הונאות מזון
הונאות מזון כוללים הטעיות של צרכנים, יצירת רושם לא נכון, הפצה של דיסאינפורמציה, ביצוע יחסי ציבור לשם בלבול הציבור והטעיית הציבור על ידי קידום מחקרים מוטים על ידי גורמים בתעשיית המזון. בנוסף קיימת בתחום התזונה כמות גדולה של דעות קדומות ומיס-אינפורמציה מסוגים שונים.
הסתרת זיהום במזון
ערך מורחב – זיהום במזון
הונאות צביעת התה באנגליה של המאה ה-19
בספר כך נקצור, טוען קולין טאג' שחלק מהזיהום במזון מקורו ברמאויות, זיופים וזיהומים הנפוצים בגלל שרשרת הספקה ארוכה ומסועפת ,ורגולציה שמתקשה להתמודד עם רמאויות אלה. גם לאחר שיודעים שיש זיהום במזון, קשה להתחקות אחר מקורותיו.
טאג' טוען שעם התקדמות המהפכה התעשייתית באנגליה, החלו גם מזימות שונות להוזלת המזון, תוך כדי הכנסת חומרים שונים לתוך מזונות שונים. נהגים אלה הפכו לנפוצים למדי במהלך המאה ה-19, בעיקר בתעשיות כמו תה, קפה, בירה, לחם, וריבות.[1] אחד הראשונים שהתריעו על מצב זה היה fredric Accum שבשנת 1820 פרסם את a treatise on adulterations of food and culinary poisons. "מסה על דילול מזונות והרעלות קולינריות"[2]
לפחות שמונה מפעלים בלונדון יוחדו בתקופה זו ל"מחזור תה" - עובדים עניים אספו עלים משומשים של תה ממטבחים והחזירו אותם לשוק. בהמשך החלו רמאויות שונות - עלים של עצי מילה וסמבוק שחור סולסלו ונצבעו בצלחות נחושת כדי להראות כמו תה. דו"ח רשמי מתחילת המאה ה-19, מצא כי ל-300 טונות של תה שיובאו בכל שנה על ידי חברת הודו המזרחית לאנגליה, נוספו כ-200 טונות של צמחים וחומרים שונים כדי לזייף את התה. זייפן מזון אחד נתפס כאשר הוא צובע תה ירוק על ידי Verdigris, סוג של חומצת נחושת. הצבע של תה שחור מזוייף הוכהה על ידי תוספת של עופרת. תקנות אפקטיביות נגד סוגי זיופים כאלה של מזון הוכנסו רק בשנות ה-70 של המאה ה-19. [3]
תחילת הרגולציה על מזון בעקבות הספר "הג'ונגל"
בסוף המאה ה-19 התחזקו מאוד מספר אנשי עסקים גדולים בארצות הברית, שהקימו חברות ענק ופעלו לא פעם כקרטלים. החברות נזרו ביתרונות לגודל ובממשל שהיה חלש ותלוי בהשפעה חזקה שלהן. לאחר זמן מה החל זעם ציבורי נגד החברות הללו. בשנת 1906 יצא הספר הג'ונגל של הסופר והעיתונאי אפטון סינקלר, שתיאר את תנאי העבודה הקשים של פועלים בתעשיית הבשר.
אף כי סינקלר התכוון למחות על מצבם של העובדים, הציבור הזדעזע במיוחד מכמה פסקאות בספר שנגעו לפגיעה אפשרית בבריאות הציבור וחוסר ניקיון בתעשיית הבשר. באותו זמן, לא היה כל פיקוח על חברות הבשר והן טחנו ושיווקו כ"בשר מובחר" כל דבר שנמצא במשחטה: חולדות מורעלות, חזירים שמתו מכולרה, בקר חולה שחפת, בשר רקוב – וכן אברי אדם שנקצצו בתאונות ואולי אף אנשים שנפלו לסירי הבישול האדירים. [4] [5]
סינקלר היה סוציאליסט, ונשיא ארה"ב דאז, טדי רוזוולט שהיה רפובליקאני ופרוגרסיבי תאב אותו ולא בטח בו. עם זאת הוא הושפע מהספר. לאחר מכן נשלחו עובדים מהבית הלבן לבדוק את המצב בתעשייה, דו"ח שהם חיברו לקונגרס מצא תנאים דומים למה שסופר בספר. בעקבות זאת ובעקבות הרעש הציבורי נחקקו במהירות שני חוקים חשובים בהקשר של רגולציה על מזון - "חוק הפיקוח על הבשר" (Meat Inspection Act) ו"חוק המזונות והתרופות הטהורים" (Pure Food and Drug Act) בשנת 1906. לאחר חקיקה זו בוצעו חקיקות נוספות. רגולציות דומות הונהגו במדינות רבות אחרות.
פרשיות מודרניות
בשנת 1981 מתו בספרד 600 אנשים לאחר שצרכו שמן זית מזויף. מדובר היה ב-Colza oil - המופק מצמח הלפתית - אבל יועד לשימוש תעשייתי ולא למאכל. [1]
בשנת 2018 נתפסו בהודו 5,000 ק"ג דג משומר בפורמלין. [2]
הטיית מחקרים על ידי חברות מזון
- ערך מורחב – הטיית מחקרים
ב-2013 פרסמו מספר חוקרים במגזין 'לנסט' (The Lancet) מחקר על רגולציה עצמית של חברות מזון מעובד, חברות משקאות וחברות טבק. המחקר טען כי ״למרות ההסתמכות הנפוצה על רגולציה עצמית של התעשייה ועל שיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי, אין עדויות לכך שגישה זו אפקטיבית. רגולציה והתערבות בשוק הן הדרכים היחידות שיש עדויות לכך שהן מונעות בצורה אפקטיבית את הנזק שגורמת תעשיית המוצרים המזיקים״.[6][3]
החוקרים בדקו מאגרי מידע שמקיפים 80 מדינות שונות בין השנים 1997 עד 2010. הנתונים הראו שהחברות שמכרו מזון מעובד, משקאות קלים וטבק צמחו בשנים האלה הרבה יותר במדינות מתפתחות לעומת מפותחות. בצד הביקוש הדבר התרחש בגלל שתושבי המדינות המתפתחות הרוויחו יותר ויכלו לצרוך מוצרי מזון מעובד, ובמקביל יש להם פחות זמן ולכן הביקוש למזון מעובד גדל. בצד ההיצע החוקרים טוענים כי מדינות מתפתחות חתמו על הסכמי סחר בין לאומיים (כחלק מארגון הסחר העולמי או אמנות אחרות). חברות מזון ענקיות נכנסו למדינות והחלו למכור שם. צעדי מיסוי או הגבלות אחרות מנוגדים להסכמי הסחר וכן מדינות חוששות לבצע רגולציה כדי לא להרתיע חברות אלה. הודות לחשיפת מסמכים של החברות הגדולות בשנים האחרונות (כחלק מתביעות שהוגשו נגד חברות הטבק בארה״ב), החוקרים גילו קווי דימיון בין המאבקים שניהלו בעבר חברות הטבק, לבין המאבקים שמנהלות חברות המזון הגדולות ברחבי העולם.[6]
לפי החוקרים, האסטרטגיה הראשונה במעלה של חברות המזון, כמו של חברות הטבק בזמנו, היא ליצור הטיה מדעית, להטיל ספק וליצור מראית עין כאילו ישנן מחלוקות במחקר לגבי הקשר שבין צריכת מזון מעובד ומוצרים עתירי הסוכר לבין העלייה במחלות שונות. ״כשם שחברות הטבק הקימו גופים עצמאיים לכאורה בשביל לפרסם מחקרים מוטים וחלקיים, להכחיש את הנזק שבעישון ולדכא את התפתחות המידע שזמין לציבור, באופן דומה גם חברות המזון והמשקאות פועלות בשביל להטות את המחקר״. צעדים נוספים שנקטו החברות היו לובי פוליטי אגרסיבי ואימוץ הטענה כי התערבות ממשלתית בנושא מהווה פגיעה בחופש הפרט של הצרכן. [6]
הטיות מחקרים על ידי תעשיית הסוכר
- ערך מורחב – השפעות בריאותיות של סוכר
בשנים האחרונות עולה המודעות של גורמי מחקר, בריאות הציבור, ותזונה לנזקים של צריכת סוכר. יש מאמצים מצד רשויות וארגונים להפחית את צריכת הסוכר כחלק מתזונה בריאה וקידום בריאות. בשנת 2015, הכריז ארגון הבריאות העולמי כי כדאי למבוגרים ולילדים לצרוך סוכר בכמות נמוכה מ-10% מסך צריכת הקלוריות ביום, יתרון נוסף הוא בצריכה של עד 5%. [7] ארגוני בריאות נוספים כולל ארגונים נגד מחלות לב ונגד סרטן ממליצים המלצות דומות.
לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות ממחלות לב וכלי-דם (כגון מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, או יתר לחץ דם), לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [4] [5]
איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך לכל היותר 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[6][8] להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי סוכר סמוי שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [7] הצריכה הממוצעת בישראל היא 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות שלמים או לקטוז בחלב.
בשנת 2016 נחשפה פרשה של הטיית מחקרים על ידי חברות סוכר מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. [9] [8]
מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר "הקרן לחקר הסוכר" (Sugar Research Foundation), המכונה היום "איגוד הסוכר" (Sugar Association), שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב־1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.[9]
על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר", השתלטה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת.[9] [10]
ב 1976 קיבלו מנהלים מאיגוד הסוכר האמריקאי פרס הצטיינות בתחום יחסי הציבור "Silver Anvil award", על "עיצוב דעת הקהל". זאת תודות לקמפיין שעלה 800 אלף דולר (3.5 מיליון דולר במונחים של היום). החברות הצליחו להשיג אנשי מקצוע, תזונאים ואפילו עמדה תומכת מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) במטרה למסמס מחקרים שמצאו קשרים בין סוכר לבין בעיות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב. בסופו של הקרב הזה, רשמה תעשיית הסוכר ניצחון, שכן הסוכר החליף את השומן במוצרים רבים של מזון מתועש. לפי פרופסור איתמר רז, כ-70% מהקוריות במזון מתועש מקורה בסוכר. [9]
הטיות מחקרים על ידי חברת קוקה קולה
מחקר של פרופסור מרטין מקי מבריטניה, הראה כיצד חברת קוקה קולה העולמית מימנה יותר מ-120 חוקרים שפרסמו מאות מחקרים בארה״ב, בעיקר בשביל ליצור הטיית מחקרים וליצור רושם שהקשר בין צריכה מוגזמת של סוכר להשמנה ולמחלות כמו סוכרת מוטל בספק, ולהדגיש כי מה שחשוב באמת הוא אורח חיים בריא והקפדה על פעילות גופנית מספקת ואיזון קלורי.[11]
בתחילת אוגוסט 2015 פרסם הניו יורק טיימס כי קוקה קולה השקיעה כספים רבין בארגונים חדשים. בתגובה לבקשות שבוצעו על פי חוקי חופש מידע (Open-records laws) גילו שתי אוניברסיטאות שמעסיקות בכירים בארגון שנקרא "Global Energy Balance Network" כי קוקה קולה שילמה בשנת 2014 1.5 מיליון דולר כדי להקים את הארגון. מאז שנת 2008 החברה תרמה כ-4 מיליון דולר בתרומות לפרוייקטים שונים של שניים מהמייסדים של הארגון Dr. Blair פרופסור מאוניברסיטת דרום קרולינה, שהמחקרים שלו במהלך 25 השנים האחרונות היו הבסיס להנחיות הפדרליות לפעילות גופנית, ו-Gregory A. Hand - הדקאן של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת וירג'יניה. [10]
ב-22 בספטמבר 2015 הודתה הנהלת חברת קוקה קולה העולמית כי היא הוציאה כמעט 120 מיליון כדי לממן מחקרים מדעיים וכן תוכניות בריאות וכושר בארצות הברית החל משנת 2010. הודעה זו פורסמה כדי להבטיח כי החברה תהיה שקופה יותר מעתה והלאה. החברה העניקה מאות מלגות מחקר בשווי של יותר ממיליון דולר לאוניברסיטת לואיזיאנה (Louisiana State University), אוניברסיטת דרום-קרולינה (University of South Carolina ) ולאוניברסיטת אמורי (Emory University). כמו כן החברה תרמה לאקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה (American Academy of Family Physicians) לאגודת הסרטן בארצות הברית (American Cancer Society) וכן למועדוני ילדים בארצות הברית (Boys & Girls Clubs of America. ) תרומות נוספות הועברו לאקדמיה לתזונה ודיאטה (the Academy of Nutrition & Dietetics) לארגון האמריקאי לסוכרת (the Academy of Nutrition & Dietetics), רשות הפארקים הלאומית, פדרציית הכדורגל בארצות הברית, וימק"א. [11]
באוקטובר 2015 חשף הטיימס כי קוקה קולה שילמה לגורמי מחקר ובריאות באירופה ובבריטניה כולל UKActive, המועצה לתזונה בבריטניה (the British Nutrition Foundation) אוניברסיטת הול, בית החולים של אוניברסיטת הומרטון, פורום ההשמנה הלאומי, ארגון הדיאטה בבריטניה, שבוע ההשמנה ב-2013, והתאגדות בבריטניה לחקר ההשמנה. [12]
בנובמבר 2015, התפטרה רונה אפלבאום, סמנכ"לית הבריאות והמדע של קוקה קולה, וזאת על רקע הביקורת נגדה על שמימנה את עמותת Global Energy Balance Network. על פי סוכנות "אסוסייטד פרס", התכתובת בין החברה לעמותה מעידה עד כמה תפקידה של קוקה קולה היה גדול בעיצוב המסר של העמותה, ועד כמה אפלבאום סייעה בניהול הקשר בין השתיים, שעורר חששות שקוקה קולה משתמשת בעמותה כדי לנטרל את הביקורת נגד תרומת החברה להשמנה. [13]
פתרונות
קיימים מספר פתרונות לצמצום משמעותי בהונאות המזון. בכל הפתרונות ככל ששרשרת המזון בין היצרן לצרכן קצרה, שיתופית או שקופה ומוכרת יותר, כך קטן הסיכוי להונאה. באופן כללי בעיות של הונאות במזון קשורות למשבר המוצרים הציבוריים ולקושי לשמור על טובין ציבוריים כמו אמת ואמון בחברה שהיא יותר ויותר צינית ושבה מתרחשים מצבים בהם ליצרן יש תמריץ כלכלי ליצור הונאות ולפעמים גם עלול להגיע למצב של ברירה בין הונאה לבין פשיטת רגל.
רגולציה על יצרני מזון ומשווקי מזון. דוגמה בולטת לכך היא ציון רכיבי תזונה שונים על אריזות מזון. דוגמה אחרת היא פיקוח של משרד החקלאות או משרד הבריאות על שאריות חומרי הדברה. עם השנים יצרנים שונים למדו להתמודד עם חלק מהרגולציה על ידי הסוואת רכיבים - לדוגמה שימוש בסירופ תירס מתוק במקום סוכר. פעילי תזונה בריאה טוענים שהרגולציה צריכה להיות עקבית ושקופה. בשנים האחרונות נכנסים לתוקף חוקי שקיפות שונים במקומות שונים בעולם בהקשרים שונים - דגים (כל דג צריך תעודה המעידה על מקורו), דרך סוכר מעובד וכלה בפירות וירקות. על עקיבות ניתן לפקח בדרכים שונות, ובשנים האחרונות יש יותר כלים מדעיים המאפשרים לפקח על יצרנים ועל הרגולטורים, החל בבדיקות מעבדה של רעלים ועד בדיקות גנטיות של הצמח או בעל החיים.
הצרכנים יכולים לצמצם תופעות של הונאות מזון, ידי קיצור השרשרת וקנייה מיצרנים מקומיים. הטענה היא שאם צרכן קונה את שמן הזית ישירות מבית הבד של השכן, ואת הירקות מהחווה האורגנית, יש לו יכולת טובה יותר לפקח על כיצד מגדלים אותם, ובכך מקטינים באופן משמעותי את הסיכוי להונאה. [12] חלק מהבעיה עם פתרון זה הוא שהוא מתאים יותר לקהילות בקרבת חקלאים ופחות קל ליישם אותו למי שגר בערים גדולות.
באופן כללי סוגים רבים של בעיות במזון קשורות במזון מעובד - שכן במזון זה יש שרשרת ארוכה יותר של יצרנים ותהליכי עיבוד שבהם יש הזדמנות להכניס למזון משהו מזיק. בנוסף במזון מעובד יש חשיבות גדולה להיבטים כמו חיי מדף ומכירה באמצעות ריבוי סוכר, מלח ושומן - גם אם זה על חשבון בריאות הצרכן. צריכה של ירקות ופירות בכמות גבוהה יותר היא דבר שמומלץ כתזונה בריאה על ידי גופים כמו ארגון הבריאות העולמי בכל מקרה. יש טענה גם שצריכה של מזון פחות מעובד משפרת את חוש הטעם וכך בדיקות אורגנולפטיות (מבחני טעימה) יכולות להיות כלי בדיקה שנועד להבדיל בין מזון טוב למזון מסוכן ומזיק. [13]
עידוד של כלכלה מקומית וקהילתית מקטין את הסיכוי להונאה, בין היתר בגלל שיצרים מכירים את הלקוחות שלהם. וקשה יותר לבצע הדחקת אלימות.
דרך נוספת להפחית הונאות מזון היא כלכלה דמוקרטית כמו קואופרטיבים או חקלאות נתמכת קהילה שבה הציבור הוא לא רק צרכן שקונה מיצרנים שונים אלא יש לו גם יכולת לבדוק ולהיות שותף (לפחות חלק מהזמן) בתהליכי גידול ושיווק של המזון.
בתחום המחקר פתרונות הן הגדלת שקיפות - כך שיהיה קל יותר לזהות מצבים בהם לחוקר יש אינטרס לדווח על ממצאים נוחים לחברות. פתרון נוסף הוא מימון מחקרים מקרנות ציבוריות ולא מכספי חברות מסחריות. כמו כן יש חשיבות בהקשר זה לעיתונאות חוקרת ועצמאית. היבט נוסף של שקיפות יכול להיות דרישות לשקיפות גדולה יותר מחברות המזון עצמן - הפחתת זכויות-יתר שיש כיום לתאגידים - ראו ההיסטוריה של התאגיד.
ראו גם
- תזונה בריאה
- קידום בריאות
- תורת ההונאה
- הג'ונגל (ספר)
- שיווק מזון לילדים ולבני נוער, כלכלת השמנה
- הדחקת אלימות, אמפתיה, אמון
- אמת כמוצר ציבורי
קישורים חיצוניים
- אורי מאיר צ'יזיק, הונאות מזון, בבלוג תנועת האטה, 07.03.2019
הערות שוליים
- ^ John Burnett, Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day , 1989 טאג' נעזר בין היתר בספר
- ^ Fredrick Accum, A Treatise on Adulterations of Food, and Culinary Poisons, 1820
- ^ כך נקצור
- ^ אריאל צבל, "כיוונתי ללב הציבור אך בטעות פגעתי בבטנו", אנימלס (לשעבר אנונימוס)
- ^ כלכלה בקומיקס
- ^ 6.0 6.1 6.2 Rob Moodie et al, Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries, על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013
- ^ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children 04/03/2015
- ^ כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?, ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור
- ^ 9.0 9.1 9.2 הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב, הארץ, 13.09.2016
- ^ Anahad O’Connor Coca-Cola Funds Scientists Who Shift Blame for Obesity Away From Bad Diets , well blog, The New York Times, 9 באוגוסט 2015
- ^ Coca-Cola Has Spent Millions on Health Research, Fitness Programs, The Wall Street Journal, 22 בספטמבר 2015
- ^ Victoria Ward, Coca-Cola 'spends millions on research to prove that fizzy drinks don't make you fat', telegraph ,09 Oct 2015
- ^ שירות כלכליסט, המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה, כלכליסט, 26.11.2015