אקו-ויקי

הכחדה המונית בימינו

הקרפדה הזהובה מקוסטה ריקה, Golden Toad of Costa Rica, שנכחדה בסביבות 1989. היעלמותה מיוחסת למספר גורמים כמו התחממות מזג האוויר, וחדירת מינים פולשים של בעלי חיים וחיידקים.

אירוע ההכחדה בהולוקן (באנגלית: Holocene extinction event) הוא תהליך של הכחדה המונית המתרחש בימינו (תקופת ההולוקן) כתוצאה מהשפעות סביבתיות של הפעילות אנושית. חושבים כי זוהי ההכחדה ההמונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית של כדור הארץ. האירוע מתרחש בתקופה הנוכחית (מבחינה גאולוגית) של ההולוקן (שהחלה בערך מלפני 12,000 שנים מהיום), עקב השפעות סביבתיות של בני אדם. הנושא נקרא גם הכחדה אנתרופוגנית - הכחדה שנובעת מפעילות בני האדם.

המספר הגדול של הכחדות מינים מקיף משפחות רבות של צמחים ובעלי חיים כולל: יונקים, ציפורים, דו-חיים, זוחלים ופרוקי רגליים. אחוז גבוה מההכחדה מתרחשת ביערות הגשם הטרופי. האיגוד הבינלאומי לשימור טבע (International Union for Conservation of Nature and Natural Resources) תיעד את הכחדתם של 784 מינים מאז שנת 1500 לספירה, ועד היום (2012). ו-65 מינים נוספים נמצאים כיום רק בגני חיות או חוות, אך לא בטבע. עם זאת, היות שרוב המינים הקיימים אינם מוכרים לבני האדם, רוב ההכחדות הן בלתי מתועדות. לפי תאוריית המינים-בשטח ולפי הערכות שונות, קצב ההכחדה הנוכחי עלול להגיע עד לכ-140,000 מינים בשנה.

חלקה של הכחדה זו התרחש במקומות שונים בעולם עם התפשטות האדם הנבון, שיצא מאפריקה ליבשות אחרות לפני עשרות אלפי שנים וגרם להכחדה של מינים גדולים שונים של בעלי חיים ולשינוי של מערכות אקולוגיות יבשתיות. חלקה העיקרי של ההכחדה מתקיים במאות השנים האחרונות, וביתר שאת בעשורים האחרונים, בשל שילוב של גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית שמתדלקים גורמים ישירים כמו הרס בתי גידול, הכנסת מינים פולשים, זיהום והרג יתר (צייד יתר ודייג יתר). בשנת 2019 פורסם דוח מצב הטבע העולמי מטעם האו"ם, שהוכן על ידי מאות מומחים שסקרו אלפי מחקרים, הדו"ח מזהיר מפני קריסה אקולוגית וסיכון האנושות בשל הכחדה זו עקב פגיעה מסוכנת בשירותי המערכת האקולוגית.

הכחדה בפרה-היסטוריה

 
הכחדות של מיני יונקים גדולים והגעת האדם. הציר האופקי הוא ציר לוגריתמי של השנים מהיום. החץ השחור מסמן את הגעת האדם ליבשות שונות. הציר האנכי מסמן את אחוז מיני היונקים שהיה במקום

בהגדרה רחבה אירוע ההכחדה בהולוקן כולל את היעלמותם של מיני בעלי חיים גדולים, בעיקר יונקים ועופות גדולים, בתקופה של עשרות אלפי השנים האחרונות. הכחדה זו יוחסה בעבר לשינוי האקלים עקב סוף עידן הקרח,אבל בשנים האחרונות התברר כי הכחדות התרחשו בסמוך להגעת בני אדם מסוג "האדם הנבון" למקומות חדשים שונים - לפני ואחרי עידן הקרח.

התפשטות "האדם הנבון", נמצאה בתאום עם העלמות מיני יונקים גדולים באוסטרליה (לפני 30 אלף שנה) ביבשות אמריקה, הצפונית והדרומית (לפני כ-10,000 שנה דרך אזור סיביר) והאי מדגסקר (לפני כ-2,000 שנה). אירוע זה נקראים לפעמים הכחדת עידן הקרח. עם זאת, אירוע ההכחדה בהולוקן נוגע בעיקר להכחדה שהתרחשה ב-200 השנים האחרונות ובמיוחד להכחדה שמתרחשת כיום.

הכחדה בתקופה המודרנית

קצב ההכחדה הנצפה הואץ באופן דרמטי במהלך 50 השנים האחרונות. אין הסכמה כללית האם להכליל הכחדות עכשוויות יותר כאירוע ייחודי או רק כחלק מתהליך ארוך טווח שצובר תאוצה. רק במהלך התקופות המודרניות יותר של ההכחדה סבלו גם צמחים מהכחדה רחבת היקף. באופן כללי, אירוע ההכחדה בהולוקן מתאפיין בנוכחות של גורמי הכחדה מעשי ידי אדם ובזמן הגאולוגי הקצר שלו (עשרות שנים עד אלפי שנים) יחסית לרוב אירועי ההכחדה האחרים. ניתן לאפיין אותו בשינויי אקלים ובנוכחות בני האדם.

מידי שנה מפרסם ארגון IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור טבע, את הדו"ח השנתי שלו - "הספר האדום" או "הרשימה האדומה של מינים". (מיני הצומח והחי הנמצאים בדרגות שונות של סכנת הכחדה). כל מין רביעי של יונק, כל מין שמיני של ציפור ושליש ממיני הדו-חיים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. מתוך 12 אלף מיני הצומח הנכללים בספר האדום, נתונים יותר משני שלישים תחת איום ממשי. הדו"ח האיגוד משנת 2007 קבע שבמהלך שנה זו נוספו עוד 200 מינים לרשימה. שנת 2007 היא השנה הראשונה הופיעו בספר האדום גם אלמוגים. עשרה מיני אלמוגים מאיי גלפגוס נכללים ברשימה, ושניים מהם נמצאים בסכנת הכחדה המוגדרת כחמורה.

לפני זמן לא רב חשבו חוקרים כי סכנת ההכחדה מרחפת בעיקר על יונקים ובעלי חיים גדולים, הזקוקים לשטחי מחיה רחבים ההולכים ונעלמים בעקבות פיתוח למטרות אנושיות הכולל בינוי, כריתת עצים וכן עקב ציד למטרות מאכל וסחר. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן אוסטרליה, ברזיל, סין ומקסיקו.

עם הזמן התברר שהכחדה המונית מאיימת גם על מינים אחרים. בינואר 2019 התפרסם מאמר בירחון bilogical conervation שסוקר 73 מחקרים בנושא הכחדת חרקים. לפי המאמר הכחדת חרקים היא חמורה יותר ממה שהעריכו החוקרים עד כה. לפי המאמר 41% ממיני החרקים במגמת ירידה, והמאסה הכוללת של חרקים יורדת בקצב של 2.5% בשנה. בתוך 30 שנה ירדה הביומאסה של חרקים ב-80%. [1]

בעבר העריכו חוקרים כי חרקים הם עמידים יותר מפני איומי הכחדה לעומת בעלי חיים גדולים יותר.[2] זאת מכיוון שחרקים הם בעלי מחזור חיים קצר יותר ולכן יש להם יכולת הסתגלות מהירה יותר. כך לדוגמה חרקים מזיקים לחקלאות מפתחים עמידות לחומרי הדברה. עם זאת הנתונים במאמר משנת 2019 מראים שהערכות אלה אינן מדוייקות, לפחות לגבי חלק נכבד מסוגי החרקים. קצב הכחדת החרקים מהיר פי 8 לעומת קצב הכחדת יונקים, ציפורים וזוחלים. [2] חוקרים מצאו בעיות במאמר זה ומתקיים דיון לגבי תוצאותיו, אבל יש סיבה לדאגה לפחות לחלק מאוכלוסיות החרקים. [1] דבר זה יוצר השלכות שונות ועלול ליצור השלכות שונות בעתיד - חרקים הם חלק חיוני במזון של ציפורים, לטאות ודו חיים רבים, כמו כן יש להם תפקודים חשובים בשמירה על תפקוד של מערכות אקולוגיות יבשתיות שונות - לדוגמה הספקת שירותי האבקה לצמחים, ושמירה על פוריות הקרקע. לחרקים יש גם השלכות חשובות על חלק מהענפים של חקלאות לדוגמה הספקת שירותי האבקה לעצי פרי שונים.

דו"ח האו"ם על הכחדה בימינו

במאי 2019 פרסם האו"ם בפריז, את תמצית הדו"ח המקיף ביותר שבחן את הכחדת המינים, הירידה בגיוון ביולוגי והסכנות שהדבר מציב בפני הציביליזציה האנושית. הדו"ח עצמו בן 1,500 עמודים, הוכן על ידי צוות של 145 מומחים, שסקרו 15 אלף פרסומים מדעיים וממשלתיים בנושא מצב הטבע בעולם.[2][3]

מסקנות הדו"ח עגומות: מאז המאה ה-16 כבר נכחדו 680 מינים של בעלי חוליות. ברוב סביבות המחיה היבשתיות, מגוון הצמחים ובעלי החיים הצטמצם ב-20% או יותר, בעיקר במהלך המאה ה-20. שיעור ההכחדה כיום גדול פי עשרה עד מאה מכפי שהיה בעשרה מיליון השנים האחרונות.

לפי הדו"ח יותר מארבעים אחוזים ממיני הדו-חיים עומדים בפני סכנת הכחדה, וכך גם יותר משליש מהיונקים הימיים ושליש מהאלמוגים בוני השוניות. הדו"ח מעריך כי כמיליון מינים כבר נמצאים בסכנת הכחדה, ורבים מהם יכחדו בעשורים הקרובים אם לא יהיה שינוי דרמטי במצב. עבור מעל 500 אלף מינים לא נותר מספיק מרחב מחייה טבעי שיבטיח את המשך קיומם בטווח הארוך. על פי הדו"ח, עם גדילתה של אוכלוסיית האדם ליותר משבעה מיליארד, פעילויות כמו חקלאות, כריתת עצים, ציד לא-חוקי, דיג וכרייה משנות את הטבע בקצב "חסר תקדים בהיסטוריה של האנושות".

דוגמאות למינים בסכנת הכחדה

להלן דוגמאות למיני בעלי חיים גדולים הנמצאים בסכנת הכחדה.

  • בין 2007 ל-2014 הערכה היא ששליש מהפילים נעלמו מאפריקה כ-144 אלף פרטים. בתחילת המאה ה-20 היו כ-10 מיליון פילים, ב-1979 כמיליון פילים, בשנת 2006 היו לפי WWF כ-352 אלף פילים, חלק מהחוקרים חוששים כי פילים יכחדו בתוך 20 שנה.
  • נכון לשנת 2007 נמצא תת מין של הגורילה בסכנת הכחדה המוגדרת קריטית. זאת, לאחר שהתברר שחלק מאוכלוסיית הגורילות באפריקה הצטמקה ב-60% בתוך שני עשורים, עקב ציד למטרות מאכל והתפשטות נגיף האבולה.
  • מצבו של האורנג אוטנג, הורע מאוד. אחת הסיבות לכך היא ברוא יערות לטובת גידול מטעים שמהם מייצרים שמן דקלים.
  • ההיפופוטם, הצטרף בשנת 2006 לרשימת המינים בסכנת הכחדה. ההיפופוטם בסכנת הכחדה בגלל מצב הכלכלי והפוליטי באפריקה. מחסור במזון גרם לעליית הביקוש לבשר של מין זה והעוני מביא לכך שהוא ניצוד גם בגלל השנהב הנמצא בשיניו. כך, למשל, בקונגו-זאיר הביאו מלחמות האזרחים והציד הנרחב להקטנת אוכלוסיית ההיפופוטמים ב-95%.
  • דוב הקוטב נכלל לראשונה ברשימה בשנת 2006 בגללה סכנה הצפויה לו מהתחממות העולמית הגורמת להפשרת קרחונים שהם בית הגידול שלו. לפי ההערכה, ב-40 השנים הקרובות צפויה אוכלוסיית דובי הקוטב לקטון בכמעט שליש.
  • בשנת 2007 נכחד כנראה אחד המינים הבודדים של דולפיני נהרות, הדולפין מהמין ביג'י, שחי בנהר היאנג-צה בסין. הדולפין לא נראה יותר בשנה האחרונה וההנחה היא שהוא נכחד בעקבות הזיהום הרב בנהר, והיעלמות הדגים ששימשו לו מזון עקב דיג מוגבר. בשבועות האחרונים נבדקים דיווחים על דולפין שנצפה, ואולי יתברר שכמה פרטים בכל זאת שרדו.
  • אריות היו בעבר ברוב שטחה של אפריקה, בחצי האי ערב, הודו טורקיה ויוון. עם הזמן הם הלכו והצטמצמו לשטחים שונים באפריקה. [4]
  • מצבם של העופות הדורסים ממשפחת הנשרים באפריקה ואסיה הורע מאוד. ההגדרה של שמונה מינים ממשפחה זאת שונתה בספר האדום והם נכללים כעת במעמד חמור יותר של סכנת הכחדה. הסיבות להיעלמות המינים הן היעלמות מזון טבעי עקב ירידה במספרי היונקים אוכלי העשב ששימשו מזון, הרעלות והתחשמלות עקב פגיעה בקווי מתח גבוה. סיבות דומות הקטינו את אוכלוסיית הנשרים בישראל.

ברשימה האדומה יש נוכחות בולטת למינים מאזור הים התיכון, כולל מישראל. בין אלה נמצא דג לבנון הירקון, מין שקיים רק בישראל ועלול להיכחד בגלל זיהום והתייבשות נחלים. מלבדם יש אלפי מינים אחרים בסכנת הכחדה. למרות כ-250 שנה של מיון טקסנומי, כ-85% אחוז מהמינים ביבשה וכ-90% מהמינים במים טרם סווגו על ידי מדענים. המינים המוכרים ביותר הם מיני היונקים והציפורים, מינים רבים של דגים ופרוקי רגליים טרם סווגו, ואיתם מינים רבים של יצורים-חיים ממלכות כמו צמחים, פטריות ועוד. סך הכל יש מעל 8 מיליון מינים אקריוטים ביבשה ומעל 2 מיליון מינים בים, שחלקם הגדול לא מוכר לאנושות, חלק ניכר מהם עלול להיכחד עוד לפני שיסווגו על ידי מדענים.

סיבות מעשה ידי אדם להכחדה

  ערך מורחב – השפעה סביבתית
בעיות סביבתיות

כמעט כל היצורים ברשימה נמצאים בסכנה בגלל תוצאות-לוואי עקיפות או ישירות של פעילות האדם הגורמים היסודיים המניעים את ההכחדה הם גידול אוכלוסין וגידול הצריכה לנפש עקב (צמיחה כלכלית) שני גורמים אלה מתדלקים גורמים ישירים יותר להכחדה:

  • הרס בתי גידול וכריתת יערות בין היתר בגלל שינוי שימושי קרקע עבור חקלאות ומרעה, וכן עקב בניית כבישים, פרבור, כרייה, עיור. צריכת הקרקע הגדולה ביותר של האדם היא לשם חקלאות תעשייתית ואדמות מרעה. הדבר גדל בעיקר עקב גידול אוכלוסין וכן עקב גידול בצריכת הבשר לנפש. חלק משמעותי מהגידול של דגנים בעולם הולך לשם האבסת בעלי חיים, וכן חלק ניכר מגידול הסויה. [3] דברים אלה מגדילים עוד יותר את שטחי החקלאות של האדם. שטחים אלה נלקחים על חשבון הרס שטחים טבעיים וגורמים לצמצום שטחי המחייה של בעלי חיים וצמחים אחרים. מגמות של [פרבור]] גורמת לכך שהשטח הנדרש לשם דיור לבני אדם גדול בהרבה לעומת ישובים עירוניים, הדבר מחוזק בשל תכנון מוטה מכוניות. בנוסף לשטח הישיר שנלקח מהטבע יש חשיבות גם לצורה שבה הדברים נעשים.
  • הרס בתי גידול נגרם גם בגלל קיטוע שטחי מחייה על ידי כבישים, גדרות ומסילות ברזל. אם יש שטח בגודל 100 קילומטרים רבועים הוא יכול לתמוך בפחות מינים כאשר הוא נקטע על ידי מספר כבישים וגדרות גם כאשר אלו אינם משנים הרבה את סך השטח הנתון.
  • ניצול יתר של בעלי חיים לצורכי האדם, וכן ציד וסחר בבעלי חיים. דייג יתר גורר הפרעות גדולות למערכות האקולוגיות הימיות - להכחדה ישירה של מינים שניצודים ולהכחדה עקיפה עקב ערעור של מינים שחיים באותה מערכת אקולוגית עם מינים אלה.
  • חדירת מינים פולשים הדוחקים מינים מקומיים.
  • זיהום - בעיקר מקרים של זיהום נקודתי שהורסים בתי מחיה בנהרות, אבל גם זיהום היקפי ומתמשך - לדוגמה זיהום בחומרי הדברה הוא גורם מרכזי בהכחדת חרקים. חומרי הדברה הם חשוד מרכזי בהפרעת התמוטטות המושבה והכחדת דבורי דבש.
  • שינויי אקלים בכדור הארץ. קיימות ראיות רבות להתחממות העולמית – הן במדינות של הטמפרטורה הממוצעת של האוויר ושל האוקיינוסים והן בגלל ראיות נוספות כמו ירידה בגודלן של פסגות מושלגות, עליה במפלס מי הים, שינויים רוחות הסילון ובמזג האוויר. אלו מספקות דוגמאות להשלכות של התחממות עולמית שעלולות להשפיע לא רק על הפעילות האנושית אלא גם על מערכות אקולוגיות. עליה עולמית ממוצעת בטמפרטורות פירושה שמערכות אקולוגיות עלולות להשתנות- בגלל השפעות רבות של שינויי האקלים על מגוון גדול של משתנים; מינים אחדים עשויים להידחק החוצה ממרחב המחייה שלהם (אולי אף עד הכחדה), עקב שינויים בתנאים, בעוד מינים אחרים עשויים לשגשג. רוב המערכות האקולוגיות באזורים היבשתיים על כדור הארץ עלולות להשתנות. נכון לשנת 2016 כ-82% מהתהליכים החיוניים ביותר במערכות האקולוגיות כבר הושפעו משינויי אקלים[4].

כך לדוגמה התחממות של אוקיינוסים והפיכתם לחומציים יותר גוררת הלבנת אלמוגים ומסכנת מינים רבים של אלמוגים בהכחדה ואיתה מינים רבים התלויים בהם כמו דגי שונית. [5] דוגמה אחרת להשפעת שינויי אקלים כיום היא הרס יערות באזורים שונים בכדור הארץ. אם בגלל פלישת מינים שחזרו בשל שינויי אקלים ואם בגלל בצורות או שרפות יער [6]

דוגמה להשפעה נוספת של שינויי אקלים היא השפעה על התזמון של בעלי חיים וצמחים. בעלי חיים נודדים רבים תלויים בתזמון עם מינים אחרים - לדוגמה נדידת ציפורים שמגיעות לאזור מסוים שבו יש מספיק זחלים המשמשים להן כמזון. הזחלים מתזמנים את הבקיעה לפי טמפרטורת הסביבה, אבל בגלל ההתחממות עולמית הם בוקעים לפני שהציפורים מגיעות – וכך הציפורים גוועות ברעב. [7][5]

גורמים שגורמים להכחדה של מין אחד יכולים לגרום להכחדה של מינים אחרים התלויים בו או הנמצאים איתו בקשרי גומלין אחרים במסגרת מערכת אקולוגית. דבר זה מכונה "הכחדה מיד שנייה".

כתבה של CNN משנת 2016 מונה את הסיבות הבאות להכחדה :[8]

  • התחממות עולמית - בין היתר גורמת להלבנת אלמוגים.
  • חקלאות עולמית - 37% מהשטח היבשתי הוא חוות ושטחי מרעה. (הבנק העולמי 2000)
  • ציד של חיות טבע - פשע סביבתי כולל מסחר לא חוקי בחיות הוא בהיקף של 91 עד 258 מיליארד דולר בשנה. גודל זה דומה בהיקפו לסוגי פשיעה אחרים כמו סחר בסמים, סחר בבני אדם וזיופים. מינים כמו קרנפים ופילים עלולים להיכחד.
  • זיהום - כל שנה זורקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010.
  • מחלות - כ-40% מהדו-חיים נמצאים בסכנת הכחדה. פטריות רעילות שגורמות למחלות שונות. בני אדם תורמים להעברת הפטריות על ידי מסחר בצפרדעים על פני יבשות שונות.

מחקר משנת 2019 טוען ש-40% ממיני החרקים נמצאים בסכנת הכחדה, שסך הביומסה של החרקים קטנה ב-2.5% כל שנה ושהדבר עלול להביא לקריסת הביוספירה כי החרקים חיוניים לקיום צמחים ובעלי החיים גדולים. 4 הסיבות המרכזיות החל מהחשוב ביותר ועד לפחות חשוב: אובדן בתי גידול עקב חקלאות תעשייתית ועיור, זיהום מדשן כימי וחומרי הדברה, החדרת מינים פולשים ושינויי אקלים [6].

השלכות של הכחדת מינים

  ערך מורחב – שירותי המערכת האקולוגית

עבור בני האדם, הכחדה של מין בודד של יצורים חיים אינה משנה הרבה בפני עצמה. אבל יחד היצורים החיים מהווים אקוסיסטמה שמספקת שורה שלמה של שירותים שירותי המערכת האקולוגית. שירותים אלה כמו ייצור חמצן, מחזור של חומרי פסולת, טיהור מים, הטמעת פחמן ושמירה על ההרכב הכימי המאוזן של האוקיינוסים הם חיוניים להמשך היציבות האקולוגית שמאפשרת את הקיום של האנושות, כולל החקלאות והכלכלה האנושית.

הכחדת מינים גוררת ירידה במגוון הביולוגי תורמת לערעור של מערכות אקולוגיות ולהקטנת היכולת של מערכות אלה לספק שירותים אקולוגיים חשובים לחקלאות ולכלכלה בכלל. היבטים כמו סחף קרקע, ופגיעה בהסעת גשם, ייצוב האקלים, הספקת חומרי גלם וכו' עלולים לפגע וגורמים לנזק של מיליוני דולרים בשנה.

הכחדת מינים מול הזרם המרכזי בכלכלה

בנוגע לבעיות סביבה רבות, כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים באופן כללי כי כאשר בעיות הסביבה יהפכו חמורות יותר, מחיר הפגיעה בסביבה יעלה, וכתוצאה מכך יגבר הלחץ להפנים את הנושא לתוך השוק וכך יושם תג מחיר על הפגיעה, מנגנון המחירים של השוק יקטין את הפגיעה בסביבה.

אלא שהכחדת מינים היא דוגמה לכשל שוק בו מנגנון זה לא תמיד עובד. במקרים של ציד, ככל שמין ניצוד הופך לנדיר יותר, מחירו בשוק עולה, ולציידים יש יותר מוטיבציה ומימון לחפש אחריו. מינים כגון הטיגריס והקרנף עומדים על סף הכחדה בגלל ציד לא חוקי הנובע מסיבה זו, גם הפיל האפריקאי ניצוד במספרים גדולים בגלל ביקוש עולה לשנהבים. יש טענות כי אחת הסיבות העיקריות להכחדת דולפין הנהרות הסיני הייתה גידול בכמות הפרטים שניצודו. ציד מהוה סיבה חשובה להעלמות של יונקים גדולים וציפורי טרף מרשימות כמו דובים, פילים, קרנפים, נשרים, עזניות, עיטים וכדוגמה.

הכחדת מינים עלולה לגרום לקריסת מערכות אקולוגיות, וההשלכות הכלכליות של דבר זה אינן ידועות. השפעה מתונה הרבה יותר היא לאי יכולת מימוש של פוטנציאל תיירותי. מין שנכחד אינו ניתן להחזרה (נזק בלתי הפיך), ובנוסף הוא מערער את המערכת האקולוגית שבה היה, ומגדיל את סיכויי ההכחדה של מינים נוספים התלויים בו. דבר זה מהווה דוגמה לכך שכסף אינו חליפי לכל דבר בטבע. בנוסף הדבר מהווה הדגמה לחשיבות של תאוריה כלכלית דינמית שבה יש אי-הופכיות של הזמן בניגוד לתאוריה הנאו-קלאסית שבה כל דבר הוא הפיך.

בעיה נוספת בתאור הנאו-קלאסי היא הנחה לגבי היוון של העתיד. פעילות כלכלית שמבועת כיום תגרום להכחדה בעוד מספר עשורים. כלכלנים טוענים כי סוגים נזקים כאלה מחושבים במערכת בשל היוון - כלומר אנחנו מבינים את הנזק שדבר מסויים יגרום בעתיד אבל מוכנים לסבול אותו בגלל שאנו מערכים יותר את ההווה לעומת העתיד. דרך אחרת להסתכל על הנושא היא כעל בעיה של צדק בין דורי מסוג השפעה חיצונית - הדורות הבאים יסבלו מהתנהגות של הדור הנוכחי, אבל אין להם מכונת זמן כדי לחזור אחורה בזמן ולשלם או לקנוס את הדור הנוכחי על פעולות שלו.

טענת ההיוון וטענות נוספות לשם הצדקת פעולות כמו זיהום או הכחדת מינים היא סוג של ניתוח נורמטיבי שבא להצדיק פגיעה מסויימת, בעוד שכלכלנים מחוייבים לכאורה לניתוח פוזיטיבי. הדבר מזכיר טיעונים דומים של צידוקים לעבדות שחלקם נתלה בכך שעבדות של שחורים היא חיונית לשם המשך שגשוג הכלכלה. חלק מאנשי הסביבה טוענים כי יש להעניק זכויות לטבע או זכויות בעלי חיים שיסייעו למניעת הכחדה, כשם שהענקת זכויות גם לאנשים שחורים, משום שהם גם בני אדם, היתה חלק מרכזי בהתנועה לביטול העבדות. לפי טענה זו - כל עוד מסתכלים על בעלי חיים צמחים או מערכות אקולוגיות כעל רכוש בלבד שבני אדם יכולים לעשות בו כרצונם - קשה הרבה יותר להגן על המערכות האקולוגיות ועל מינים.

מבחינה כלכלית ניתן לראות במגוון המינים ובתפקוד של מערכות אקולוגית הנגזר ממנו סוג של מוצר ציבורי. הבעיה בשמירה או קיום של מוצרים ציבוריים הוצגה בספר חברת השפע - השוק מעולה בייצור ומגוון של מוצרים פרטיים אבל הוא גרוע בהספקת מוצרים ציבוריים.

הכחדות מינים בישראל

בישראל נכחדו מינים שונים - הכחדה זו מתרחשת במשך אלפי שנים וכללה בין היתר תנינים, אריות, היפופוטמים, שור הבר, אייל אדמוני ועוד. עם התרחבות ההתיישבות האנושית במאה ה-20 נכחדו מינים נוספים בהם דוב סורי, עזניית הנגב, נמר סיני, יען הנגב, כלב ים נזירי מצוי ועוד. [9]

דו"ח מצב הטבע בישראל משנת 2010 ​סקר את מצבם של בעלי החיים מבחינת סכנת הכחדה. הדו"ח מצא כי מבין 452 מיני החולייתנים המוכרים בישראל (לא כולל מינים ימיים ועופות שאינם מקננים בישראל), נכחדו מאזורנו 28 מינים (4 מהמינים שנכחדו מאזורנו הושבו לטבע) ו-6 מינים נכחדו לחלוטין (הכחדה עולמית). בין המינים שנכחדו היו 5 מינים אנדמיים (מינים אנדמיים הם מינים שתפוצתם העולמית היא באזור אחד בלבד) ו-3 תת-מינים אנדמיים. [10]

ממיני החולייתנים שנותרו בישראל 153 הם מינים הנתונים בסכנת הכחדה: המינים שבסכנה מהווים 37% מכלל מיני החולייתנים היבשתיים: 23% ממיני העופות ו-23% ממיני הדגים, 35% ממיני הזוחלים, 60% ממיני היונקים ו-82% ממיני הדו-חיים. הסיבות העיקריות להכחדת חולייתנים היו ציד, אבדן בתי גידול והרעלות.[11]

ישראל היא מקום עשיר בציפורים עם מעל 500 מינים של ציפורים ועופות כמחציתם עופות נודדים מאסיה ואירופה לאפריקה. הכחדת ציפורים בישראל נמצאת במגמת עליה. מאז 2002 יש מעקב אחר סכנת הכחדה לציפורים, שמכילה כמה עשרות מינים. מבין 206 מיני העופות המקננים בישראל, 45 מינים היו נתונים בסכנת בשנת 2010 - 18 בסכנת הכחדה חמורה, 19 בסכנה ו-8 עתידם בסכנה (בהשוואה ל-39 מינים בשנת 2002). בין 2002 ל- 2008 הוחמר מצבם של 21 מינים, מהם 12 מינים שלא נכללו ברשימת המינים שבסכנה ב-2002. מצבם של שני מינים הוטב, ומצבם של 22 מינים לא השתנה. 11 מיני עופות הפסיקו לקנן בישראל, אבל הם עדיין מתועדים בארץ כנודדים או חורפים. [12]

סכנת הכחדה נוגעת גם לבעלי חיים חסרי חוליות מתוך רשימה של 200 מיני רכיכות של מים יבשתיים ושל יבשה סווגו כמעט 50% בדרגה מסוימת של סכנה, ו-13 מינים נכחדו במהלך המאה העשרים. 4 מיני עלוקות ו-21 מיני חרקים נכחדו, רובם אכלסו בעבר את ביצות החוף ואת החולה. [13]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הכחדה בישראל

הערות שוליים

  1. ^ Worldwide decline of the entomofauna: A review of its drivers, Biological Conservation, Volume 232, April 2019, Pages 8-27
  2. ^ 2.0 2.1 עופרי אילני, החרקים נעלמים במהירות, וההשפעות יהיו הרסניות, הארץ, 20.02.19
  3. ^ פרק 4, כך נקצור (ספר)
  4. ^ Brett R. Scheffers1,*, Luc De Meester2, Tom C. L. Bridge3,4, Ary A. Hoffmann5, John M. Pandolfi6, Richard T. Corlett7, Stuart H. M. Butchart8,9, Paul Pearce-Kelly10, Kit M. Kovacs11, David Dudgeon12, Michela Pacifici13, Carlo Rondinini13, Wendy B. Foden14, Tara G. Martin15, Camilo Mora16, David Bickford17,†, James E. M. Watson18,19 The broad footprint of climate change from genes to biomes to people Science ,11.11.2016
  5. ^ T. J. Stevenson et al, Disrupted seasonal biology impacts health, food security and ecosystems, Proceedings of the Royal Society B, 14 October 2015. DOI: 10.1098/rspb.2015.1453
  6. ^ Robert Walker The Insect Apocalypse Is Coming: Here Are 5 Lessons We Must Learn 10 באפריל 2019, Ecowatch
קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

 

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=הכחדה_המונית_בימינו&oldid=126075"