משאבי טבע
משאבים טבעיים (באנגלית: Natural resources) הם חומרים, אנרגיות, שירותים ויצורים חיים שקיימים באופן טבעי בסביבה הטבעית. הכלכלה האנושית משתמשת במשאבים הטבעיים - חלקם חיוניים לשם התפקוד הכלכלי הנוכחי וחלקם משמשים בניסיון לספק רצונות. ניתן לסווג את המשאבים הטבעיים במספר צורות. הראיה של הגורמים הטבעיים כמשאב, לקוחה מתוך הראיה הכלכלית הרואה בביוספרה דבר פסיבי שאין לו דינמיקה משלו ושהוא תלוי ברצונות ובטכנולוגיות של בני האדם.
דוגמאות למשאבים טבעיים
- אוויר, רוח והאטמוספירה - לדוגמה ניצול הרוח לשם הפקת אנרגיית רוח או מכירה של "אוויר מארץ הקודש".
- יצורים חיים : בעלי חיים, צמחים, פטריות, חד תאיים וכו' - לדוגמה גידול של צמחים בעלי חיים במסגרת החקלאות לשם קבלת מזון, בדים, נייר, עץ ועוד.
- דלקים מחצביים: פחם, נפט, גז, אורניום - הבסיס האנרגטי לשם קיומה של המהפכה התעשייתית, ולשם קיומו של הקפיטליזם המודרני - הייצור של רוב החשמל, אפשרויות התחבורה, התובלה וייצור המוצרים בחברה המודרנית. נפט וגז הם חשובים גם לשם של ייצור חומרי גלם רבים הנדרשים לתעשיית הפלסטיק והגומי, חומרי הדברה ועוד.
- משאבים מינרליים אחרים כמו כריית זרחות, אשלג - חלקם מינרלים שחיוניים לחקלאות תעשייתית.
- עופרות מתכות כמו זהב ברזל, נחושת, אלומיניום.
- קרקע
- יערות - מספקים עץ למגוון שימושים (ריהוט, בנייה, דלק, נייר) וכן מספקים מגוון גדול של שירותים אקולוגיים (כמו ייצוב קרקעות, ייצור חמצן, ספיגת פחמן דו חמצני) ועוד.
- שטחי מרעה
- מים, נהרות, אגמים, מי תהום ואוקיינוסים
- אנרגיה סולארית וצורות נוספות של אנרגיות מתחדשות.
צורות שונות לסיווג משאבי טבע
ניתן לסווג את משאבי הטבע לפי חלוקות שונות:
- משאבים מתחדשים לעומת משאבים מתכלים - המשאבים המתכלים נכרים בדרך כלל מבטן האדמה ולא ניתן יותר להשתמש בהם. דבר זה כולל בעיקר דלק מחצבי, ועופרות של מינרלים ומתכות בריכוזים גבוהים. לעומת זאת המינרלים עצמם וכן המתכות הם משאבים מתחדשים, לפחות ברמת התאוריה שכן ניתן להשתמש בהם שוב ושוב. מערכות אקולוגיות, קרקע וקהילות של יצורים חיים המספקים זרם של משאבים מתחדשים - מזון צמחי, מזון מהחי, צמר, עור, בדים, עץ, נייר, גומי טבעי, פלסטיק מתחדש, חומרי גלם טבעיים לתרופות - משאבים אלה מתחדשים - כלומר בניהול נכון ניתן להשתמש בהם עוד ועוד, אם כי קצב ההפקה של משאבים מתוכם מוגבל בשל שיקולים של ניצול אנרגיית השמש ושיקולים אקולוגיים נוספים.
- משאבים ביוטים לעומת משאבים א-ביוטים. משאבים ביוטים הם משאבים שמקורם במערכות ביולוגיות מתפקדות (מערכות אקולוגיות) כמו נייר או עץ ולעומתם משאבים א-ביוטים כמו דלק מחצבי מתכות או מינרלים שנכרים מבטן האדמה.
- משאבי אקסרגיה (אנרגיה באנטרופיה נמוכה) מול משאבי חומרי גלם. אקסרגיה היא הבסיס לכל פעילות פיזיקלית כלשהי - בין אם זה תזונה לבני אדם ובעלי חיים, הליכה, תחבורה, ייצור ועוד. בלי משאבי אנרגיה (כמו דלק מחצבי אנרגיה גרעינית או אנרגיה מתחדשת) לא ניתן לקיים כלכלה לא משנה כמה חומרי גלם אחרים יש לנו (ראו מודל זרמים ומאגרים).
- משאבים כלכליים מול משאבים "לא כלכליים" - משאבים כלכליים הם משאבים טבעיים רצויים המצויים במחסור ביחס לביקוש אליהם. לדוגמה נפט או מים מתוקים או זהב הם משאבים כלכליים - הביקוש אליהם רב מההיצע ולכן אנשים מוכנים לשלם עליהם כסף. לעומת זאת יש משאבים שנחשבים "לא כלכליים" משום שהם נמצאים בשפע יחסית לביקוש אליהם. אוויר הוא דוגמה למשאב שנחשב בספרות הכלכלית המסורתית למוצר "לא כלכלי". עם זאת מוצר "לא כלכלי" יכול להפוך להיות מוצר כלכלי עם הזמן. הגורמים לכך הם עליה בביקוש למוצר או פגיעה בהיצע שלו - עליה בביקוש נגרמת עקב גידול האוכלוסייה, הגידול בצריכה ובצמיחה הכלכלית לנפש. הפגיעה בהיצע נובעת מדלדול משאבים מתכלים, פגיעה במערכות אקולוגיות שיכולות לחדש משאבים מתחדשים, או עקב זיהום, השפעה סביבתית אחרת או מחלה זיהומית או אסונות טבע שיכולים להקטין את ההיצע. לדוגמה אוויר נקי הוא בחלקו מוצר כלכלי עקב הכמות הגדולה של זיהום אוויר - אנשים מוכנים לשלם מחיר יקר יותר על מגורים בבתים קרובים ליערות, לעצים או לים היכן שהאוויר נקי יותר והם רוצים להתרחק ממקורות של זיהום אוויר ומחיר הדירות שם יורד. אוויר הוא גם דוגמה למוצר דחיס - מוצר שנחשב לחופשי אבל עם הזמן והשימוש בו הוא הפך למוצר במחסור.
- משאבים קניינים מול משאבים ציבוריים. משאב כלכלי או קניני הוא משאב טבע שניתן בקלות לטעון לזכויות קניין עליו כמו בננות, נפט או זהב. לעומת זאת שדות דיג, מערכת אקולוגית, שכבת האוזון, האטמוספירה כולה, האוקיינוס כולו, הביוספרה, או סביבה שקטה, שירותי המערכת האקולוגית (כמו מחזור המים, מחזור הזרחן) הם מוצרים שקשה יותר לקיים עליהם יחסי בעלות. הקושי לקיים בעלות על "מוצר" כמו אוויר יחד העובדה שיש הרבה אוויר כך שהנאה של אדם אחד כמעט אינה משפיעה על ההנאה ממנו של אדם אחר. הנאה ממערכת תקינה של גשם שיורד בעיתו של אדם אחד אינה פוגעת בהנאה של אדם אחר. דברים אלה הופכים את האוויר בכדור הארץ ואת מחזור המים למוצר ציבורי- מוצר שקשה לנהל אותו ביעילות באמצעות פתרונות שוק - גם לא שוק משוכלל עם קונים ומוכרים רבים.
השפעות של שימוש במשאבי טבע
כלכלת מדינה יכולה להישען על מספר ענפים כמו חקלאות, תעשייה, או כלכלת שירותים. כמו כן המדינה יכולה להישען על מכירת משאבי טבע, באופן מסורתי מדינות עניות רבות הסתמכו על מכירה של מוצרי חקלאות שונים כמו בננות, תפוחים, צמר, יין, חיטה ועוד. כיום יש הסתמכות של חלק מהמדינות על מכירת משאבים מתכלים כמו דלק מחצבי, מתכות יקרות, מינרלים ועוד.
במדינות עניות רבות חלק ניכר מהייצוא מסתמך על ייצוא של חומרי גלם. ככל שהחומר הוא גולמי יותר ולא מעובד כך הרווח הוא נמוך יותר, לדוגמה מכירה של בנזין מזוקק רווחית יותר מאשר מכירה של נפט גולמי, ומכירה של שוקולד רווחית בהרבה יחסית למכירה של פולי קקאו.
דבר זה יכול לעורר בעיות שונות כמו המחלה ההולנדית שבה מחד הייצוא של ענפים אחרים נפגע בגלל ייסוף המטבע המקומי ומאידך יש הטיה מבנית של המשק לכיוון של פיתוח תעשיית הפקת חומרי הגלם על חשבון פיתוח של תעשיות או שירותים. כך לדוגמה מדינות ערב רבות שהסתמכו על ייצוא נפט לא פיתחו ענפים כלכליים אחרים.
בעיה נוספת מכונה קללת המשאבים - שחיתות ונטייה להגדיל אי שוויון כלכלי ושליטה של תאגידים רב לאומיים יחד עם אליטות, כך שהאוכלוסייה המקומית משלמת מחירים שנובעים מכרייה ומהשפעות סביבתיות של הפקת המשאבים, אבל רוב התמלוגים והרווחים מהפקת המשאבים הולכת לתאגיד הרב לאומי ולקבוצה קטנה של אליטה פוליטית-כלכלית-צבאית שמשרתת אותו. בניגוד לתחומים אחרים כמו תעשייה או שירותים, לרוב לא נדרשת הכשרת עובדים נרחבת להפקת המשאב. במציאות של המחצית השנייה של המאה ה-20 ואילך של גלובליזציה גם אם יש צורך בכמות מסויימת של עובדים מקצועיים (כמו מהנדסי קידוחי נפט, מומחי חקלאות) ניתן לייבא אותם בקלות ממדינות אחרות. על ידי תשלום שוחד לפקידים ולפוליטיקאים מקומיים קל לחברות בינלאומיות לקבל גישה זולה להפקת חומרי גלם במחיר נמוך בהרבה יחסית לתשלום שהן נדרשות לבצע כאשר יש פיקוח הוגן על התמלוגים ותנאי הזיכיון. שליטי המדינה מצידם מקבלים כסף קל לקופת המדינה בלי צורך לפתח בה השכלה ובלי שיש צורך לשמור על חופש הביטוי, זכויות אדם, זכויות אזרח או זכויות קניין - דבר שקשה הרבה יותר לקיים אותו במדינה שאין לה משאבי טבע.
Leonard Wantchekon, מי שהיה סטודנט בבנין במערב אפריקה, נכלא בגין פעילות נגד השלטון הדיקטטורי, ולאחר מכן ברח והפך לפרופסור בפרינסטון למדעי המדינה[1] פרסם מחקר שקושר בין השענות של כלכלת המדינה על משאבי טבע לבין הפיכת השלטון לדיקטטורי יותר, גם כאשר מדובר במדינה דמוקרטית. לפי המחקר כאשר מוסדות המדינה חלשים וכאשר התקציב לא שקוף, השלטון הקיים יכול להשתמש ברווחים מאוצרות הטבע כדי לזכות ביתרונות לא הוגנים בבחירות, הדבר הזה גורר את האופוזיציה לשימוש באמצעים נואשים יותר ואלימים יותר, מה שבתורו גורר שלטון פחות דמוקרטי. [2]
משאבי טבע בישראל
ערך מורחב – משאבי טבע בישראל
ניהול משאבי הטבע בישראל כולל את התחומים הבאים:
- משק המים בישראל כולל שאיבה מאקוויפרים, מכירות של מים מינרלים וכן בהקשר של זיהום מים בישראל.
- משק האנרגיה בישראל כולל הפקה ושימוש של גז טבעי בישראל וכן אנרגיה מתחדשת בישראל.
- הפקת חומרי גלם לדשן כימי כולל הפקת אשלג בישראל במפעלי ים המלח וכן הפקת פוספטים בנגב.
- כרייה של חול-ים, חצץ ומחצבות לשם הפקת חומרי גלם לתחום הבנייה.
- בעבר הייתה כרייה של נחושת במכרות תמנע, ליד אילת.
- ניהול משאבים ביוטיים ומערכות אקולוגיות שונות כמו יערות, שטחי חקלאות, שטחי המדבר בישראל, הנחלים, אגם כינרת והים.
- ניהול משאבים ציבוריים אחרים כמו תדרי רדיו.
תשלומי תמלוגים בישראל הם נמוכים למדי בהשוואה למדינות אחרות. כך לדוגמה עמד אחוז התמלוגים על גז טבעי ונפט עמדו על 12% והיו מהנמוכים בעולם עד ועדת ששינסקי. התמלוגים על הפקת אשלג הם 6% ואילו על הפקת מים מינרלים אין משלמים תמלוגים כלל. הערכה היא כי באופן זה המדינה הפסידה הכנסות בסדר גודל של עשרות מיליארדי שקלים לאורך השנים, במיוחד בהקשר של משאבים כמו פוספט ואשלג. משאבי הטבע מרכזיים לכלכלה, כמו אשלג, פוספט צפויים לאזול בתוך טווח של 20-30 שנה בקצב הייצוא הנוכחי, ומשאב הגז-הטבעי יועד על ידי וועדת צמח לשמור על עתודות ל-25 שנה בלבד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- משאבי טבע בוויקיפדיה האנגלית
- חובות? באירופה מודאגים מבזבוז משאבי טבע נציב איכות הסביבה באיחוד האירופי מזהיר מפני ייקור הסחורות, ynet, 5.1.2012
- מדיניות ניהול בר-קיימא של משאבי טבע סקירה של ניהול משאבי טבע במדינות שונות, צרויה שבח, פרוייקט תחזית קיימות לישראל 2030, 2012, 10.4.2013