אנוכיות

אָנוֹכִיּוּת (או אֵגוֹאִיזְם או אגוטיזם) היא תכונה או מצב בו האדם שם אך ורק את עצמו, צרכיו ומחשבותיו בראש מעייניו, והוא הראשון לסדר העדיפויות שלו, באופן קבוע. אדם אנוכי עשוי להתעלם מתחושותיהם, צורכיהם ונקודות המבט של האחרים. אנוכיות קיצונית שמהווה הפרעת אישיות קבועה יחסית וכוללת עיסוק מוגזם של האדם בעצמו וביכולותיו, מכונה הפרעת אישיות נרקיסיסטית. במקרים קיצוניים יותר, האדם האנוכי הוא פסיכופת - אין לו כל עקבה מוסרית לפגוע באנשים אחרים כדי להשיג הנאה כלשהי, או תחושת שליטה. פסיכופטים או אנשים אנוכיים מספיק עשויים לנצל חולשות של אחרים או מצבים מסויימים כדי להרוויח רווח פוליטי, כלכלי, או תרבותי, גם אם פרוש הדבר סיכון חיים של אחרים או פגיעה וודאית בהם. למרות שאנוכיות נתפסה כדבר לא רצוי על ידי דתות , חברות אנושיות ופילוסופים שונים, היא נתפסת כיום כדבר חיובי ואף לעיתים מוסרי, בשל הגות קפיטליסטית שמעלה על נס את התרומה של האנוכיות לכלכלכה במסגרת התנהגות פרטים בשוק חופשי. ניסוח פורמלי של דבר זה הוא חלק מתוך המודל המכונה האדם הכלכלי שהוא בעל תכונות נוספות כמו ראציונליות.

הוגים שונים ביקרו את האנוכיות ואת האדרה שלה. חלק מן ההוגים טענו שבני אדם הם לא אנוכיים לגמרי אלא יכולים לנהוג בצורות שנראות אלטרואיסטיות - נניח מתן תרומות לעניים, התנדבות ועוד. הוגים שונים מעירים שגם פעילות התנדבות היא דבר שיכול להחשב בעצם כמעשה אנוכי - שכן האדם עושה זאת משיקולים של תדמית חיצונית או למען השקטת המצפון שלו. מנקודת מבט מסויימת ניתן להגיד כי כל התנהגות , גם כזו הנחזית כאלטרואיזם היא בעצם אנוכיות. הביעה בטיעון זה הוא שהוא מקשה על בניית מודל בתחומים של כלכלה או מדעי החברה בכלל , להתנהגות אנשים. אם אנשים אנוכיים יכולים גם לתרום לעניים וגם לא לתרום פרוש הדבר שניתן לרתום את האנוכיות בדרכים שונות, לפי ההקשר.

זולתנות, תועלתנות ואפשרויות נוספות

הכלכלן אמרטיה סן מבצע הגחכה של "האדם הכלכלי" על רקע האנוכיות שלו, בציטוט שמדגים כיצד שני הומו-אקונומיסט זרים שנפגשים במקרה ברחוב היו אמורים לפעול:

	"היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.
-- "רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, 1977

לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' ושל כלכלנים נאו-קלאסיים אחרים נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה תועלתנות או אנוכיות היא הברירה היחידה האחרת האפשרית (דיכוטומיה כוזבת). סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, קהילות מקומיות, קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. שני הזרים בדוגמה שסן מביא, נעדרים כל סוג של מוסר, והם יכולים להסב נזק כבד לאחרים גם על בסיס סיכוי לרווח זעום כלשהו.

במצב כזה אמון וסוגים אחרים של הון חברתי הם דברים שקשה לפתח, ואיתם גם מוסדות חברתיים חשובים לכלכלה כמו זכויות קניין, אכיפת חוזים או מסחר באמצעות כסף. לא ברור לדוגמה מה מונע מכולם להיות שודדים ורוצחים אשר משחדים את השוטרים והשופטים, שגם הם מצידם מראים אנוכיות ומעדיפים לקבל שוחד על פני שיפוט הוגן. בעוד שלא הגיוני להניח שאנשים תמיד אומרים אמת, לא הגיוני גם להניח שאנשים משיבים לתשובות רק על סמך הניסיון שלהם למקסם תועלת. החשיבות של אמון לשגשוג כלכלי פותחה בהמשך על ידי פארטה דאסגופטה. הכלכלן דן אריאלי טוען בספרו האמת על באמת כי הסיבה העיקרית שבגללה רוב אנשים נמנעים בדרך כלל מלבצע מעשי רמייה וגניבה בהיקף משמעותי היא לא בגלל סיבות רציונליות כמו פחד מעונש חיצוני (לדוגמה פחד מקנס), אלא בגלל רצון לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.

ניתן להקצין את הדוגמה של סן למצב קיצוני עוד יותר:

• ילדה בוכה - איבדתי את ההורים שלי! אנחנו במדינה זרה! בבקשה תעזור לי!
• איש מבוגר - לא לדאוג, קחי עוגיה ותרגעי.
• ילדה - או מה זה? אני לא יכולה להזיז את הידיים והרגליים, אני מרגישה מנונמנת!
• איש מבוגר - כן, עוד כמה דקות תרדמי ואוכל למכור אותך לפדופיל, הוא יענה אותך כמה שבועות ואחר כך ירצח אותך!
• ילדה - למה עשית את זה? זה נורא!
• איש מבוגר- בניכוי הוצאות אני ארוויח על זה עשר אגורות, אין לי סיכון בגלל שאני מכיר את מנכ"ל המשטרה באי המושחת הזה, ואני אנוכי - עשר אגורות חשובות לי יותר מהחיים שלך.

התנהגות כזו היא של אדם פסיכופת, אבל בניתוח כלכלי, האדם זה מתנהג בעצם לפי הגיוון של "האדם הכלכלי" שרק רוצה להשיא רווח. דוגמאות מעשיות יותר להתנהגות פוגענית שהביאה להרג המוני של אנשים נוגעת לפרשיות זיהום והסתרת זיהום כמו "נערות הרודיום". וכן להתנגות של חברות טבק והכחשת נזקי העישון שהובילו למוות של מיליוני אנשים תוך ניצול של התמכרות ושיווק סיגריות לילדים. דוגמאות אחרות נוגעות למנהיגים פוליטיים שמקדמים מלחמות בנסיון להשיג הישג פוליטי פנימי - כמו לנסות להסית את תשומת לב הציבור מבעיות פנימיות או כדי להאדיר את שמם.

בניסויים של פסיכולוגיה חברתית, כמו הניסוי של מילגרם הראו כי על ידי הפעלת לחץ חברתי מתאים, מניפולציות שונות על האדם ניתן לגרום לאנשים נומרמטיביים לפגוע באנשים אחרים ואף לסכן את חייהם. אחוזים ניכרים מתוך המשתתפים ב"ניסוי" דמיוני היו מוכנים להגיע למצב שבו הם חשבו שהם "מחשמלים למוות" אדם שלא הכירו כלל, עקב זה ש"חוקר" (דמות סמכותית) הבטיח להם כי מבחינה מוסרית הם "מכוסים" ועושים את הדבר הנכון. הדבר נבע לאו דווקא מתוך אנוכיות (לא היה רווח בפגיעה באחרים) אלא בכך שנוצר הקשר או מיתוס מתאים שבו הפגיעה באדם אחר נתפס כדבר שנכון לעשות אותו. דבר זה בא לידי ביטוי גם בספרו "האמת על באמת" של אריאלי, שבו הרווח הכספי כתוצאה מביצוע מעשי "רמייה" שונים לא היה גורם חשוב במיוחד לנטיה של אנשים לבצע מעשי רמייה או גניבה - הגורם החשוב הרבה יותר היה הרצון לשמור על תדמית-עצמית שלמה ו"מוסרית".

ניתוח קפיטליסטי מבלבל תדירות בין שוק חופשי לבין שוק תחרותי וכן מניח בצורה משתמעת כי השוק נמצא בהקשר שבו קשה או אפילו בלתי אפשרי לפגוע באנשים אחרים בגלל מסחר, עקב קיומם של חוקים ובגלל נורמות מוסריות והתנגדות של אנשים להתנהגות אלימה או פוגענית. דבר זה מתעלם ממוצרים כמו נשק סמים, סיגריות והיבטים רבים בכלכלת התמכרות כמו גם לאפשרות פגיעה באנשים אחרים על ידי דברים כמו מלחמות, דיקטטורים, זיהום או הרס ספינת החלל כדור הארץ.

ראו גם

• האדם הכלכלי
• בני אדם
• הגן האנוכי
• פסיכולוגיה חברתית
• חקר המוסר באמצעות מדע
• הגן האנוכי
• המאה של העצמי
• הכחשת אלימות
• הכחשת נזקי העישון

קישורים חיצוניים

• אנוכיות ויקיפדיה באנגלית