אזהרת מדעני העולם מפני מצב חירום אקלימי
אזהרת מדעני העולם מפני מצב חירום אקלימי (באנגלית: World Scientists’ Warning of a Climate Emergency) הוא מכתב משותף עליו חתומים מעל 11 אלף מדענים מ-153 מדינות שפורסם ב-5 נובמבר 2019 בכתב העת המדעי BioScience. בין הישראלים שחתמו על העצומה: פרופ' תמר דיין, פרופ' כרמי קורין, ד"ר דניאל מדר, פרופ' אביתר נבו, פרופ' מרסלו שטרנברג, פרופ' עדי וולפסון ועוד. [1]
נוסח המכתב
למדענים יש חובה מוסרית להזהיר בבירור את האנושות מכל איום קטסטרופלי ו"לספר אותו כפי שהוא". על בסיס חובה זו והמדדים הגרפיים המוצגים להלן, אנו מצהירים, עם יותר מ-11,000 חתימות מדענים מרחבי העולם, באופן ברור וחד משמעי שכדור הארץ עומד בפני מצב חירום אקלימי.
לפני 40 שנה בדיוק, מדענים מ-50 מדינות נפגשו בוועידת האקלים העולמית הראשונה (בז'נבה 1979) והסכימו שמגמות מדאיגות לעבר שינויי אקלים מחייבים לפעול בדחיפות. מאז, בוצעו אזהרות דומות, בפסגת ריו ב-1992, פרוטוקול קיוטו בשנת 1997, והסכם פריז בשנת 2015, וכן עשרות אסיפות עולמיות אחרות ואזהרות מפורשות של מדענים על התקדמות בלתי מספקת (Ripple et al. 2017). עם זאת, פליטות גזי חממה (GHG) עדיין עולות במהירות, עם השפעות מזיקות יותר ויותר על אקלים כדור הארץ. דרושה עלייה אדירה בהיקף המאמצים לשימור הביוספרה שלנו כדי למנוע סבל שקשה לבטאו במילים כתוצאה ממשבר האקלים (IPCC 2018).
רוב הדיונים הציבוריים בנושא שינויי אקלים מבוססים רק על טמפרטורת פני השטח העולמית, אמצעי בלתי מספק בכדי לתפוס את רוחב הפעילות האנושית והסכנות האמתיות הנובעות מכוכב לכת מתחמם (Briggs et al. 2015). קובעי המדיניות והציבור, זקוקים כעת בדחיפות לגישה למערך מדדים המבטאים את ההשפעות של פעילויות אנושיות, על פליטת גזי חממה, וההשפעות הנובעות מכך על האקלים, על הסביבה שלנו ועל החברה. על סמך עבודה קודמת (ראו קובץ משלים S2), אנו מציגים חבילה של סימנים חיוניים גרפיים של שינויי אקלים בארבעים השנים האחרונות לפעילויות אנושיות, שיכולות להשפיע על פליטת גזי חממה ולשנות את האקלים (איור 1), כמו גם להשפעות אקלימיות בפועל. (איור 2). אנו משתמשים רק במערכות נתונים רלוונטיות, ברורות, מובנות, שנאספו באופן שיטתי במשך 5 השנים האחרונות לפחות, ומתעדכנות לפחות אחת לשנה.
איור 1 [2] שינויים בפעילות האנושית העולמית משנת 1979 להווה. מדדים אלה קשורים לפחות בחלקם לשינויי אקלים, בלוח (f), אובדן שנתי של כיסוי עצים עשוי להיות מכל סיבה שהיא (למשל, שריפה בשדה קוצים, קטיף במטעי עצים או המרה של יערות לאדמה חקלאית). תוספת של יערות לא מעורב בחישוב אובדן כיסוי העצים. בלוח (H) באיור S2 מוצגים אנרגיה הידרואלקטריות ואנרגיה גרעינית. השיעורים המוצגים בפאנלים הם אחוז השינויים בעשור בכל טווח סדרות הזמן. הנתונים השנתיים מוצגים באמצעות נקודות אפורות. הקווים השחורים הם קווי מגמה חלקים של רגרסיה מקומית. קיצור: Gt oe לשנה, ג'יגה-טונות של שווה-ערך לנפט לשנה (שעט"ן). מקורות ופרטים נוספים על כל משתנה מופיעים בקובץ המשלים S2, כולל טבלה S2.
איור 2 [3] סדרות זמן של תגובה אקלימיות משנת 1979 ועד היום. השיעורים המוצגים בפאנלים הם שיעורי השינוי בעשירון עבור כל הטווחים של סדרת הזמן. שיעורים אלה הם באחוזים, למעט משתני המרווח (d, f, g, h, i, k), בהם מדווחים במקום זאת שינויים תוספים. לגבי חומציות אוקיינוס (pH), אחוז השיעור מבוסס על השינוי בפעילות יון מימן, aH + (כאשר ערכי pH נמוכים יותר מייצגים חומציות גבוהה יותר). הנתונים השנתיים מוצגים באמצעות נקודות אפורות. הקווים השחורים הם קווי מגמה חלקים של רגרסיה מקומית. מקורות ופרטים נוספים על כל משתנה מופיעים בקובץ המשלים S2, כולל טבלה S3.
משבר האקלים קשור קשר הדוק לצריכה מוגזמת של אורח החיים העשיר. המדינות העשירות ביותר אחראיות בעיקר לפליטות ההיסטוריה של גזי החממה ובאופן כללי הן בעלות הפליטה הגדולה ביותר לנפש (לוח S1). במאמר הנוכחי אנו מראים דפוסים כלליים, בעיקר בקנה מידה עולמי, מכיוון שיש מאמצי אקלים רבים המערבים אזורים ומדינות בודדים. הסימנים החיוניים שלנו נועדו להיות מועילים לציבור, לקובעי המדיניות, לקהילה העסקית ולאלה הפועלים ליישום הסכם האקלים בפריז, יעדים לפיתוח בר-קיימא של האו"ם ומטרות המגוון הביולוגי של אאיצ'י.
סימנים מדאיגים מאוד מפעילות אנושית כוללים עלייה מתמשכת באוכלוסייה האנושית ושל בעלי-חיים מבויתים מעלי גירה, ייצור בשר לנפש, תוצר מקומי גולמי עולמי, אובדן עולמי של כיסוי עצים, צריכת דלק מאובנים, מספר הנוסעים בטיסות, פליטת פחמן דו חמצני (CO2) ופליטת CO2 לנפש מאז שנת 2000 (איור 1, קובץ משלים S2). הסימנים המעודדים כוללים ירידות בשיעורי הפריון העולמי (לידה) (איור 1B), האטה בקצב אובדן יער באמזונס הברזילאי (איור 1G), עלייה בצריכת אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח (איור 1h), הסטת השקעות מדלקים מאובנים של גורמים מוסדיים של יותר 7 טריליון דולר (איור 1J), ושיעור פליטת גזי חממה המכוסים בתמחור פחמן (איור 1m). עם זאת, הירידה בשיעורי הפריון של בני האדם האטה משמעותית במהלך 20 השנים האחרונות (איור 1B), וקצב אובדן היער באמזונס הברזילאית החל כעת לעלות שוב (איור 1G). הצריכה של אנרגיה סולארית ורוח גדלה ב-373% בעשור, אך בשנת 2018 היא עדיין הייתה קטנה פי 28 מצריכת דלק מאובנים (גז משולב, פחם, נפט; תמונה 1H). נכון לשנת 2018, כ-14.0% מפליטות גזי החממה העולמיים היו מכוסים על ידי תמחור פחמן (איור 1m), אך המחיר הממוצע המשוקלל של פליטות הגלובלית לטון פחמן דו חמצני היה בסביבות 15.25 דולר (איור 1N). דרוש מחיר דמי פחמן גבוה בהרבה (IPCC 2018, סעיף 2.5.2.1). הסובסידיות השנתיות לדלק מאובנים לחברות אנרגיה עברו תנודות ובגלל שיא לאחרונה, הן היו גדולות יותר מ-400 מיליארד דולר בשנת 2018 (תמונה 1O).
מטרידות במיוחד הן מגמות מקבילות בסימנים החיוניים של השפעות אקלימיות (איור 2, קובץ משלים S2). שלושה גזי חממה אטמוספריים נפוצים (פחמן דו חמצני, מתאן ותחמוצת החנקן) ממשיכים לעלות (ראו תרשים S1 לעלייה חדה ומבשרת ראות בפחמן דו חמצני בשנת 2019), וכך גם טמפרטורת פני השטח העולמית (איור 2A – 2D). באופן עולמי, הקרח נעלם במהירות, והראיות לכך הן מגמת ירידות במינימום הקיצי של קרח בים הארקטי, ביריעות קרח של גרינלנד ואנטארקטיקה ובעובי הקרחונים ברחבי העולם (איור 2E – 2H). תכולת החום באוקיאנוס, חומציות האוקיאנוס, מפלס הים, השטח שנשרף בארצות הברית, ומזג האוויר הקיצוני ועלויות הנזקים הנלוות לכך, כל אלה במגמת עלייה (איור 2I – 2N). שינוי האקלים צפוי להשפיע מאוד על החיים בימים, במקווי מים המתוקים וביבשה, החל מפלנקטון ואלמוגים ועד דגים ויערות (IPCC 2018, 2019). סוגיות אלה מדגישות את הצורך הדחוף בפעולה.
למרות 40 שנה של משאים ומתנים עולמיים בנושא האקלים, עם כמה חריגים מעטים, אנו מנהלים בדרך כלל "עסקים כרגיל", ובעיקרו של דבר לא הצלחנו להתמודד עם מצב מסוכן זה (איור 1). משבר האקלים הגיע והוא מאיץ מהר ממה שציפו מרבית המדענים (איור 2, IPCC 2018). הוא חמור יותר מהצפוי, מאיים על מערכות אקולוגיות טבעיות ועל גורל האנושות (IPCC 2019). מדאיגות במיוחד הן אפשרויות לנקודות-מפנה בלתי הפיכות של האקלים, ולולאות משוב מחזקות של הטבע (באטמוספרה, בים וביבשה) שעלולות להוביל ל"ארץ החממה " (hothouse Earth) הקטסטרופלית, הרבה מעבר לשליטת בני האדם (Steffen et al. 2018). תגובות-שרשרת אקלימיות אלו עלולות לגרום לשיבושים משמעותיים במערכות האקולוגיות, בחברה ובכלכלות, ועלולות להפוך אזורים גדולים מכדור הארץ לבלתי מיושבים.
כדי להבטיח עתיד בר-קיימא עלינו לשנות את אורחות חיינו, בדרכים המשפרות את הסימנים החיוניים המסוכמים בגרפים שהראנו. צמיחה כלכלית וגידול אוכלוסין הם מהגורמים החשובים ביותר לעלייה בפליטת פחמן דו חמצני בעקבות בעירה של דלק מאובנים (Pachauri et al. 2014, Bongaarts ו-O’Neill 2018); לכן, אנו זקוקים לשינוי נועז ודרסטי בכל הקשור למדיניות כלכלית ואוכלוסין. אנו מציעים שש צעדים קריטיים וקשורים זה בזה (ללא סדר מסוים) שממשלות, עסקים ושאר האנושות יכולים לנקוט כדי להפחית את ההשפעות הגרועות ביותר של שינויי אקלים. אלה צעדים חשובים אך אינם הפעולות היחידות הדרושות או האפשריות (Pachauri et al. 2014, IPCC 2018, 2019).
אנרגיה
העולם חייב ליישם במהירות יעילות אנרגטית ושימור אנרגיה מסיבי, ועליו להחליף דלקים מאובנים עם אנרגיות מתחדשות עם פליטות נמוכות של פחמן (איור 1H) ומקורות אנרגיה נקיים יותר אחרים, אם הם בטוחים לאנשים ולסביבה (איור S2). עלינו להשאיר את המלאי הנותר של דלקים מאובנים באדמה (ראו את מועדי הזמן ב-IPCC 2018) ועלינו לקדם בזהירות פליטות שליליות יעילות תוך שימוש בטכנולוגיה כמו שאיבת פחמן מהמקור ולכידתו מהאוויר ובעיקר על ידי שיפור מערכות טבע (ראו סעיף "טבע"). מדינות עשירות יותר צריכות לתמוך במדינות עניות במעבר החוצה מדלקים מאובנים. עלינו לבטל במהירות סובסידיות לדלקים מאובנים (תמונה 1o) ולהשתמש במדיניות אפקטיבית והוגנת לצורך עליה מתמדת של מחירי הפחמן כדי לרסן את השימוש בהם.
מזהמים קצרי חיים
עלינו להפחית באופן מיידי את הפליטות של מזהמי-אקלים קצרי-חיים, כולל מתאן (איור 2b), פחמן שחור (פיח) ופחמימנים הידרופלואוריים (HFC). פעולה זו עשויה להאט את לולאות המשוב על האקלים ועשויה להפחית את מגמת ההתחממות לטווח הקצר ביותר מ-50% במהלך העשורים הבאים, ובכך להציל בני אדם ולהגדיל את תנובת היבול עקב הפחתת זיהום האוויר (Shindell et al. 2017). הסכם קיגאלי משנת 2016 להפחתת HFCs הוא דבר מבורך.
טבע
עלינו להגן ולשחזר את המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. פִיטוֹפְּלַנְקְטוֹן, שוניות אלמוגים, יערות, סוואנות, ערבות, אדמות ביצה, אדמות כבול, קרקעות, מנגרובים ועשבי-ים תורמים רבות לקליטת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. צמחים ימיים ויבשתיים, בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים ממלאים תפקידים משמעותיים במחזור ובאחסון של פחמן וחומרי הזנה. עלינו לצמצם במהירות אובדן בתי גידול ובמגוון ביולוגי (איור 1F -1G), להגן על היערות הראשוניים הנותרים, במיוחד אלה עם מאגרי פחמן גבוהים, ועל יערות אחרים בעלי היכולת לקלוט פחמן (שימור יערות Proforestation), תוך ייעור-מחדש בקנה-מידה עצום במקומות המתאימים. למרות שאדמות זמינות עשויות להיות מוגבלות, ניתן להשיג עד שליש מהפחתת הפליטות הנדרשת עד שנת 2030 בהסכם פריז (להתחממות של פחות מ-2 מעלות צלזיוס) באמצעות פתרונות אקלים טבעיים אלה (Griscom et al. 2017).
מזון
אכילת מזון שרובו מבוסס-צמחים תוך הפחתת הצריכה העולמית של מוצרים מן החי (איור 1C-D), ובמיוחד בעלי חיים מעלי גירה (Ripple et al. 2014), יכולה לשפר את בריאות האדם ולהפחית באופן משמעותי את פליטת גזי החממה (כולל מתאן בסעיף "מזהמים קצרי-חיים"). יתרה מזאת, זה ישחרר שטחי יבולים לגידול מזון צמחי לבני אדם במקום מזון להאכלת בעלי חיים, תוך שחרור של כמה שטחי מרעה לתמיכה בפתרונות אקלים טבעיים (ראו פרק "טבע"). יש חשיבות רבה לשיטות גידולים כגון מינימום חריש אדמה המגדילים את הפחמן בקרקע. עלינו להפחית בצורה דרסטית את הכמות העצומה של בזבוז המזון ברחבי העולם.
כלכלה
יש לצמצם במהירות הפקת-יתר של חומרים וניצול יתר של מערכות אקולוגיות, המונע על ידי צמיחה כלכלית, על מנת לשמור על קיימות ארוכת טווח של הביוספרה. אנו זקוקים לכלכלה נטולת פחמן העונה באופן מפורש על תלות אנושית בביוספרה וקווי-מדיניות המנחים את ההחלטות הכלכליות בהתאם. המטרות שלנו צריכות לעבור מצמיחת תוצר ורדיפה אחר עודף לקיום בר-קיימא של מערכות אקולוגיות ולשיפור רווחת האדם על ידי עדיפות לצרכים בסיסיים וצמצום אי השוויון.
אוכלוסייה
עם עלייה של כ-80 מיליון איש בשנה, או יותר מ-200,000 ליום (איור 1A-B), יש לייצב את אוכלוסיית העולם - ובאופן אידאלי, לצמצם בהדרגה - במסגרת המבטיחה שלמות חברתית. ישנם קווי מדיניות מוכחים ויעילים המחזקים את זכויות האדם תוך הפחתת שיעורי הפוריות ומפחתים את ההשפעות של גידול האוכלוסייה על פליטת גזי חממה ואובדן המגוון הביולוגי. מדיניות זו כוללת להפוך את שירותי תכנון המשפחה זמינים לכל האנשים, הסרת חסמים בגישה אל והשגת שוויון מגדרי מלא, כולל חינוך יסודי ותיכוני כנורמה עולמית לכולם, במיוחד נערות ונשים צעירות (Bongaarts ו-O’Neill 2018).
מסקנות
הפחתה והתאמה לשינויי אקלים תוך כיבוד המגוון של בני האדם כרוכה בתמורות משמעותיות בדרכים בהן החברה העולמית מתפקדת ומקיימת אינטראקציה עם מערכות אקולוגיות טבעיות. אנו מעודדים מהגידול האחרון של דאגה. גופים ממשלתיים מכריזים הצהרות חירום אקלימיות. תלמידי בתי הספר שובתים. תביעות על השמדת-אקולוגית (Ecocide) נמשכות בבתי המשפט. תנועות שורשיות אזרחיות דורשות שינוי, ומדינות רבות, מחוזות, ערים ועסקים מגיבים.
כברית של מדעני העולם, אנו מוכנים לסייע למקבלי החלטות במעבר צודק לעתיד בר-קיימא ושוויון. אנו קוראים לשימוש נרחב בסימנים חיוניים, שיאפשרו לקובעי המדיניות, המגזר הפרטי והציבור להבין טוב יותר את גודל משבר זה, לעקוב אחר ההתקדמות ולתאם מחדש את סדרי העדיפויות להקלה על שינויי האקלים. החדשות הטובות הן ששינוי כזה, עם צדק חברתי וכלכלי לכולם, מבטיח רווחה אנושית הרבה יותר גדולה מאשר "עסקים כרגיל". אנו מאמינים כי הסיכויים יהיו הגדולים ביותר אם מקבלי ההחלטות וכל האנושות יגיבו מיד לאזהרה והצהרה זו על מצב חירום אקלימי ויפעלו לקיום החיים בכדור הארץ, ביתנו היחיד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- המכתב המקורי בירחון BioScience
- More than 11,000 scientists from around the world declare a ‘climate emergency’, וושינגטון פוסט, 5 בנובמבר 2019
- גארדיאן, 11 אלף מדענים: לאנושות צפוי סבל חסר תקדים אם לא תפעל נגד משבר האקלים, הארץ, 5.11.2019
- שינוי האקלים: 11 אלף מדענים מזהירים מ"סבל עצום", וואינט, 5.11.2019
- עומר כביר, 11 אלף מדענים מזהירים: "האנושות עומדת בפני אסון קטסטרופלי", כלכליסט, 06.11.2019
