קשרי הון-אקדמיה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קשרי הון-אקדמיה הם קשרים בין חברות ותאגידים גדולים ואנשי עסקים לבין חוקרים וגופים אקדמיים על ידי מימון קרנות, מכוני מחקר, מחקרים, בניינים, ועוד, ועל ידי בעלי תפקידים כמו אנשי עסקים שיושבים בוועד המנהל של אוניברסיטאות או גופי מחקר שונים. קשר כזה קיים מזה זמן רב, שכן מחקר מדעי דורש תקציבי מחקר.

החשש הוא שקשרים אלה יגרמו להטיות שונות לטובת העסקים של התורמים - הטיית מחקרים על ידי חברות, הטיות בחוות דעת מקצועיות לבתי משפט או לוועדות ציבוריות, הטיות בחומר הלימודים, בספרים ובכתבות בעיתונות הפופולרית של אנשים מהאקדמיה, וכן במדיניות של מוסדות האקדמיה (כמו אוניברסיטאות או מכללות) ביחס לחופש הביטוי במוסדות אלה או ביחס לנושאים ציבוריים כמו הסטת השקעות מדלק מחצבי או נושאים הנוגעים לבריאות הציבור או קיימות. במקרים מסויימים חברות ממנות מכוני מחקר פרטיים וחוקרים במטרה ליצור רושם של מחקר מדעי אובייקטיבי שתומך בעמדתם. ביטוי עתיק יומין לקשר בין בעלי הון לבין מובילי דעת קהל נמצא בביטוי "בעל המאה הוא בעל הדעה".

בעיות בקשרים אלה יכולים לבוא בשלל תחומים שנוגעים למוצרים ציבוריים שבהם נדרשת מחקר מדעי או מומחים מקצועיים לחוות דעה שעלולה לפגוע בחברות.

דוגמה מרכזית ונרחבת לבעיות בחיבור בין חברות גדולות לאקדמיה היא בתחום בריאות הציבור. במקרים בהם יש השפעות שליליות של מוצרים או פעילות של חברות על בריאות הציבור לחברות יש אינטרס ויכולת להשפיע על חוקרים, מחקרים ומוסדות מחקר, למנוע פרסום של מידע או לקדם פרסום של מידע מוטעה:

בדרך כלל חברות לא מסתפקות רק בקשר לאקדמיה, אלא מפעילות אמצעים נוספים כדי לקדם את האינטרסים שלהם - לדוגמה על ידי תועמלנים רפואיים בקרב רופאים, על ידי קשרי הון עיתון להשפעה על הפרסומים בנושא בעיתונות ובתקשורת, וקשרי הון-שלטון להשפעה על מקבלי החלטות בפרלמנט ובממשלה. כמו כן ייתכנו קשרים נוספים לארגונים ללא מטרות רווח, למוסדות חינוך, ארגונים מקצועיים (כמו ארגוני רופאים) ועוד. זו צורה מוכחת של קונספירציה - כלומר הסתרה של מידע מהציבור, גם במחיר פגיעה בו, כדי להרוויח כסף, יוקרה השפעה וכו'. אם זאת בדרך כלל קונספירציה כזו נחשפת באמצעות מדענים, עיתונאים או פעילים חברתיים הנחשפים לנושא.

דוגמה להשלכות של קשרי הון-אקדמיה בתחום חקר הכלכלה היא הטענה של הכלכלן לואיג'י זינגלס לפיה חלק ניכר מהחוקרים בתחום הכלכלה חוששים לבקר את מערכת הבנקאות משום שזו ממנת כנסים, מחקרים ועוד, ויציאה נגדה גוררת גם פגיעה במימון של חוקרים וגם קשיים לפרסם בירחונים חשובים.

בתחום של שינויי אקלים חברות נפט ופחם קשורות בניסיונות של מומחים ומכוני מחקר ללנטוע ספק כטקטיקת השהייה או לערער על התאוריה של התחממות עולמית - חלק ממאמץ של הכחשת אקלים.

דוגמאות מישראל

ארגון מגמה ירוקה הוביל מהלך של הסטת השקעות מדלק מחצבי של האוניברסיטאות הגדולות. בסוף שנת 2017, לאחר שנתיים של מאבק, האוניברסיטה העברית הצהירה על כך שתהפוך למוסד האקדמי הראשון בישראל שמאמץ מדיניות השקעות אחראיות בהתאם לאמנה Principles for Responsible Investment שגובשה בארגון האומות המאוחדות. ‏[1] לעומת זאת אוניברסיטת חיפה סירבה למהלך דומה. בשנת 2018 אמר יושב ראש ועדת ההשקעות לנציגי הארגון, שאוניברסיטת חיפה תהיה המוסד האחרון להוביל הסטת השקעות סביבתית. אחד מאנשי הועד המנהל של המוסד הוא נדב שחר, המנכ"ל היוצא של חיפה כימיקלים שתרם רבות לזיהום האוויר במפרץ חיפה. [1]


בשנת 2018 החלו חברות טבק לשווק ופרסם סיגריות אלקטרוניות בישראל. הדבר לווה במאבק של גופים כמו המיזם למיגור העישון שקרא להחיל על סיגריות אלה מגבלות פרסום ושיווק בדומה למוצרי טבק אחרים. בשנת 2019 התברר כי מספר רופאים נותנים יעוץ בתשלום לחברות הטבק, ומגיעים לכנסת כלוביסטים של חברות טבק המוכרות סיגריות אלקטרוניות. הרופאים מדגישים את הצדדים החיוביים בסיגריות אלה כאמצעי גמילה מסיגריות רגילות, אבל מתעלמים משיווק של סיגריות אלה לבני נוער, ומכך שאם מדובר באמצעי גמילה ניתן למכור אותו בבתי מרקחת ולא בנקודות מכירה כמו פיצוציות. ‏[2]

ראו גם

הערות שוליים