דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 7

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיכם: אמי אטינגר
כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים מאת הרמן דיילי

1. מבוא לכלכלה אקולוגית

2. האקוסיסטמה המכילה והמקיימת - הַשׇלֵם.

3. מיקרו-כלכלה

4. מאקרו-כלכלה

5. גלובליזציה

6. מדיניות

איך מסבירים את תמיכת כולם בצמיחה מתמדת במסגרת המגבלות האקולוגיות? לאורך ההיסטוריה היה הגיון בהתמקדות בחלוקה, והתעלמות מהגבול, אבל לאור הצמיחה האקספוננציאלית של האוכלוסייה וצריכת המשאבים, השוק הפך להיות כלי פחות אטרקטיבי. המוצרים נמצאים יותר בשפע ופחות במחסור אך המשאבים שעליהם הם בכל זאת מתבססים הופכים להיות במקביל במחסור גובר. צריך לנסות לבחון כמה קרובים הגבולות:

במאה ה-20 הייתה צמיחה ממוצעת של 2.3 אחוז. הכפלת תפוקה פי 9 אוכלוסייה פי 4 וסך הכל צריכה חומרית (Throughput) {זה אצלו בניגוד להתפתחות רווחה שאינה מוגבלת} פי 36 בתוך מאה אחת. מנסה להסביר גידול אקספוננציאלי באמצעות חיידקים בצלחת פטרי והדגשת חשיבות המכפלה האחרונה. במערכת שלנו יותר משתנים מבצלחת פטרי ואנחנו יותר אדפטיביים אבל כשבוחנים את זמני התגובה מול מכפלת הגידול האקספוננציאלי מצבנו נראה די דומה לחיידקים.

דלקים מאובנים

מחיר אמור לשקף מחסור אבל בדלק, הוא מודד כושר שאיבה וזיקוק ולא רזרבות. במספרים של דיילי הרזרבה לכ-40 שנה בלי להתחשב בגידול דרישה צפוי של 50%. דיילי מסביר למעשה את שיא תפוקת הנפט וארוי,- צניחה בגילוי ועלות הפקה עולה. הצריכה היום פי 2 עד 4 מקצב הגילוי. קצב הגידול קטן מאז שנות ה-70 אבל הגידול האבסולוטי אדיר משנות 70 עד היום כפול מאשר כל היסטוריית השימוש עד 1970. הוברט צדק בדיוק בתחזית לארצות הברית (פיק ב-1971) ולפי התחזית העולמית העולם בדיוק עבר את הפיק. הדלדול יכול להיות עוד רחוק אבל הדלק הזול זו תופעה שכנראה מאחורינו, כמו שניתן לראות היום (וכאן חזרה לשאלה החלוקתית הגדולה).

חזרה לצלחת הפטרי, הבדל מפחיד בקצב בין עלייה שעשויה להיות מהירה מאוד במחיר דלק, לבין אימוץ טכנולוגיה סולרית שאפשרית טכנית אבל אין לה סיכוי להדביק הקצב. חוזר לעניין החלוקתי, יידרשו שטחים עצומים להפקת אנרגיה סולרית והתחום המפחיד מכל- אוכל (יחסי העברה אנרגטית איומים- פרה אחת = למעלה מאלף ליטר דלק פוסילי נכון להיום דלק יקר שווה רעב).

משאבים מינרליים

העשירים ביותר מנוצלים ראשונים. מתכות עוד ניתן להחליף ולמחזר אבל קרקע עילית נעלמת בקצב פי 100 מהיווצרות (בארץ הנתון הוא פי כמה מזה), התחליף היום דשנים מבוססי דלק פוסילי (שוב רעב).

מים

משאב מתחדש לנצח בזכות המעגל ההידרולוגי אך שימוש לא מקיים. עליית צריכה פי שלוש תוך 50 שנה, דלדול מאגרי מי תהום, ייבוש וזיהום נהרות. חשיפה לשינויי אקלים + השפעה על משטר פיזור (אירוע אינטנסיבי לא רק שלא מחליף גשם רגיל, אלא להפך שוטף מזהמים למאגרי מי תהום מדולדלים ממילא). שימוש עיקרי עולמי לחקלאות ושוב חזרה לבעיית הרעב. השפע היום נבנה בעיקר על מאגרים פוסיליים חלקם כבר דולדלו, כמעט כולם באוברדרפט (וזה עוד לפני האדמות החקלאיות שאובדות להמלחה מהשקיה- עמק יזרעאל, הסהר הפורה). בנהרות מצב דומה (הכחדות ימת אראל) וכבר היום שליש מהאנושות בלי מי שתייה ראויים והמגמה להחמרה מהירה. התחזיות מים יחליפו נפט לקומודיפיקציה ומלחמה. קשה לחזות כי בתחום זה- מעט מידע, מושפע חזק מטכנולוגיה והשפעת שינוי האקלים היא נעלם גדול.

משאבים מתחדשים

כאן הכי מודגש העולם המלא. המגבלה בכל המקרים היא חוסר במשאב ולא בכושר ניצול והפרמטרים בצניחה. המידגות בהתמוטטות, היערות נעלמים. מבחינת כלכלנים תחליפי אבל אחרי שכמעט הכחדנו את הקוד שמתרבה בקצב מדהים היום כבר דגים דגים שמגיעים לבגרות מינית בגיל 30. אלה עשויים להיכחד אפילו לפני שנצליח לאסוף מידע על MSY שלהם. מבחינה ביולוגית היעלמויות אלה של חומרי הגלם לכלכלה מחווירות מול העלמות שירותי המערכת. יערות היום כבר נעלמים בקצב של 140,000 קמ"ר לשנה וזה לפני הליברליזציה של סחר במוצרי עץ המוצעת ב-WTO. ההבנה שלנו של פעילות אקוסיסטמות מורכבות קטנה בימים עוד יותר מביבשה, אבל שם המצב כנראה חמור יותר לא פחות.

יכולת קליטת פסולת

מודעות לצד המשאבים קיימת מאז מלתוס, אבל לצד הפסולת רק לאחרונה. צד זה פוגע בנו בשני אופנים. פגיעה ישירה של מזהמים המצטברים במערכת. פגיעה בשירותי המערכת בהם אנו תלויים לטיפול בפסולת. אנו מעמיסים יותר מידי על המערכת גם מקומית וגם גלובלית ולכך מספר עדויות. הבולטת- הצטברות הפחמן דו-חמצני באטמוספירה. היום קונצנזוס מדעי אבל ארצות הברית המזהם המוביל פרשה מאמנת קיוטו. אבל אפילו עם ארצות הברית הסכם זה לא מספיק לסביבה ורק מעט את קצב שינוי האקלים לא מונע אותו. קטגוריה שניה הצטברות מזהמים ממינרלים במערכת- מתכות כבדות רעילות. כאן אין טיפול בפסולת אלא ריכוז ואנחנו בתהליך הפקה וריכוז מתמשך. קטגוריות נוספות, פסולת גרעינית, CFC POP : המודעות שלנו לפגיעה שלהם במערכת לרוב מגיעה הרבה אחרי הפגיעה. השינויים כבר היום רבים ורב מערכתיים, זיהום האוויר של דרום מזרח אסיה מקטין קרינת השמש ב-15% פוגע במערכות נשימה אחראי להחמרה במונסון ועוד. בקיצור הפח (Sink) מתמלא מהר יותר מהידלדלות התשומות לכלכלה. ההסבר הכלכלי: הפח חופשי- יריבי ולא מונע גישה מאחרים (Non-excludable) בעוד המשאבים מונעים גישה מאחרים באמצעות זכויות קנייניות.

נראה שאנחנו בעולם מלא מאוד והמחיר על כך עולה בקצב מהיר. בעוד שרוב ההיסטוריה הדגש הופנה למשאבים המשמשים תשומה לכלכלה נראה היום כי הפח יפיל אותנו עוד לפני המשאבים.