דו"ח מיוחד על התחממות עולמית של 1.5 מעלות

שיתוף

דו"ח מיוחד על התחממות עולמית של 1.5 מעלות (באנגלית: Special Report on Global Warming of 1.5 °C ובקיצור SR15) הוא דו"ח מטעם הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), שפורסם ב-8 באוקטובר 2018 ועוסק בהתחממות עולמית והשלכותיה. הדו"ח שאושר בכינוס ב-Incheon בדרום קוריאה, הוכן על ידי 91 מומחים מ-40 מדינות, וכלל מעל 6,000 הפניות למחקרים מדעיים. הדו"ח הוזמן בדצמבר 2015 על ידי ועידת האו"ם לשינוי אקלים יחד שני דוחו"ת מיוחדים אחרים, וזאת בנוסף לדוח התקופתי שמוציא ה-IPCC.

הממצאים המרכזיים של הדו"ח הם שניתן להגיע להתחממות של 1.5 מעלות צלזיוס בלבד, אבל דבר זה ידרוש הפחתה משמעותית בפליטות של גזי חממה וכן שינויים מרחיקי לכת ומהירים בכל ההיבטים של החברה. מעבר לכך, הדו"ח מצא כי הגבלת ההתחממות העולמית ל-1.5 מעלות לעומת 2 מעלות תגביל השפעות מאתגרות על מערכות אקולוגיות, הבריאות האנושית ורווחה חברתית. וכי עליה של 2 מעלות תגרום למקרים של מזג אוויר קיצוני, עלייה במפלס מי הים וירידה בקרחונים באנטרקטיקה, הלבנת אלמוגים והרס של מערכות אקולוגיות וכן השפעות נוספות. הדו"ח מציין מודלים שמראים כי כדי שניתן יהיה להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות כלל הפליטות של פחמן דו חמצני מצד האדם צריכות לרדת ב-45% בין השנים 2010 ל-2030 ולהגיע לאפס פליטות נטו עד שנת 2050. הורדת הפליטות עד 2030 והשינויים והאתגרים הכרוכים בכך, היא חלק משמעותי מהדו"ח.

רקע

בשנת 2016 החליטו ב-IPCC להוציא 3 דו"חות מיוחדים: דו"ח שיתאר את תוצאות התחממות מוגבלת של 1.5 מעלות, דו"ח שיפרט את ההשלכות של התחממות על היבשה, על החקלאות ועל המזון, ודו"ח שיפרט את ההשלכות של התחממות על האוקיינוסים והקרח (הקריוספרה).

ב- 2018 כתב הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים דו"ח מיוחד שמטרתו להסביר מה צריכה האנושות לעשות כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות מעל לרמה שהיתה לפני המהפכה התעשייתית. הדוח ניקרא: " Global Warming of 1.5 °C an IPCC special report on the impacts of global warming of 1.5 °C above pre-industrial levels and related global greenhouse gas emission pathways, in the context of strengthening the global response to the threat of climate change, sustainable development, and efforts to eradicate poverty."

ב-8 באוקטובר 2018 יצא הדו"ח ויצא גם סיכום של הדו"ח למקבלי ההחלטות באורך 34 עמודים. באותו הזמן יצא סיכום של הסיכום - הממצאים המרכזיים ב-3 עמודים בלבד.

הממצאים העיקריים של הדו"ח

הבנת ההתחממות ב-1.5 מעלה: סיבות והשלכות

עקב פעילות אנושית הטמפרטורה עלתה במעלת צלזיוס אחת בערך מעל הרמה לפני המהפכה התעשייתית, ונכון ליום פרסום הדו"ח היא עולה ב-0.2 מעלה בעשור. אם ההתחממות תמשך באותו הקצב, הטמפרטורה תעבור את רף ה-1.5 מעלות בין השנים 2030 - 2052.
הפליטות שכבר נפלטו נכון ל-2018, גרמו להרבה בעיות ויגרמו לעוד הרבה, אבל הם לבדן לא מספיקות כדי שהטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלות.
ההשפעות השליליות של עלייה ב-1.5 מעלות יהיו גבוהות יותר מההשפעות של עלייה במעלת צלזיוס אחת, אבל נמוכות מההשפעות של עלייה ב-2 מעלות. ההבדלים נוגעים ל: עלייה של הטמפרטורה הממוצעת ברוב האזורים בים וביבשה, גלי חום ברוב האזורים המאוכלסים, גשמים חזקים מאוד באזורים מסוימים, בצורת ומדבור באזורים מסוימים, עליית פני הים.
עליית מפלס פני הים תהיה נמוכה יותר ב-10 סנטימטר עד סוף המאה בעלייה של 1.5 מעלה בהשוואה לעלייה של 2 מעלות, מה שיחסוך השפעות כמו הצפות והמלחת מי תהום מ-10 מיליון בני אדם.
ההבדל בהשפעות הוא גם לבני אדם וגם לבעלי חיים וצמחים. עלייה של 1.5 מעלות משמעותה פחות החמצת אוקיינוסים, פחות הפחתת חמצן באוקיינוסים, פחות הכחדת מינים, יותר מגוון ביולוגי, יותר שרותי המערכת האקולוגית לאנושות. באותו זמן היא גם תגרום לפחות השפעות בריאותיות של התחממות עולמית, פחות סיכונים לביטחון, לצמיחה הכלכלית, לאספקת מים.
47% מהכחדות המינים המקומיות במאה ה-20 נגרמו עקב שינויי אקלים. במקרה של התחממות נוספת ההשלכות יהיו כאלה:^[1]

סוג היצורים	החלק מהמינים שיאבדו יותר מחצי מאזור המחייה שלהם בעלייה של 1.5 מעלה	החלק מהמינים יאבדו יותר מחצי מאזור המחייה שלהם בעלייה של 2 מעלות
חרקים	6%	18%
צמחים	8%	16%
בעלי חוליות	4%	8%

במקרה של התחממות של 1.5 מעלות 70% - 90% מהאלמוגים יעלמו. בהתחממות של 2 מעלות הם ייעלמו לגמרי. ^[2]

אזורים רגישים במיוחד לשינויי אקלים

הדו"ח מתייחס ספציפית ל-3 אזורים, אשר, לדעתו, בעלי רגישות גבוהה לשינויי אקלים: איים קטנים באוקיינוסים, אפריקה מדרום למדבר סהרה ואזור הים התיכון.

קיימת התייחסות ספציפית לאזור הים התיכון בעמודים 41-42 בפרק 3 של הדו"ח. בעמודים האלה נאמר ש: החברה האנושית באזור תלויה במספר גורמים חברתיים וסביבתיים. האזור מהווה אזור רגיש כי שינויי האקלים גורמים בו להפחתה בכמות המשקעים ועלייה חזקה בטמפרטורות. יש ירידה בכמות המשקעים באזור המזרחי של אגן הים התיכון (כלומר במזרח התיכון) מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין השנים 2007 ו-2010 האזור חווה את הבצורת הקשה ביותר ב-900 השנים האחרונות מה שגרם להגירה של מאות אלפי אנשים במיוחד בסוריה. יש השפעות גם על מצב המים באיראן.

בעבר הרבה תהפוכות באזור היו קשורות לבצורת לדוגמה התמוטטות של כמה אימפריות לפני 3,200 שנה. העלייה בטמפרטורות תורמת הרבה מאוד לבצורת בגלל אידוי מוגבר והעלייה בכמות האוכלוסייה תורמת גם. כך לדוגמה, הבצורת של שנת 1960 הייתה דומה לבצורת של 2008 מבחינת משקעים. אבל ב-2008 הטמפרטורה הממוצעת היתה גבוהה ב-1 מעלה וכמות האוכלוסייה בסוריה עלתה מ-8 מיליון ל-22 מיליון. עלייה של 1.5 תגביר את הבצורת ועלייה של 2 עוד יותר. ההשפעות יהיו חזקות יותר ביבשת מאשר באיים. ייתכן והשפעת העלייה בטמפרטורה תהיה חזקה יותר מהשפעת הפחתת המשקעים: לדוגמה בכרתים עלייה של 2 מעלות תפחית את כמות המים הזמינים ב-18% מהם רק 6% בגלל הפחתה בכמות המשקעים והיתר בגלל עלייה בטמפרטורה. גם העלייה בכמות האוכלוסייה צפויה להגביר את המחסור במים.

בעמודים 43 - 44 באותו הפרק נאמר שההבדלים בכמות המים הזורמים בין העלייה ב-1.5 לעלייה ב-2 מעלות יהיו הכי גדולים באזור הים התיכון: 9% ו-17%. בעמוד 36 באותו הפרק נאמר, שבין הדוח שיצא ב-2014 לדוח הנוכחי ב-2018, מדעני האקלים שינו את דעתם לגבי בצורות הנגרמות משינויי אקלים רק לגבי נקודה אחת: אזור הים התיכון. ב-2014 הם אמרו שנצפתה בכמה אזורים הפחתה במשקעים, אבל בסך הכל, יש רמת ביטחון נמוכה בכך ששינויי האקלים גורמים לבצורות, ואילו כעת ב-2018, לדעת מדעני האקלים יש רמת בטחון בינונית לכך ששינויי האקלים הגבירו את הבצורת באזור הים התיכון ויגבירו אותה עוד אם ימשכו.

לפי עמוד 108 באותו הפרק, המחסור במים באזור ביחס למצב בשנים 1986 - 2005, יגבר ב-9% בעלייה של 1.5 מעלה וב-17% בעלייה של 2 מעלות.

בעלייה של 1.5 מעלה, תידרש פחות אדפטציה לשינויי אקלים. עם זאת יש חברות אנושיות ומערכות אקולוגיות שיתקשו להסתגל גם לעלייה של 1.5 מעלות.
הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה, תפחית השפעות של שינויי אקלים כמו הגברת עוני, פגיעה בפיתוח בר-קיימא.
פיתוח בר קיימא ושיתוף פעולה בין לאומי הכרחיים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה וכדי לאפשר אדפטציה לשינויי אקלים אפילו ברמה הזאת.

מה צריך לעשות כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות

כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלות האנושות תצטרך להפחית את הפליטות הפחמן-דו-חמצני שלה ב-45% עד שנת 2030, ובקרוב ל-100% עד שנת 2050, ביחס לרמת הפליטות שהיתה בשנת 2010.
כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-2 מעלות היא תצטרך להפחית את פליטות הפחמן-דו-חמצני ב-20% עד שנת 2030 וב-100% עד שנת 2075 ביחס לרמה שהייתה ב-2010.
פליטות יתר גזי החממה צריכות לרדת באופן דומה להגבלת ההתחממות ל-2 ו-ל-1.5 מעלות.
מהתחלת התקופה התעשייתית אנושות פלטה כ-2,200 מיליארד טון גזי חממה באקוויולנט של פחמן דו חמצני וממשיכה לפלוט כ-42 מיליארד בשנה, נכון לזמן פרסום הדוח. כדי שהטמפרטורה לא תעלה מעל 1.5 מעלות בסבירות של 66%, צריך לא להוסיף לאטמוספרה יותר מ-420 - 570 מיליארד טון. עמוד 16 בסיכום למקבלי החלטות.
כדי שהטמפרטורה לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלה תידרש קליטת פחמן מהאטמוספרה ברמה של 100 - 1,000 מיליארד טון. עם זאת יש אפשרות לעשות את זה ללא הנדסת אקלים, באמצעות שיקום יערות (תסריט P1). זה ידרוש הגדלת שטח היערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע, ביחס לשנת 2018. עמודים 19, 22, בסיכום למקבלי ההחלטות, עמודים 76 - 73 בפרק 2.
ההתחייבויות של המדינות נכון לזמן פרסום הדוח אינן מספיקות כדי להגיע ליעד של 1.5 מעלה. כדי שהיעד יושג ההפחתה בפליטות צריכה להתחיל הרבה לפני 2030. אם לא אפילו הפחתה אגרסיבית מאוד אחרי 2030 לא תעזור. כמו כן הפחתה בפליטות לפני 2030 תעזור למנוע תלות כבדה בסילוק מלאכותי של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ותלות כבדה בביואנרגיה (גידול צמחים רק כדי להרוג אותם בשרפה כדי להפיק אנרגיה).

ראו גם

קישורים חיצוניים

דו"ח מיוחד על התחממות עולמית של 1.5 מעלות, ויקיפדיה באנגלית

הדו"ח עצמו

הערות שוליים

^ פרק 3, עמוד 71.
^ הסיכום למקבלי החלטות, עמוד 10

[1] פרק 3, עמוד 71.

[2] הסיכום למקבלי החלטות, עמוד 10

[1]

[2]