דו"ח שטרן
דו"ח שטרן על הכלכלה של ההתחממות העולמית (באנגלית: Stern Review on the Economics of Climate Change) הוא דיווח על ההשפעות של שינויי האקלים ושל התחממות העולמית על הכלכלה העולמית שחובר על ידי הכלכלן סיר ניקולס שטרן עבור ממשלת בריטניה באוקטובר 2006. הדו"ח שכולל למעלה מ-700 עמודים, הינו אחד הדו"חות הראשונים שמומנו בעיקר על ידי ממשלה, בנושא ההתחממות העולמית שנכתב על ידי כלכלן ולא על ידי מדען אטמוספירה. [1]
| התחממות עולמית |
המסקנות העיקריות של הדו"ח הן שיש צורך להשקיע אחוז אחד מהתמ"ג העולמי כדי להפחית את ההשפעות של שינוי האקלים, ושכישלון בדבר זה עלול להוביל לסכנת מיתון שיכול להגיע עד לכ-20% מהתמ"ג העולמי.
חלקו הראשון של הדו"ח סוקר את ההשפעות הכלכליות של שינויי האקלים, וחלקו השני סוקר את בעיות המדיניות המורכבת של מעבר לכלכלה דלת-פחמן. הוא מספק מרשמים לפתרון כמו מיסי סביבה כדי להקטין את ההפרעות הכלכליות והחברתיות של שינויי האקלים. הדו"ח מצהיר כי "הפעולות שלנו בעשורים הבאים יכולים ליצור סיכונים להפרעה רצינית לפעילות הכלכלית והחברתית, מאוחר יותר במאה זו ובזו אחריה, בסדר גודל דומה לזה שמיוחס למלחמות הגדולות ולמיתון הגדול של החצי הראשון של המאה ה-20." [2] [3]
בדו"ח נטען ששינוי האקלים העולמי עלול להיות כשל השוק הגדול ביותר בהיסטוריה. בהתאם לכך, הניתוח הכלכלי שבו יוצא מנקודת מבט עולמית (בניגוד ללאומית) ומתייחס לבעיות של אופק זמן ארוך טווח, ולסיכון ואי-ודאות. כמו כן עליו להתייחס לאפשרות של שינוי משמעותי בלתי לינארי (מעבר פאזה). ראו גם הפתעה אקלימית. יש לציין כי מאז פרסום הדוח גדלה כמות המחקרים הסוקרים את ההשפעות של ההתחממות העולמית בתחומים שונים כמו עליית מפלס מי הים, הצפות, השפעות על החקלאות ועוד.
הדו"ח טוען כי בעוד שלא ניתן לדעת בוודאות מה יתרחש בעתיד, אנו יודעים כיום מספיק כדי להבין מהם הסיכונים העומדים בפנינו, וכי יש להתייחס לכסף שיושקע במיתון הפליטות כאל השקעה שתאפשר שגשוג עתידי. ככל שתינקט פעולה אפקטיבית מהר יותר, מחירה יהיה נמוך יותר.
הדו"ח משתמש ב-3 נקודות מבט שונות כדי לעמוד את הנזק הכלכלי הצפוי משינויי אקלים וכדי לאמוד את עלות המעבר -
- הערכת ההשפעה הפיזית על הכלכלה, חיי אדם, והסביבה. ואת עלות המשאבים של טכנולוגיות שונות המוצעות לשינוי.
- שימוש במודלים מאקרו-כלכליים, כולל Integrated assessment
- ביצוע השוואות בין הרמה הנוכחית ובין זו הצפויה לעתיד של "העלות החברתית של הפחמן" והשוואה שלה לעלות השולית של הפחתה גדלה של הפליטות.
תגובות התומכות בדו"ח
הסקירה עוררה הרבה מאוד תשומת לב אוהדת. פיה הנסן (Pia Hansen) הדובר של הנציבות האירופאית, אמר שלא לעשות כלום זו אינה אופציה. "עלינו לפעול כעת". סימון רטלאק (Simon Retallack) מצוות החשיבה הבריטי IPPR (Institute for Public Policy Research) אמר "[סקירה] זו מסירה את מקום המפלט האחרון של גישת 'אל תעשו מאומה' בנושא שינוי אקלים, בעיקר בארצות הברית" טום דיילי (Tom Delay) מ-The Carbon Trust אמר "הסקירה מציעה הזדמנויות עסקיות ענקיות". ריצ'ארד לאמברט (Richard Lambert), המנהל הכללי של הקונפדרציה של תעשיות בריטניה, אמר כי יש "צורך דחוף" במערכת עולמית של סחר בפליטות פחמן. צ'אלי קרונקייק (Charlie Kronick) מגרינפיס אמר "כעת הממשלה חייבת לפעול, ובין היתר, להשקיע בתחנות כוח מבוזרות ולהתמודד עם הגידול בתחבורה האווירית.
תגובות ביקורת על הדו"ח
וויליאם נורדהואס (William Nordhaus), כלכלן נאו-קלאסי שביצע מספר מחקרים על הכלכלה של ההתחממות העולמית, ביקר את הסקירה בגלל ההנחה שבה לגבי שיעור היוון כמעט אפסי:[4] "המסקנות החד משמעיות של הסקירה אודות הצורך בפעולה קיצונית ומיידית לא ישרדו תחת ההנחות של שיעור היוון שהינן עקביות עם שער השוק כיום. כך שהשאלות המרכזיות אודות מדיניות ההתחממות העולמית - כמה, באיזו מהירות, ובאיזה מחיר - נשארות פתוחות. הסקירה מיידעת אודות שאלות יסוד אלה, אבל לא עונה עליהן." עם זאת, השאלה איזה שיעור היוון יש לקבוע היא הנחה נורמטיבית, כך שגם הקביעה של נורדהאוס לפיה יש לקבוע שיעור היוון בהתאם לריבית בשוק נתקפה על ידי כלכלנים אקולוגיים שטענו שמדובר בקביעה שרירותית ולא בניתוח פוזיטיבי.
ביורן לומבורג (Bjørn Lomborg) תוקף את הדו"ח בירחון השמרני OpinionJournal [5]: טיעון הליבה של שטרן שהמחיר של אי-פעולה יהיה יוצא מגדר הרגיל והמחיר של פעולה יהיה צנוע ... נשבר לרסיסים כאשר ממש קוראים את הספר עב-הכרס בן 700 העמודים. למרות שהוא משתמש בהרבה הפניות, הסקירה של שטרן אודות הכלכלה של שינויי האקלים הינה סלקטיבית והמסקנה שלה פגומה. הטיעונים המוכרים-על-ידי-פחד שלה הועצמו, דבר שצפוי בסופו של דבר רק לגרום שהעולם יהיה במצב גרוע עוד יותר.
מרטין ליברמור (Martin Livermore) מהתאחדות המדענים (ארגון בריטי ללא מטרות רווח של מומחים ידידותיים לתעשייה שמקדם חשדנות כלפי שינויי אקלים) אמר כי "האקלים אינו מנוהג בעיקר על ידי שימוש של בני אדם בדלק מחצבי" וכי לא סביר שהכסף שיושקע יהיה בעל תוצאה רבה: עדיף להוציא אותו על עניי העולם.
הקונפדרציה של תעשיות בריטניה, ולשכת המסחר הבריטית הצביעה על הסכנות לעסקים עקב מיסוי נוסף.
פרופסור ביל מקגוויר (Bill Mcguire) ממרכז המחקר לסיכונים מ-Benfield UCL אמר שייתכן והסקירה של שטרן המעיטה בחשיבות ההשפעות של ההתחממות העולמית באופן ניכר. [6]
קישורים חיצוניים
- דו"ח שטרן במלואו
- תקציר דו"ח שטרן
- דו"ח שטרן בוויקיפדיה האנגלית
- ד"ר דניאל מדר, מלחמתו של הלורד שטרן בשינוי האקלים, זווית, 28.11.2016
