סיווג ענפי תעשייה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף סקטורים בכלכלה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סיווג ענפי תעשייה (באנגלית: Industry classification) או טקסונומיה תעשייתית הוא מיון של הפעילות הכלכלית האנושית למספר ענפים. פירוש המילה טקסונומיה היא סיווג שיטתי של עצמים מאותו תחום.

יש מספר שיטות סיווג של ענפי הכלכלה. רוב השיטות מונהגות על ידי בורסות וגופי השקעה כדי לאפשר השוואה בין פירמות שפועלות בתחומים דומים. שיטות שונות מעט מונהגות על ידי גופי מחקר לאומיים או בינלאומיים כמו האומות המאוחדות או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנדרשות לבצע מעקב אחרי ביצועי הכלכלה העולמית או המשק.

Global Industry Classification Standard

שיטה אחת היא Global Industry Classification Standard, או GICS פותחה על ידי Morgan Stanley Capital International יחד עם Standard & Poor's השיטה מחלקת את ענפי הכלכלה לסקטורים הבאים:

Industry Classification Benchmark

Industry Classification Benchmark או ICB היא שיטת סיווג שפותחה על ידי חברת Dow Jones ועל ידי חברת FTSE. השיטה מכילה 10 תעשיות, שמתחלקות ל-20 סופר-סקטורים שמתחלקים ל-41 סקטורים שמכילים 114 תת-סקטורים. הרשימה הבאה מכילה את התעשיות והסקטורים. בסוגריים מופיעים לפעמים תתי-סקטורים.

  • אנרגיה (קרוי נפט וגז טבעי): הפקת נפט וגז, ציוד לנפט וגז, אנרגיה אלטרנטיבית (כולל אנרגיה מתחדשת)
  • חומרים בסיסיים: כימיקלים, עץ ונייר, מתכות תעשייה וכרייתן (כמו פלדה, אלומיניום, נחושת), כרייה (פחם, יהלומים, מתכות יקרות)
  • מכירות לתעשייה: הקמת מפעלים וחומרים, חלל ובטחון, תעשיות כלליות (כמו אריזה), מוצרי אלקטרוניקה, הנדסה לתעשייה (משאיות, מכונות), תחבורה לתעשיות (שליחויות, רכבות, תובלה ימית), שירותי תמיכה (תמיכה בעסקים, הכשרה וגיוס עובדים, ניהול פיננסי, שירותי ניקיון)
  • מוצרי צריכה: מכוניות ורכיבים, משקאות, מזון (כולל הכנת מזונות, חקלאות ודייג), בנייה ומוצרים לבית, מוצרי פנאי (מוצרי אלקטרוניקה, צעצועים), מוצרים אישיים (בגדים, נעליים), טבק.
  • בריאות: ציוד ושירותי בריאות, תרופות וביוטכנולוגיה.
  • שירותים לצרכן: קמעונאות מזון ותרופות, קמעונאות כללית, מדיה (סוכנויות ידיעות, בידור), תיירות ופנאי (חברות תעופה, הימורים, מסעדות, בתי מלון, תיירות)
  • תקשורת: תקשורת קווית, תקשורת ניידת
  • פיננסים: בנקאות, ביטוח חיים, ביטוחים אחרים, השקעות נדל"ן וייעוץ, קרנות השקעה בנדל"ן, שירותים פיננסיים, מכשירי השקעה
  • תשתיות: תשתיות חשמל, תשתיות גז (צנרת גז), תשתיות מים וביוב.
  • טכנולוגיה: (היי-טק) - תוכנה ושירותים, טכנולוגיה וחומרה.

Thomson Reuters Business Classification

שיטה שפותחה על ידי חברת Thomson Reuters לסיווג פירמות. עוד פרטים כאן [1]

שיטות נוספות

קיימות שיטות נוספות הכוללות שיטות של האו"ם, ממשלת ארצות הברית, האיחוד האירופי ואוסטרליה.

International Standard Industrial Classification היא שיטה שפותחה על ידי האומות המאוחדות.

השלכות על כלכלה אקולוגית

היבט אחד הוא לנסות לחשב תרומה של תעשיות שונות על מדדים שונים של צריכת משאבים מתכלים, משאבים מתחדשים, זיהום והשפעות נוספות. לדוגמה השפעות של תעשיות שונות על טביעת רגל אקולוגית, טביעת רגל מימית, אנרגיה גלומה או צריכת אנרגיה, צורות שונות של זיהום תעשייתי וכו'.

כך לדוגמה על פי הספר אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם ענפי התעופה, תחבורת הרכב הפרטי וחימום וקירור הבית צורכים כ-53% מסך צריכת האנרגיה הכוללת (כולל אנרגיה הנצרכת באופן עקיף על ידי צריכת מוצרים). באופן דומה, רוב צריכת האנרגיה של מוצרים מתבצעת בזמן הפקת חומרי הגלם - כך ששינוי של 1% בהיקף הטיסות לדוגמה עשוי להשפיע הרבה יותר על צריכת האנרגיה, יחסית לדוגמה לשינוי של 5% בהיקף התרופות לדוגמה.

היבט אחר הוא תיאור של הכיוון ההפוך - מהי העמידות של ענפי תעשייה שונים לשינויים עקב תהליכים סביבתיים וחברתיים. לדוגמה התייקרות אנרגטית עקב שיא תפוקת הנפט יכולה להשפיע באופן אחד על תעשיות האנרגיה והמזון (עליית מחירים שיכולה להוביל לרווחים גדולים יותר) ובאופן הפוך על ענף התעופה והתיירות (הקטנת הביקוש). היבט כזה בודק מה החוסן של ענפי תעשייה שונים לתרחישים סביבתיים שונים כמו ייקור מזון, ייקור אנרגיה, שינויי אקלים וכן לשינויים חברתיים ועוד.

הגורמים המשפיעים על החוסן הסביבתי של תעשיות וחברות הם התייקרות תשומות וחומרי גלם הנחוצים לתעשיות שונות, היכולת הטכנולוגית והחברתית שלהן להשתנות, והשפעה צפויה על צרכנים. ידוע לדוגמה כי יש גמישות ביקוש שונה למוצרים שונים. הביקוש לתרופות, מזון ודלק הוא קשיח, ואילו הביקוש למכוניות יוקרה או לתיירות הוא גמיש יותר. באופן דומה הטלת מיסי פחמן בעקבות חקיקה להתמודדות עם שינויי אקלים צפויה להשפיע באופן שונה על תעשיות שונות.

מבחינת כלכלה מערכתית ניתוח על פי תעשיות יכול לאפשר לראות את הקשרים בין תעשיות שונות, וכיצד הן משתלבות זו בזו מבחינת תשומות, תפוקות, מוצרים משלימים או מתחרים וכדומה. דוגמה מפורסמת מתחום זה היא פרבור שבו דפוסי בנייה ותכנון עירוני משפיעים על הביקושים לרכב, תחבורה ציבורית ודלק. היבט כזה של קשרים אינו רק חברתי ומוסדי אלא גם פיזי - קיימים זרמי חומרים ואנרגיה בין סקטורים שונים. היבט זה נחקר בחלקו על ידי התחום של אקולוגיה תעשייתית בכלל ושל מטבוליזם תעשייתי בפרט.

היבט נוסף נוגע לשאלות של קיימות חזקה מול קיימות חלשה ושאלות עד כמה הכלכלה היא היררכית או שיש בה תחליפיות. הכלכלן הרמן דיילי לדוגמה מדבר על "פירמידה הפוכה" שבה החקלאות ותעשיות חומרי הגלם והאנרגיה מספקות באופן ישיר רק חלק קטן מהתמ"ג, אבל למעשה כל שאר תעשיות הכלכלה נשענת על תעשיות אלה כתנאי הכרחי לקיומן. דבר דומה בא לידי ביטוי גם בכתבים של ארנסט שומכר.

בהקשר של כלכלה פוליטית סיווג לענפי תעשייה יכול להצביע על שיטות פוליטיות דומות בענפים שונים. חברות שפוגעות בחברה בצורות שונות, עשויות לנקוט בשיטות דומות כדי להסתיר את הפגיעה או לשמור על כוח פוליטי כדי למנוע חקיקה וצעדים לקידום חלופות. לדוגמה שקרים ומניפולציות של חברות הטבק עשויות ללמד אותנו על התנהלות של חברות תרופות, חברות מכוניות, חברות מזון וחברות נפט כאשר חברות אלה צריכות להתמודד עם ביקורת ציבורית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=סיווג_ענפי_תעשייה&oldid=99107"