שריפות יער

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף שריפת יער)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שריפת יער ענקית בקליפורניה, ארצות הברית בשנת 2013.

שריפות יער הן תופעה של שריפות של יער אשר הן חלק מתופעה רחבה יותר של שריפות טבע (Wildfires) שכוללות גם שריפות של סוגי צמחיה אחרים כמו עשבים ושיחים.

שריפות בטבע הן תופעה טבעית בעלת היסטוריה עתיקה. פחם מאובנים מצביע על כך ששריפות טבע החלו זמן קצר לאחר ההופעה של צמחים יבשתיים לפני כ-420 מיליון שנה. [1] כדור הארץ הוא כוכב לכת דליק במהותו בשל כיסוי של צמחיה עשירה בפחמן, עונות של אקלים יבש, חמצן אטמוספרי, והצתה על ידי ברקים והתפרצויות געשיות. ניתן לאפיין שריפות טבע על ידי גורמי ההצתה, התכונות הפיזיקליות שלהן, סוג הצמחיה שנשרף וההשפעה של מזג האויר על האש. התרחשות של שריפות טבע במהלך ההיסטוריה של החיים ביבשה מעלה את ההשערה כי לאש יש השפעות על דפוסים במערכת האקולוגית העולמי כולל האבולוציה של החי והצומח במערכות האקולוגיות היבשתיות, דפוסי הפצה של צמחיה, מחזור הפחמן והאקלים. למרות שבני האדם ואש השפיעו זה על זה במשך מאות אלפי שנים, ייתכן ויהיה קשה יותר לשלוט באש בגלל שינוי אקלים. [2]

שריפות יער עלולות לגרום נזקים לרכוש ולבני אדם, עם זאת, שריפות טבע עשויות להיות בעלות השפעות מטיבות על צמחייה מקומית, בעלי חיים ועל מערכות אקולוגיות שהתפתחו יחד עם אירועי שריפות. יש מקומות, במיוחד ביערות מחטניים, שבהם מבצעים שריפות יער מבוקרות כדי למנוע שריפות גדולות וחריפות יותר, כדי לשמור על מגוון אקולוגי ועל תפקוד תקין של המערכת האקולוגית.

מחקרים מצביעים על כך שבעשורים האחרונים נרשמה עליה בכמות שריפות היער במיוחד במערב ארצות הברית. לפי ארגון המדענים המודאגים בכל המדינות באיזור זה היתה עליה בכמות הממוצעת של שריפות יער בעשורים האחרונים. [2] גידול בשריפות היער התקיים ככל הנראה גם באיזור הקוטב הצפוני ברוסיה וכן ביערות הגשם בברזיל.

הסיבות להתגברות שריפות היער בעולם נובעת ממספר תהליכים וסיבות. סיבה מרכזית אחת היא התחממות עולמית והשפעתה על שריפות יער דרך הגברת היובש של הצמחיה. סיבה חשובה נוספת לשריפות יער, במיוחד של יערות טרופיים היא חקלאות כרות והבער שבה חקלאים מבראים חלקות יער כדי לגדל בהן גידולים, אבל תוך שנים מספר חומרי ההזנה בקרקע נגמרים והחקלאים עוברים לברא חלקת יער נוספת.

היערות בכדור הארץ מתחלקים ל-3 גושים עיקריים: יערות הצפון הנקראים גם יערות מחטניים או יערות אורן (Boreal Forests) יערות נשירים הנקראים גם "יערות ממוזגים" אשר גדלים באיזורים חמים יותר (Temperate Forests) ויערות טרופיים הנקראים גם יערות הגשם, אשר גדלים באקלים טרופי(Tropical Forests)[3]. עיקר הנזק מהשרפות הוא ביערות הצפון כי אלה רגילים לאקלים קר ולח (המשקעים שם נמוכים מכמות המשקעים ביערות הטרופיים אבל האידוי נמוך ביותר) ולכן קשה להם להתמודד עם ההתחממות וההתייבשות.

בשנים 2000-2013, שריפות יער גרמו ל-91% מברוא היערות המחטניים בצפון אמריקה ול-56% מברוא היערות המחטניים באירופה ובאסיה. ברוא יערות הצפון היווה כ-19% מסך בירוא היערות בעולם בשנים אלה. 21% מבירוא היערות נוצר עקב בירוא יערות הנשירים ועוד 40% מהיערות הטרופיים.[4]

ניטור ומחקר של שריפות יער

סוכנות החלל של ארצות הברית, NASA, מפרסמת מידע על שריפות בזמן קרוב לזמן-אמת באמצעות "מידע אש למערכת ניהול משאבים" (The Fire Information for Resource Management System - FIRMS). המערכת מספקת את המידע כ-3 שעות לאחר הצילום שנעשה על ידי הלווין. [3] מערכת אחת בשם MODIS מספקת מידע יומי על שריפות על בסיס מידע תרמי ברמת דיוק של קילומטר. מערכת חדישה יותר היא VIIRS או Visible Infrared Imaging Radiometer Suite שבה דיוק המידע הוא גבוה יותר - של 375 מטרים והיא גם בעלת כיול מדיוק יותר לזיהוי שריפות בלילה והיא מספקת כיסוי עולמי פעמיים ביום. המפות מוצגות באתר נאס"א שמאפשר גם צפיה בנתונים נוספים כמו הערכת השטח שנשרף בחודשים האחרונים [4] וכן באתר נוסף של "משמר היערות העולמי" שמכיל מידע נוסף אחר כמו כמות התכסית של היערות או מידע על שימושי קרקע.

פירוגאוגרפיה (Pyrogeography) הוא תחום המחקר של שריפות יער בעבר, בהווה והדפוסים חזויים שלהן. שריפות יער מתרחשות בתנאים מסויימים של אקלים, צמחיה, טופוגרפיה ומקורות אש. תחם המחקר צמח בשנות ה-1990 וה-2000 כשילוב של ביו-גאוגרפיה (Biogeography) ואקולוגיית אש (Fire ecology), ונעזר בזמינות של נתונים עולמיים לגבי שריפות, תכסית צמחיה, ואקלים. התחום נמצא גם בשילוב תחומי מחקר של ביולוגיה, סביבה גאו-פיזית והשפעות חברתיות ותרבויות על אש. פירו-גאוגרפיה משתמשת במושגים של נישה אקולוגית כדי להעריך את הבקרות האקולוגיות על שריפות. על ידי בחינה של איך גורמים סביבתיים משתלבים ליצירת אש ביערות, הפירו-גאוגפריה יכולה לחזות התנהגות אש בתנאים שונים. תחום המחקר תורם למידע על ניהול שימושי קרקע באזורים שונים. [5]

היקפי שריפות יער באזורים שונים בעולם

שריפות ביערות רוסיה

לפי אוניברסיטת חקר היער בקראסנויארסק, התגברות השרפות ברוסיה קשורה ישירות לשינויי אקלים. השינויים מגבירים את החום והיובש[6]. לפי מנהל אגף היערות של הקרן העולמית לשמירה על טבע הבר (WWF) בינואר-יולי 2017 נשרפו ברוסיה יותר מ-5 מיליון הקטר של יער- 50,000 קילומטרים רבועים. השיא בשנים האחרונות היה בשנת 2012- במהלך שנה זו נשרפו 170,000 קילומטר רבוע.

מצב היערות ברוסיה מוחמר בגלל שהשלטונות המקומיים מנסים להסתיר את השרפות. זאת כי השלטון המרכזי שם נוטה להכחשה בנושא אקלים ולכן השלטון המקומי מפחד שאם ידווח על המציאות המראה באופן ברור התגברות שרפות יער בגלל שינויי אקלים יאשימו אותו בשיתוף פעולה עם גרינפיס וכך הלאה. מלבד זאת אנשי השלטון המקומי לא רוצים שיאשימו אותם בניהול יערות גרוע . ההסתרה מגבירה את השרפות כי אז לא מטפלים בהן [7]. שנת 2017 הייתה השנה הראשונה בה לא הייתה הסתרה משמעותית בממדי השרפות ברוסיה, מה שנותן תקווה שב 2018 השרפות יפחתו[8].

הטמפרטורה בשליש הצפוני של כדור הארץ עולה יותר מהר מהממוצע בשאר חלקי הפלנטה, מה שמגביר את השרפות באזורים אלה. יש לציין שיערות הצפון מאחסנים כ-30% מהפחמן הדו חמצני שנפלט בעולם, בקרקע עוד יותר מבעצים עצמם. לכן כאשר הם נשרפים נפלטות כמויות גדולות של פחמן דו חמצני [9].

בשנת 2019 עקב גל חום קשה מלווה בבצורת, התפשטו בצפון הרחוק שרפות ענק בלתי רגילות בעצמה, מיקום ומשך זמן בערה. יערות הצפון הגדלים שם לא רגילים למזג אוויר חם ויבש. בחודש יוני כתוצאה מהשרפות נפלטה לאוויר כמות פחמן דו חמצני הזהה לזו שנפלטה בחודשי יוני בשנים 2010 - 2018 יחד. כמות זו דומה לכמות הפליטות השנתית של שוודיה. רוב השרפות היו באזור סיביר ואלסקה. חלק מהשרפות היו בגודל 100,000 מגרשי כדורגל שריפה אחת באלברטה, קנדה אפילו בגודל 300,000 - בגודל של לוקסמבורג. הטמפרטורה באלסקה ב-4 ביולי הגיע ל-32 מעלות, הטמפרטורה בסיביר היתה גבוהה כמעט ב-10 מעלות מהטמפרטורה הרגילה לעונה. השריפות נמשכו גם באוגוסט. [5]

השריפות תורמות להתחממות כדור הארץ לא רק בשחרור הפחמן הדו חמצני: ככל שיש פחות צמחים הם מסוגלים לקלוט פחות פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. נוסף על כך, השריפות מכסות בשכבת פיח את השלג ואת הקרח. לעומת השלג והקרח הלנים שמחזירים אור, הפיח סופג את קרני השמש. נוסף על כך יש סכנה של הפשרת שכבת הקרקע המכונה קפאת־עד (Permafrost) ושחרור גז מתאן לאטמוספרה. השריפות גם יוצרות זיהום אוויר שמסוגל להתעופף למרחקים. כתוצאה מהשריפות העיר פיירבנקס באלסקה סבלה במשך חודש מזיהום אוויר מן הגרועים בעולם, ותושביה נאלצו להישאר בבתיהם. אחד מבתי החולים הקים בשטחו "מקלט אוויר נקי"[10][11].

שריפות יער ביער האמזונס בברזיל

קצב בירוא יערות האמזונס פחת מאוד בראשית המאה ה-21 אבל החל לגבור שוב משנת 2012. מאז מאז עלייתו לשלטון של חיימה בולסוניירו בברזיל התגבר מאוד קצב ברוא יערות האמזונס כך שיש סיכוי שהוא יקרוס אם המצב לא ישתנה. הדבר ישפיע לרעה על כל העולם. המדענים אומרים שלמרות שנטיעת טריליון עצים יכולה לקחת מהאטמוספרה שני שליש מהפחמן הדו חמצני שנפלט על ידי בני האדם לשמור על היערות הקיימים הוא הרבה יותר חשוב[12]. עצים גדולים סופחים יותר פחמן דו חמצני וממלאים הרבה תפקידים במערכת האקולוגית.

יש חשש שהתחממות עולמית תגרום להגברת היובש ביערות ברזיל ודבר זה יגרום בתורו לפגיעה ביער עצמו ובחקלאות שגרמה לבירוא היערות. [6]

עד לפני כמה שנים הייתה ירידה בקצב כריתת יערות בברזיל, באמצעות צעדים אכיפה וקנסות. משנת 2004 עד 2012 קצב בירוא היערות ירד ב-80%. [7]

נשיא ברזיל בולסנארו וממשלתו מתחו ביקורת על מדיניות זו והובילו לשינוי חד של המדיניות. היתה ירידה חדה של החרמת עץ שנכרת באופן לא חוקי. בולסנארו הזמין את נשיא ארצות הברית דונאלד טרמפ להגביר את קצב ניצול אוצרות הטבע מיערות ברזיל. החקלאים בברזיל שיושבים ליד היערות טוענים כי יש להגביר את קצב ברוא היערות. [13] בשנת 2008 הקימה ממשלת ברזיל את "קרן האמזונס", מדינות תרמו כספים לארגונים לשימור יערות. בולסונארו הודיע כי כל הכסף שייתרם לקרן יעבור לחוואי הבקר, דבר שהוביל לסגירת הקרן. [8]

בשנת 2019 פרצו 73 אלף שריפות ביערות הגשם עד אוגוסט, לפי סוכנות החלל הברזילאית, זו עלייה של 80% לעומת שנת 2018.[14]

באוגוסט 2019 התחוללו שריפות ענק באמזונס במעל 2500 מוקדים, בעיקר בחלק הדרומי של האמזונס. [15] היערות בערו במשך 3 שבועות. סוכנות החלל של ארצות הברית זיהתה את השריפות מהחלל. העשן מהשריפה הגיע עד סאו פאולו, מרחק 3,500 ק"מ מהיער, וגרם לתושבים להסתגר בבתים ולסגור תריסים כדי להמנע מזיהום האוויר הכבד. תמונות לוויין מראות כי העשן מכסה כמחצית מברזיל וכבר הגיע לפרו, לבוליביה ולפרגוואי. [14]

בולסנארו ניסה להתחמק מטיפול בנושא בטענות שונות. הוא טען כי שטח האמזונס גדול מידי לפיקוח, טען כי יש שריפות במקומות שונים ובעולם, והאשים כי ארגוני סביבה הם אלו שעומדים מאחורי ההצתות. מספר מדינות אירופאיות איימו בסנקציות סחר על ברזיל אם זו תמשיך במדיניות של ברוא יערות. בולסנארו שלח כוחות צבא בניסיון לעצור את האש. [9] [15]

שריפות באפריקה

במקביל לשריפות הענק ביערות ברזיל בחודש אוגוסט 2019 התרחשו שריפות יער רבות בהיקף ענק באזור דרום קונגו, אנגולה, זמביה, וכן במדגסקר ולאורך החוף המזרחי של אפריקה במוזמביק ודרום אפריקה [16]

שרפות בארצות הברית

מחקר שנערך במערב ארצות הברית בשנת 2008 על ידי ארגון National Wildlife Federation, השווה בין כמות ועוצמת השריפות הממוצעת בשנה בשנים 1986 עד 2003 לבין המוצע בשנים 1970 עד 1986. המחקר מצא כי בכל המדינות שנבדקו כמות שריפות היער הממוצעת בשנה גדולה כמעט פי 4, השריפות נמשכות זמן ארוך פי 5, והן שורפות שטח גדול פי 6. [10]

בשנים 2012-2016 התחוללה בקליפורניה הבצורת הגרועה ביותר ב-1,200 השנים האחרונות בגלל חום ומחסור במשקעים בלתי רגילים שכנראה הגיעו לשם בגלל שינויי האקלים. שינויי האקלים גם גרמו להפחתת כמות המים המגיעים מהקרחונים בהרי קליפורניה לנהרות. ב-2016 נשבר רצף הבצורת בגלל חורף עם שיא משקעים. אבל ב-2017 שוב הייתה שנה חמה ויבשה מהרגיל. קיץ 2017 היה החם ביותר בהיסטורית המדידות בקליפורניה. בסתיו ואפילו בתחילת החורף נשבו רוחות יבשות בעוצמה של מעל 100 קילומטר בשעה מה שאולי גם קשור בצורה מסוימת לשינויי אקלים. שינויי האקלים תרמו להתגברות השרפות גם דרך הפשרת הקרחונים בארקטיקה, דבר שגרם לזרם הסילון הקוטבי להתעקם ולשנות את התנאים מטאורולוגיים בדרום-מערב ארצות הברית לכיוון של פחות משקעים, דרך הפחתת כמות העננים בקיץ בגלל יותר ערים ופרברים עם הרבה מכוניות ומשטחים פולטי חום, ואפילו החורף עם הרבה משקעים ב-2016 גרם לצמיחת הרבה צמחים חד שנתיים שהתייבשו והפכו לחומר דלק בגלל החום והיובש הבלתי רגילים בהמשך. מה שגרם לשרפות בלתי רגילות בעוצמתן. השרפות נמשכו גם בדצמבר מה שלא קורה בדרך כלל.[17][18]. בסתיו 2017 בקליפורניה בעקבות בצורת וחום שהוגברו על ידי שינויי האקלים השתוללו שרפות אשר לפי פרמטרים רבים היו מהחמורות בהיסטוריה שלה. זו חלק ממגמת התגברות השרפות שם בשנים האחרונות.[19]. השרפות הגדולות בסתיו 2017 בצפון קליפורניה כילו שטח של 980 קילומטרים רבועים, הרסו 8,700 מבנים והרגו לפחות 42 בני אדם, תוך חודש. הנזק הכלכלי הגיע ל-4.6 מיליארד דולר (כ-15 מיליארד שקל)[20]. יש לציין שבארצות הברית, לרוב, האנשים העשירים יותר גרים בבתי עץ בפרברים והעניים יותר בבתים רב קומתיים מבטון במרכז העיר. הבתים שנשרפים הם לרוב הבתים מעץ מה שאומר שוב שכל שכבות האוכלוסייה ולא רק העניים מעוניינים במאבק בשינויי האקלים. בסך הכל שנת 2017 היא השנייה בעוצמת השרפות בארצות הברית אחרי 2015. נכון ל-11 בדצמבר נשרפו בארצות הברית כ-37 אלף קילומטרים רבועים, מהם כ-4,000 בקליפורניה. 10,000 מבנים נשרפו בקליפורניה בשנה הזו. 6 מתוך 10 השרפות הגדולות בקליפורניה היו בעשור האחרון[21].

בסתיו 2018 שוב התחוללו בקליפורניה שרפות גדולות הקשורות לשינויי האקלים. שינויי האקלים תרמו להיווצרותם בעלייה בטמפרטורות, בבצורת ובהתגברות הרוחות. נכון ל-12 בנובמבר 2018 33 בני אדם נהרגו, 250,000 בני אדם ברחו, כ-6,900 בתים נשרפו. העיירה "פרדייז" (גן עדן) נהרסה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מיהר להסביר שהבעיה היא בניהול יערות גרוע, למרות שרוב השרפות אינן בוערות בשטחים מיוערים[22] [23]. קשה לומר במקרה זה ששינויי האקלים פוגעים רק בעניים. ההכנסה הממוצעת למשפחה בעיירה זו היתה כ-31,000 דולר (יותר מ-100,000 ש"ח).

שריפות יער בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שריפות יער בישראל

בישראל יש החמרה באירועי שריפות יער לאורך השנים. מוערך ששינויי האקלים המקומיים הנובעים מהתחממות עולמית תורמים להחמרה זו. אם כי בדומה למצב בעולם קשה לקבוע מה גודל התרומה. [24]

רוב שריפות היער בישראל נגרמות עקב פעילות אנושית. שריפות יער פורצות על רקע תאונות שונות - מדורות שיצאו מכלל שליטה, קצר חשמלי, עקב סיגריות ונרגילות, ועוד. מקור אחר לשריפות הן הצתות - הן על רקע פלילי ובשנים האחרונות גם על רקע לאומני. כמו כן קק"ל מנסה למנוע את השריפות במגוון אמצעים כמו מגדלי תצפית, דילול עצים, רצועות אש ונטיעת זנים של עצים ושיחים פחות דליקים. [24]

התחממות עולמית איננה הגורם הישיר לשריפה הגדולה בכרמל בסתיו 2010, אבל היא השפיעה על היקפה. [24] שמונה השנים 2004-2011 היו שיא של כל הזמנים (מאז החלו המדידות ב-1850) של רצף שנות בצורת בישראל.[25] השריפה התרחשה בחודש נובמבר יבש מאוד, ושנות הבצורת הארוכות הובילו ליער יבש ודליק ומלא עשבים. נוסף על כך, אחד משינויי האקלים המקומיים בישראל הוא עלייה בשכיחות הרוחות המזרחיות, ורוחות אלה נשבו במהלך השריפה והקשו מאוד את מאמצי הכיבוי. [24] רוח מזרחית או רוח יבשתית בכלל היא רוח חמה ויבשה - בניגוד לרוחות מערביות קרירות ולחות ודבר זה מלבה את האש.

במאי 2017 עקב החום הכבד פרצו מספר שרפות באזור הצפון והמרכז[26]. ביולי 2018 על רקע גל חום קיצוני, פרצו שרפות ברחבי הארץ[27]. המצב הוחמר עקב הסכסוך הישראלי פלסטיני שגרם להצתות בעוטף עזה[28].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Scott, Andrew C.; Glasspool, Ian J. (18 July 2006). "The diversification of Paleozoic fire systems and fluctuations in atmospheric oxygen concentration". Proceedings of the National Academy of Sciences. 103 (29): 10861–10865.
  2. ^ Bowman, David M. J. S.; Balch, Jennifer K.; Artaxo, Paulo; Bond, William J.; Carlson, Jean M.; Cochrane, Mark A.; D’Antonio, Carla M.; DeFries, Ruth S.; Doyle, John C. (24 April 2009). "Fire in the Earth System". Science. 324 (5926): 481–484, 04/2009
  3. ^ ויינט יער ויינט, אנציקלופדיה, בוטניקה
  4. ^ Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013 American Association for the Advancement of Science 13.01.2017
  5. ^ פירוגאוגרפיה, ויקיפדיה באנגלית
  6. ^ דריה קוסולפובה ההתחממות העולמית גורמת לשרפות יער בסיביר 18.04.2017, אתר "האקלים של רוסיה"
  7. ^ אלכסנדר מברומטיס השלטונות הסתירו את מימדי השרפות בדרום סיביר 05.07.2017, רוסיה הפתוחה
  8. ^ אירינה קוזלובסקיח Лесные пожары перестали скрывать из отчётов 04.12.2017, גרינפיס רוסיה
  9. ^ Lorraine Chow Siberian Wildfire Can Be Seen From Space as Earth's Boreal Forests Burn at Unprecedented Rates 30.06.2017 Ecowatch
  10. ^ World Meteorological Organization (WMO) Unprecedented wildfires in the Arctic 12 ביולי 2019
  11. ^ רויטרס שריפות ענק בחוג הארקטי פולטות כמויות חסרות תקדים של פחמן דו־חמצני , הארץ, 14 ביולי, 2019
  12. ^ Jonathan Watts Amazon deforestation accelerating towards unrecoverable 'tipping point' 25 ביולי 2019, The Guardian
  13. ^ David Shukman, 'Football pitch' of Amazon forest lost every minute, בי. בי. סי, 2 July 2019
  14. ^ 14.0 14.1 שני אשכנזי, "קטסטרופה סביבתית איומה": יערות הגשם בברזיל, שאחראים ל-20% מייצור החמצן בעולם, עולים באש, גלובס, 22/08/2019
  15. ^ 15.0 15.1 Amazon fires: Brazil sends army to help tackle blazes, BBC, 24 August 2019
  16. ^ מידע מ-FIRMS לגבי 26 באוגוסט ושבוע קודם לכן [1]
  17. ^ HENRY FOUNTAIN [https://www.nytimes.com/2017/12/07/climate/california-fires-warming.html In a Warming California, a Future of More Fire] 07.12.2017, The New York Times
  18. ^ Dana Nuccitelli California's hellish fires: a visit from the Ghost of Christmas Future11.12.2017, The Guardian
  19. ^ GEORGINA GUSTIN 4 Questions About Climate Change and the California Fires19.10.2017, Climate Insider
  20. ^ Jeff DanielsCalifornia begins 'historic cleanup' from fires but faces serious hurdles in rebuilding 26.10.2017
  21. ^ Umair Irfan How much did climate change affect California's wildfires? Depends on where you are. 12.12.2017, Vox
  22. ^ Olivia Rosane 31 Dead, 250,000 Evacuated in California Fires as Governor Blames Climate Change 12 בנובמבר 2018, Ecowatch
  23. ^ Lorraine Chow ‘Unfit Leader’: Neil Young Loses Home to Fire, Rips Trump for Insensitive Tweet 12 בנובמבר 2018 Ecowatch
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 24.3 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם israeli
  25. ^ נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל, אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בעז דיין
  26. ^ אלי אשכנזי ואבי אשכנזי בעקבות החום הכבד: שריפות בגליל ובעמק חפר; כבישים נחסמו 27 במאי 2017, וואלה
  27. ^ יניר יגנה, אלי אשכנזי ואבי אשכנזי המחיר של גל החום הכבד: שריפות פרצו במוקדים שונים ברחבי הארץ 25 ביולי 2018, וואלה
  28. ^ כתבי כאן חדשות חום קיצוני ועשרות שריפות ברחבי הארץ; שיא בצריכת החשמל 25 ביולי 2018, כאן, תאגיד השידור הישראלי
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=שריפות_יער&oldid=124805"