אי שוויון בישראל

אי שוויון בישראל הוא המדידה של אי שוויון כלכלי בישראל, הגורמים המשפיעים על נושא זה וההשלכות של אי השוויון על תחומים אחרים.

ישראל נחשבה במשך שנים רבות מדינה שיוויונית, בשנים האחרונות היא נחשבת לאחת המדינות המערביות בעלת אי השיוויון הכלכלי הגבוה ביותר, על פי מספר מדדים, ואי השוויון בה הולך וגדל עם השנים. לאי השוויון השפעות חברתיות רבות כמו ייקור הדיור בישראל, עידוד של שחיתות פוליטית אי שוויון בריאותי ועוד.

אחת מהפגנות "מחאת האוהלים" בקיץ 2011. מחאה זו היתה המאבק הציבורי הגדול ביותר בישראל ונסבה בעיקרה סביב יוקר המחיה ופערים גדלים בחברה הישראלית.

נתוני אי השוויון בישראל

על פי מחקר של ארגון הOECD, הפערים בישראל הם מהגבוהים במערב. הכנסה ממוצעת של העשירון העליון גדולה פי 14 מהעשירון מהכנסה ממוצעת של מפרנסים בעשירון התחתון, זאת בהשווה לפער של פי 9 בממוצע במדינות ה-OECD (כאשר נתונים דומים קיימים בטורקיה ובארצות הברית). כמו כן הפערים הולכים וגדלים, כך שמאז 1985 הכנסת העשירון התחתון הולכת ויורדת בשיעור ממוצע של 1% בשנה, והכנסת העשירון העליון הולכת ועולה ב-2.4% בשנה[1]

התפלגות הכנסות של שכירים

על פי אומדן רשות המיסים משנת 2011, התפלגות שכר השכירים בישראל לפי מדרגות מס בשנת 2008 היתה [2]:

• 52% (1665 אלף) עד 5,070 ש"ח בחודש
• 21% (670 אלף) עד 8,660 ש"ח בחודש
• 13% (421 אלף) עד 14,070 ש"ח בחודש
• 7% (233 אלף) עד 21,240 ש"ח בחודש
• 5% (169 אלף) עד 40,230 ש"ח בחודש
• 1% (41 אלף) מעל 40,230 ש"ח בחודש

התפלגות ההכנסות בפועל בכלל האוכלוסיה שונה, שכן התפלגות המוצגת כאן אינה כוללת אנשים שאינם עובדים. תשלומי העברה (תשלומים כמו ביטוח לאומי שמועברים לעניים ולמובטלים) מקטנים את הפער מצד אחד, ומצד שני התפלגות השכר אינה מייצגת התפלגות כלל ההכנסות - הכנסות מהון (בעלות על חברות, מניות וכו) והכנסות מרנטות (בעלות על דירות, חנויות, מגרשים וכו'). בדרך כלל, התפלגות כלל ההכנסות היא יותר אי-שוויונית מהתפלגות השכר שכן העניים מחזיקים הרבה פחות נכסי נדל"ן או הון.

המאיון עליון

הכנסות המאיון העליון גבוהות בקרב העצמאיים - כ 4,200 איש - הסתכמה בשנת 2010 בכ- 26 מיליארד שקל (סכום גבוה יותר מתקציב הבריאות). ההכנסה החודשית הממוצעת בכ- 510,000 שקל לחודש, 6.1 מיליון שקל לשנה. הגידול בהכנסות המאיון העליון בקרב העצמאיים בשלוש השנים 2007 – 2010 הגיע לכ- 61% , מ-16 מיליארד שקל ל-26 מיליארד שקל. גידול של 10 מיליארד שקל, כ-2.4 מיליון שקל לאדם.

מרכיב ההכנסות מעבודה בקבוצה זו נאמד בכ-30%, והיתרה מהכנסות הון ורכוש. על מרכיב ההכנסות משכר הם שלמו מס שולי של 45% אך על רוב ההכנסות שלהם הם שלמו מס מופחת הנאמד בכ-20% - 25%.סה"כ הם שילמו כ- 25.9% מיסוי ישיר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות). להשוואה, המאיון העליון בקרב השכירים שלם מיסים ישירים בשיעור של 40% מהכנסתם.

הכנסתם המצרפית של כ- 32,000 איש המהווים את המאיון העליון באוכלוסיה, השכירים והעצמאיים, הסתכמה בשנת 2010 בכ- 53 מיליארד שקל. ההכנסה החודשית הממוצעת הסתכמה בכ- 139,000 שקל לחודש, 1.7 מיליון שקל לשנה. ניתן להשוות הכנסות אלו לשכר הרמטכ"ל - 50,000 ש"ח בחודש. [3]

ניידות בין עשירוני הכנסה

על פי מחקר של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר משנת 2012, הניידות של אנשים בין עשירוני הכנסה ירדה בעשור האחרון, והיא נמוכה יחסית למדינות מערביות. 80% מהישראלים שנולדו למשפחה עניה ישארו כאלה, ו 90% מהילדים להורים עשירים ישארו עשירים. במרבית העשירונים השכר עולה באיטיות אך במאיון העליון יש זינוק של מאות אחוזים בשכר. בעוד שבשנת 2003 30% מהישראלים נשארו באותו עשירון שבו התחילו, בשנת 2009 עלה שיעור זה ל-90%. מהמחקר עולה כי היעדר הניידות חזק יותר בענפים לא תחרותיים: בחברות התקשורת, בענפים הנשענים על מחצבים לאומיים, ביבואנים הנהנים מבלעדיות ובמונופולים ממשלתיים. 72% מאלה שנולדו בשני החמישונים התחתונים ישארו במקום זה. [4]

מדד הניידות החברתית מאפשר לבדוק עד כמה הכלכלה יעילה פארטו- שכן במצב של ניידות מופחתת השוק מעניק משרות יותר בגלל מוצא ההורים, קשרים והתאמה תרבותית ופחות בגלל כשרון.

גורמים לאי השיווין בישראל

לאי שיוויון, יש גורמים רבים (ראו פרוט באי שיוויון כלכלי#גורמים לאי שוויון). לישראל יש כמה מאפיינים שמחזקים את המגמות של אי שיוויון זה.

ריכוזיות בשוק ההון

ערך מורחב - משפחות ההון בישראל

מספר מצומצם של משפחות - כ 18 משפחות - שולטות על חלקים חשובים במשק הישראלי - בנקים, חברות ביטוח, חברות דלק, רכב, נדל"ן, מזון, תקשורת וכו'. המשפחות משמתמשות בכוחן כדי להגן על פירמות פירמידה ועל קרטלים ומונופולים, כדי לגרוף רווחים בצורות שונות מהציבור. אם זה על ידי רווח מונופוליסטי, אם על ידי קבלת סובסידיות מהממשלה, אם על ידי תמרון הממשלה להקלה במיסוי, אם על ידי דירקרטורים צולבים ופגיעה במשקיעים בבורסה ובקרנות הפנסיה, אם על ידי קבלת אשראי ומינוף פיננסי מהבנקים ומשקיעים אחרים על חשבון החוסכים הקטנים ואם על ידי עסקאות נדל"ן.

גידול מהיר של האוכלוסיה

ערך מורחב - גידול אוכלוסיית ישראל

בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם השלישי, קצב גידול מהיר של האכולוסיה - כ-1.8% גידול בשנה. הגידול עצמו גורם לייקור משאבי טבע כמו קרקע, מים ומזון. נכון לשנת 2011 רוב הערך הקלורי שנצרך בישראל וחלק גדול מצריכת המים הכוללת (כולל צריכת מים עקיפה דרך מוצרים) מיובאת ממדינות אחרות. ייקור הקרקע גורם לייקור הדיור. וריבוי האוכלוסיה יוצר גם פקקי תנועה. דברים אלה תורמים לייקור יוקר המחיה בישראל. יוקר המחיה הגדל פוגע בכל שכבות האוכלוסיה, לא רק בעניים, אבל פגיעתו חזקה יותר עבור מעמד הביניים ועבור העניים. לדוגמה ייקור הדיור יכול לשפר את מצבם של בעלי הדירות, אבל הוא מרע את מצבם של רוכשי הדירות החדשות, ואת מצבם של השוכרים.

השפעה נוספת של גידול האוכלוסיה היא הקטנת בסיס המס. רוב הגידול מתקיים בחברה המוסלמית, בדגש על החברה הבדוואית, וכן בחברה החרדית. בעוד ששיעור הפריון (מספר ילדים לאשה) עומד בחברה היהודית הכללית וכן בזו הנוצרית על כ 2.1-2.8 ילדים, בחברות החרדיות והמוסלמיות בדרום שיעור הפריון הוא 7-9 ילדים. אוכלוסיות אלה הן גם האוכלוסיות העניות ביותר והן לא משלמות מס, או משלמות מעט מאד מיסים. דבר זה גורם לעומס גדל והולך על מערכות השירותים של המדינה כמו חינוך, בריאות, רווחה, שיטור, סעד וכו'. דבר זה קרוי מלכודת הרווחה.

מלכודת הרווחה גוררת ירידה באיכות השירותים הללו, בגלל שכמות האכולוסיה שצריכה לקבל טיפול גדלה, ואילו כמות הכסף המושקע במערכות אינה גדלה. במקביל, ישנן מגמות של הפרטה שגוררת מצב בו העניים נשארים עם המערכות הציבוריות העניות, והעשירים פונים לקבל פתרונות מופרטים ויקרים יותר. דבר זה יוצר מלכודת עוני, בעיקר במערכות ציבוריות שיש להן השלכה על יכולת ההשתכרות כמו מערכת החינוך, מערכת הבריאות והרווחה.

ייקור הדיור בישראל

ערך מורחב - הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל

בשנים האחרונות ישנה התייקרות מואצת של הדירות בישראל. הדבר נובע ממספר סיבות שבינהן גידול האוכלוסיה, חשש של הקבלנים מפני נפילת מחירים (ולכן בניה איטית ומדודה), ספקולציה על מחירי הדירות (ציפיה של הקונים כי מחירי הדירות ימשיכו לעלות), חסמים בירוקרטים ומחסור בשטחי קרקע לבנייה.

הדיור הוא מרכיב מרכזי בהוצאות משקי בית בישראל. נכון לשנת 2008, הוצאות דיור היו בממוצע 23% מהוצאות של משפחה ממוצעת בישראל.[5] בצורה של משכנתא, שכירות או קנייה. עליית מחירי הדירות משפיעה בכיוונים הפוכים על עשירונים שונים. העשירים קונים דירות לשם השקעה ונהנים מעליית מחירי הדירות הן בגלל העלייה במחיר והן בגלל עליית מחירי השכירות. לעומתם, העשירונים העניים יותר נאלצים לשלם משכנתא גדולה וארוכה יותר, לשלם שכירות יקרה יותר או לעבור לערים רחוקות יותר מהמרכז שם מחירי הדירות נמוכים יותר, אבל יש בהן הוצאות תחבורה גבוהות יותר ופחות נגישות לשירותים ולהזדמנויות תעסוקה וחינוך. מגמת המעבר של העניים והמשפחות הצעירות לפריפרייה גורמת להאצת הפרבור בישראל.

מחירי הדירות גם מושפעים מהתרחבות הפערים בחברה, ולכן מדובר בתהליך של לולאת משוב מחזקת, שבה מחירי דיור גבוהים תורמים לאי השוויון ואי השוויון תורם לעליה במחירי הדירות.

חברת מהגרים

בחברות מהגרים יש יתרונות כלכליים לתושבים הוותיקים יותר. פעולת ההגירה גורמת לכך שהמהגר הוא בעל נחיתות כלכלית בכמה מובנים לעומת התושב הותיק (למרות שייתכן שהוא שיפר את מצבו האישי, רמת אי השוויון היא פנים מדינתית).

מבחינת נכסים, על המהגר למכור את הנכסים שלו במדינת המוצא, ואם מדובר בהגירה המונית, המכירה מתבצעת בתקופה של עודף היצע לנכסים. אם מדובר במדינה עניה יותר, ערכם של הנכסים במדינת המוצא הוא נמוך יותר מאשר במדינת היעד (כך שעולים שעלו ממדינות עניות יותר הגיעו כשהם "חסרי רכוש" למרות רכושם במדינות המוצא). על המהגר ללמוד שפה חדשה, תרבות מקומית ואת המבנה של מוסדות השלטון וכל אלה פוגעים ביכולות הכלכליות שלו, בעיקר בהקשר של מציאת עבודה וקידום בעבודה. גם קשרים אישיים ומוניטין אובדים לאחר ההגירה. חלק מהכישורים והידע שהיו מועלים בחברה אחת אינם רלוונטים בחברה אחרת, שיש בה רמה טכנולוגית שונה או ענפי תעשייה שונים (לדוגמה עולים מרוסיה שעסקו בתחום המטלורגיה ועלו לישראל שבה ענף זה קטן מאוד).

במדינה שבה יש הגירה תמידית, המשאבים הטבעיים הנחשקים (אדמות טובות לחקלאות, איזורי נדל"ן טובים ומרכזיים, אוצרות טבע) נתפסים על ידי העולים הראשונים, כאשר מחירם נמוך, ככל שמהגרים למדינה עוד אנשים, מחירם של משאבי טבע אלה עולה, וניתן למכור חלק מהנכסים ברווח גדול. מספר גדול של משפחות מבוססות בארץ קנו בעבר אדמות וחיכו עד שמחירן עלה.

פערים בין עדות ותרבויות

קיימים פערים תרבותיים וכלכליים בין יהודים וערבים. קיימים פערים (קטנים יותר אך משמעותיים) בין יהודים שמוצאם מאפריקה, אסיה והמזרח התיכון, לבין יהודים שמוצעים מאירופה ואמריקה. פערים דומים קיימים גם בין חילונים וחרדים.

הפערים באים לידי ביטוי גם בנתונים בעלי השלכה כלכלית: השכלה, רכוש, הכנסה כלכלית, רקע וקשרים. הקיטוב גדול עד כי יש חפיפה משמעותית למדי בין הפער העדתי והפערים הכלכליים בכלל. השילומים מגרמניה, שהחלו ב-1953 החריפו את ההבדלים שממילא היו קיימים.

דפוסי החברה והכלכלה הישראלים מושתתים על דפוסים מערביים חילוניים, דבר שנתן יתרון לאנשים שגדלו בתרבות המערבית ודפוסי החשיבה שלה. מחקרים מעודכנים הראו שהפערים בין עדות של יהודים לא הצטמצמו גם 2-3 דורות לאחר העלייה.

תחום אחד שבו הסקטוריאליות משפיעה היא הפליה כנגד אנשים מסקטורים חלשים בתחום הקבלה לעבודה, ובתחום השכר בעבודה. לדוגמה ערבים אינם מיוצגים כמעט בקהילה העסקית בישראל. ערבים ומזרחיים מעטים נמצאים באקדמיה.

אחת השפעות של שבטיות היא מפלגות סקטוראיליות - מפלגות ערביות, חרדיות, מפלגות שפונות למזרחיים. המפלגות האלה מנסות לפתור בעיות של סקטור מסויים, ולא לייצג אינטרס של כלל הבוחרים. כמו כן, יש טענות כי המפלגות אלה מנסות לשמור שקהל הבוחרים יהיה תלוי במפלגה, ולכן לשפר את המצב רק באופן שמותיר את הבוחרים תלויים במוסדות שבטחונם תלוי ברצונן של הפוליטיקאים.

גישה להשכלה

הדרדרות מערכת החינוך כמו גם הנטייה להפרטה גורמת לעליית החשיבות של השקעה פרטית בחינוך, ואחוז ההשקעה בחינוך הפרטי נמצא בעליה מול אחוז ההשקעה הציבורית בחינוך. דבר זה גורם לפערי הכנסות עתידיים גדולים עוד יותר.

מיסוי עקיף רגרסיבי

המיסוי הישיר בישראל (מיסים על הכנסות)- מס הכנסה, מס ביטוח בריאות וביטוח לאומי הם מיסים פרוגרסיביים - מיסים שעולים ככל שעולה ההכנסה ובכך מפחיתים את אי השוויון. לעומת זאת, מיסים עקיפים (מיסים על הוצאות)- מס ערך מוסף, מיסי עיריות, מכס ומס בלו על הדלק הם מיסים רגרסיביים ואחוז הנטל שלהם על משקי הבית עולה ככל שהכנסת משקי הבית יורדת. במחקר משנת 2003, מצאה הלשכה המרכזית לסטטסטיקה כי נטל המיסים העקיפים (בעיקר מע"מ ומיסי עיריות) היה 43% מהכנסת הנטו של העשירון הנמוך ביותר, 27% ו-26% מהכנסות הנטו של העשירונים מעליו, לעומת נטל של 14% מהכנסת הנטו של העשירון העליון.[6]

השלכות של אי השוויון

השפעות על ביטחון תזונתי

על פי מחקר שערכה וועדה מטעם משרד הרווחה באפריל 2008 בישראל יש ביטחון תזונתי נמוך יחסית למערב, ויש קשר הדוק בין בטחון תזונתי נמוך לבין עוני, וכן למשפחות מרובות ילדים.

השפעות בתחום הבריאות

ערך מורחב - אי שוויון בריאותי בישראל

היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה והשמנה תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר The Spirit Level של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

מחקר שערך ד"ר מתיו לואיס, שפורסם בשנת 2005, בדק פגים בעלי משקל לידה נמוך שנולדו בתל אביב-יפו בשנים 2000-2004, מתוכם, 50 פגים מתו תוך שנה מיום הלידה, ו-261 שרדו. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה מ-9,000 ש"ח הפגים מתו בשעור גבוה פי 3 יחסית למשפחות בעלות הכנסה גבוה יותר. למרות שפגים אלה הם 1% מכלל התינוקות, הם מהווים 50% מממקרי המוות של תינוקות בשנה, כך שדבר זה משפיע על כלל הנתונים של תמותת התינוקות בחברה. [7]. לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה, נכון לשנת 2010, במחוז המרכז שיעור תמותת התינוקות עומד על 2.5 תינוקות ל-1000 לידות חיות; לעומת שיעות תמותה של 5.7 תינוקות במחוז הדרום. שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים הוא 3 תינוקות ל–1,000 לידות חיות, לעומת שיעור של 7 תינוקות בקרב האזרחים הערבים.

לפי וועדת המומחים של ספיבק-יונה חוסר השוויון בבריאות מביא לפערים משמועתיים תוחלת החיים בין תושבי המרכז ותושבי הפריפריה ועל רקע הבדלים ביכולת הכלכלית. לדוגמה תוחלת החיים ברעננה היא 83 שנים, לעומת זאת תוחחת החיים בנצרת היא 75.7 שנים.

על פי סקר שנערך עבור ההסתדרות הרפואית ושפורסם במאי 2008, שליש מהאנשים בישראל נאלצים לוותר על תרופות בגלל מחסור בכסף. הסקר מצביע על גידול באי השיווין הבריאותי בין אוכלוסיה עשירה וענייה, בין מגזרים אתניים ובין תושבי המרכז לפריפריה. באוזרי הפריפריה בישראל שיעור התחלואה והתמותה נמצא בעלייה.

ראשי ההסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בארץ, התריעו שאין מדיניות ממשלתית ופעילות שלטונית משמעותית לצמצום הפערים, בניגוד לפעולות ממשלתיות במדינות מערביות כולל אירופה וארצות הברית. [8]

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפרייה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[9]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באיזור המרכז שבו יש אוכלוסיה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[10]

צוות הבריאות בוועדת ספיבק יונה פרסם נייר עמדה בשנת 2011 אודות אי שוויון בבריאות[11]

המטה הציבורי לשוויון בבריאות היא קואליציה של ארגונים ופעילים הפועלים לצמצום של פערי הבריאות בישראל בין אוכלוסיות שונות כמו עניים ועשירים, פריפריה ומרכז, יהודים וערבים ועוד.

השפעות בתחום ההשכלה והחינוך

אי שיווין הגדל, כמו גם משבר במערכת החינוך ומגמות הפרטה של מערכת החינוך גורמים לכך שאחוז גדל והולך מההוצאה הלאומית לחינוך יוצא ישירות מכיסם של ההורים (הוצאה פרטית), יחסית לאחוז התקציב הציבורי. תוצאת תהליך זה היא שעם הזמן גדלים הפערים בהשכלה בין משפחות עשירות יותר למשפחות עניות יותר.

פרוש הדבר חיזוק של מלכודת עוני בתחום ההשכלה - שבה ילדים למשפחות עניות יותר זוכים להשכלה פחות טובה וקטנים הסיכויים שלהם לזכות במקצוע מכניס.

השפעות על הדמוקרטיה

באופן כללי, גידול בפערים וירידת מעמד הביניים, נחשבים כדבר שמוריד את איתנות הדמוקרטיה ומעודדים שחיתות. המעמד העשיר קשור בדרך כלל לשלטון (קשרי הון שלטון ומשתמש בשלטון כדי להנות מטובות הנאה שונות. לעומתו המעמדות העניים עסוקים מדי במלחמת השרדות ואין להם פנאי לעסוק בשאלות פוליטיות או לעקוב כיצד מייצגים אותם חברי הכנסת שאמורים לייצג אותם.

כמו כן, פערים כלכליים מגדילים את הנטייה לחפש פתרונות פופליסטיים ולהעלאה של "מנהיג חזק" שיפתור את כל הבעיות וידאג להמונים כנגד ה"אליטה". מסיבות אלה גידול מתמיד באי השוויון נחשב למזיק לדמוקרטיה.

ייקור הדיור

ערך מורחב - הסיבות לעליית מחירי הדירות בישראל

בחברה שבה יש אי שוויון גדול, ייתכן מנגון של "אינפלציה פנימית" כלומר ירידה בכוח הקניה של כספם של רוב האנשים על ידי מנגנון שונה מאשר אינפלציה של הדפסת כסף אלא על ידי הגדלת אי השוויון.

בהקשר של דיור המנגנון הזה יכול לפעול כך - קבוצה של מיעוט קטן מרוויחה סכומים גדולים של כסף, כך שיש גידול בפערים הכלכליים הנומיליים קבוצה אחרת של רוב האזרחים נשארת עם אותה הכנסה כמו קודם. הסיבות לכך שקבוצת המיעוט העשירה מרוויחה הרבה כסף היא מנגנונים שונים - כניסה של כסף זר (בגלל ריבית גבוהה), כניסה של משקיעים מחו"ל (לדוגמה יהודי צרפת), ספקולנטים זרים, הטייקונים שהרווחיו כסף על ידי ניצול מונופולים בישראל ועל ידי השקעות וספקולציות בחו"ל, בעלויות צולבות בחברות ציבוריות בישראל, מנהלים בכירים בחברות של טייקונים ועוד. הגידול בכמות הכסף של אוכלוסיה זו פרושה שיש להם כסף רב להשקעות ולקניה - ולכן קבוצה זו מעלה את הביקוש בשוק הנדל"ן - הן את הביקוש לדירות יוקרה והן את הביקוש לדיור כללי ולקרקע (כהשקעה)- דבר שמעלה את מחיר הדיור.

במקביל, השכר הראלי של רוב האולכוסיה לא גדל בקצב של מחירי הדיור - כך שההכנסה הראלית של הישראלי הממוצע ובעיקר של הישראלי השכיח יורדת ביחס למחירי הדירות. למעשה רוב האזרחים נפגעים מעליית מחירי הדיור הן בגלל עליית דמי השכירות והן בגלל שעליית הרנטה מייקרת את המוצרים והשירותים שהם קונים בעיר. דבר זה מגדיל עוד יותר את הפערים.

בנוסף למגנון זה, קיימת לולאת משוב של מחירי דיור עולים שגורמים לגידול נוסף בפערים הכלכליים. סיבה חשובה לגידול בפערים הכלכליים היא עליית מחירי הדיור. מעלייה כזו נהנים מי שיש בבעלותם דירות או שהם קונים דירות נוספות. בדרך כלל בעלי הדירות נמנים על המעמדות העשירים יותר בחברה. יש מספר משפחות ואנשים שיש להם עשרות ומאות דירות בבעלותם, והם מרווחים עליה רנטה. במקביל, המעמדות העניים יותר צריכים לשכור דירות, כי אין להם גישה למשכנתא משתלמת, או כי אין להם הכנסה יציבה להחזקת משכנתא כזו. במקביל הדירות שבבעלותם אם בכלל הם בפריפריה ולכן השפעתם על שוק הדירות בשווקים החמים והמשתלמים יותר זניחה.

עבור שוכרי הדירות עליית מחירי הדירות פרושה הגדלת ההוצאות והרעת מצבם. במקביל עליית מחירי הדירות דוחקת ישראלים עניים יותר הרחק מהעיר וכך פוגעת באפשרויות הפרנסה שלהם. זה המנגנון שבו עליית מחירי הדירות מגדילה את הפערים הכלכליים בישראל. כפי שמוסבר בסעיף אחר, הגידול בפערים דוחף למעלה את מחירי הדירות במונחים ראליים עבור רוב האוכלוסיה.

הגידול בפערים הכלכליים יכול בתורו לגרור עלייה במחירי הדירות (עד גבול מסויים). הגדלת כמות העניים היחסיים פרושה הקטנת אחוז האנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה. דבר זה פרושו שאחוז השוכרים בשוק גדל, ןלכן גידול בשוק להשכרת דירות. דבר זה גורר הגדלת הרנטה על החזקת דירה ולהגדלת הביקוש מצד מי שיכול לקנות דירה.

השפעות סביבתיות

ערכים מורחבים - השפעות סביבתיות של אי שוויון, גידול אוכלוסיית ישראל

השפעות סביבתיות של אי שוויון בישראל מתחלקות למספר היבטים.

היבט אחד קשור לצריכה מוגברת של מוצרים על ידי העשירים, ולכן יצירה של יותר זיהום וכילוי משאבים מוגבר. לפי דו"ח של פרוייקט ""קיימות לישראל 2030", שיצא מטעם מכון ירושלים וארגון האו"ם, צריכת המשאבים והזיהום של העשירונים העליונים גבוה בהרבה יחסית לעשירונים התחתונים.[12] המדידות נערכו על פי אשכול חברתי-כלכלי בערים ישראליות שונות. ירושלים, אשדוד, אשקלון ובאר שבע הן ערים עניות באשכולות 4-5, ותל אביב, גבעתיים, רמת גן, הרצליה ורעננה הן ערים בעלות אוכלוסיות עשירות בשכולות 8-9.

• צריכת החשמל לתושב בערים העשירות היתה כ-6000 קווט"ש לעומת כ-4000 בערים קווט"ש העניות.
• רמת הנסועה לתושב בערים עשירות היתה כ-2 ק"מ לנפש לעומת 1.5 בערים העניות
• צריכת המים העירונית באשכול העשירי היתה כ-300 קוב (מטר מעוקב) לנפש, לעומת כ-100 קוב באשכול חמישי ו-50 קוב באשכול הראשון העני ביותר.
• משקל פסולת לנפש באשכול העשירי היה כ-3.5 ק"ג ליום, לעומת 1.5 ק"ג ליום באשכול ה-5 ו0.7 באשכול הראשון.

היבט אחר קשורים לכך שאוכלוסיה עניה יותר מוכנה לקבל מפעלים מזהמים, כילוי משאבים ואיום כולל באופן סובלני יותר מאשר אוכלוסיה עמידה יותר. רוב התעשיות המזהמות של ישראל נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, ואם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים - רמת חובב בנגב וזיהום האוויר במפרץ חיפה וכן מפעלי חוד פלדה ותעשיות אלקטרוכימיות מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסיה הענייה, שמצדה יש לה פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה.

היבט אחר קשור לגידול האוכלוסין המהיר שקיים במדינת ישראל. רוב הגידול מתקיים בקרב 2 אוכלוסיות עניות - האוכלוסיה המוסלמית בדגש על האוכלוסיה הבדוואית והאוכלוסיה החרדית. העוני של אוכלוסיית אלה תורם לריבוי הגבוה על ידי שמירה על מעמד נמוך של נשים בחברה, פחות השכלה לנשים ופחות תעסוקה בקרב נשים יחסית לאוכלוסיות עשירות יותר. היבטים אחרים הם גיל נישואין נמוך, תפיסה מסורתית שתפקידה של האשה בחברה הוא אך ורק הבאת ילדים לעולם וטיפול בילדים. המפלגות החרדיות שומרות על מדיניות סעד שבה ציבור גדול מצביע להן כדי לקבל שירותי חינוך וסעד, ומצד שני הם דואגות להשארה של קצבאות ילדים כ"פתרון" לעוני. הכמות הגבוה של הילדים מבטיחה גידול במספר המצביעים למפלגות הסקטוריאליות, כמו גם המשך מצב העוני.

כפי שנכתב, במדדים רבים העשירים משפיעים בצורה חזקה יותר מהעניים, בחלק מהמדדים ההבדל הוא חלש מאשר באחרים - לדוגמה בתחבורה או בצריכת אנרגיה, הפערים הם "רק" פי 1.5. השפעה על ייצור ראשוני ההשפעות דומות ואנשים עניים צורכים משאבים חקלאיים לשם מזון. אם מניחים רמת צריכה קבועה וטכנולוגיה קבוה, משפחה שבה יש 10 ילדים, תגדיל את ההשפעה הסביבתית שלה פי 5 בדור הבא וזאת לעומת משפחה שבה יש 2 ילדים שרמת ההשפעה שלה תשאר זהה בדור הבא.

היבט נוסף הקשור באי שוויון הוא הקשר בינו לבין שחיתות, ולובי פוליטי. כאשר מעמד הביניים נשחק והפערים גדלים, היכולת של הציבור להיות מעורב בהחלטות של הממשל יורדת. דבר זה פותח פתח רחב יותר עבוד תעשיות מזהמות או בזבזניות במשאבים להמשיך בדברים אלה בלי התערבות הממשלה או אפילו לקבל ממנה סיוע. וכן במתן דגש על רווחים לטווח קצר המופנים לקבוצות מיעוט על חשבון רווחת הכלל ועל חשבון הדורות הבאים ורווחה ארוכת טווח.

ראו גם

• אי שוויון כלכלי
• אי שוויון בינלאומי
• מרכז אדווה
• המכללה הכלכלית חברתית
• סיבות לעליה במחירי המחיה בישראל
• הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל

קישורים חיצוניים

פרסומים ומחקרים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

• הוצאות והכנסות של תושבי ישראל
• הכנסה חודשית למשק בית לפי מספר נפשות במשק הבית 2008
• סקר הכנסות 2009 הודעה לעיתונות, 9.2010
• עוני ורווחת האוכלוסייה בישראל ובאיחוד האירופי 10.2010
• מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים של מצוקה, עוני והדרה חברתית –ישראל בהשוואה למדינות האיחוד האירופי 9.2008
• מדידת עוני מוחלט בישראל יפה אלפנדרי, אוגוסט, 2005
• נטל המסים הישירים והעקיפים על משקי הבית בישראל והשפעתם על אי השוויון נילי ביבי-קרשאי, 2003

אחרים

• הוצאה לתצרוכת לפי עשירוני הכנסה נטו למשק בית משרד התעשייה המסחר , 2003

אחרים

• מצגת על אי שוויון בישראל המכללה הכלכלית חברתית
• 5 מיתוסים על עוני בבלוג לחץ חברתי
• אי-שוויון ומדיניות ציבורית מספר מאמרים באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• עובדים עניים על דו"ח בנק ישראל בנושא, 12/04/2010 שלומית יהב , דה מארקר.
• מעמד הביניים קורס: 89 מיליארד ש' במסים עקיפים השנה אלי ציפורי‏, גלובס, 1/12/2010
• חוקרי הטכניון: העשירון התחתון זקוק ל-22 שנות עבודה כדי לרכוש דירה בת"א שהם לוי, כלכליסט, 17.03.11
• מי שולט בישראל מאמר של דר' חוה עציוני הלוי הסוקר את התפתחות האליטות בישראל בפרפקטיבה היסטורית מקום המדינה ועד היום ואת קשרי האליטות.
• דו"ח האו"ם: העומס על הסביבה בישראל נוצר על ידי העשירים אורן מג'ר, דה-מארקר, 03.11.2011
• OECD: האי שוויון גדל ברוב המדינות העשירות - במיוחד בישראל ובארה"ב דפנה מאור, דה מארקר, 05.12.2011

ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משק האנרגיה בישראל - משק המים בישראל - כלכלת ישראל- חוק ההסדרים - משפחות ההון בישראל - אי שוויון בישראל- זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - נתונים על מערכת החינוך בישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים