דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 9, היצע וביקוש

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיכום וכתיבה-חגי קוט
כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים מאת הרמן דיילי

1. מבוא לכלכלה אקולוגית

2. האקוסיסטמה המכילה והמקיימת - הַשׇלֵם.

3. מיקרו-כלכלה

4. מאקרו-כלכלה

5. גלובליזציה

6. מדיניות

תזוזה של העקומות מול תזוזה לאורך העקומות

(ראו הרחבה בגרף מחיר כמות)

כלכלנים מחלקים את הגורמים לשינוי בכמות המבוקשת בשוק ל-2: שינוי במחיר, וכל שאר השינויים. אם למשל המחיר לאורז עולה, אנשים יצרכו פחות אורז. זהו שינוי לאורך העקומה. כל שאר הגורמים לשינוי (שהחשובים ביניהם הם טעמים, הכנסה, ומחירים של מוצרים אחרים), גורמים לתזוזה של כל עקומת הביקוש. אם הכנסתו של אדם עולה, סביר שירכוש יותר מכל המוצרים ועקומת הביקוש שלו תזוז ימינה. אם מחיר הפיתות עולה, סביר שאנשים ירכשו פחות פיתות (העקומה תזוז שמאלה) ויותר לחם (אלו הם מוצרים תחליפיים).

אם מחיר של אחד משני מוצרים משלימים עולה (כמו פיתות וחומוס), סביר שהביקוש לשניהם יפחת. אם תגדל המודעות לכולסטרול, תקטן ההעדפה לביצים, ועקומת הביקוש תזוז שמאלה. זהו שינוי בטעמים (העדפות). באופן דומה יקרו שינויים לעקומת ההיצע: שיפור טכנולוגי או גילוי מצאי חדש של חומרי גלם, יזיז את עקומת ההיצע ימינה, כך שבכל מחיר יוצע יותר (כי מייצרים יותר בזול). נסמן: P=Price ו-Q=Quantity

יציבות שיווי המשקל

מפגש עקומות ההיצע והביקוש חשוב כי הוא מגדיר את נקודת שו"מ שבה הצרכנים והיצרנים מרוצים (כל הכמות המיוצרת נקנית, וכל הכמות המבוקשת מיוצרת), והמשאבים מחולקים (מוקצים) באופן אופטימלי. אחת מהתכונות החשובות של נק' שו"מ היא יציבות. הכוונה היא שאם הגענו אליה, אין נטייה לצאת ממנה. למשל:

נשים לב שעודף ביקוש/היצע מתייחסים למחיר מסוים. נניח ש-D זו עקומת הביקוש של הקבלנים לפועלי בניין. S זו עקומת ההיצע, ו-P זה המחיר שהקבלנים משלמים עבור פועל בניין, קרי:משכורתו. הקבלנים מתלוננים שיש מחסור בפועלי בניין ולכן צריך לייבא פועלים מרומניה. למעשה, בשכר נמוך שהם מציעים P3, ההיצע של פועלים קטן (בגודל C), והביקוש גבוה- E ויש עודף ביקוש או מחסור בעובדים בגודל CE. אך אם הקבלנים היו מעלים את השכר ל-P1, הרי שהשוק היה מגיע לשו"מ בנקודה O ללא ייבוא פועלים מרומניה. הבעיה אם כן היא בשכר הנמוך אותו מציעים לעובדים, ולא בכך שאנשים לא רוצים לעבוד [כמו שטוענים בעלי אינטרסים ומשרד האוצר בראשות ביבי].

רווחת הצרכנים ורווח היצרנים

הצרכנים משלמים מחיר OC לכל יחידת X שהם קונים, ולא רק עבור היחידה האחרונה. אך הם היו מוכנים לשלם OA עבור יחידת ה X הראשונה, וכמעט OA עבור השנייה וכו'. אבל בפועל הם משלמים הרבה פחות (OC), וזו הרווחה שלהם. הם היו מוכנים לשלם AEHO ובפועל משלמים רק CEHO ולכן ACE היא הרווחה שלהם (באדום). אדם משלם עבור מים על פי התועלת השולית שלהם עבורו, למשל שטיפת מכונית. אך בפועל, באותו מחיר נמוך הוא מקבל מים שתועלתם הרבה יותר גבוהה- מי שתייה, רחצה, השקיה וכו'. באופן דומה גם ליצרנים יש רווחים. היצרן מוכר את כל היחידות שייצר במחיר עלות היחידה השולית (OC), אך העלות של כל היחידות שייצר קודם לכן נמוכה יותר (את היחידה הראשונה היה מוכן למכור במחיר OB), ומכאן הרווח של היצרנים הוא בגודל CBE.

גמישות

באופן כללי, המונח גמישות מתאר מה הקשר המקומי בין שני משתנים - כמה רגיש משתנה אחד לשינוי של משתנה אחר. באופן נקודתי, בדרך כלל מדברים על גמישות הכמות/מחיר - גמישות המודדת עד כמה רגישה הכמות המבוקשת לתזוזה במחיר.

למשל, הגמישות למזון היא נמוכה מאוד ואומרים שעקומת הביקוש למזון היא "קשיחה". שכן כל אחד חייב לאכול ללא קשר למחיר. אם המחיר יעלה, אנשים יאכלו קצת פחות, ואם המחיר ירד, הם יאכלו קצת יותר. אפילו אם אוכל היה בחינם, אנשים לא יכולים לאכול יותר מכמות מסוימת.

גם הביקוש לדלקים, מים ולסיגריות הוא קשיח יחסית. לעומת זאת, הביקוש לחופשות במלונות באילת הוא די גמיש. אם חופשה כזו תעלה רק 100 ₪ ליום, הרבה יותר אנשים יקנו אותה. אם היא תעלה 10,000 ₪ ליום, בודדים יקנו אותה, והשאר ייסעו לחופשה בכינרת למשל. עקומת ביקוש שהשיפוע שלה חד היא קשיחה, וכזו עם שיפוע מתון היא גמישה. למשל הביקוש לתוצרת חקלאית (אוכל):

מה משפיע על הגמישות?

מידת הנחיצות של המוצר לצרכנים, והאם יש לו תחליפים. למזון אין תחליפים והנחיצות גבוהה ולכן הביקוש קשיח. על גמישות ההיצע משפיע בין השאר הזמן. בטווח יומי, אין גמישות לכמות הדגים שהדייגים חזרו עימם לחוף. בטווח השבועי, אם מחירי הדגים גבוהים, הדייגים יבלו יותר זמן בים וידוגו יותר. בטווח השנתי הם יקנו גם עוד סירות דייג, וכך הגמישות עולה ככל שיש יותר זמן. אבל אז, יתכן וההיצע יהפוך לקשיח לחלוטין אם הדייגים כילו את משאבי הדייג. עובדה חשובה זו מוזנחת ברוב דיוני המיקרו-כלכלה, אך בכלכלה האקולוגית יש לה משמעות רבה.

פונקציית הייצור

פונקציית הייצור מתארת את הקשר בין הכמות המיוצרת לבין כמות גורמי הייצור (הון, עבודה, חומרי גלם) בה משתמשים: (Q=F(a,b,c... בגלל תפוקה שולית פוחתת, פונקציית הייצור כש-a גדל ושאר גורמי הייצור נשארים קבועים תראה כך:

בפונקציית היצור, גורמי הייצור הם גם תחליפיים וגם משלימים. כלכלנים נאו-קלאסיים מסתכלים בעיקר על התחליפיות, ומתייחסים לכל גורמי הייצור באותו אופן. כלכלנים אקולוגיים מדגישים את יחס ההשלמה בין גורמי הייצור, ומבדילים בין גורמי הייצור הון ועבודה לבין משאבים. הון ועבודה הם גורמים משנים ההופכים חומר גלם למוצר (קמח לפיצה). הם נמדדים ביעילותם. המשאבים הם חומר. נכון שגורמי היצור הון ועבודה יכולים להחליף לרוב זה את זה, וכך גם חומרי גלם (גז ונפט), אבל היחס בין גורמי השינוי לגורמי החומר הוא של השלמה ולא של החלפה על פי רוב. הון ועבודה הם שירותים-הם נותנים ליצרן שירות ועוזרים לו להפוך את חומר הגלם למוצר. חומר הגלם הוא משאב אשר הופך בעצמו לחלק מהתוצר [ראו פרק 4 על מאגרים וזרמים].

פונקציית הייצור בכלכלה האקולוגית תהיה: (Q=F(N,K,L,r, כאשר K זה הון, L זו עבודה, r אלו משאבי הטבע, ו-N הוא זרם השירותים הבאים מן הטבע, אשר באופן עקיף עוזרים להפיכת r ל-Q בדומה ל-K ו-L. למשל, יער עוזר לאצור מים באקוויפר ומשם לשדות החקלאות. לחקלאי, היער במובן זה עוזר כמו צינור וטפטפות. פונקציית היצור הנפוצה בספרי הכלכלה היא: (Q=F(K,L –אין בה כלל התייחסות למשאבים! האם מאגרים יכולים לייצר זרמים? כלכלן נאו-קלאסי יאמר שכן, וייתן כדוגמא כסף שיושב בבנק ומייצר זרם של כסף בזכות הריבית. אך זהו אינו ייצור פיזי אמיתי. ייצור שכזה הוא רק תוצאה של מוסכמות פיננסיות. אז אולי עדר בקר ה"מייצר" עוד בקר? גם זה לא מדויק. עדר בקר הוא מאגר (livestock), שהופך זרם של מזון (עשב) לזרם של תוצר (עוד בקר ופסולת). ייצור אמיתי הוא הפיכת זרם משאבים לזרם מוצרים, על ידי מאגרים או זרמים של הון ועבודה (שירותים) המשמשים גורמי שינוי.

למה כלכלנים נאו-קלאסיים מזניחים אבחנה זו? אולי בגלל הסגידה לכסף כסמל ומדד לעושר, ומה שנכון לכסף, בהכרח נכון לעושר ומה שהוא מסמל. [אולי גם הם חושבים שכסף באמת מייצר: "אם היה לי כסף הייתי בונה מפעל...", ולא בעצם רק מעביר גורמי יצור מאחד לשני על ידי מסחר]. בפועל, מישהו הצליח לייצר משהו פיזי רק מהון ועבודה?

גם כלכלנים שהכניסו את r לפונקציית הייצור, לא פתרו את הבעיה. הם מתייחסים ל-r כמו הון ועבודה, אשר על ידי הכפלתם מקבלים תוצר, כמו למשל בפונקציות ייצור מסוג קוב-דוגלאס השכיחות: Q=KeLgrh כאשר e, g, h הם מעריכים המקיימים e+g+h=1. פונקציה שכזו יוצרת את האשליה שאפשר להקטין את כמות חומרי הגלם כמעט לאפס, ועדיין לקבל אותה כמות תוצר על ידי הגדלת ההון ו/או העבודה בהתאם! זוהי התעלמות מוחלטת מהחוק הראשון של התרמודינמיקה! מישהו יכול לייצר פיצות עם גרם אחד קמח ואין סוף תנורים וטבחים?! פונקציית קוב דוגלאס מניחה תחליפיות בין גורמי הייצור. בעולם האמיתי ייצור לא מבוצע על ידי הכפלה אלא על ידי טרנספורמציה. התעלמות מחומרי הגלם הטבעיים היא חלק מהדרך של הכלכלה הנאו-קלאסית ליצור את הרושם שלטבע אין תפקיד בכלכלה.

יותר מכך. ההיגיון הכלכלי אומר: בטווח הזמן הקצר למקסם את הייצור של גורם הייצור המגביל, ובטווח הארוך להשקיע בהגדלתו של גורם יצור זה. כיוון שהמשאבים הטבעיים וגורמי הייצור הון ועבודה הם משלימים זה את זה, המשאבים יכולים להיות גורם הייצור המגביל אם הם נדירים. כעת, כשעברנו מעולם ריק למלא, שירותי הטבע המיוצרים על ידי הון טבעי הם הגורם המגביל. דייגים בעולמינו לא מוגבלים בכמות הסירות או הרשתות העומדות לרשותם (הון) וגם לא בכ"א שהם יכולים לשכור (עבודה). הם מוגבלים בכמות הדגה הנמצאת, והזרמים הטבעיים התומכים בקיומה (סביבה אקולוגית ימית בריאה). בדיוק כמו שטוען ההיגיון הכלכלי: עלינו להשקיע בגורם הייצור המגביל שהוא משאבי הטבע ולא הון או עבודה! חוסר ההתייחסות של הכלכלה הנאו-קלאסית לטבע, ולהבדל בין תחליפיות להשלמה, גרם לכך שלקח לנו זמן רב להבין זאת.

[בספרי הלימוד פונקציית היצור הנפוצה היא מסוג קוב דוגלאס. הטיעונים שדיילי מביא הם מאוד משמעותיים בביקורתם על התאוריה הנאו-קלאסית. אם פונקציית הייצור בנאו-קלאסית אינה תקפה, אני משער שזה יגרום לזעזוע גדול בתאוריה כולה. אשמח להתייחסותכם לנקודה זו. האם משהו מכם ראה פונקציית ייצור המתחשבת בדברי דיילי? פונקציה של הכלכלה האקולוגית?]

פונקציית התועלת

פונקציית התועלת מתארת את הקשר בין המוצרים והשירותים הנצרכים על ידי הצרכן, לבין תועלתו ורווחתו: (...,U=F(x,y,z

האושר על פי פונקציה זו תלוי במוצרים הנרכשים ולא במידת החופש שלנו, יצירה, קשרים חברתיים וכו'. [לא מדויק. הניתוח הכלכלי מתחשב בזמן פנוי כמקור לאושר, ומבחינה תאורטית אפשר להוסיף לפונקציה גם חופש וחיי חברה, אלא שקשה לכמת אותם] בגלל תועלת שולית פוחתת, הפונקציה תיראה כך:

פונקציית התועלת של הכלכלה הנאו-קלאסית מכילה רק זרמים של מוצרים ושירותים, אך האושר שלנו תלוי גם בשירותי טבע המספקים לנו מים ואויר נקיים. לשירותים אלו נקרא N. N הוא גם נוף טבעי יפה, אך בעיקר היכולת של הסביבה שלנו לתמוך בחיים שלנו, וכך גורמת לנו ליהנות מהמוצרים אותם אנו צורכים. פונקציית התועלת בכלכלה האקולוגית תהיה: (...,U=F(N,x,y,z

בעוד היחס בין x,y,z הוא בעיקרו תחליפי, כלומר אפשר להיות באותה רמת תועלת ממוצרים שונים בכמויות שונות, היחס בין N ל-x,y,z הוא בעיקר השלמה: מה הטעם בנעלי טיולים אם אין טבע יפה לטייל בו? או בציוד צלילה ללא שונית מרהיבה? שלא לדבר על אויר נקי, מי שתייה זכים, או אטמוספירה המסננת קרני UV מסוכנות? ירידה ב-N תגרום לירידה של ההנאה שלנו מ-x,y,z.

ההנחה הרווחת היא ש-x,y,z הם במחסור ו-N קיים בשפע. זה היה נכון לעולם הריק, אך בעולם המלא בו אנו נמצאים, דווקא N הוא במחסור. אנו מאבדים את N בשתי איכויות: גם כמאגר (יער ובו עצים כחומר גלם), וגם כזרם של שירותים (היער אוצר מים ומטהר אויר).

יש שיטענו (כמו הבנק העולמי), שלעשיר N חשוב יותר מלעני, כי יש לו כבר הרבה מוצרים, ותועלתו השולית מהם נמוכה. לעני אין הרבה מוצרים, ותועלתו מהם גבוהה. אך זהו אינו המצב בהכרח. מה תהיה ההנאה של עני אפילו ממזון, אם הוא נחנק מזיהום אויר או נשרף על ידי קרני UV?

ראו גם