ויליאם סטנלי ג'בונס
ויליאם סטנלי ג'בונס (באנגלית: William Stanley Jevons; 1 בספטמבר 1835 - 13 באוגוסט 1882) כלכלן ולוגיקן בריטי. הוא היה אחד מ-3 הכלכלנים שהובילו את המהפכה השולית בכלכלה (דבר שהוליד את ההכלכלה הנאו-קלאסית). כמו כן הוא היה אחד החלוצים לשימוש של מתמטיקה בכלכלה ואחד הכלכלנים הראשונים שהתייחסו לשאלה של קיימות בכלכלה, בעיקר בהיבט של השענות על משאבי אנרגיה סופיים ולא מתחדשים (פחם), נושא שהיום מכוסה תחת שיא תפוקת הנפט. על שמו קרוי גם פרדוקס ג'בונס המתאר את הקשר בין התייעלות טכנולוגית להגברת צריכה של משאבים.
ביוגרפיה
ג'בונס נולד בליברפול, אנגליה, כבן לסוחר כלי ברזל. הוא התמחה בלימודי כימיה ומדעי הטבע באוניברסיטת לונדון, ובין השנים 1854-1859 שימש כבוחן מתכות במִטבעה החדשה בסידני, אוסטרליה.
בשנת 1859 שב ללונדון ופנה ללימודי פילוסופיה, תורת ההיגיון וכלכלה מדינית, שאותם סיים בהצטיינות בשנת 1862. בשנת 1866 התמנה לפרופסור לפילוסופיה, לתורת ההיגיון ולכלכלה מדינית באוניברסיטת מנצ'סטר, ובשנת 1876 הפך לפרופסור לכלכלה פוליטית באוניברסיטת לונדון. בשנת 1880 פרש מן ההוראה האקדמאית כדי להקדיש את כל מרצו למחקר. בשנות השלושים המאוחרות של חייו החלה בריאותו להתערער, ובגיל 47 טבע בים.
תורת התועלת השולית
ג'בונס הביא לשינוי מעמיק במחשבה הכלכלית באנגליה. דבר שהוביל לפיתוח התאוריה הנאו-קלאסית.
תרומתו העיקרית של ג'בונס לכלכלה העיונית הייתה בסיוע הפיתוח של תורת התועלת השוּלית. תורה זו, שהדגישה את הביקוש למוצר כקובע עיקרי של מחירו, הייתה מנוגדת לתורת הכלכלה הקלאסית, שתלתה את מחיר המוצר בכמות העבודה המופעלת בייצורו.
פרדוקס ג'בונס
ערך מורחב – פרדוקס ג'בונס
ג'בונס הבחין שצריכת הפחם בבריטניה עלתה לאחר השיפור במנוע הקיטור של תומס ניוקמן על ידי ג'יימס וואט. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל יותר, הדרישה עליות עלתה. ג'בונס הגיע למסקנה שכאשר פיתוחים טכנולוגיים משפרים את היעילות של השימוש במשאב מסויים, הצריכה הכוללת ממשאב זה גדלה, במקום לרדת. דבר זה מכונה "פרדוקס ג'בונס". גרסה עדינה יותר של הפרדוקס נקראת "אפקט ריבאונד" - אם יש שיפור טכנולוגי שמייעל את השימוש במשאב (לדוגמה באנרגיה) בנניח 50% אזי היעילות שנראה בסופו של דבר בשוק תהיה נמוכה יותר (אם בכלל) שכן למרות שכל מכשיר חדש שיימכר יהיה יעיל יותר ב-50% ימכרו יותר מכשירים ואלה יעלו את הביקוש למשאב.
שאלת הפחם
בספרו "שאלת הפחם" The Coal Question, משנת 1865, הוא ניתח את ההשלכות של ההשענות הבריטית על פחם. בהינתן שהפחם הוא משאב אנרגיה סופי ולא מתחדש ג'בונס העלה את השאלה של קיימות.
|
האם אנו נוהגים בחוכמה, בכך שאנו מאפשרים לכלכלת המדינה לעלות מעבר לנקודה שבה אנו יכולים לתמוך בה במשך זמן רב? | 
|
התזה המרכזית שלו הייתה כי מעמדה הבכיר של האימפריה הבריטית בעולם הייתה דבר זמני, בהינתן שמשאב האנרגיה העיקרי שלה הוא דבר סופי. תוך כדי הפיתוח של רעיון זה ג'בונס נגע בשורה של נושאים שהם מרכזיים לנושא הקיימות כולל גבולות לצמיחה, פיצוץ אוכלוסין, גלישה מלמעלה (Overshoot), קולוניאליזציה מחודשת של העולם, החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה (EROI), מיסוי של מקורות אנרגיה, חלופות של אנרגיה מתחדשת, ושיא תפוקה של מקורות אנרגיה (נושא שמכוסה היום תחת התאוריה של שיא תפוקת הנפט).
בעקבות עבודתו זו נתמנתה ועדה מלכותית לחקירת מלאי הפחם במדינה, ושמו של ג'בונס התפרסם ברבים.
שימוש במתמטיקה
ג'בונס היה גם הכלכלן הבריטי הראשון שהשתמש בשיטות מתמטיות:
| ברור שתורת הכלכלה, אם ברצוני שתהיה מדע בכלל, חייבת להיות מדע מתמטי, כשם שתאוריה מושלמת של כמעט כל המדע אחר כרוכה בשימוש במתמטיקה, כך גם לא תהיה ברשותנו תאוריה מושלמת של הכלכלה ללא עזרתה. | ||
תרומתו בתחום הכלכלה השימושית
תרומתו של ג'בונס התבטאה גם בתחום הכלכלה השימושית: הוא בדק את השפעת גילוי הזהב בקליפורניה על רמת המחירים, ביצע תחזיות כלכליות שאותן מכר לבתי עסק.
ספרים
קישורים חיצוניים
- ויליאם סטנלי ג'בונס בוויקיפדיה האנגלית
- הספר "שאלת הפחם" בוויקיפדיה האנגלית