אגדה אורבנית (סרט)
אגדה אורבנית הוא פרק מתוך סדרה הטלוויזיה התיעודית "העולם הבא – ניצן הורוביץ מחפש את המחר" של העיתונאי ניצן הורוביץ, שהופק בשנת 2008. הפרק עוסק בנושא של אקולוגיה עירונית ועירוניות מתחדשת - כיצר ניתן להפוך את הערים למקום נעים, מזמין וסביבתי יותר, כתלות בהחלטות שמקבל ראש העירייה.
הסרט עוקב אחר השינויים שהכניס ז'יימה לרנר לעיר קוריטיבה בדרום ברזיל כשהיה ראש העירייה שלה בשנות ה-70. הסרט נותן דוגמאות לצעדים מוצלחים שיושמו בערים "טובות" כמו פורטלנד, טוקיו וערים נוספות; הוא גם מביא דוגמאות לערים "לא מוצלחות" כמו לוס אנג'לס הסובלת מפרבור ומאפקט הבייגלה. ערים שהולכות לכיוון ירוק ומקיים יותר, עברו שינויים בתחומי התחבורה והתכנון. יש בהן שיפור במדדים רבים של בריאות עירונית כמו של הוספת טבע עירוני, הפחתת זיהום אוויר, הפחתת פליטות גזי חממה, שיפור המרקם עירוני, הפחתת פשיעה, תחבורה, טיפול באשפה, ושביעות רצון התושבים.
הסרט נסוב סביב 3 צעדים שיישם לרנר בתחום הפיתוח העירוני, וכן בהשפעות החזקות שיש לצעדים אלה על המרקם העירוני ועל חיי התושבים. הצעדים הם:
על-פי הסרט צעדים אלה קלים יחסית ליישום, זולים מבחינה כלכלית ובעלי השפעה דרמטית על תחומים רבים בחיי התושבים כמו גישה לפארקים, אי שוויון, ניידות, פשיעה, שיתוף זקנים בקהילה, וקהילה בריאה יותר. לטענת ז'יימה לרנר, ניתן להביא לשינוי עירוני משמעותי מאוד בתוך שנתיים שלוש, על ידי יישום מדיניות זו. בסוף הסרט יש ראיון עם לרנר בתל אביב-יפו, תוך התייחסות לבעיות שלה ולפתרונות שהוא מציע עבורה.
הסרט הוא כאמור פרק מתוך סדרה טלוויזיה תיעודית של העיתונאי שהגיש וביים העיתונאי ניצן הורוביץ, "העולם הבא – ניצן הורוביץ מחפש את המחר" שעוסקת במגמות עתידיות. התוכנית הופקה על יונית דרור עבור ערוץ 10. הפרק הוקרן גם כסרט במסגרת אקולנוע 2008. אורך הסרט - 48 דקות.
הפסקת מתן עדיפות למכוניות
- ערך מורחב – תכנון מוטה רכב פרטי
לרנר היה אדריכל צעיר בשנות ה-60, הוא נחרד מפעילות של ראש העירייה דאז, בגלל שזה התכוון להרוס את העיר ההיסטורית בקוריטיבה כדי להרחיב את הכבישים. לרנר החל לפעול עם כמה סטודנטים לארכיטקטורה. בתחילת שנות ה-70 נבחר לרנר לראשות העיר.
הפעולה הראשונה של לרנר בתור ראש העירייה הייתה לסגור את הכביש הראשי בעיר לתנועת מכוניות, ולהפוך אותו למדרחוב (זהו אחד המדרחובים הראשונים בעולם). הוא עשה זאת במהלך סופשבוע אחד, כדי להימנע מתביעות משפטיות שהיו מעכבות צעד כזה. לרנר החליט לשנות לחלוטין את הכיוון בו צעדה קוריטיבה באותה עת - של המשך מגמות פרבור והשענות התחבורה על הרכב הפרטי.
המכונית היא כמו החותנת שלנו. צריכים להיות לנו יחסים טובים איתה, אבל אסור שהיא תנהל לנו את החיים. אדם שהאישה היחידה בחייו היא החותנת שלו, הוא אדם אומלל. | ||
לוס אנג'לס
הסרט עובר לעיר לוס אנג'לס בקליפורניה. בעיר גרים 17 מיליון בני אדם. יש בה 27 אוטוסטרדות שעוברות בתוך העיר, מספר המכוניות בעיר הוא הגדול בעולם.
בעיני מתכנני ערים רבים, לוס אנג'לס מהווה דוגמה לעיר עם בעיות תחבורה, סביבה וחברה הנובעות מפרבור או "זחילה עירונית". הדבר יוצר דפוסי בניה הומוגניים, פקקי תנועה ובעיות זיהום אוויר. קשה מאוד להתנייד בעיר ללא מכונית. הסרט מראיין את בנג'מין ווד, מתכנן סביבתי שמתאר את הבעיות בעיר.
הסרט מתאר בקצרה את "אפקט הבייגלה" שבו יש הזנחה של לב העיר, והתושבים המבוססים יותר בורחים לפרברים יותר ויותר רחוקים ממרכז העיר, בעוד הפרברים הישנים יותר הופכים לסלאמס.
לטענת הסרט החיים בעיר כמו לוס אנג'לס הם גם יותר משעממים - לדוגמה מרבית תושבי הפרברים בקליפורניה מבלים בממוצע 4 שעות ביום בתוך המכונית שלהם.
פורטלנד
- ערך מורחב – פורטלנד, אורגון
כדוגמה נגדית ללוס אנג'לס מובאת פורטלנד במדינת אורגון, שבה יש מגמה של חזרת התושבים ללב העיר. לטענת הסרט, פורטלנד מובילה בפרמטרים עירוניים רבים. ראש העירייה שלה הוא טום פוטר, שהחל לבצע צעדים דומים לאלה של ז'יימה לרנר, עוד לפני שהגישה הסביבתית הפכה ל"טרנד".
בין השנים 1991- 2007 הצליחו תושבי העיר להקטין את פליטת גזי החממה - זו העיר היחידה בארצות הברית שהצליחה בכך. השינויים נבעו לאו דווקא בגלל שינויי טכנולוגיה אלא בגלל חשיבה ותכנון עירוני נכונים יותר. לטענת לרנר - 75% מהפליטות של גזי חממה קשורות לעיר - ורובן למכונית.
בפורטלנד יש 500 ק"מ של שבילי אופניים, ויש בה תרבות אופניים מפותחת והולכי רגל רבים. לפי הסרט, פורטלנד היא גם העיר היחידה בארצות הברית שהצליחה להוריד שימוש במכוניות. תושבי העיר משתמשים באופן ניכר בחשמליות לתחבורה בתוך העיר. לטענת טום פוטר, רוב תושבי העיר כבר לא מחזיקים במכונית.
מתן עדיפות לתחבורה ציבורית בקוריטיבה
- ערך מורחב – תחבורת מעברים
הסרט חוזר לעיר קוריטיבה ומראה כיצד לרנר הקים בעיר מערכת זולה של תחבורה ציבורית המבוססת על אוטובוסים מהירים גדולים (BRT) המסוגלים לשאת כ-300 איש, יחד עם תחנות מיוחדות, ועם תחבורת מעברים.
ההחלטה העיקרית של לרנר בתחום התחבורה הייתה להפסיק לתת עדיפות תחבורתית למכוניות הפרטיות, ולתת עדיפות לתחבורה הציבורית. כתוצאה מכך האוטובוסים נהנים מסלולי תחבורה ציבורית בלעדיים. מסיבה זו האוטובוסים נוסעים במהירות גבוהה (יש מעט תחנות ב-3 הקווים הראשים, תודות לתחבורת מעברים). מרחק נסיעה של כ-8 ק"מ לוקח כ-10 דקות (לשם השוואה המרחק מצומת רוקח בצפון תל אביב לצומות חולון בדרומה הוא 8 ק"מ). כמו כן קווי האוטובוס על הקווים הראשיים תכופים מאוד - 1 בכל דקה.
תחנות האוטובוסים תוכננו על ידי לרנר עצמו. התשלום מתבצע בכניסה לתחנה (דבר שחוסך זמן בעליה לאוטובוס), והיא בעלת רציף שבנוי בגובה רצפת האוטובוס, כך שהכניסה והיציאה אליו מתבצעת באותו מישור, ללא מדרגות. דבר זה מאפשר גם הכנסה של עגלות או כיסאות גלגלים בקלות. בהרבה תחנות יש מתקן פשוט שמאפשר העלאת כיסא גלגלים לרציף התחנה. השילוב של הדברים האלה, יחד עם תחבורת מעברים הפך את התחבורה הציבורית בקוריטיבה לשימושית מאוד.
לטענת לרנר, הביצועים של מערכת זו דומים לביצועים של רכבת תחתית, אבל עלות שלהם היא מאית ממערכת מטרו - שכן אין צורך לחפור מנהרות ארוכות והכל מתבצע על פני השטח. לטענתו, 83 ערים בעולם אימצו פתרון זה.
לצד הנתיב המרכזי של האוטובוס יש 2 נתיבים קטנים למכוניות - השימוש הנמוך בהן בעיר פירושו שגם לנהגי המכוניות אין פקקים.
לטענת הסרט גם בפורטלנד קיימת מערכת תחבורה ציבורית דומה, ובשני המקומות אנשים מוותרים על השימוש ברכב הפרטי שלהם, או על החזקת רכב פרטי בכלל, בגלל הקיום של תחבורה ציבורית אפקטיבית.
מחזור אשפה
לטענת הסרט תושבי העיר מייצרים בממוצע פחות אשפה מתושבי הפרברים, אבל ריכוז האנשים גורם לכך שהבעיה מרוכזת יותר ולכן יוצרת מפגעים קשים. הסרט מתאר מיחזור של מוצרים שונים ברמה הביתית ביפן.
הורוביץ מראה לצופים מעבדה לפירוק מחשבים וציוד אלקטרונית בדרום הודו. לדברי פרופ', קשאב בולבולה מומחה למחזור הודי, ממחשב אחד מורכב מופקים- 50% ברזל, 27% פלסטיק, 5% נחושת, 4.8% אלומיניום, ו-1-3 גרם זהב.
בקוריטיבה הציע בזמנו לרנר - לקנות את הזבל מהתושבים, שקיבלו בתמורה כרטיסי אוטובוס. תוך מספר חודשים חוסלו מזבלות. הפסולת עוברת למחזור, והשיטה משלמת את עצמה. לטענת הסרט האשפה הפכה מבעיה לחלק מפתרון - היא מנגנון לצמצום פערים חברתיים. לטענת לרנר יש בעיר 70 אחוז מיון - האחוז הגבוה בעולם.
ערבוב שימושים ומגורים קרובים
- ערך מורחב – עירוב שימושי קרקע
הסרט מתאר כיצד בקוריטיבה יש תכנון עירוני שדואג לכך שחלקים בה לא יהפכו לשכונות שינה או לאזורי מסחר או קניות בלבד. יש בה ערבוב בין שימושים שונים של העיר - מגורים, מסחר, שירותים, גנים וכו'. הדבר יוצר מצב בו יש גישה קלה ממקום המגורים למקום העבודה, למוסדות החינוך, לקניות, לפארקים ולשאר שירותים עירוניים. לטענת הסרט דבר זה יוצר גם עיר חיה ותוססת, עיר רב שימושית. מרכז העיר לא צריך להיות ריק חלק גדול מהיממה. לדוגמה האוניברסיטה בה למד לרנר הייתה ועדיין נמצאת בלב העיר. לעומת זאת בחיפה לדוגמה, האוניברסיטה נבנתה מחוץ לעיר.
הסרט מראה את הגנים הציבוריים בקוריטיבה: יש בה 20 פארקים ציבורים גדולים, שרובם נתרמו על ידי תושבים, וחלקם הוכנו בתוך מחצבות ששוקמו. הטבע עירוני נגיש לתושבים.
אין בעיר שכונות עם חומות וגדרות (בניגוד לערים רבות בדרום אמריקה). יש ערבוב תושבים ושימושי קרקע. לדברי לרנר אסור שתהיה שכונה עם אותה רמת הכנסה. גרים בשכונות אנשים מגילאים שונים, וכל זה מוביל לפחות אלימות.
אקופונקטורה עירונית - השפעות חברתיות
לרנר מדבר על אקופונקטורה עירונית - נגיעה אחת שמשנה את אופיה של העיר בצורה דרסטית. הסרט מדגים כיצד הקטנת שימוש במכוניות ועירוב שימושי קרקע משפיע על תחומים חברתיים.
פיטר הארלי, ראש המחלקה לקיימות בעיריית פורטלנד מדגים את נושא עירוב שימושי קרקע ושילוב אוכלוסיות שונות בערבוב מקומות בילוי ליד מקומות בהם יש זקנים. הזקנים יכולים להישאר בתוך הקהילה, אם יש מערכת תחבורה ציבורית. לדברי מייק מאליס מאגף השירות לזקן - הזקנים לא חייבים לעבור לדיור מוגן או לבית אבות, ויש להם חופש תנועה בעיר.
לפי טענת הסרט קוריטיבה היא העיר בעלת אחוז הפשיעה הנמוך ביותר מבין ערי ברזיל. פורטלנד היא בעלת אחוז הפשיעה הנמוך מבין הערים בעלות גודל דומה בארצות הברית.
מקומות ונושאים נוספים
- העיר סוג'ו בסין, הממוקמת שתי שעות נסיעה משנחאי וגרים בה 7 מיליון איש.
- הקמה של עיר ללא מכוניות, בשם דונגטאן על אי מול שנחי, בסינגפור.
- דיור ציבורי מסובסד בפאריס
- טוקיו - גידול אורז על גג מגדל.
- פסים לעיוורים ברכבת בטוקיו.
- פורטלנד - מעבר חלק ממדרכה לכביש.
תל אביב-יפו
- ערך מורחב – תחבורה בתל אביב-יפו
לרנר ביקר מספר פעמים בארץ, והורוביץ מראיין אותו גם בתל אביב-יפו. לדבריו -
הבעיה היחידה (של תל אביב) היא המכוניות. | ||
בתוך פחות משנתיים הוא טוען, ניתן לבנות בעיר מערכת תחבורה ציבורית על פני השטח.
בעיריית תל אביב לא קיבלו את טענותיו.
ז'יימה לרנר -
ניצן הורוביץ -
אבל זה בדיוק מה שאמרו לי בעירייה. שזה לא יכול לבוא על חשבון המכונית. אמרתי להם, אבל זה כל הרעיון! הם אמרו, אבל מה יהיה עם המכונית? | ||
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אגדה אורבנית אתר הסרט בערוץ 10. אפשר לראות את הסרט באורך מלא, כמו גם סרטונים קצרים יותר, וקטעים שלא נכללו בסרט.
- הסרט המלא
- במקום תחתית - על מערכת האוטובוסים בקוריטיבה, סרטון דומה שמציג את מערכת האוטובוסים.
- ראיון עם ז'יימה לרנר על התחבורה בתל אביב - קטע קצר מתוך הסרט.