פרדוקס איסטרלין
פרדוקס איסטרלין (באנגלית: Easterlin Paradox) הוא מושג בתחום של כלכלת אושר, שטוען שמרמה מסויימת, צמיחה כלכלית ועליה בהכנסה הכספית הממוצעת לא תורמות לעליה ממוצעת באושר של האוכלוסייה, וכי השפעת ההכנסה הכספית על האושר היא באמצעות מנגנון יחסי, כלומר מדידת ההכנסה יחסית להכנסתם של אנשים אחרים.
המושג קרוי על שמו של הכלכלן ריצ'ארד איסטרלין שדן בגורמים המשפיעים על האושר והרווחה במאמר משנת 1974, בשם "האם הצמיחה הכלכלית משפרת את גורל האדם? כמה ממצאים אמפיריים" (Does Economic Growth Improve the Human Lot? Some Empirical Evidence).
איסטרלין מצא, כפי שרוב הכלכלנים ציפו, כי בתוך מדינה נתונה, אנשים בעלי הכנסות כספיות גבוהות יותר הם בממוצע מאושרים יותר. עם זאת, בהשוואה בין מדינות שונות, רמות האושר המדווחות לא הושפעו הרבה מהנתון של הכנסה לאומית לנפש, לפחות לא למדינות שהייתה להן הכנסה מספקת כדי לספק מענה לצרכים בסיסיים. בצורה דומה, למרות שההכנסה לנפש בארצות הברית עלתה בעקביות בין 1946 ל-1970, דיווחים על אושר לא גילו מגמה ארוכת טווח כלשהי, וירדו בין 1960 ל-1970.
מושג זה חוזק על ידי מחקרים שונים, ביניהם מחקר של Andrew Oswald מאוניברסיטת Warwick שגרם להתעניינות תקשורתית בנושא. מחקרים מודרניים בנושא השתמשו בשיטות רבות ושונות כדי למדוד אושר, ביניהן מדידות ביולוגיות, שהגיעו לאותם דפוסים. דבר זה נעשה בניסיון לענות על חלק מהטענות כנגד מדידה של אושר בדיווח עצמי.
השלכות
חלק מהחוקרים טענו כי משמעות הדבר היא כי שמרגע שנענו צרכים בסיסיים של האוכלוסייה, המדיניות הממשלתית צריכה להפסיק להתמקד בצמיחה כלכלית, ולהתחיל להתמקד במדדים אחרים כמו הגדלת שביעות הרצון על ידי מדדים כמו מדד האושר הלאומי או מדדים דומים אחרים (ראו מדדים חלופיים לתמ"ג). מגמה זו קיבלה חיזוק מצד הזרם של כלכלה אקולוגית שביקר את התוצר המקומי הגולמי על רקע בעיות שקשורות לפגיעה בסביבה ולפגיעה בקיימות.
ביקורת
בשנת 2003 פרסמו Ruut Veenhoven ו-Michael Hagerty ניתוח חדש שהתבסס על מגוון מקורות מידע, והמסקנה שלהם הייתה שלא קיים פרדוקס, וכי מדינות הופכות בממוצע למאושרות יותר כאשר ההכנסה שלהן עולה. בתגובה טען איסטרלין כי החוקרים השתמשו במידע בלתי מתאים.
בשנת 2008, הכלכלנים Justin Wolfers ו-Betsey Stevenson, מאוניברסיטת פנסילבניה, פרסמו מאמר שניסה לבדוק מחדש את פרדוקס איסטרלין באמצעות נתונים שנלקחו על פני זמן. גם הם הסיקו שפרדוקס איסטרלין מוטעה. הם טענו כי קיימת האטה בקשר בין הכנסה אבסולוטית לבין אושר, אבל אין נקודת רוויה שבה הכנסה אבסולוטית מפסיקה להשפיע. לטענתם האושר לא מושפע רק מרמה יחסית של הכנסה אלא גם מרמות הכנסה אבסולוטית. דבר זה עומד בניגוד לפרשנות קיצונית של תאוריית מרוץ הנאה לפיה רק ההכנסה היחסית משנה את ההרגשה ואת ההתנהגות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרדוקס איסטרלין בוויקיפדיה האנגלית
