מדד המחירים לצרכן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדד המחירים לצרכן הוא מדד שייעודו למדוד את השתנות מחיר שוק של סל מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי קבוצת צרכנים. מדד זה הוא המדד העיקרי לבדיקת מדדי המחירים, ולחישוב גודל האינפלציה, המדד מחושב בטכניקות סטטיסטיות ומשתנה מזמן לזמן, הוא מדד מקובל בין מדינות שונות, למרות שמדינות שונות מחשבות אותו בצורה שונה מעט.

חישוב המדד

מטרת המדד היא למדוד את השינוי ברמת המחירים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשוק. אין חשיבות לערכו המוחלט אלא לשינוי היחסי בערך זה. לעליית המדד מרמה של 100 נקודות לרמה של 110 נקודות משמעות זהה לעלייה מ-200 ל-220. לפיכך, קובעים את ערך המדד בנקודת זמן אחת (הקרויה "תקופת הבסיס") באופן שרירותי. בדרך כלל, נהוג לקבוע את ערך המדד בתקופת הבסיס בגובה של 100 (או 100 נקודות). קביעה כזו תגרום לכך שערך המדד בכל נקודת זמן יהיה שווה ל"רמת המחירים הכללית" באותו זמן, כשהיא מבוטאת באחוזים מרמת המחירים בתקופת הבסיס.

השינוי בערכו של המדד מייצג את השינוי שחל במחירי המוצרים הנכללים בסל ספציפי, שנקבע אחת לתקופה. מאחר שמדובר במדד מחירים לצרכן, יהיה הסל מורכב ממוצרים ושירותים הנצרכים על ידי הצרכנים, אליהם מתייחס החישוב. מדד המחירים בנקודת זמן לאחר תקופת הבסיס יהיה שווה למדד בתקופת הבסיס כשהוא מוגדל (או מוקטן) על פי שיעור השינוי של עלות הסל (כלומר, מוכפל בעלות הסל בנקודת הזמן עבורה מחושב המדד ומחולק בעלות אותו סל בתקופת הבסיס).

בעיות בחישוב מדד המחירים לצרכן

קיימות מספר בעיות בחישוב המדד ובראשן הקביעה של מהו סל המוצרים שעליו מסתכלים. דבר זה נובע מהשאלה הנוספת מיהם הצרכנים שעליהם מסתכלים. בעיות של אי שוויון כלכלי וסוגים אחרים של אי שוויון עלולים לגרום לכך שהרכב הסל אינו מייצג את האינפלציה שמרגישים צרכנים שונים. בעיה נוספת היא ניסיון של רשויות המדינה להציג אינפלציה נמוכה יותר כדי לזכות באהדה ציבורית ולמשוך השקעות מחו"ל.

קביעת סל המוצרים הנכללים בסל

קביעת סל המוצרים: סל המוצרים והשירותים אמור לשקף את דפוסי הצריכה של קבוצת צרכנים מסוימת. לפיכך בודקים את הרגלי הצריכה של אותה קבוצה בתקופה מסוימת. קיימת השאלה - באיזו תקופה יש למדוד? האם יש לשמור על סל קבוע לאורך שנים רבות?

בישראל ישנה טענה מצד מספר מומחים בתחום כי סל המוצרים של המדד נקבע בצורה דינמית, כך שהוא משקף אינפלציה נמוכה יותר ממה שרואה הצרכן. במיוחד נוגע הדבר לשוק הדירות.

הכלכלן אלון מרום טוען כי מוצר שצפוי להתייקר, כמו דירה, לא נכלל בחישוב. לעומת זאת, לאחר ששירות מסוים כבר התייקר וצפוי לרדת, כמו שכר דירה, מחזקים את משקלו בסל המוצרים והשירותים. כך הוציאו מהסל את מחירי הדירות בתום גל ההתייקרויות לפני בשנות ה-2000 וכך חיזקו את מרכיב שכר הדירה בפברואר 2011. החשב הכללי לשעבר, ירון זליכה, טוען שאם היו משכללים בחישוב את מרכיב הדיור ואת בועת שוק ההון, האינפלציה האמיתית בשנה האחרונה הייתה של תשעה אחוזים - פי שלושה ויותר מזו הרשמית. חיים נתן ממנורה-מבטחים אומר שאף על פי שעליית מחירי הדיור הרשמית בכל שנת 2010 הייתה 4.9 אחוזים בלבד, הרי שזו המשתקפת מהעסקאות המדווחות עמדה על 17.3 אחוז (על פי נתוני הלמ"ס). [1]

זהות הצרכנים

זהות הצרכנים: בקבוצה הטרוגנית של צרכנים, ייתכנו סלים שונים למדי. לדוגמה הורים לילדים ישקיעו הרבה בחינוך. עשויים להיות הבדלים בין צרכנים בעלי טעמים שונים או הכנסות שונות, ובין קבוצות אתניות ורמה של דתיות. אי שוויון כלכלי, אי שוויון בריאותי ואי שוויון תחבורתי מהווים הבדלים בין האוכלוסיות המשפיעים על נתוני ההכנסות שלהם. לדוגמה בישראל עניים מוציאים אחוז גבוה בהרבה משכרם על דיור, לעומת העשירים. תושבי הפריפריה והפרברים מחזיקים מכוניות פרטיות בכמות גבוהה יותר יחסית לתושבי הערים הגדולות והצפופות. מחלת הסוכרת פוגעת הרבה יותר בעניים - ולכן ההוצאות שלהם על טיפולים במחלה ועל הוצאות נלוות (לדוגמה מטפלות לטיפול בילדים בזמן ניתוחים והחלמה), נכות ועוד - משפיעה עליהם בצורה שונה יחסית לעשירים.

לפירמות יש סל צריכה שונה למדי מזה של צרכנים פרטיים (אין הוצאות בחינוך, בריאות ומזון לדוגמה, ויש הוצאות גבוהות בתחומים של ארנונה, חשמל, ושכר דירה) ולפירמות בענפי תעשייה שונים יש הוצאות מסוגים שונים - לענף השירותים, התעשייה והחקלאות הוצאות שונות על מרכיבים.

שילוב הדברים האלה פירושו שייתכן שעבור תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה תושבי בני ברק) יהיה שיעור אינפלציה שונה למדי מתת קבוצה אחרת באוכלוסייה, או מכלל האוכלוסייה. לדוגמה היות והעניים משלמים יותר על דיור מסך הכנסותיהם, ויש להם גם פחות דירות בבעלותם, הם צפויים להיפגע יותר מכלל האוכלוסייה מייקור הדיור. לעומת זאת העשירון העליון, המאיון העליון והאלפיון העליון יכולים להנות מייקור הדיור היות והם מחזיקים בדירות ובקרקעות וערך הנכסים שלהם עולה.

שינוי באיכות ובזהות המוצרים

שינוי בזהות המוצרים: כיצד מטפלים בכניסת מוצרים חדשים לסל התצרוכת ובהעלמות של מוצרים אחרים לדוגמה כניסה של טלפונים סלולריים או העלמות של אבטיחים עם גרעינים? שינויים באיכות המוצרים: ניתן להתייחס לזאת כאל העלמות מוצר וכניסת מוצר אחר במקומו. כיצד מאגדים יחד מוצרים באיכות שונה זה מזה? לדוגמה האם "עגבניות" כולל בתוכו עגבניות מזנים שונים ובאיכויות שונות?

כדי לנסות להתמודד עם בעיה זו הוצע הרעיון של פונקציית מחירים הדונית שבה מתחשבים לא רק בסוג המוצרים אלא גם באיכות שלהם. לדוגמה טלפונים או מכוניות משוכללות יותר יחשבו שיפור לעומת דגמים מוקדמים יותר. גם לגישה זו יש בעיות שונות - צרכנים המעדיפים מוצרים פשוטים יותר מסיבות של פשטות מרצון, ניסיון להקטין טביעת רגל אקולוגית, או קושי לתפעול טכנולוגיות חדשות ומסובכות יותר (לדוגמה אוכלוסייה זקנה יותר) יסבלו בגישה זו. שכן למרות שהם משלמים יותר על מוצרים שהם אינם מעוניינים בהם (ומוצרים פשוטים וזולים יותר נעלמו מהשוק) הדבר נחשב כאילו חל שיפור באיכות חייהם. בכל מקרה קשה לבצע התחשבות בשינוי של איכות מוצרים בלי להכניס לתוך מדד המחירים לצרכן מדד ערכי.

החישוב המקורי של פונקציית מחירים הדונית נוסח בארצות הברית לגבי מכוניות - מכוניות גדולות יותר, בעלות נפח מנוע גדול יותר, ושמסוגלות להגיע למהירות גבוהה יותר. הבעיה בגישה זו היא מדידה של תועלת הצרכן בלבד, בלי להתחשב בהשפעות חיצוניות שכן מכוניות גדולות ומהירות יותר פירושן תאונות דרכים מסוכנות יותר, במיוחד בהקשר של מכוניות אחרות קטנות יותר, תחבורת אופניים והולכי רגל. מנועים גדולים יותר אינם בהכרח טובים יותר - הם בזבזניים יותר בדלק וגורמים לזיהום אוויר רב יותר. בחירה בעקרון של פונקציית מחירים הדוניסטית מדגימה את הטענה של הכלכלן ג'ון קנת גלבריית ב"חברת השפע" לפיה יש דגש רב מידי על מדידה ופיתוח של מוצרים פרטיים לצד הזנחה של מוצרים ציבוריים ועלויות כלכליות הנגרמות לציבור בשל כך. לדוגמה אפשר להתייחס אל אוויר נקי, העדר רעש ובטיחות בדרכים כאל גורמים המשפיעים לטובה על איכות החיים, אבל מדד המחירים לצרכן אינו מתחשב בדברים אלה, ופונקציית מחירים הדונית, טועת שאיכות החיים טובה יותר ככל שהפגיעה בהם היא חזקה יותר.

השלכות של עיוותים בחישוב המדד

מדד המחירים לצרכן עלול לגרום לעיוותים בחישובי שונים כמו התוצר המקומי הגולמי ובחישובי הצמיחה כלכלית . התוצר גדל באחוז מסויים ומחושב לפי גודל כספי. מגידול זה מפחיתים את כמות האינפלציה. אם מדד המחירים מצביע על אינפלציה נמוכה מידי מתקבלת תמונה כאילו התרחשה צמיחה כלכלית גבוהה. עיוותים במדד זה יכולים לגרום לעיוותים רבים נוספים כמו חישוב תוצר ריאלי על פני שנים, או חישוב עלויות חומרי גלם או מוצרים על פני שנים.

מדד המחירים לצרכן עלול לגרום לעיוותים בהקשר של אי שוויון כלכלי, אינפלציה ורווחה חברתית, משום שהוא מחושב עבור צרכן ממוצע. דבר זה גורם לכך שמחירים שרואים אזרחים עשירים על מוצרי יוקרה ומחירים שרואים העניים נכנסים שניהם לסל. בעוד שפועל הרכב הסלים, רמות המחירים על הסלים ואחוז ההוצאה מההכנסה שונה מאד בין משקי בית ברמות הכנסה שונות, הסל מחושב עבור כל רמות ההכנסה. דבר זה עלול לגרם להצגה לא נכונה של המצב הכלכלי -חברתי.

לדוגמה אם קיימת התייקרות בשוק הדיור, משקי בית עניים יכולים לעמוד בפני אינפלציה גבוהה יחסית לשאר החברה, שכן דיור הוא סעיף מרכזי עבור משקי בית עניים שמוציאים עליו אחוז גבוה יותר מהכנסתם יחסית לשכבות עשירות יותר. בעוד משפחות עשירות יותר לא ירגישו התייקרות זו. השכבות העשירות יכולות במקביל להגדלת ההוצאה על הדיור לחוות גם עליה בהכנסה אם הם בעלי דירות, ובממוצע לשכבות אלה אכן יש יותר בעלות על דיור. הסל מכיל את עליות המחירים הממוצעת ובכך מסתיר את האינפלציה שחווים העניים.

בנוסף, תשלומי רווחה והצמדות של שכר עובדים בהסכמים קיבוציים והחזרי חובות צמודים גם הם לאינפלציה שמחושבת על ידי מדד המחירים לצרכן, דבר הגורר עיוותים נוספים.

ראו גם


קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ אלון מרום, מדד המחירים לצרכן המרומה, nrg 3.8.2008
כסף

רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי

1914 Sydney Half Sovereign - St. George.jpg

כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין

אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי

ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית