותר ילדים וכביכול בגלל שעניים הם טיפשים יותר, תיווצר נטיה של תהליך אבולוציוני שבו יותר ויותר אנשים הם בנים למשפחות עניות שמולידות הרבה ילדים בעלי אינטליגנציה נמוכה ואילו העשירים והחכמים מולידים מעט ילדים.
שחזור ושמירה על ידע חברתי
ארכיאולוגיה שחזורית היא תחום של חוקרים שבודקים כיצד ייצרו כלים חומרים ומבנים בעבר - לדוגמה כיצד ייצרו פירמידות, או כיצד הצליחו להפיק ברזל מעופרת ברזל על ידי מפוח ידני ששימש לפני אלפי שנים.
הזמינות של האינטרנט (יחד עם זמן פנוי עקב התמחות כלכלי) מאפשרת כיום לאנשים לשחזר ולהפיץ ידע חברתי קדום יותר. בתחומים כמו פרמקלצ'ר, קוד פתוח, חומרת קוד פתוח, טכנולוגיה נאותה, בנייה טבעית, התנועה לאיטיות ופשטות מרצון יש היבטים רבים של לימוד, תחזוקה והפצה של ידע חופשי הנוגע לצורות טכנולוגיה פשוטות יותר או לצורות טכנולוגיה בנות קיימא או דמוקרטיות יותר.
שימור של ידע קודם יכול להיתפס כדוגמה למתח בין קיימות, חוסן ומגוון לבין יעילות. הדבר היעיל ביותר הוא לזנוח ידע ישן בעקבות שינוי טכנולוגי. אבל תכנון ארוך טווח ועקרון הזהירות המטרימה מצביעים על כך שידע ישן הוא לפעמים שימושי ולכן כדאי אולי לשמור אותו. עמדה זו מקבלת חיזוק עקב הדגשת היבטים של מגוון לחשיבות של שרידה אבולוציונית. לעיתים קרובות מה שנראה כמו יתרון בהקשר סביבתי או חברתי מסויים עשוי להיות בהמשך חסרון. זו אחת הסיבה לקיום של מגוון גנטי ורבייה מינית. יתרון לגודל וכן היבטים של קשרי הון שלטון וכלכלת התמכרות עלולים ליצור מצבים בהם ממשלות או תאגידים גדולים דוחקים החוצה ידע מסורתי שמפריע לשיווק מוצרים או לקידום מדיניות ציבורית שמשרתת אליטה פוליטית או כלכלית, ודבר זה עלול ליצור בעיות בהמשך כאשר התנאים הסביבתיים משתנים ויש צורך באותו ידע, דבר דומה עלול להיגרם בצורה לא מכוונת על ידי דחיקה החוצה של ידע ופתרונות בצורה של מוצרים זולים ונפוצים יותר שדוחקים החוצה מוצרים מסורתיים יותר שאולי יש להם יתרונות במקרים נדירים יותר.
כמו כן עלולה להיווצר בעיה של מוצר ציבורי שנשחק בתהליך ארוך טווח. השוק אינו שומר על מוצר ציבורי ואינו משווק פתרונות לו בגלל הקושי להרוויח ממכירה של מוצר ציבורי, ייתכנו מצבים בהם מוצרים מסוג א' דוחקים בהדרגה מוצרים מסוג ב' שנחשבים נחותים יותר. אולם מוצרי א' גם יוצרים שחיקה איטית של מוצר ציבורי כלשהו (לדוגמה אמון או מערכות אקולוגיות) ושחיקה זו משנה לאט את התנאים החברתיים או הסביבתיים כך שדווקא מוצרים מסוג ב' הם בעלי יתרון. אם הידע כיצד לייצר או להשתמש במוצרים מסוג ב' אובד מדובר בתהליך של נזק בלתי הפיך אם כי בדרך כלל ניתן לשחזר בהדרגה ידע זה. דוגמה למצב כזה מתאורת על ידי מתכננים עירוניים מזרם של עירוניות מתחדשת. בתחילת המאה ה-20 החל שימוש רחב יותר ויותר במכוניות לשם תחבורה. דבר זה דחק החוצה צורות התניידות אחרות - הליכה ברגל, תחבורת אופניים ושימוש בתחבורה ציבורית. דבר זה התקיים תחילה בארצות הברית (החל משנות ה-1930 כפי שמתואר בספר נלחמים בתנועה) וביתר שאת לאחר מלחמת העולם השניים בארצות הברית, אירופה ובמדינות נוספות. השינוי בהרגלי הצריכה הוביל גם לשינויים פוליטיים והחלטות הנוגעות לכלל הציבור - כמו פיתוח של כבישים מהירים, תהליך של פרבור ובאופן כללי יותר תכנון מוטה מכוניות בצורה שעודדה עוד יותר תלות במכוניות ועיצוב ערים שיהיו נוחות ככל האפשר לנהיגה - גם אם מדובר בערים שנבנו לפני עידן המכוניות. הדבר הוביל לכך שידע על תכנון ערים שהיה קיים קודם לכן הלך לאיבוד והוביל לאנשי מקצוע (מהנדסי תנועה, מתככני ערים) ממוקדים במכוניות. עם הזמן החלו לצוץ בעיות שונות - כמו פקקי תנועה, תאונות דרכים, זיהום אוויר בעיות חניה ויותר ויותר גורמי מקצוע השתכנו בחשיבות של הפחתת השימוש במכוניות וצורך לחזור לידע קדום או לפתח ידע חדש בהקשרים של תחבורה בת קיימא, אקולוגיה עירונית ועירוניות מתחדשת במגוון כלים כמו תכנון מוטה תחבורה ציבורית, תכנון הליכתי קידום תשתיות אופניים ועוד.
אובדן ידע גנטי
ידע קיים לא רק בתוך האנושות אלא גם בצורות אחרות כמו ידע שמועבר תהליכי לימוד של יונקים וציפורים עבור הצאצאים שלהם (ידע שאדם מטפל צריך שיש להעניק לחיה לפני שחרור שלה לטבע) וידע גנטי שמצוי ב-DNA של יצורים חיים שונים. הכחדה והכחדה המונית גורמות לאובדן ידע כזה.
באופן דומה צמצום של זני מורשת וירידה במגוון הגנטי במזון עלולה להעלים מידע גנטי שהיה בצמחי חקלאות - בדרך כלל מסיבות של זניחת זנים שנראים "לא כלכליים" מסיבות שונות (לדוגמה אורך חיי מדף קצר יותר). כדי למנוע מצב זה יש בנקים של זרעים רשתות החלפת זרעים ומיזמים לשמירה על זני מורשת.