שיחת משתמש:אלכסנדר סעודה

ברוכים הבאים לאתר אקו-ויקי! אנו מקווים שתרומותיכם יהיו רבות וטובות. כנראה כדאי שתקראו עכשיו את דפי העזרה. ושוב, ברוכים הבאים, תיהנו! האזרח דרור (שיחה) 12:11, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

אופניים חשמליים

הי אלכסנדר, אני מוחק קטע לא מדוייק שהוספת ואתן את הנימוקים במהשך. האזרח דרור (שיחה) 12:23, 13 בנובמבר 2014 (IST)

כתבת:

הבעיה היא שבמבחן המציאות הישראלית ולא בתאוריה, כניסת האופניים והקורקינטים החשמליים הביאה לירידה דראסטית בפעילות הגופנית: לא נירשמה כל ירידה ולו המיזערית ביותר, בכמות המכוניות בישראל בשנים האחרונות, להפך[1], בעוד שכמות האופניים והקורקינטים החשמליים עלתה להחריד-לרב הילדים יש היום את הכלים האלה, מכיתה א', ללא שום פתח לפעילות גופנית.[2].

כמות המכוניות גדלה בכל מקרה בגלל ירידה בכמות השימוש בתחבורה ציבורית וגידול באוכלוסיה, אי אפשר להסיק הרבה מהגדלת השימוש במכוניות בכל הארץ על מגמות בתל אביב (אתה יכול לראות את המחקר של עיריית תל אביב בערך תחבורת אופניים בתל אביב ולראות את ההבדל משאר איזורי הארץ).

אני מכיר הרבה ילדים שרוכבים על אופניים חשמליים, בחיים לא ראיתי תלמיד כיתה א', זה שאמא אחת טוענת שיש לכל ילדי כיתה א' את זה - לא אומר שזו עובדה. זה כנראה יותר אומר שהיא רוצה להרגיע את המצפון שלה אחרי שהילד שלה נפגע.האזרח דרור (שיחה) 12:26, 13 בנובמבר 2014 (IST)

כתבת: יש להודות שאם מדברים על מבחן המציאות בישראל כרגע, ולא על השארות, האופניים, והקורקינטים החשמליים פשוט לוקחים את הפרצה האחרונה שעוד נישארה לפעילות הגופנית בישראל, כאשר פעילות מלאכותית בחדרי הקושר לפי המימצעים האחרונים לא יכולים להחליף אותה.

הכלים האלה גם הפרו את הסטטוס קוו שהיה עד עכשיו בין הרכבים והולכי הרגל, לפיו בהעדר שבילי אופנים הרכבים על הכלים הלא ממונעים רכבו לרוב על המידרכה, במיוחד אם מדובר בילדים. אפילו במיקרה של פגיעה העיניין הסתכם מקסימום בחבורה. עכשיו המאזן הופר והדבר גורם לסיכסוכים, הפגנות, והתמרמרות.

לא ברור מה רצית להגיד. יש עוד אנשים רבים שרוכבים על אופניים רגילים ולא ברור למה אתה מסיק שכולם עברו לחשמליים. יש פגיעה בהולכי רגל, אבל גם קודם הסטטוס קוו לא היה טוב. בכל מקרה כתב אישום נגד אופניים חשמליים הוא לא בערך הזה. זה לא המוקד של הערך.

המעבר שמתחולל, מאופניים לאופניים חשמליות פועל בצורה הפוכה ממה שציפו לו: אם עד עכשיו היה תמריץ לפתח תכנון עירוני אם מרחקים קצרים בין בית למקום עבודה ובין בית לסופרמרקט הרי עכשיו צורך זה בוטל ובמרחקים ארוכים אין סיכוי למעבר מאופניים חשמליים לרגילים. כמו כן העוברים מאופניים רגילים לאופניים חשמליים עוברים תהליך של הפחתת קושר גופני: כאשר יש עלייה או קטע קשה, הרוכב מפעיל את המנוע, דבר הגורם לצמצום ביכולות הפיזיות. בעקבות זאת בפעם הבאה אפילו העלייה שקודם ניראתה קלה, תראה קשה יותר וחוזר חלילה.

זה נכון אבל בפועל קשה לדעת כמה עברו מכלי אחד לשני. חלק עצום מאלו שקונים חשמלי לא רכבו בעבר על רגילים למטרות יוממות (וזה ניכר ברכיבה שלהם - לדגומה רכיבה על מדרכות, רכיבה ללא אור, הורדת 2 הרגליים משני צדי האופניים ועוד). ההשפעה על תכנון עירוני לא נכונה עדיין יש תמריץ להקטין מרחקים, הבעיה היא שתמריץ גדול פי 1000 בערך קיים להמשך תכנון עבור רכב פרטי וזה מה שממשיכים לעשות. האזרח דרור (שיחה) 12:34, 13 בנובמבר 2014 (IST)

גם אם אדם עובר ממכונית לאופניים חשמליים, מועט הסיכוי שיעבור מהם לאופניים רגילים, בגלל אותה סיבה: רב האנשים ולו באופן אינסטינקטיבי, בכל קטע קשה, יפעילו את המנוע, דבר שימנע מהם להגדיל את הקושר הגופני שלהם ולעבור אחר כך לאופניים רגילים.

ספקולציה. הבעיה של כושר גופני היא רק אחד המכשולים במעבר לאופניים. הדבר המרכזי שרוב האנשים מציינים כמחסום לרכיבה הוא חשש מתאונות. האזרח דרור (שיחה) 12:34, 13 בנובמבר 2014 (IST)

מכיון שכאמור בעקבות הכנסת האופניים החשמליים לא ניצפתה לחלוטין, כל הפחתה בכמות המכוניות, וגם מעבר מאופניים חשמליים לאופניים רגילים בכמות שתיהיה לה משמעות כל שהיא, ומאידך נצפתה עלייה משמעותית ביותר במעבר מאופניים, קורקינטים רגילים לחשמליים, ניתן לומר כי כניסת הכלים החשמליים האלה היוותה את המכה החזקה ביותר לאורח החיים הפעיל בישראל מאז כניסת הרכב הפרטי. מכאן שבמציאות הישראלית של ימינו, כדי להציל את אורח החיים הפעיל ואת הבריאות יש לעודד שימוש באופניים וקורקינטים רגילים ולא חשמליים.

אתה חוזר על מסקנה מוטעת שכתבת קודם. לא ברור כמה אופניים חשמליים הם על חשבון רגילים. האזרח דרור (שיחה) 12:34, 13 בנובמבר 2014 (IST)

התחממות והערות

הי אלכסנדר. תודה על התרומה לערך על התחממות בישראל. בקשות..

1. להוסיף קישורים למקורות על ידי שימוש בתבנית הערה {{הערה|שם הכותב, [קישור כותרת], שם העיתון או אתר, ותאריך}} זה חשוב מכמה סיבות - א. לפעמים אתרים נמחקים או שאתרים משנים כתובות של מסמכים, עם יודעים איך המאמר נקרא אפשר לחפש אותו מחדש ברשת או בארכיון הרשת, רק קישור זה מבוי סתום. ב. יותר קריא. ג. לפעמים ממקור אחד אפשר לתת אסמכתאות לכמה קישורים. (ראה לדוגמה הכחשת נזקי העישון). את הערות מציגים בסוף על ידי תבנית "הערות שוליים"
2. בהרבה מקרים יש קישורים פנימיים שכדאי לנצל - כדי לקשר אליהם וכדי לתת קישור למאמר הנוכחי. לדוגמה משק המים בישראל, התחממות עולמית במזרח התיכון, הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים, תסתכל "קטגוריה:התחממות עולמית" לדוגמה. אחרי השלמת הערך כדאי לשלב קטעים ממנו בתוך ערכים אחרים - לדגומה חקלאות בישראל.
3. חסרות לנו תמונות בנושא. תמונות מקלות על הבנה של דברים וקוטעות רצפי טקטס - מקלות על הקריאה.
4. אני מניח שיהיה לך מעניין לכתוב על הכחשת אקלים - ראה לדוגמה מכון הארטלנד ובכלל ערכים קשורים. יש ערך גדול ומפורט על הכחשת נזקי העישון וערכים קשורים אליו כדי להמחיש את הנושא.

שוב תודה, האזרח דרור (שיחה) 11:03, 24 בנובמבר 2016 (IST)

תודה לך האזרח דרור. קראתי את הבקשות שלך, אשתדל למלא אותם ככל שאוכל. עוד לפני שקראתי אותם כבר עשיתי כמה תיקונים בכיוון שאתה מדבר בערך הזה. אני מבקש רק לעזור לי עם הערכים על שינויי אקלים כי זה מה שיקבע את גורלינו פה וכותבים על זה כל כך מעט. ראיתי שחוץ ממני עוד אנשים כתבו כבר בזמן האחרון אשמח מאוד עם תמשיכו להוסיף מידע בנושאים שונים הקשורים לזה כי קשה לכתוב על נושא כזה ענק לבד.. אלכסנדר.

האזרח דרור האם אתה יכול בבקשה להסביר לי כיצד משתמשים בתבנית ההערה? האם זה כפתור יוחד או שצריך לבנות את הטקסט לפי התבנית? או שצריך כאשר עורכים לשים את הסוגריים והקווים ואז זה נוצר בעצמו? אלכסנדר.

הי אלכסנדר בדפי שיחה מקובל לשים : בכל תשובה כדי להזיח אותה. אם תלחץ על כפתור חתימה תקבל 4 טילדות ~~~~ וכך תשתל חתימה אוטומטית.

תבנית הערה זה כמו שכתבית {{הערה|שם הכותב, [קישור כותרת], שם העיתון או אתר, ותאריך}} אין לזה לדעתי כפתור מיוחד.. מצד שני אחר כמה פעמים זה די פשוט. אם אתה שם את זה - זה מייצר את ההערה בעצמו. תסתכל על הערות בערכים גדולים שהפניתי - לפעמים ההערה חוזרת ואז אפשר להשתמש בפרמטר שם.

תסתכל על גבולות פלנטריים ועל התמוטטות - תראה שיש עוד איומים אקולוגיים ומלבדם גם בעיות חברתיות שיושבות "מעליהן" - כמו עוני או מלחמת אזרחים . יש לנו איזה 20 ערכים חשובים על התחממות עולמית. בכיסוי לא רע של הנושא. אם כבר חסרים היבטים חברתיים שלו כמו הכחשת אקלים. חסרים לנו גם השלכות וגם תמונות עדכניות ועדכון הערך הראשי. האזרח דרור (שיחה) 11:07, 28 בנובמבר 2016 (IST)

האזרח דרור, נדמה לי שזה התחיל לעבוד: הצלחתי לעשות הערת שוליים והפניות לערכים מורחבים! שיניתי את דרגת הכותרת "פעילות אזרחית" כך שזה יהיה חלק של הפעילות של ישראל בנושא. אני חושב שזה אולי החלק הכי משמעותי.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 11:26, 30 בנובמבר 2016 (IST)

עיקר וטפל

הי אלכסנדר, כמעט כל דבר משפיע על כל דבר אחר, ולכן חשוב להבחין בין עיקר לטפל. לדוגמה גם אם ניפטר מכל שקיות הניילון בישראל לא סביר שזה ישנה ביותר ב 1% מפליטת הגזי החממה של ישראל. (צריך לבדוק מה הם הגורמים לטביעת הרגל הפחמנית בישראל אבל אני מניח שהיבטים כמו משק החשמל, תחבורה ותעשייה תורמים הרבה יותר) ראה גם את הספר אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם. אני מנחש גם שהתרומה של בתי הזיקוק בישראל להתחממות עולמית היא הרבה פחות מ-1% (אם כי כדאי לנסות למפות את מקורות הפליטה של גזי חממה בישראל בערך של שינוי אקלים בישראל). לכן התחממות עולמית כנראה משפיעה על זיהום האוויר בחיפה (בכמה? קשה לדעת - נניח 10% לכל היותר). אבל קישור לבתי הזיקוק לזה הוא לא מתאים. השפעת בתי הזיקוק על זיהום האוויר דרך התרומה שלהם להתחממות עולמית היא בטלה בשישים (פחות מאלפית על פי הערכה) - יש גורמים אחרים לגמרי שלא מוזכרים בערך של חיפה או מוזכרים בה מעט מידי כמו זיהום מתחבורה, אבק מדברי, זיהום מאיזורי התעשייה של מזרח אירופה או אבק ממחצבות בישראל, אבק מעבודות בנייה ותעשייה ושחיקה של צמיגים מתחבורה.. סה"כ אתה עושה עבודה טובה - צריך לא להסחף ולנסות לבצע הערכה כמותית של הגורמים העיקריים האזרח דרור (שיחה) 09:20, 15 בדצמבר 2016 (IST)

ממליץ מאד על הסרטון של דיוויד מקיי שכתב ספר שלם בשאלה - מה הגורמים העיקריים שדרכם אנחנו יכולים להשפיע על התחחמות עולמי, האם לדוגמה טלפונים סלולריים ישיפעו וכמה ביחס להיבטים אחרים בחיים שלנו.. [3]

תשובה ובקשה לעזרה לאזרח דרור

קודם כל, תודה לך על העזרה שלך בעריכת הדף. אני רואה שאחרי העריכה שלך זה ניראה יותר מסודר והוספת הרבה. תאמין לי שאני יודע על מה אני מדבר בנושאים האלה. (אני יודע שקשה להאמין אבל רק לפני כמה ימים אייל מורג המרצה לשינויי אקלים מנהל הבלוג "אפקט הפרפר השחור" כתב שאני יודע על שינויי אקלים אפילו יותר מרוב פעילי מגמה ירוקה-בשבילי זה היה הישג, אתה יכול לשאול אותו). אבל מה שכן אני מודה שאני לא יודע איך לשים את הפרגרף על הקשר לשינויי אקלים בדף של מפרץ חיפה. אני יודע שהוא חייב להיות שם ובגוף הטקסט כדי שאנשים יראו ואם קישור לעמוד על שינויי אקלים בישראל כערך מורחב אבל קשה לי לומר בדיוק איך לקרוא לו והיכן לשים אותו. בזה באמת אתה יכול לעזור לי מאוד.

לגבי העובדות(לכל מה שכתוב פה אני יכול להביא הוכחות רק תבקש):

יש פעילויות שנראות כמשמעותיות מאוד להפחתת פליטות אבל במציאות השפעתם אפסית או מזיקה. דוגמה: לפני כמה זמן הודיע המשרד להגנת הסביבה שהוא מתכוון לסגור חלק מהיחידות של תחנת הכח בחדרה ולהעבירם לגז. אבל בגלל שבגז יש מתאן שהורס את האקלים פי 86-105 יותר מפחמן דו חמצני זה יכול אפילו להחמיר את המצב(זיהום אוויר זה עניין אחר למרות שבגז יש קונדנסאט גז). לכן לא הכנסתי את זה.

לדעתי, הפחתת השימוש בשקיות הפלסטיק בקרוב למיליארד וחצי בשנה מה שאמור להיות לפי החוק תועיל להגנה על האקלים יותר ממעבר התחנה בחדרה לגז ואני מביא הוכחות: אתה יכול למצוא את הקישורים למקורות בקטע על שקיות הפלסטיק בדף שינוי האקלים. שקיות הפלסטיק כנראה אחראיות על הרבה יותר מאחוז אחד מהטביעה הפחמנית של ישראל. אני חושב שזה יותר קרוב ל 3-4 אחוז. הבעיה היא לא רק בייצור שלהם.

1. הם מיוצרות בכמויות עצומות ומשונעות בכמויות עצומות לחנויות לסופרים ומשם למרכזי המחזור או לאתרי ההטמנה. אין עד כמה שאני יודע אף מוצר אחד בישראל שמיוצר בכמויות כה גדולות אפילו לא סיגריות, או בקבוקי פלסטיק. בערך 5 מיליארד בשנה.

2.הם תופסות נפח גדול במכוניות כאשר עושים קניות, בשקי האשפה. לכן צריך לנסוע יותר פעמים גם כאשר עושים קניות וגם למשאיות האשפה.

3.הם פוגעות בפיטופנקטון אשר מייצר חצי מהחמצן וקולט חצי מהפחמן הדו חמצני בעולם.

4. הם משבשות את האקלים המקומי ועוזרות להמסת הקרחונים בהימליה-כי פלסטיק מושך חום.

4. המתאן נפלט כתוצאה של התרקבות של פסולת אורגנית בתנאים אנאירוביים. הפלסטיק לא נותן לאוויר לעבור. זאת אומרת שאם היו זורקים את הפסולת ללא השקיות זה היה יותר דומה לריקבון טבעי. הפליטות מאתרי ההתמנה מהוות יותר מעשירית מפליטות גזי החממה בעולם.

בתי הזיקוק מהווים את אחד ממקורות העיקריים של גזי החממה בישראל לא בגלל הפליטת הישירות אלה בגלל שהם מייצרים את רוב הדלק שישראל צורכת. הרחבתם פי 3-משמעותה שישראל תייצר דלקים פי 3 ממה שהיא צורכת! ואם זה יותר מפי 3? הנמל אמור להיות גדול פי 6. ואומרים שכמויות הנפט שיכולים להוציא בגולן בשנה שוות לצריכתה של ישראל בשנה. ואומרים שהגישו בקשה לקידוחים בעמק המעיינות המחובר עכשיו ברכבת העמק לחיפה... כל זה אמור להיות מזוקק בבז"ן. הייתי אומר שפה ייבדק האם ישראל רצינית בהפחתת פליטות-או לא.

לשינויי האקלים יש השפעות רבות על זיהום האוויר לא הספקתי לכתוב אפילו חצי. מדובר בזה שחומרים מתפשטים יותר במזג אוויר חם, שחום ולחות גבוהים משמשים כמכפלה למחלות אשר נגרמות מזיהום אוויר כמו אסטמה מחלות לב ראה, לחץ דם. כלומר באזורים הסובלים מזיהום אוויר גבוה הפגיעה תהיה כדולה יותר, בזה שבאירועי חום או קור קיצוני משתמשים בהרבה יותר חשמל כדי להתחמם ולהתקרר ואז זיהום האוויר עולה, ביצרת ערפיח ביתר קלות בסופות אובך..

בקיצור אתה רואה שהאנשים בכלל והחיפאים בפרט חייבים להיות מודעים לפאן הזה. אבל מה שכן אני מודה שהפסקה הזאת נראת קצת מוזר בעמוד הזה. אולי צריך לעשות כותרת נפרדת ולקרוא בשם אחר? האם אתה יכול לעזור לי בזה? אני אשמח לרעיונות ממך.

החוק עליו כתבתי לגבי קרינה מדבר לא רק על טלפונים סלולריים אלה גם על טאבלטים ומחשבים. לכן צריך לחשב את הטביעה הפחמנית של כל סוגי המחשוב בבתי הספר גם המכשירים עצמם גם חוות השרתים המפעילים את התכניות. זכור שמדובר באולי כמיליון תלמידים וביותר ממתאיים ימי לימוד.

עוד דבר ספציפית לגבי זיהום האוויר בחיפה: הסיבה ששינויי האקלים גורמים להגברה בזיהום בחומר חלקיקי היא שבמקומות מסוימים הם גורמים ליותר ימים עם אוויר "עומד" כלומר ללא תנועת אוויר חזקה. המדענים רק חלוקים על הממוצע העולמי, כי יש מקומות בהם יש יותר תנועת אוויר כלומר יותר סופות. אבל לגבי חיפה אני כמעט בטוח שיש הרבה יותר ימים עם אוויר עומד-כי הגשמים במקום להגיע בסוף ספטמבר מגיעים בסוף נובמבר תחילת דצמבר. כידוע אחת הסיבות לזיהום האוויר הגבוה במפרץ חיפה היא שהמפרץ בנוי בצורת קערה והזיהום נכלא בתוכה. יותר מזה-הימים עם האוויר העומד מגיעים דווקא בעונה החמה כאשר משפיעים כל הגורמים שכתבתי קודם.. עכשיו אתה מבין איזו משמעות יש לזה ספציפית בחיפה. התחלואה בחיפה הרי עלתה בין 2001 ל 2011. כמובן שייתכן שבתי הזיקוק בנו שם משהו בלי אישור אבל יש לי הרגשה שגם לשינויי אקלים יש בזה יד. הרי התחילו להרגיש אותם ברצינות בדיוק בשנים האלה.

לדעתי הצעד הראשון במהלכי האדפטציה לשינויי אקלים במצב זה צריך להיות סילוק התעשייה המזהמת מהמפרץ.

אני מצטער עם מה שכתבתי בהודעה הקודמת נישמע מתנשא ויהיר. אני לא מתכוון כמובן שאני יודע הכל ושאני לא יכול לטעות. אבל לגבי 3 הנקודות שכתבת עליהם אני בטוח כמעט לגמרי שאני לא טועה ואני אביא גם עוד הוכחות, באמת. פשוט קשה לכתוב הכל בבת אחת. אני אשלים את הפסקאות האלה.

לגבי מהלכים במשק האנרגיה הרי אני מרכז פה את מה שבאמת נעשה בישראל בפועל לא את מה שצריך לעשות. אני מתכוון כמובן לכתוב על התקנת נורות חסכוניות על פנסי רחוב' על מקררים ועל עוד כמה דברים. אבל פה צריך לזכור שלדוגמה נורות חסכוניות יותר גורמות להפרעות שינה קשות יותר.

http://www.livescience.com/53874-blue-light-sleep.html

http://www.health.harvard.edu/staying-healthy/blue-light-has-a-dark-side

http://www.medicaldaily.com/blue-light-and-sleep-cycle-how-limit-led-lighting-electronic-devices-melatonin-399398 ואילו מה שכתבתי פה זה הרבה פעמים רווח נקי בכמה מישורים. לכן רציתי לכתוב אותם ראשונים.

הי, אם תשתמש בנקודתיים יהיה יותר קל לקרוא..מי כתב מה. המקום להרחיב את הקשר על הקשר בין זיהום אוויר להתחממות עולמית הוא אולי בערך שינויי אקלים בישראל ואו בערך זיהום אוויר בישראל אם זה גדל אפשר להכין לזה ערך מיוחד.

בקשר לשקיות - לא צריך לבלבל בין שקיות לדוגמה לבין העדר תוכניות קומפוסט בישראל. מחסור בחמצן גורם ליצירת מתאן במזבלות - זה מספיק שהאשפה נקברת. אין דבר שמונע מהרשויות לבצע תוכניות קומפוסט שכונתי כמו שעשו לדוגמה במעוז אביב או בשדה בוקר. למרות השקיות. מציע שתרחיב ערך על מקורות פליטה של גזי חממה בישראל ואו בכלל וככה תמצא מה פחות או יותר התרומה של שקיות ושל מחשוב. האזרח דרור (שיחה) 09:13, 18 בדצמבר 2016 (IST)

שלום האזרח דרור.

1. נדמה לי שהצלחתי לשים תמונות. הסתכל איך זה יצא בעליית פני הים בערך על התחממות עולמית.

2. כתבתי בשיחה בדף הזה שצריך לשנות את השם לשינוי אקלים או שינויי אקלים. בינתיים אף אחד לא ענה. האם אפשר לשנות? עד כמה שאני יודע כל הגופים המקצועיים כל המשרדים להגנת הסביבה בעולם משתמשים במונח הזה. רק בויקיפדיה לא משתמשים בו כי שם לא כולם ממש מעוניינים במונח המדויק. אבל אנחנו לא חייבים לעקוב אחרי הויקיפדיה. מה שקורה הוא שאם לקרוא לזה התחממות זה יכול לבלבל כאשר זה גורם לגלי קור או סופות ואז כל מיני מכחישים משתמדים בזה. טראמפ אמר פעם בחורף: "איזו התחממות אני קופא מקור" ולא רק הוא. לדף שניקרא עכשיו שינויי אקלים אני מציע לקרוא "שינויי אקלים טבעיים" שנויי אקלים לא אנטרופוגניים". גם בגוגל יש פי 2 תוצאות על שינוי אקלים מאשר על התחממות עולמית. מה אתה אומר?

3. בדף שינויי אקלים בישראל בפעילויות של הממשלה כתבתי פסקה שקראתי לה צמצום צריכה. אבל אחר כך זה שונה ונכתב שם שהממשלה לא מעודדת צמצום צריכה כי היא לא מעודדת שיטות כמו פשטות מרצון. מה שקורה הוא שגם מחזור, שימוש חוזר, הפחתה במקור והתייעלות אנרגטית היא צמצום מסוים של צריכה אם כי לא גדול. אבל אם להסביר לממשלה שהיא כבר מפחיתה צריכה וזה עושה רק טוב ייתכן שהיא תסכים יותר בקלות לשמוע להצעות שלנו. כלומר אם להסביר לה: כאשר היא מכניסה מקרר שצורך פחות חשמל חברת החשמל מקבלת פחות רווח, מה שאומר שהמנכ"ל יכול לעשות פחות קניות, מה שאומר שהחנויות יכולות למכור פחות צ'יפס ומכוניות, שכאשר היא עושה קו רכבת נוסף היא מצמצמת ייצור כי צריך פחות מתכות ופלסטיק לרכבת אחת מאשר ל 300 מכוניות מה ששוב גורם לפחות רווחים קניות וכדומה-וזה לא גורם לירידה ברמת החיים אפילו להפך אולי היא יותר תקשיב לנו. כמו ילד ששמים אותו במים והוא רואה שזה לא מזיק ואז לא מפחד יותר... לכן אני חושב שעדיף לקרוא לזה צמצום צריכה. אם נוכיח שכבר עשרות שנים מתבצע צמצום צריכה וזה גורם לעלייה ברמת החיים זה יהיה גדול.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 18:59, 11 בינואר 2017 (IST)

תמונה - הצפה בוונציה

הי אלכסנדר. נאלצתי למחוק את הקובץ שהעלת אתמול על ההצפה בוונציה. זו הייתה תמונה שמוגנת בזכויות יוצרים. תוכל לקרוא עוד על מאיפה ניתן להעלות תמונות חופשיות לאתר בקישורים החיצוניים בדף אקו-ויקי:הוספת תמונות לערכים. עידן ד (שיחה) 09:30, 12 בינואר 2017 (IST)

תמונות והשאר

ניסיתי להעלות תמונה שכתוב מתחתיה פובליק דומיין אבל לא הצלחתי. למרות שפעלתי לפי ההוראות. אתה יכול לראות ברשימת הקבצים שהועלו. האם אתה יודע מה קורא? ואם אפשר תענה בבקשה על 2 השאלות האחרות ששאלתי בפעם שעברה.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 16:26, 12 בינואר 2017 (IST)

אם אתה מסתבך - אתה יכול לשלוח לי לינק לתמונה - ואני אעלה אותה. אלו עוד 2 שאלות שאלת ואיפה? 19:55, 15 בינואר 2017 (IST)

תסתכל בבקשה בנקודות 2 ו 3 בפסקה מעל.--אלכסנדר סעודה (שיחה) 18:41, 17 בינואר 2017 (IST)

כתבה המסבירה למה חשוב לקרוא לתופעה שינוי אקלים ולא התחממות עולמית

בבקשה שים לב פרסמו כתבה למה חשוב ביותר לקרוא לשינוי האקלים בשמו ולא "התחממות עולמית". זה משפיע ישירות על נכונות האנשים לקבל את המציאות ולפעול.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4904962,00.html

הנה קטע:

"טראמפ לא לבד. אנשים רבים בעולם לא מבינים כיצד יכול להיות שמדענים מדברים על "התחממות גלובלית" - השם הרווח לשינוי האקלים עד לפני כמה שנים - בזמן שבחורפים האחרונים נשברות במקומות שונים בעולם שיאי קור ומתרחשים יותר ויותר אירועים של סערות חורף קשות ברחבי הגלובוס.

הבלבול הזה מקל על טראמפ - שאינו מאמין גדול בנושא שינוי האקלים, ואף עשה מאז נבחר לא מעט צעדים שמעוררים דאגה בלבם של התומכים בצעדים להאטת שינוי האקלים - לסכל את מאמציו של קודמו לתפקיד להילחם בתופעה, כמו גם להעמיד בסכנה מאמצים גדולים אחרים של ארגונים בינלאומיים הפועלים להאט את תהליך שינוי האקלים."

לשון, סגנון, מקום

הי אלכס, כמה הערות ברשותך:

• בשר שעומד מחוץ למקרר מרקיב, מרכיב זה משהו אחר.
• הזהר מסופרלטיבים כמו מאד, החוקרים הכי מפורסמים, ועוד - המציאות מספיק חמורה וכדאי להשתמש בתארים כמה שפחות.
• זמנים - "עד כה", "היום" וכו' - להחליף בשנה שבה הדברים נכתבו. כך שיהיו נכונים גם בעוד שנה.
• אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד, ולכן משתמשים במילה "יתכן" אם מישהו מעריך שבעתיד משהו יקרה מציינים את שהוא מעריך.
• ריבוי גורמים - מעט דברים שקרו או יקרו אנחנו בטוחים לגבי הגורם שלהם, לדוגמה בצורת תרמה למלחמת האזרחים בסוריה אבל היו עוד גורמים אחרים כמו טורקיה שהציבה סכרים על נהר הפרט, ראיית יתר, שיא תפוקת הנפט בסוריה, מלחמת האזרחים בעיראק שהביאה לעוד פליטים , מתח בין עדות בסוריה ועוד.
• מקום - אם הערך על התחממות עולמית יהיה באורך של 100 עמודים אנשים לא יקראו אותו. בגלל זה המקום לפרט על פליטים סביבתיים זה בערך ההוא, ובערך של התחממות עולמית להשאיר מכל זה פחות - 2-3 פסקאות ולהרחיב רק אם אין ברירה. באותה מידה אפשר הרי להרחיב על 20 השפעות אחרות של התחממות עולמית כמו השפעה שלה על החקלאות האזרח דרור (שיחה) 14:33, 16 בפברואר 2017 (IST)

תשובה

תודה רבה האזרח דרור על ההערות. הם בהחלט עוזרות ובמקום. אני מודה שבשאלות של "סטייל" מדעי אני לא חזק. אני גם משתדל להתמקד קודם כל בעובדות, שיהיו נכונות. אני אשתדל למלא את כל העצות שלך. לגבי האורך: אתה צודק שזה באמת יוצא ארוך אבל נושא שינויי האקלים לא סתם תופס כרגע כל כך הרבה כותרות כי הוא משפיע כמעט על הכל-קשה להיות קצר בנושא הזה. בויקיפדיה האנגלית יש פורטל שלם על הנושא יש שם ערך התחממות עולמית הרבה יותר ארוך מהערך שלנו. יש שם 260 הערות שוליים. כמובן שיש שם גם ערכים נפרדים: "השפעות שיניו אקלים" "השפעות שינוי אקלים על מערכות חברתיות" וכך הלאה כאשר כל אחד מהם מתפצל לעוד ערכים. אשתדל לעשות גם פה אותו דבר. אני רואה שכבר יש מספר ערכים כאלה באקו ויקי ואם צריך אעשה עוד. אם בערך המרכזי אני אראה חזרות או טקסט שבאמת מיותר אני אמחק.

ברשותך אני אוסיף רק עוד דבר אחד על הפליטים בערך המרכזי: על 13 מיליון הפליטים הצפויים בארה"ב כי זה משהו שאנשים ממש חייבים לראות רובם במיוחד בעלי חברות הפחם כנראה חושבים ששינוי אקלים זה רק באפריקה. את כל השאר אכתוב בערך המורחב. עוד דבר: אולי כדאי לקצר את התקציר בראש הדף לפני תוכן העניינים כדי שהאנשים ישר יקבלו את המידע העיקרי יראו אחר כך אעת תוכן העניינים ויקפצו לפרק שמעניין אותם אם ירצו לקרוא עוד.

חדשות ובקשות

אני מתכוון להרחיב עכשיו ברצינות על שינוי אקלים והכחדת יערות בפרט על יערות הצפון אשר נמצאים בסכנה הכי גדולה מבחינה זאת ואני גם מכיר אותם קצת כי אני בעצמי מרוסיה. אם לא אמצע מקורות באנגלית אנסה למצוא מקורות ברוסית. האם זה בסדר מבחינתך?

אני מתכוון גם להרחיב על טבע עירוני ובנייה בישראל. כתבתי יחד עם אלון אלירן מסמך שנקרא תמ"א ירוקה אחת. חלק מהלינקים להוכחות לקחתי מאקו ויקי.

https://docs.google.com/document/d/1gGTluHw0Mawk_Ol4hL80f4xPo1qlxYPseakskQKErV4/edit

אבל בערך  "חניה" הלינק שאמור להוכיח על תפיסת 25 מטר למכונית לא היה פעיל. האם אתה יכול לתקן?

האם אתה מרשה לי לקצר את החלק שמעל לתוכן העניינים בערך על התחממות? נדמה לי שזה יעזור להגדיל את כמות הקוראים. את המידע אפשר יהיה להעביר לפסקאות אחרות.

קיצור הערך התחממות עולמית

אני אנסה לקצר אותו להעביר את המידע המפורט לערכים מורחבים. למרות זאת אולי הוא לא כל כך ארוך בהשוואה לויקיפדיה: ניסיתי לעשות תצוגה מקדימה להדפסה לערך שלנו-28 עמודים. ניסיתי לערך בויקיפדיה האנגלית-37 עמודים.

עריכת הערך טבע עירוני

העברתי את מה שכתוב על תכנון מוטה רכב פרטי לפסקה סכנות לטבע העירוני והסברתי את ההבדל בין הדרך הנכונה והלא נכונה להעצים טבע עירוני. על הדרך הנכונה כתבתי פרטים בפסקה שמירה על טבע עירוני. אם אתה רואה משהו לא נכון כתוב לי בבקשה...

רעיון

חשבתי איך לעשות שאנשים יקראו את הדף על התחממות למרות שהוא ארוך. חשבתי שיהיה תקציר ועדיף שהם ישר יראו את תוכן העניינים ויוכלו לדלג בעזרתו לנושא שמעניין אותם או לקרוא את התקציר. ולפני תוכן העניינים לא יותר מ 3 שורות כולל הסבר על מה שכתבתי קודם. הסתכל בדף מה יצא... לדעתי כדאי לעשות כך בכל דף ארוך. מה אתה אומר?

פתיחת דף עם אפשרות לדיון על אופניים חשמליות

אתה יודע שהיו לי כמה רעיונות לגבי אופניים חשמליים ואופניים רגילים. ראיתי שיש דף עם דיון על דשן כימי מול דשן אורגני אז ניסיתי לעשות דף כזה גם על הנושא הזה. קראתי לו "אופניים חשמליים: תועלת מול נזק ומה אפשר לעשות כדי להעצים את התועלת ולמזער את הנזק". אשמח לתגובות ממך ומכל מי שמתעניין בנושא.--אלכסנדר סעודה (שיחה) 11:27, 4 במאי 2017 (IDT)

תמונות בדף על שינויי אקלים

אני חושב שאני אנסה לקחת קודם כל מהרשויות בארה"ב: נאס"א, המשרד להגנת הסביבה האמריקאי. מ 2 סיבות: 1. כל התמונות שם הן נחלת הכלל

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8

2. הממשל החדש נוטה למחוק אותם כך שמעתיקים אותם לאתרים אחרים כמו עיריית שיקגו(למען האמת אני חושב שבגלל זה יתחילו לקרוא אותם בהמונים). גם אנחנו יכולים לעזור לפחות בהעתקת תמונות.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 19:06, 15 במאי 2017 (IDT)

להפוך את הדף על שינויי אקלים לקצר ופשוט יותר

אני זוכר שבקשת לקצר, אני אנסה בתור התחלה להעתיק את הפרטים על הסיבות להתחממות לערך מורחב ובדף עצמו לכתוב משהו פשוט יותר וקצר יותר. בעיקרון לדעתי צריך לכתוב כך שגם ילד בכחיתה ו' יוכל להבין. אני אתחיל בסיבות כי אני מודה מי שלא מכיר את הושא עלול להסתבך עם כל הפרטים שיש שם. --אלכסנדר סעודה (שיחה) 13:21, 16 ביוני 2017 (IDT)

מקורות לתמונות

הי אלכס. חשוב לציין מקור לתמונות - גם כדי לוודא שהן עם רשיון מתאים, וגם בגלל שלפעמים רוצים לעדכן את התמונה המקורית (במיוחד בגרפים)

• לדוגמה התמונה הזאת [[4]]

לא מספיק להגיד מה הסוכנות שיצרה אותה - צריך לתת קישור לתמונה המקורית וגם להגיד מה הכותרת המקורית היתה (אם הקישור משתנה זה לפעמים נותן בסיס לחיפוש חדש).

• בדף יער יש הרבה תמונות בעייתיות - או שיש עליהן זכויות יוצרים או שזה עיוותים שנועדו לצורך מסחרי - צריך להחליף אותן בעותקים חופשיים\\ ללא סימני מים. בכל מקרה - תמיד לתת קישור לתמונה המקורית.

האזרח דרור (שיחה) 09:39, 9 באוגוסט 2017 (IDT)

בסדר. לגבי התמונות בערך יער נראה כי האתר נועד כדי לספק תמונות בחינם. בעמוד הראשי שלו כתוב: Stock Free Images is the largest web collection of FREE images, with 1,660,302 images, royalty-free stock photos and illustrations.

ולמטה כתוב:Our images can be used and modified for websites, web banners & headers, advertisements (flyers, brochures, posters), powerpoint presentations, book covers/pages, CD covers, smart phone applications, etc. You will be granted worldwide rights for unlimited projects and up to 10,000 printed copies for free of charge content and up to 500,000 printed copies for paid content (unlimited online).

https://www.stockfreeimages.com/

זה מעודד , אבל עדיין יכול להיות שאתה יכול להוריד את התמונה בלי סימן המים, ובכל מקרה צריך לתת קישור לתמונה עצמה . המילה FREE יכולה להגיד דברים שונים - חינם, או שימוש ללא זכויות, או שימוש חופשי אבל עם מגבלות שונות לדוגמה לתת קישור מהתמונה למקור ועוד.

אם אתה רוצה להגיב - אפשר לשים כמה סימנים כאלה : ואז יש הזחה , וכדי לחתום שמים ארבע סימני טילדה זה ~~~~

האזרח דרור (שיחה) 17:05, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

בסדר אתן קישור למקור. אני משתמש בכפתור חתימה כדי לחתום.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 17:12, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

על הדף בליית קרקע

על מה הערך? על אובדן קרקע פורייה בכלל או רק על סחף?

ראיתי שיש דף הפניה מ"אובדן קרקע פורייה" ל"בליית קרקע". אבל הדף מדבר על סחף, וזו בהחלט לא הסיבה היחידה להעלמות הקרקע. כאשר אני כותב על משהו ורוצה להפנות לדף שירכז את הנושא של העלמות הקרקע אני לא יכול להפנות לדף הזה כי כתוב בהגדרה שמדובר על הסרת שכבת הקרקע במים ורוח ויש עוד לא מעט סכנות לקרקע.

יש 2 פטרונות:

או להפוך את הדף הזה לדף על אובדן קרקע פורייה בכלל, ואז צריך לכתוב שסחף הוא רק אחת הבעיות.

או שהדף יהיה רק על סחף ואז צריך לבטל את ההפניה של אובדן קרקע פורייה לדף הזה ולרכז את כל הנושא של פגיעה בקרקע בדף "קרקע". לכתוב שם על כל הבעיות וכאשר נזכיר את בעיית הסחף - להפנות לבליית קרקע.

נראה שהדף הועתק ותורגם מהדף Soil Erosion בויקיפדיה. אבל בויקיפדיה יש חוץ מי זה גם ערך Soil Degradation וערך עוד יותר כללי Land degradation שמדבר על פגיעה הקרקע הפורייה בכלל. לכן צריך לדעתי לבחור באחד מהשתיים. אני מעדיף לרכז את כל בעיות הקרקע בדף "קרקע", כי זה יותר מעודד כאשר רואים גם את ההגדרה גם את הבעיות וגם את הפטרונות באותו הדף, מאשר דף רק על הבעיות. אבל אז דף ההפנייה "אובדן קרקע פוריה" צריך להפנות לדף הזה-"קרקע". מה אתם אומרים?

אמבט יער

חושב שיהיה לך מעניין לראות את זה - אמבט יער האזרח דרור (שיחה) 11:57, 21 בדצמבר 2017 (IST)

תודה רבה באמת מעניין מאוד! אני אשתמש בזה.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 13:30, 21 בדצמבר 2017 (IST)

הוספת הדפים החדשים לקטגוריה התחממות עולמית, שינויי אקלים, הקמפיין החדש

יצרתי את הדפים "השפעות שינויי האקלים על בצורת ומדבור" ו"השפעות שינויי האקלים על הקרח והשלג". האם אפשר בבקשה להוסיף אותם לקטגוריות המתאימות?

יש עכשיו קמפיין על ישראל מתייבשת בגלל בצורת הקשורה לשינויי אקלים. כתבתי עליו בדף "שינויי האקלים בישראל". האם אפשר לכתוב הודעה באתר אעקו ויקי, לשלוח מייל לחברים בעמותה לכלכלה בת קיימא על הקמפיין, הקשר לשינויי אקלים מה צריך לעשות כדי לפתור את זה(כתבתי על זה באותו הדף) ולהוסיף את הדף הזה לערכים המומלצים? עידן ד האזרח דרור

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 15:14, 8 ביוני 2018 (IDT)

השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל‏‏

הי אלכס אשמח לסיוע במידע, תמונות וכו', בערך הבא - השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל‏‏, כמו כן הערכות של ישראל לבצורת צריך לעבור מתוך הערך שינוי אקלים בישראל. בנוסף יש לי שאלה - כתוב שיש 5 סיבות דרכן שינוי אקלים משפיע על משק המים אבל מפורטות רק 4 סיבות. האזרח דרור (שיחה) 14:01, 18 ביוני 2018 (IDT)

תודה רבה על העזרה. באמת שמתי לב שהדף "שינויי אקלים בישראל" ארוך מאוד. צריך לכתוב שם בקיצור ולפרט בדף שעוסק בזה ספציפית.

אני חושב, שעדיף בכל זאת לעשות סעיף אחד של "מאבק בבצורת" ובתוכו תת סעיפים של "קמפיין ישראל מתייבשת" "התפלה" "מחזור מים" זאת כדי שאנשים שמתעניינים באחד הנושאים האלה והגיעו לדף הזה ימצאו אותו בתוכן הענייים ויוכלו לדלג ישירות אליו. לא לכולם יש סבלנות להיכנס לערכים המורחבים, לדעתי. מאותה הסיבה עדיף לדעתי להחזיר את התמונה עם מדד הבצורת. חשוב שאנשים יראו אותה ולא יתחילו לקפוץ למסקנות מכל תחזית מזג אוויר. אבל הבנתי את כוונתך: הערך על שינויי אקלים בישראל צריך להיות קצר יותר ובכל מקרה לא להתארך עוד. אני אעשה כמו שעשיתי בערך "התחממות עולמית" - אשתדל לקצר כמה שאפשר בדף המרכזי ואם יהיה לי עוד משהו להוסיף בהקשר של שינויי אקלים בישראל, אני אצור ערכים ספציפיים כמו "השפעת שינויי האקלים על עומס החום בישראל" וכדומה.

אתה צודק לגבי מספר הסיבות. זה צריך להיות 4 כי התרכזות המשקעים במספר קטן יחסית של אירועים חזקים (מה שמשפיע על החלחול) זו גם תוצאה של שינוי בזרמים האטמוספריים.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 12:11, 19 ביוני 2018 (IDT)

קיבלת צל"ש!

	כוכב החריצות
	בהערכה על תרומותיך הרבות לאקו-ויקי! (ואני קצת בודק את התוסף הזה אחרי כמה עדכונים שהעברנו את המערכת... ;-) ) איתן בורקט (שיחה) 20:39, 22 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה רבה! אני שמח לכתוב באקו ויקי. --אלכסנדר סעודה (שיחה) 13:24, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

מצטרף לצל"ש!האזרח דרור (שיחה) 18:03, 13 בנובמבר 2018 (IST)

רגע של עברית

• הפטרונות -> פתרונות ( פ.ט.ר = נפטר = מת)
• הבעיה מספר 1 -> הבעיה העיקרית
• אם להסתכל -> אפשר להבחין ("אם להסתכל" - אין בעברית) אם להסתכל על סך המאפיינים של היערות אפשר להבחין ב 3 קטגוריות עיקריות. -> פשוט לכתוב "ניתן להבחין בשלוש קטגורייות עיקריות של יערות".

מקווה שזה עוזר האזרח דרור (שיחה) 18:08, 13 בנובמבר 2018 (IST)

בהחלט עוזר! תודה רבה על העזרה. אני מתקן. תודה רבה גם על ההצטרפות לצל"ש. זה חשוב בשבילי.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 18:16, 13 בנובמבר 2018 (IST)

מציאות מדומה

הי אלכס, הערך מציאות מדומה עוסק הרבה יותר מידי בשאלה מה ההשפעה הישירה של טכנולוגיות שונות ופחות מידי בהשפעות הגבוהות בהרבה של ההשפעות של דברים אלה על התרבות. ראה ערכים שונים בתחום של תרבות הצריכה, תעמולה וכו' - לדוגמה השפעה אחת היא הצגת הצריכה כדבר יפה וטוב והסתרת הנזק הסביבתי או החברתי שהיא יוצרת. הרחבתי קצת - יש הרבה . ממליץ גם על הסרט המאה של העצמי. כמו כן עולה מכך שהתמכרות למציאות מדומה היא לא הנזק היחיד - עוד לפני התמכרות יש שאלות כמו השפעה של התקשורת \ קולנוע\ טלוויזה על הפוליטיקה , התפיסה שלנו את עצמו, את העולם וכו'. האזרח דרור (שיחה) 11:17, 25 בדצמבר 2018 (IST)

צודק. בעצמי התכוונתי לכתוב על זה, פשוט לא הספקתי. לדעתי ההשפעות האלה פחות גרועות מההתמכרות עצמה, אבל הם בהחלט חשובות מאוד ואני אכתוב עליהן.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 15:46, 25 בדצמבר 2018 (IST)

שיפור התפקוד של ערכים בויקי

הי אלכס, יש כמה כללים כדי לשפר איכות של ערך:

• דפים חסרי קטגוריה - דפים שאם מישהו מסתכל בקטגוריה רלוונטית הוא לא מוצא אותם ולא יודע שהם קיימים.
• הדגשה בתחילת שם הערך. לדוגמה חסר בשינויי אקלים והחקלאות בישראל. כמו כן כדאי להקטין הדגשות בהמשך כי זה עלול ליצור רושם צעקני. עיקר ההדגשה של היבטים יכולה לבוא על ידי זה שמציינים את זה בתחילה.
• קישורים פנימיים - לערכים אחרים ומערכים אחרים. לדוגמה יש ערך על חקלאות בישראל, רצוי לקיים קשר מתוכו ואליו ל שינויי אקלים והחקלאות בישראל
• דרך נוחה להפנות למשהו חשוב מספיק מבחינת הפסקה זה תבנית:הפניה לערך מורחב במקום ציון בסוף הפסקה.

תודה האזרח דרור (שיחה) 15:32, 3 בפברואר 2019 (IST)

למען האמת לא הבנתי מה אתה ממליץ שאעשה בהמלצה הראשונה. האם לשים מתחת לדף חדש איזו שהיא קטגוריה? השאר ברור - אשתדל לעשות זאת.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 14:11, 4 בפברואר 2019 (IST)

בתחתית הדף כותבים לדוגמה [[קטגוריה:תחבורה]] ואז הערך יופיע ב קטגוריה:תחבורה האזרח דרור (שיחה) 15:27, 4 בפברואר 2019 (IST)

תודה על ההנחיות, אשתדל לממש אותן.

אני רוצה לכתוב ערך על הרכבת הקלה בירושלים. נראה שהיא יכולה להחשב לפרויקט מוצלח לא רק בישראל אלה גם באירופה - מבחינת האפקטיביות. יהיה מעניין לכתוב על כך, אני בטוח שיהיה לך מה להוסיף.

עוד דבר: הייתי רוצה שהערך "יער" יוסף לערכים המומלצים, כבר אמרתי לך זאת. אני זוכר שביקשת כמה שיפורים, סילקתי את התמונות שהיו עליהם זכויות, הערך בדיוק באורך של 20 עמודים, לפי המחשב שלי לפחות, השתדלתי להוסיף כמה דברים על טיפול נכון ולא נכון ביערות, כתבתי על ברוא יערות וקישרתי לדף המתאים. הסיבה שאני מבקש את זה היא שיער כמערכת אקולוגית מהווה דוגמה לאיך נראית מערכת אקולוגית טבעית בשונה משדה חקלאי, לדוגמה.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 13:45, 5 בפברואר 2019 (IST)

על פניו הערך יער נראה טוב. כשדרור יאשר שהוא טוב מספיק להכנסה למומלצים, אני גם אעבור עליו. ערך על הרכבת הקלה בירושלים יהיה מעולה! יש כבר מספיק חומר בפרק הרלוונטי בתחבורת רכבות בישראל לפתיחת קצרמר. ככלל, אני חושב שעדיף ערכים קצרים עם כמה קישורים חיצוניים טובים מאשר שלא יהיה על הנושא ערך בכלל (או שיהיה רק בעתיד). זה פשוט מגדיל את כמות החומר שנקרא באתר, וגם משפר את המיתוג שלו כאתר בעל היקף נושאים רחב ועמוק. עידן ד (שיחה) 14:08, 5 בפברואר 2019 (IST)

יש עכשיו ערך הרכבת הקלה בירושלים. לבקשת דרור מלבד שם הערך בהתחלה הדגשתי בכל הערך פחות משורה. מוזמנים להרחיב. שימו לב בויקיפדיה כנראה יש טעות: מדברים שם על 145,000 נוסעים ביום בעוד שמדובר כנראה במספר נסיעות כי רק כך כאשר מכפילים ב 300 ימי החול בשנה (בערך) מקבלים 42.5 מיליון נסיעות בשנה וזה המספר בויקיפדיה.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 15:21, 5 בפברואר 2019 (IST)

מעולה! בעקבות השיחה נזכרתי על קיומה של הכרמלית. שמתי אותה באקו-ויקי:בקשת דף ואיזכרתי אותה בערך על תחבורת רכבות בישראל (צריך לכתוב עליה בנוסף פסקה קצרה שם עם הפנייה לערך מורחב). עידן ד (שיחה) 15:29, 5 בפברואר 2019 (IST)

העסקה הירוקה החדשה

הי אלכסנדר. ראיתי שהתחלת לכתוב ערך על העסקה הירוקה החדשה. משתמש:Yuvals כתב לא מזמן ערך על הנושא בשם הניו דיל הירוק. אנא אחד את תוכן הערך הרלוונטי בהעסקה הירוקה החדשה בערך הוותיק. עידן ד (שיחה) 14:47, 17 במרץ 2019 (IST)

קישורים פנימיים ודוח הטבע

הי אלכס. מבקש להקפיד על קישורים פנימיים בערך - לדוגמה אם מאזכרים בעיה סביבתית כלשהי כמו החמצת אוקיינוסים או פסולת פלסטיק וכבר יש עליה ערך - חבל מאד אם לא נקשר. זה גם יכול לחסוך עבודה לפעמים כאשר תתי -פרקים של נושא מסויים יכולים להיות חלק משני פרקים.

תסתכל בבקשה גם על דו"ח הטבע העולמי שהוא נושא מאד גדול , חשוב ומוזנח. כנראה לא פחות חשוב מהתחממות עולמית. האזרח דרור (שיחה) 17:02, 4 ביוני 2019 (IDT)

בסדר.

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 16:00, 6 ביוני 2019 (IDT)

sciencedirect.com

ממליץ על האתר הזה - שיש בו בזמן האחרון סיכומים של נושאים מדעיים בהתבסס על מחקרים מדעיים מובילים וכו'. לדוגמה פוטוסינתזה. [5] סיכמתי משם דברים שמשפיעים על יצרנות של יערות והכנסתי לכמה ערכים. כמו ייצור ראשוני ויערות הצפון (צריך להזהר כי רוב היערות הם לא באזורים יבשים עם מגבלות מים). זה יותר מדויק ממה שהיה בויקיפידה. וגם מאפשר לשים לב לזרם המרכזי של החוקרים. בקיצור - מומלץ. האזרח דרור (שיחה) 13:20, 11 בספטמבר 2019 (IDT)

תודה רבה! אני אגיד לך את האמת - לרוב אני לא מתעדכן באתר מדעי אחד מסויים, כי אני חושש שמשהו חשוב יהיה דווקא באתר אחר. יש אתרים ששולחים כל יום מייל עם חדשות על אקלים כמו הדיילי קליימט -גם את זה אני לא מקבל כי ייתכן ויש חדשות אשר לא קשורות ישירות לאקלים אבל קשורות בעקיפין. ניצחון של איזה שהיא מפלגה עם מצע סביבתי ברור יכול לא להופיע באתר מדעי כי זה לא בדיוק מדע אבל צריך לדעת את זה.

איך אני כן מתעדכן? אני בודק את החדשות שיש לי בפייסבוק, המייל מוואלה וג'ימייל (אני מקבל חדשות במייל קבוע מהגארדיאן, 350 אורג ומעוד 2 - 3 ארגונים). לטוויטר ואחרים אני לא רשום כי זה כבר פשוט יותר מידי. אז בודק את החדשות באתרים גדולים שמתעסקים בסביבה וקיימות בכלל - אני מעדיף בינתיים את Ecowatch ודף הפייסבוק של Greenpeace international. ואני בודק בחיפוש גוגל את החדשות על מילים כמו Climate Change.

ההערכה שלי היא שהארגונים האלה כבר בעצמם יבדילו את הידיעות החשובות ושידיעה חשובה תגרוף הרבה צפיות. אם זו להערכתי ידיעה חשובה ממקור מהימן אני מפרסם. בצורה כזו אני מגיע לעיתים קרובות לאתרים מדעיים שונים (כולל האתר שהזכרת - אני מגיע אליו לא מעט), אבל גם לכתבות בגארדיאן, ניו יורק טיימס ידיעות מארגונים סביבתיים שונים ועוד. לדעתי זו הדרך הכי יעילה להיות מעודכן. מה דעתך?

--אלכסנדר סעודה (שיחה) 11:50, 12 בספטמבר 2019 (IDT)

תמונה: הלנה גואלינגה

הי אלכסנדר. נאלצתי לשחזר את הוספת התמונה בערך ילידים משום שהתמונה שהעלת מוגנת בזכויות יוצרים. התמונה היחידה של הלנה גואלינגה שמצאתי שניתן להעלות אם תרצה היא זו.[6] עידן ד (שיחה) 09:17, 13 בספטמבר 2020 (IDT)