תוכנית שיקגו

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכנית שיקגו (באנגלית: The Chicago plan) הייתה אוסף של הצעות לרפורמות במערכת הבנקאות שהוצעה על ידי כלכלנים מאוניברסיטת שיקגו במהלך השפל הגדול של 1929. עיקר התוכנית הוא הפרדה בין תפקוד הבנקים המסחריים כספקים של אשראי הנדרש לשם קניית דירות או לשם פתיחה של עסקים וכו', לבין היצירה של כסף. מעל 90% מהכסף שיש כיום הוא כסף כחוב, שנוצר על ידי הלוואות של בנקים מסחריים במערכת שנקראת בנקאות ברזרבה חלקית. לפי תוכנית שיקגו כסף יווצר רק על ידי הממשלה, או גוף ציבורי לידה, ולא ישאר בידי הבנקים המסחריים, אלו יתנו אשראי על פי בנקאות ברזרבה מלאה.

הכלכלן ארווינג פישר ניסח את הסיכום המוכר ביותר של התוכנית ואת הטענות המרכזיות לגבי השלכותיה. למרות שהתוכנית עוררה עניין רב בזמנו, היא נזנחה לטובת צעדים פחות נועזים שנועדו לשקם ולייצב את המערכת הבנקאית של ארצות הברית.

במחקר שהתפרסם באוגוסט 2012, הציעו שני כלכלנים מקרן המטבע הבינלאומית, ג'רומיר בנס ומייקל קומהוף, להקים לתחייה את "תוכנית שיקגו".[1] זאת על רקע המשבר הכלכלי של שנת 2008 ועל סמך הערכותיהם של מומחים רבים בתחום כי לאחר החילוץ של הבנקים הגדולים על ידי הממשלות המערביות, לא השתנה דבר וכי הדבר רק חיזק את כשל השוק מסוג סיכון מוסרי שבו בנקים ובתי השקעות יקחו סיכונים גדולים מדי בידיעה שהממשלה תחלץ אותם.[2]

עיקרי התוכנית

  • הבנקים יחזיקו ברזרבה ביחס של 100% לכל הפקדה. דבר זה ימנע את בעיית הריצה על הבנק (ראו בהמשך).
  • רזרבה של 100% תמנע מהבנקים לייצר כסף. היא גם אמורה להקשות עליהם לנפח בועות אשראי, אשר התפוצצותן גורמת למחזורים של גאות ושפל בשוק.
  • התפקיד של ייצור הכספים יועבר לממשלות. ממשלות ייצרו כסף באופן ישיר, ללא חוב, וכך למעשה לא יידרשו לשלם ריבית על הכסף שהן מייצרות, כפי שהן משלמות כיום. המהלך אמור להוריד את החובות הממשלתיים שכן ממשלות לא יצטרכו לשלם החזרי חובות על יצירת כספים, והכסף החדש שייוצר אמור לייצג הון אמיתי, ולא חוב שיתגלגל בסופו של דבר לאזרחים.
  • הבנקים לא ידרשו לייצר חובות במאזנים שלהם כדי לייצר כסף, וכך למעשה חובות האזרחים למערכת בנקאים ירדו דרמטית.

תוצאות התוכנית

ארווינג פישר, טען שתוכנית שיקגו תביא לארבע תוצאות רצויות:

  1. שליטה טובה יותר של הממשלה בתנודתיות של מחזורי עסקים, דבר שיקטין את הסיכון למיתון כלכלי.
  2. מניעה מוחלטת של קריסת בנקים ומשברים פיננסים כתוצאה מ"ריצה על הבנק", אירוע שקורה כאשר יותר מידי לקוחות דורשים מהבנק למשוך את פיקדונותיהם בבת אחת. חלק ניכר מהרגולציה על בנקים היום ומתפקידו של הבנק המרכזי הוא להיות מלווה לשעת חירום לבנקים ורגולטור כדי שהבנקים לא יקטינו יותר מידי את הרזרבות שלהם ויתקשו לספק ללקוחות שלהם כסף בזמן פניקת בנקים והיבטים אלה יכולים לקטון בבנקאות ברזרבה מלאה.
  3. הפחתה מהותית של רמת החובות הציבוריים של ממשלות. שכן ממשלות לא יצטרכו לשלם ריבית על כסף שהן ייצרו.
  4. הפחתה מהותית של החובות הפרטיים, מכיוון שיצירת הכסף לא תהיה תלויה ביצירת חוב.

צוות של קרן המטבע הבינלאומית בדק את הטענות של פישר בשנת 2012 וטען כי הן נכונות.[3]

היסטוריה

תוכנית שיקגו היא מסמך בן 6 עמודים על רפורמות בנקאיות, שניתן באופן חשאי ומצומצם לכ-40 בני אדם ב-16 במרץ 1933. התוכנית נתמכה על ידי כלכלנים בכירים באותה תקופה כמו פרנק נייט, לוייד מינטס, הנרי שולץ, הנרי סימונס, גרפילד קוקס, ואחרים.

במהלך החודשים מרץ עד נובמבר קיבלו הכלכלנים של שיקגו הערות ממספר אנשים על הצעתם, ובנובמבר 1933 הוכן מסמך חדש. המסמך הורחב ל-13 עמודים, וכן היה מסמך נוסף על "יעדים ארוכי טווח של ניהול כספים" (7 עמודים), ואפנדיקס בשם "בנקאות ומחזור עסקים" (6 עמודים).

מסמכים אלה עוררו עניין רב והניבו דיונים רבים בקרב מחוקקים, אבל הרפורמות שהוצעו, כמו זניחה של הבנקאות ברזרבה חלקית ואימוץ של בנקאות ברזרבה מלאה, לא יושמו אלא הוחלפו בצעדים מתונים יותר. חוק הבנקאות, The Banking Act, של 1935 ייסד את ביטוח הפקדונות של הפדרל ריזרב, ואת ההפרדה בין בנקאות מסחרית ובנקאות פרטית. הוא הצליח להשיב אל כנו את אמון הציבור במערכת הבנקאית וסתם את הגולל על הדיון ברפורמה במערכת הבנקאית.[1]

לאחר מה שנראה כמו התאוששות של כלכלת ארצות הברית באמצע שנות ה-30, המדינה נכנסה למיתון מחודש בשנים 1937-38 והמרכיבים המרכזיים של תוכנית שיקגו צצו מחדש בהצעות טיוטה מיולי 1939, בתוכנית לרפורמה כלכלית. אבל הדבר לא נתגבש לכדי חקיקה חדשה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ronnie J. Phillips, The 'Chicago Plan' and New Deal Banking Reform,Working Paper No. 76 The Levy Economics Institute. 1992
כסף

רקע: בנקאות ברזרבה חלקית - כסף פיאט - אינפלציה - מס אינפלציה - אשליית הכסף - מדד המחירים לצרכן - הסתערות משיכות - מינוף פיננסי - סיכון מוסרי

1914 Sydney Half Sovereign - St. George.jpg

כלים לשינוי: מטבע משלים - מטבע קהילתי - טרה (מטבע) - תוכנית שיקגו - בנקאות ברזרבה מלאה - בנק חברתי - איגוד אשראי - פנסיה ירוקה - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין

אישים וארגונים: ברנארד לייטר - ג'ון קנת גלבריית - מייקל רובות'אם - ריצ'ארד דות'וויט - מוחמד יונוס - כסף חיובי

ספרים מאמרים וסרטים: כסף כחוב - מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21 - קורס בהתרסקות - האקולוגיה של הכסף - סופו של הליברליזם המפסידני - היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית