צייטגייסט: תוספת (סרט)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צייטגייסט: תוספת (באנגלית: Zeitgeist:_Addendum) הוא סרט המשך לסרט התיעודי-ספקולטיבי מאת פיטר ג'וזף, צייטגייסט. הסרט עוסק בכסף כחוב, ההשפעות של דבר זה על עוני ועל מעמדה של ארצות הברית כמעצמה עולמית ועל חלופות למצב זה. הסרט יצא ביוני 2008.

הסרט מערב יחד נושאים כמו כסף כחוב, יחד עם טענות קונספירטיביות בדבר שימוש של ארצות הברית במכשירים כלכליים, שחיתות, שוחד, רציחות והפיכות כדי לחזק את מעמדה ואת מעמדם של תאגידים אמריקאיים בעולם. ראו הוידוי של מתנקש כלכלי (ספר)

הסרט תוקף את המכשירים של ריבית ושל מבנה מערכת הכספים והבנקאות בעולם, במיוחד הפדרל ריזרב - הבנק המרכזי האמריקאי.

החלק השני של הסרט מציע פתרון ארוך טווח, המבוסס בחלקו על פרויקט ונוס של המהנדס התעשייתי, ז'ק פרסקו.

מקור השם - צייטגייסט, הוא במונח הגרמני "רוח הזמן" היות והסרט עוסק במוסדות החברתיים הכלכליים שמאפיינים את תקופתנו.

תיאור הסרט

הסרט מחולק ל-4 חלקים:

1. החלק הראשון מבקר את השיטה של כסף כחוב ואת הבנקאות ברזרבה חלקית

2. החלק השני הוא ראיון דוקומנטרי עם ג'ון פרקינס שמתאר את עצמו כ"מתנקש כלכלי". הוא מתאר תהליכים ידועים וגם קונספירטיביים של שימוש בכוח כלכלי וצבאי כדי לכפות שיתוף פעולה או מכירה זולה של אוצרות טבע לידי ארצות הברית ותאגידים אמריקאים (ראו הפרטה ודוקטרינת ההלם). חלק זה טוען כי קיימת גם אליטה תאגידית שמכוונת את פעילות ארצות הברית ודרכה מדינות רבות אחרות בעולם.

3. החלק השלישי טוען שחלק גדול מהבעיות בחברה המודרנית נובעות מייצור מחסור ומהרס החברה והסביבה בגלל שאיפה לרווחים. הסרט טוען ששפע, יעילות וקיימות הן כולן מנוגדות למושג הרווח שדורש מחסור.

חלק זה מתאר את פרויקט ונוס, שהוצע על ידי ז'ק פרסקו. הפרויקט מוצג כפתרון מקיים לאנושות. המטרה העיקרית של הפרויקט היא לייצר "כלכלה מבוססת משאבים" תוך שימוש בטכנולוגיה מודרנית.

המוקד הוא ניהול חכם של משאבי הטבע, שכן משאבים אלה מספקים את החומרים לצורך עושר חומרי. כסף נוצר כמחסום בפני משאבים טבעיים בגלל שאלו נמצאים במחסור אמיתי או דמיוני. אם משאבים אלה נמצאים בשפע, אין טעם לשלם עליהם - כפי שבדרך כלל לא היה מקובל לשלם על אוויר או מים. אם טכנולוגיה נמצאת בשפע מספיק - לא היה טעם למכור אותה. כך הטענה גם לגבי עבודה - אם הטכנולוגיה ואוטומציה מתקדמות מספיק כדי לשחרר בני אדם מהצורך לעבוד - לא הייתה סיבה לעבודה (בהנחה של שליטה או בעלות על ההון). ומכאן המסקנה היא שהדבר היה מבטל את הצורך בכסף.

כלכלה מבוססת משאבים, בניגוד לכלכלה כספית, אמורה להיות כלכלה המרוכזת באנשים. הסרט טוען כי יש שפע של אנרגיה מתחדשת ונקייה שיכולה להחליף בקלות את האנרגיה המזהמת שיש כיום.

4. החלק הרביעי טוען שכל הבעיות בעולם הם בסופו של דבר תוצר של בורות משותפת אודות שתי תובנות על המציאות - היבטים של הגחה וסימביוטיקה של החוק הטבעי.

פרשנות

הסרט תוקף את הפרדיגמה של החשיבה הכלכלית הקפיטליסטית אשר רואה בשוק ובכסף (מערכת מוניטרית) את המנגנון המיטבי להביא רווחה ועושר לעולם. עקרונות אלה נוסחו ומוסדו על ידי אדם סמית בספרו עושר העמים. חלק ניכר מהטיעונים הביקורתיים לקוחים מהניתוח של קרל מרקס את החברה ואת הכלכלה. הסרט הזה הוא עוד מהדורה של הוויכוח הישן נושן בין קפיטליזם לסוציאליזם.

ראו גם

קישורים חיצוניים