איליה פריגוז'ין

איליה פריגוז'ין (באנגלית: Ilya Romanovich Prigogine‏; 1917-2003) היה פיזיקאי בלגי וזוכה פרס נובל בכימיה לשנת 1977 בזכות עבודתו על מבנים מפזרים, מערכות מורכבות ואי-הופכיות.

ביוגרפיה

פריגוז'ין נולד במוסקבה ב-1917, מספר חודשים לפני המהפכה הבולשביקית. אביו, רומן פריגוז'ין, היה מהנדס כימי במכון הטכנולוגי של מוסקבה, ואימו פסנתרנית. משפחתו לא אהבה את המערכת הסובייטית ועזבה את רוסיה בשנת 1921. הם נדדו בתחילה לגרמניה וב-1929 עברו לבלגיה, מקום בו זכה פריגוז'ין באזרחות בשנת 1949.

פריגוז'ין למד באוניברסיטה החופשית של בריסל. בשנת 1947 הוא התמנה כפרופסור לכימיה באוניברסיטה זו. בהמשך הוא נתמנה כמנהל המרכז למכניקה סטטיסטית ותרמודינמיקה באוניברסיטת טקסס שבאוסטין ועמד בראש מכון סולווי בבריסל.

בשנת 1977 זכה פריגוז'ין בפרס נובל לכימיה על עבודתו בתחום התרמודינמיקה של מערכות הרחוקות משיווי משקל, שפורסמה לראשונה בשנת 1955 בספרו "תרמודינמיקה של תהליכים לא-הפיכים".

עבודתו

פריגוז'ין ידוע בעיקר תודות להגדרה שלו של מבנים מפזרים והתפקיד שלהם במערכות תרמודינמיות שנמצאות רחוק משיווי משקל, תגלית שבזכותה זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 1977. בקיצור, פריגוז'ין הראה שייבוא ופיזור של אנרגיה לתוך מערכת כימית יכולה להפוך את המיקסום של האנטרופיה, תהליך שמתרחש כתוצאה מהחוק השני של התרמודינמיקה.

דבר זה מוביל להגדלת האנטרופיה במערכת הכללית יותר (שמכילה את המבנה המפזר), בהתאם לחוק השני של התרמודינמיקה. המערכות המפזרות תלויות בזרימת אנרגיה אל ומתוך המעטפת של המערכת כדי לשמור על הארגון הפנימי שלהן - כלומר כדי ולשמור על המצב האנטרופי הנמוך שלהן.

התאוריה של מבנים מפזרים הובילה למחקרים פורצי דרך מערכות בעלות ארגון עצמי כמו גם במחקר פילוסופי אודות היצירה של סיבוכיות ביישויות ביולוגיות ובמחקר אחר תפקידו של הזמן בייצור תהליכים בלתי הפיכים וביצירת סדר במסגרת מדעי הטבע.

רבים רואים בעבודתו של פריגוז'ין כגשר בין המדעים לבין מדעי החברה. יחד עם רוברט הרמן (Robert Herman), פרופסור מאוניברסיטת יוסטון טקסס, הוא פיתח את הבסיס למודלים של זרימת שני נוזלים, מודל תחבורה עבור רשתות עירוניות, תוך שימוש בעיבוי בוז-איינשטיין לתחום הנדסת תחבורה. זאת במקביל למודל שני נוזלים במכניקה סטטיסטית קלאסית. הפורמלית שלו של ארגון עצמי שימשה "כגשר זמני" בין תורת המערכות הכלליות לבין תרמודינמיקה.

לדעת פריגוז'ין הפיזיקה סובלת מ-3 פרדוקסים, האחד הוא פרדוקס הזמן שבו למרות שאנו מכירים תהליכים אי-הופכיים בזמן, משוואות יסוד של הפיזיקה הן הופכיות. פרדוקס הקוונטים שבו פונקציית הגל המתארת חלקיק "קורסת" בעקבות מדידה והופכת למצב מוגדר יותר שאינו הפיך, ואשר משוואות תורת הקוונטים אינן מתארות את התרחשותו, ופרדוקס הייקום שבו המשוואות של איינשטיין נותנות לייקום מצב התחלתי. אלא שרגע הבריאה הוא רגע סינגולרי שאינו מובן במשוואות. [1]

בספר "סדר מתוך הכאוס" טענו פריגוז'ין וההיסטוריונית איזבלה סטנגר כי הפיזיקה משועבדת לנוסחאות המכאנסיטיות שבהן אין אי-הופכיות בזמן. הספר נקרא במקור הצרפתי "הברית החדשה" ואמור להיות מנוגד להשקפה של הביולוג ז'אק מונו, שגרס כי הברית הישנה בין האדם לטבע נשברה. ההיסטוריה מלאה תופעות אי-הפיכות שמשנות אותה, ואילו משוואות הפיזיקה הן הופכיות. לדעת פריגוז'ין קיום של מושג זמן בפיזיקה יוביל למושג זמן בביולוגיה וזה יוביל למושג זמן במדעי החברה. דבר זה ידגים לדעתו כי האדם הוא חלק מהיקום.[2]

עבודותיו בשנותיו האחרונות התמקדו בתפקיד המתמטי של דטרמיניזם במערכות לא לינאריות ברמה הקלאסית וברמה הקוואנטית.

ספרים

תרמודינמיקה של תהליכים לא-הפיכים, 1955
סדר מתוך הכאוס (Order out of Chaos: Man's new dialogue with nature) 1984, יחד עם ההיסטוריונית Isabelle Stengers ספר שבו דן פריגוז'ין באפשרות לגשר בין שתי התרבויות של עולם המדע ומדעי החברה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

איליה פריגוז'ין בוויקיפדיה האנגלית
איליה פריגוז'ין באתר Encyclopedia of Human Thermodynamics
זמן, יקום ואדם ראיון עם פריגוז'ין, גלילאו, ספטמבר-אוקטובר 1995,
זמן מבנה ותנודות ההרצאה של פריגוז'ין בטקס הענקת פרס הנובל, אודות מבנים מפזרים, 1977.
פריגוז'ין וסדר כאוטי פרק ד' מתוך הספר "השקפה פוסט-מודרנית על חינוך : מבט חדש על תכנית הלימודים", וויליאם דויל, הוצאת כותר.

מערכות מורכבות

מושגי יסוד: הוליזם - שיווי משקל - תהליך - אנטרופיה - אקסרגיה - החוק השני של התרמודינמיקה - מידע - ארגון עצמי - הגחה - לולאת משוב - תהליך בלתי הפיך - עמידות - חשל - גידול מעריכי - תגובת יתר