לובי בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לובי פוליטי בישראל הפך בשנים האחרונות לתופעה מרכזית בפעילות הכנסת והממשלה. לפי תחקירים בעיתון דה מארקר ובתוכנית התעודה "עובדה" פירמות רבות שוכרות בדרך קבע לוביסטים הפועלים מטעמן בכנסת. הפירמות השוכרות את הלוביסטים באות מתחומים שונים המושפעים מרגולציה כולל תחומי התקשורת, הנדסה ותשתיות, תחבורה, אנרגיה, בנקים, ביטוח, מזון וחקלאות, תיירות, היי-טק ועוד. גופים נוספים המפעילים לובי הם חלק מהעיריות, מוסדות חינוך, התאחדויות (כמו התאחדות התעשיינים) ועוד.

קיימים מאמצי לובי גם מצד ארגונים אזרחיים כמו ארגוני סביבה וחברה. אבל כוחם קטן בהרבה במונחים של קשרים, כוח אדם, ידע מקצועי וכסף לעומת חברות לובי הפועלות לשם קידום אינטרסים של חברות מסחריות.

צורות קיום של לובי פוליטי בישראל

חברות לובי פוליטי וייצוג חברות מסחריות

נכון לשנת 2015 רשומים בכנסת 112 לוביסטים קבועים [1] רובם מייצגים מספר מועט של חברות או ארגונים. עם זאת כ-40% מהלוביסטים בכנסת עובדים ב-4 חברות לובי גדולות שמייצגות עשרות חברות גדולות במשק בצד ייצוג של גופים נוספים וכן ב-3 חברות קטנות יותר:

  • פוליסי (בבעלות בוריס קרסני). מעסיקה 8 לוביסטים קבועים. מייצגת בין היתר את בנק הפועלים, פסגות פיננסים, מאסטרכארד, איגוד הבנקאים, איגוד חברות הביטוח, לשכת רואי חשבון בישראל, מפעל הפיס, התעשייה האווירית, ועד עובדי חברת החשמל, פז אנרגיה, חיפה כימיקלים, ערבה מיינס (כרייה), התאחדות בוני הארץ, דרך ארץ (המפעילה של כביש שש), זוקו שילובים (תחבורה ותשתיות), הנסון מחצבות, התאחדות האיכרים, HP, פורום החברות הסלולריות, פרטנר, פלאפון, קשת, גוגל, ישראל היום, קו-אופ ישראל, תנובה, פרוקטר אנד גמבל, פיליפ מוריס - מוצרי טבק, מכבי שירותי בריאות, התאחדות התעשיינים - ענף הפרמצבטיקה, זק"א, איחוד הצלה, ארגון הרוקחות, בית איזי שפירא - עמותת אבי - שירותים לאנשים עם מוגבלויות, הסוכנות היהודית, הלל - פעילות יהודית בקמפוסים, מכון ויצמן למדע, ועד ראשי האוניברסיטאות, מעונות יום- נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה, נאות מרגלית, נשי חרות, ידידי כדור הארץ
  • גלעד יחסי ממשל ולובינג. מעסיקה 10 לוביסטים קבועים. מייצגת בין היתר את כ.א.ל, דן אנד ברדסטריט, לשכת סוכני בביטוח, איגוד לשכות המסחר, פורום יצרני החשמל מגז טבעי, קבוצת שלמה סיקסט, תל-אופן, כימיקלים לישראל,תעשיית אבן וסיד, התאחדות המלאכה והתעשייה, התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, חטיבת יצרני הסיגריות האיגוד לשכות המסחר, ההסתדרות הרפואית בישראל, אילקס מדיקל, רוש פרמצבטיקה, סופר פארם, כצ"ט, מגן דוד אדום, קופ"ח מאוחדת, העמותה הישראלית לסרטן הריאה, "בטרם" לבטיחות ילדים, ועד עובדי סלקום, ועד עובדי פלאפון, התאחדות המלונות, עוף טוב, מועצת הדבש, מועצת הצמחים, מועצת החלב, ארגון מגדלי הדגים, לוריאל, מכון התקנים, דואר ישראל, ערוץ הקניות, עיריית ירושלים.
  • גורן עמיר יועצים בע"מ מעסיקה 9 לוביסטים קבועים. מייצגת בין היתר את ויזה אירופה, מנורה מבטחים פנסיה וגמל, פורום 15 הערים העצמאיות, רכבת ישראל, ממ"ן, קק"ל, מקורות חברת המים הלאומית, דוראד אנרגיה, נגב גז טבעי (חלוקת גז טבעי), superNG (חלוקת גז טבעי), מרימון גז טבעי צפון (חלוקת גז), שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, מפחמות מנשה, סונול, אל על, אגד, איגוד יבואני הרכב, קבוצת כרמלטון (תחבורה), לובינסקי (תחבורה), פייזר ישראל, שחל שירותי רפואה, שירותי בריאות כללית, דפוס בארי, הוט, ידיעות אחרונות וגלובס, ערוץ 10, מגה, מעדני יחיעם, סטימצקי, איקאה, המועצה להסדר ההימורים בספורט, ועד המכללות הלא מתוקצבות, מועדון הכדורסל מכבי תל אביב, מכון התקנים הישראלי.
  • אימפקט (ל.א.ב) בע"מ. מעסיקה 7 לוביסטים קבועים. מייצגת בין היתר את בנק לאומי, חברת החשמל, דלק אנרגיה, בזק, שידורי רשת, פורום חברות הלוטו, וכן ארגונים כמו החברה להגנת הטבע, תנו לחיות לחיות, ותנועת "דרור ישראל".
  • כהן - רימון - כהן - מעסיקה 4 לוביסטים קבועים, מייצגת את ישראכרט, Globrands Agencies (טבק), Boehringer Ingelheim (בריאות), Abbvie (בריאות), חץ - ארגון ישראלי לבריאות הכבד, עמותת חולי HS, קואליציית המחלות האוטואימוניות "משלבים ידיים", עמותת חולי HS, חברת התקשורת yes,
  • משרד עו"ד ש. הורוביץ ושות' - מעסיקה 4 לוביסטים קבועים. מייצגת ארגוני תעשייה - התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד הכימיה, פרמצבטיקה וקלינטק.
  • מאיר אסרף משרד עו"ד - מעסיקה 3 לוביסטים קבועים. מייצגת ארגוני עובדים כמו ארגון עובדי צה"ל, ועד הפעולה של מורי האולפנים ללימוד עברית, האגודה הישראלית לטיפול משפחתי וזוגי, ואת ארגון גרינפיס.

חברות הלובי הגדולות עלולות להיקלע לניגודי אינטרסים בין לקוחות שונים שלהם לדוגמה בין יצרניות טבק, חברות דלק ותחבורה לבין ארגוני בריאות או בין יצרני מזון לבין ארגוני בריאות או בין מפעלים מזהמים לבין ארגוני סביבה. היבט בעייתי אחר עלול להיגרם עקב חברות שאמורות להתחרות זו בזו בענפים דומים כמו חברות תקשורת, קמעונאות מזון או חברות פיננסים.

לא כל החברות במשק נמצאות ברשימה זו, לדוגמה בנק דיסקונט, או החברה לישראל נעדרים מהרשימה. הסיבה היא שיש חברות רבות שמבצעות לובי פוליטי על ידי שכירים שלהם שלא רשומים כלוביסטים במקום או בנוסף לחברות הלובי הפרטיות והרשמיות. להשוואה ב-2012 פורסם על ידי העמותה לדמוקרטיה מתקדמת כי לא פחות מ-47 לוביסטים ייצגו את הבנקים בישראל וכי לפי הערכתם הבנקים משקיעים בלובי כ-10 מיליון ש"ח בשנה. [2]

לובי פוליטי על ידי שכירים בחברות

חברות גדולות רבות אינן משתמשות בחברות לובי חיצוניות אלא מבצעות לובי פוליטי ישיר באמצעות בכירים שמועסקים בחברות עצמן. אין חובת דיווח על לוביסטים כאלה והם אינם מופיעים ברשימה של הכנסת. פעמים רבות חברות גדולות מחזיקות "סמנכ"ל רגולציה" שתפקידו להשפיע על הרגולציה בענף ו/או רגולציה אחרת שנוגעת לחברה. הפעילות הזו כוללת פעילות מול חברי הכנסת ועוזריהם, הדרג הפוליטי בממשלה, הדרג המקצועי במשרדי הממשלה, הדרג המקצועי ברשויות שונות העוסקות ברגולציה (לדוגמה בנק ישראל וכו'), וכמובן פעילות זו קשורה לגורמים נוספים כגון חברות יח"צ, גורמים בתקשורת, פעילי מפלגות, יועצים באקדמיה, תורמים ועוד - כל מי שיכול להפעיל לחץ או לסייע לפוליטיקאים או להשפיע על דעת הקהל בנושא.

ניתן לדוגמה להבחין כי מספר חברות פירמידה וחברות חשובות במשק כמו אי.די.בי, החברה לישראל בבעלות האחים עופר, חברות פיננסים כמו בנק דיסקונט, וחברות כמו נובל אנרג'י נעדרות מהרשימה, ויש לשער כי חלקן מחזיקות שכירים לשם השפעה על הרגולציה וביצוע לובי.

לובי פוליטי בסיוע חברי מפלגות ומקורבים

אחת הדרכים לקידום לובי פוליטי בישראל היא מתן טובות הנאה על ידי חברות לפעילים פוליטיים חשובים בתוך המפלגות אשר מהווים נכס אלקטורלי חשוב עבור שרים וחברי כנסת בעת קיום פריימריז במפלגה ובעת בחירות כלכליות. טובות כאלה יכולה להיות העסקת הפעיל עצמו או של בני משפחה שלו בחברה או תשלום של אנשי עסקים לפעילים מרכזיים. בתמורה לתמיכה זו הפעילים מסייעים לאינטרסים של החברות המסחריות.

בדצמבר 2015 תיעד תחקיר ערוץ 2 כיצד דני נוימן, שדר כדורגל ופעיל ליכוד מסדר פגישות לאנשי עסקים עם צמרת משרד התחבורה כולל מנכ"ל משרד התחבורה תמורת תשלום. [3] בתגובה נשלל ממנו אישור הכניסה לכנסת. [4]

לובי פוליטי בסיוע השלטון המקומי

ערוץ אחר של לובי פוליטי ארצי, הוא סיוע של חברות ו/או אנשי עסקים לראשי עיר וחברי מועצות עיר בקידום תעסוקה עירונית, בתרומות למיזמים שונים בעיר (כגון בתי כנסת, מועדונים וכו') שמאפשרים להם להשיג הישגים אלקטורליים, וכן תרומות ישירות על ידי אנשי עסקים וקבלנים בזמן הבחירות המוניציפליות. ערוץ השפעה חשוב אחר על השלטון המקומי הוא שליטה או השפעה של בעלי עסקים וקבלנים על העיתונות המקומית המסקרת את הנעשה בעיר ומשפיעה על החלטות התושבים ביחס לפעילות ראש העיר.

התמורה יכולה להיות סיוע כספי ישיר מהעירייה או המועצה על ידי הנחות בארנונה ובמיסים שונים. תמורה עקיפה יותר היא תמיכה של דרג השלטון המקומי בדרישות של חברות עסקיות. לראשי רשויות בישראל יש השפעה חשובה על פעילים מקומיים ועל יכולות לוגיסטיות בזמן הבחירות הכלליות לכנסת ובזמן בחירות פריימריז.

לובי על ידי התפקדות למפלגות

קיימות מספר חברות גדולות שעשויות להשפיע על חברי כנסת ושרים על ידי התפקדות המונית של ארגוני עובדים או של חברי פירמה מסויימת למפלגה והשפעה על הבחירות הפנימיות או איום בהשפעה כזו.

כשכיהן שאול מופז כשר התחבורה הוא הקים וועדה ציבורית לבחינת רפורמה בתחבורה הציבורית שנועדה להוזיל את עלות הנסיעה. הוועדה המליצה לפגוע במונופולים דן ואגד. מופז גנז את החלטות הוועדה. העיתונאי אבי בר-אלי מדה-מארקר רמז בשנת 2012 כי צעד זה נבע ככל הנראה מכך ש-1,000 חברי אגד התפקדו עם בני משפחותיהם למפלגת קדימה, כשבכל סניף היה רכז מקומי חבר אגד לעידוד ההתפקדות. באופן דומה נרמז כי מופז מנע רפורמה בנמלים בגלל נוכחות של וועד עובדי נמל חיפה באסיפת בחירות [1]

דוגמה נוספת להשפעת עובדים במקומות עבודה גדולים הם עובדי התעשייה האווירית שבה כ-17,000 עובדים. חבר הכנסת מהליכוד חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הוא גם יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית. הוא נשאר עובד בתעשייה האווירית כעובד בחופשה ללא תשלום במשך יותר מ-4 שנים ובכך עוקף את החוק שאוסר על חברי כנסת לעבוד בעוד מקום עבודה ולקבל ממנו שכר.[2]

היבטים אחרים נוגעים לקשרים בין פוליטיקאים לבין מינויים בחברות, לדוגמה עיתון מעריב חשף הקשרים של סילבן שלום עם החברה הלאומית לתשתיות נפט ואנרגיה, וכי רבים מעובדי החברה הם חברי מרכז ליכוד או שבני משפחתם הם חברי מרכז. [5]

השפעת הלובי על חברי הכנסת

קיימת הסכמה מצד חוקרים, חברי כנסת, עיתונאים וחברות הלובי עצמן כי קיימת השפעה חזקה של הלוביסטים על הכנסת.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' תקפה את כניעת חברי הכנסת ללוביסטים בדיון בכנסת על חוק ההסדרים של 2007:[6]

בדיעבד, עשיתי חשבון מהיר אילו סעיפים הצלחנו להוריד ולפצל ואילו לא הצלחנו, והגעתי למסקנה מאוד מאוד עגומה, שהסעיפים שבהם הפגנו את כוחנו כחברי כנסת היו ברובם המכריע כאלה שמחיקתם עלתה בקנה אחד עם אינטרסים של גורמים רבי עוצמה, שהייתה להם השפעה ישירה על חברי כנסת מובילים

לטענתה, כמעט כל הסעיפים בחוק ההסדרים אותם הצליחו חברי כנסת לשנות, היו סעיפים שבהם היה לגוף רב עוצמה אינטרס.

בכל פעם שנלחמנו על עניין צודק, וראיתי סביבי התאספות חסרת תקדים של לוביסטים - ואנחנו כבר מכירים את פניהם - ידעתי שיש לנו סיכוי לנצח. אני אומרת את זה בצער ובכאב

.

בעקבות התחקיר "עובדה" אמר ראובן ריבלין יו"ר הכנסת ה-18:[7]

"לא מדובר רק בספקולציה או ברכילות, אלא במציאות שמחייבת טיפול מעמיק, יסודי וממושך. תהליכים פרלמנטריים נעשו קורבן למניפולציות של הון ושלטון. יש לנקוט צעדים דרסטיים כדי שהכנסת לא תיהפך לאסקופה נדרסת בפני חברות הלובינג. מדובר באיום ממשי על תהליכי קבלת ההחלטות בכנסת

דוגמאות

בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית עובדה על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" ללוביסטים צעירים. בקורס פרטו הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה אחת הייתה קידום חוק שקידם גלעד ארדן המחייב נהגים הישראלים ללבוש אפוד זוהר שמחוייב בתקן האירופאי עבור חברת M3. דוגמה אחרת הייתה קידום חיסון נגד סרטן צוואר הרחם על ידי רונית תירוש ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[8]

לובי פוליטי מעודד חוסר יעילות של השוק ותורם לשוק ריכוזי- חברות מצליחות בזכות סיוע ממשלתי, חקיקה שמחייבת תקן מסויים שרק לחברה יש או זכייה במכרזים שהושגו על ידי לובי. כל אלה מספקים יתרון כלכלי לפירמות לא בזכות כושרן התחרותי בשוק. לדוגמה בתוכנית "עובדה" נחשף כי חברת 3M שכרה לוביסטים ישראלים בעקבות כך שבסניף הישראלי נתקעו עם מלאי גדול של חומר זוהר. החברה רצו לשווק אפודים למע"צ, אבל הלוביסטים שכנעו אותם להעביר חוק כך שכל נהג יחויב באפוד. לטענת הלוביסטים הם ניסחו את החוק. החברה הכניסה סעיף שמחייב שהאפודים יעמדו בתקן האירופאי, דבר שפירושו היה שכל האפודים יהיו מתוצרת M3, ולא מתוצרת של מתחרים סינים שאינם עומדים בתקן.[9]

חברת הכנסת שלי יחימוביץ חשפה כי בדיוני וועדת הכספים, בכנסת ה-18, יוקרו כל סוגי הדלקים, למעט דלק הפטקוק. לטענתה דבר זה התרחש היות וסוג דלק זה משמש מפעלים בבעלות נוחי דנקנר וכי רוב חברי הוועדה הושפעו מפעילות לוביסטים בתחום.[10]

העמותה לדמוקרטיה מתקדמת חשפה את העובדה כי חברת הלובי "פוליסי" מייצגת בו זמנית מספר גדול של חברות וגורמים מאותו ענף שאמורים להתחרות זה בזה, או שהם נמצאים בניגוד אינטרסים מובהק וזאת בתחומים של תקשורת סלולרית, בנקאות וביטוח, תשתיות ותרופות.[11] דוח העמותה חשף כי החברה מייצגת את כל חברות הסלולר הוותיקות שאמורות להתחרות זו בזו; את התאחדות הבנקים, התאחדות חברות הביטוח, את בנק הפועלים, ובנקים נוספים, שגם הם אמורים להתחרות זה בזה; את התאחדות בוני הארץ, שיכון ובינוי, דרך ארץ, וגופים נוספים מענף התשתיות והבנייה ובענף הרפואה החברה מייצגת את התאחדות התעשיינים - ענף הפרמצבטיקה (שכולל את רוב חברות התרופות), קופת חולים לאומית, ארגון הרוקחים בישראל, וחברות תרופות נוספות. גופים אלה אמורים להימצא לא פעם בניגוד עניינים זה עם זה. בנוסף החברה מייצגת גם את תאגיד הסיגריות פיליפ מוריס. עוד מייצגת החברה גם חברות בתחום המזון, בתחום הביטוח והאנרגיה. לפי העמותה קיים חשש שבו חברת הלובי הענקית מהווה מעין "מיני פרלמנט" שיכול להפגיש בין האינטרסים של חברות שונות, כמו כן באותו ענף חברת הלובי יכולה להפגיש בפועל או רק לתאם עמדות של מספר לקוחות באופן שהיה עבירה פלילית לו היו עושים זאת לבד, שכן הדבר מהווה חשד לקרטל. [12]

דוגמה בולטת ללובי פוליטי מוצלח בישראל הוא הלובי הפוליטי של תעשיית הטבק ששומר על האינטרסים של החברות נגד קידום מניעת עישון וגמילה מעישון בישראל. החברות המייצגות חברות טבק בישראל כוללות את 3 החברות הגדולות בענף.

  • חברת 'פוליסי' - מייצגת את 'פיליפ מוריס'
  • חברת 'גלעד יחסי ממשל ולובינג' - מייצגת את 'חטיבת יצרני הסיגריות באיגוד לשכות המסחר'
  • חברת 'גורן עמיר' - מייצגת את חברות ג'יימס ריצ'רדסון, דובק, איגוד לשכות המסחר – רשתות השיווק
  • חברת 'כהן-רימון-כהן' - מייצגת את Globrands Agencies
  • חברת 'קלינר אסטרטגיה ולובינג' - מייצגת את פורום יבואני הסיגרים.

חברות לובי שונות מייצגות ארגוני בריאות במקביל לייצוג של חברות טבק. הדבר כולל גם ארגוני בריאות שאמורים לשמור על בריאות הציבור, כלומר קופות חולים או ארגונים ללא מטרת רווח. ניתן למנות את חברות הלובי הבאות שמייצגות אינטרסים מנוגדים: חברת פוליסי, חברת גלעד יחסי ממשל, חברת גורן עמיר וחברת כהן רימון כהן.

השפעות לוביסטים על גופי ממשל נוספים

לטענת עובדי חברת הלובי "גלעד לובינג" יש להם השפעה גם על מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גוף שאמור לספק מידע אובייקטיבי לכנסת. הם יוזמים שאלה או בקשה למחקר דרך חברי הכנסת, ובמקביל הם יוצרים קשר עם הרפרנט, כדי להעביר אליו מידע ותשובות מוכנות מראש לאותן שאלות. כך הם חוסכים עבודה לחוקר ומקלים על עבודתו ובמקביל משפיעים על הדו"ח שיצא בסופו של דבר.[13]

באופן דומה לוביסטים משפיעים על פקידים ומקבלי החלטות. צורה אחת היא על ידי זה שהם נפגשים עם הפקידים, תוך שהם מקפידים לציין עבור אילו חברות הן עובדים. כך שהפקידים מודעים לכך שקידום אינטרסים של אותה פירמה אולי יתורגם בעתיד למשרה באותה פירמה. לוביסטים ופירמות נעזרים גם בקשרים עם אישים שהיו בעברם פקידים בכירים, חברי כנסת או שרים כדי לתקשר עם גורמים בכנסת ובממשלה ולהפעיל לחץ דרך קשרים אישיים, משפחתיים, עסקיים וכו'.

דרך אחרת היא השפעה על ידי מתן מידע מסויים לפקידים. בתוכנית עובדה נחשפה עבודת לובינג עבור חברת "מי עדן". החברה רצתה לשנות תקנות של משרד הבריאות, כך שיותר לתינוקות לשתות מים מינרלים, בניגוד להנחיות קודמות שהתנגדו לכך כדי לתת פלואוריד במי השתייה. חבר הכנסת אורלב יזם פניה למשרד הבריאות עם שאלה בנושא. במקביל חברת הלובינג ביררה דרך עובדת משרד הבריאות מי במשרד מטפל בנושא, והעבירה לו מידע שמכוון לקידום הנושא. כך שבסופו של דבר הותר להשתמש במים מינרלים. על פי ההיגיון השיווקי שהציגו הלוביסטים הרעיון הוא ליצור שוק של מים מינרליים כבר מגיל 0, כך שגם כשהם גדלים והופכים לילדים ואחר כך מבוגרים יתרגלו הוריהם לתת להם מים מינרלים והם לצרוך אותם.[14]

בעקבות הכתבה, התפרסמו מספר כתבות נוספות ויו"ר הכנסת ראובן ריבלין יזם מספר צעדים להגברת עבודת הלוביסטים וביניהן הגבלת היכולת שהלם להיפגש עובדי הכנסת (ראו בהמשך).

וועדת זמיר לנושאי אתיקה של חברי כנסת

הוועדה הציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת או הוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת בראשות השופט בדימוס יצחק זמיר, מונתה ב-24 באוגוסט 2003 על ידי יושב ראש הכנסת ה-16, ראובן ריבלין, בעקבות פרשת "ההצבעות הכפולות". על הוועדה הוטל לבחון באופן יסודי את כללי האתיקה של חברי הכנסת, ולהציע קובץ חדש של כללי אתיקה. המלצותיה הסופיות של וועדת כללי האתיקה לחברי הכנסת הוגשו בדצמבר 2006.

המלצותיה הסופיות של וועדת זמיר, מכילות התייחסות מקיפה לעבודת הלוביסטים בכנסת. הוועדה מציינת כי לובי מופעל לא רק על ידי חברות מסחריות אלא גם על ידי קבוצות אזרחים ולכן אינה מעוניינת למנוע לובי לחלוטין, להסדיר את הנושא.

הוועדה הציע לקבוע לקבוע בכללי האתיקה שחבר הכנסת יימנע ממתן התחייבות אישית לשדלן, או לשולחו של שדלן, או לשלוחו של שדלן, כי הוא יצביע או יפעל בדרך מסוימת. נוסף על כך נקבע בכללי האתיקה כי חבר הכנסת יימנע מלקבל טובת הנאה משדלן, במישרין או בעקיפין, שכן טובת הנאה עלולה להשפיע על חבר הכנסת.

הסדרת פעילות לובי בישראל

בשנת 2008 אישרה הכנסת הצעת חוק פרטית של הח"כים שלי יחימוביץ וגדעון סער, להסדרת פעילות הלוביסטים.לפי החוק, יפורסמו באתר הכנסת כל הפרטים הקשורים לפעילות הלוביסטים, ובנוסף כל לוביסט ישא תג מיוחד שיזהה את פעילותו ואת הגופים שהוא פועל בשמם.

בהסבר לחוק נאמר כי דלתות הכנסת פתוחות להלכה לפני כל, אך בפועל המצב הקיים מקפח את הרוב, שאינו בקיא בעבודת הכנסת ולא מוזמן כמו הלוביסטים לדיוני הוועדות, וכך נשמע בעיקר רק קולם של בעלי העניין בנושאים הנוגעים לציבור כולו.

לפי החוק, היתר הפעילות יינתן על-ידי יו"ר הכנסת לאדם או גוף המבקש להיות לוביסט לאחר שיצהיר מי לקוחותיו הקבועים או הארעיים. כל הפרטים הקשורים לפעילות זו יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. בנוסף כל לוביסט ישא תג מיוחד שיזהה את פעילותו ואת הגופים שהוא פועל בשמם.

החוק לא מתיר פעילות של לוביסט שהיה שר או חבר כנסת בתקופת כהונה קודמת לפעילותו, או שהוא עובד או קשור לחבר כנסת למפלגה או לסיעה. החוק אוסר על הלוביסטים לדרוש מחברי הכנסת מחויבות להצבעה על חוק או החלטה; לתת או להציע לחבר כנסת טובת הנאה כלשהי (ועל הח"כים נאסר לקבל טובת הנאה);להטעות חברי כנסת ביחס לעובדות מהותיות בנושאים שהם פועלים לקידומם. עבירה על כללים אלה תשלול את היתר הפעילות במשכן הכנסת.

הגבלת פעילות לוביסטים

בעקבות תחקיר "עובדה" מפברואר 2012 החליט יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, למנוע כניסה של לוביסטים למספר איזורים בכנסת כמו מזנון הכנסת, מבואת מליאת הכנסת, מתחם הלשכה המשפטית ומרכז המידע והמחקר של הכנסת. כן נאסרה כניסה למתחם לשכות יו"ר הכנסת, מנכ"ל הכנסת ומזכירות הכנסת, כניסה לוביסטים למתחמים אלה תותר רק בהזמנה אישית של חבר כנסת או מנהלים של אותם יחידות ובליווי שלהם, [15]

ריבלין הוציא הנחיות חדשות לפיהן חל איסור על עובדי הכנסת (ביניהם עובדי מרכז המידע של הכנסת) לקיים קשר עם שדלנים, במישרין או בעקיפין. כל מפגש בין עובד כנסת לשדלן יותנה באישור בכתב ומראש של מנהל בכיר. כן הורה ריבלין כי לכל מפגש שאושר, ייערך סיכום בכתב וכן יוגש כל חומר בכתב שנמסר על ידי חברת הלוביסטים.כל עובד בכנסת מחוייב לדווח למנהלו הישיר על מפגש אקראי שנערך עם שדלן ועל תוכנו. [16]

ריבלין מתכוון להיפגש עם ראשי הסיעות בכנסת, כדי להביא לאישור של סעיפי הקוד האתי הנוגעים למגע בין חבר כנסת לשדלן, שהומלצו על ידי ועדת זמיר לכללי אתיקה לחברי כנסת (הוועדה הציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת ),[17]

כמו כן הודיע ריבלין על כוונתו לאסור נוכחות שדלנים בעת הצבעות בוועדות הכנסת. הוא קבע כי יש לאסור הגשת ניירות עמדה ישירות לחברי כנסת וכי ניירות עמדה או מסמכים מטעם לוביסטים, יוגשו למנהלי הוועדות ויפורסמו בפורטל הוועדה באינטרנט. בנוסף דרש יו"ר הכנסת להגביל את מספר הנציגים שרשאים לנכוח בוועדות מטעם חברה, לנציג אחד - בין אם הוא שדלן, יועץ משפטי או כל נושא משרה אחרת. [18]

חברת הכנסת שלי יחימוביץ קראה בעקבות תחקיר עובדה לקיים חקירה פלילית בחשד להונאה מול הלוביסטים מחברת גלעד.

בעקבות תחקיר "עובדה" התנועה לאיכות השלטון דרשה במכתב ששלחה ליו"ר הכנסת כי במסגרת הגבלת פעולות הלוביסטים בכנסת תיווסף הדרישה לחייב את הוספת שמותיהם ושולחיהם של הלוביסטים על הצעות חוק אותן הם מקדמים. [19]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הגבלת הלוביסטים בכנסת
כתבות נוספות
לובי פוליטי בישראל עבוד תעשיית המזון

הערות שוליים

  1. ^ מה הקשר בין שאול מופז לצדק חברתית?אבי בר אלי, 30.3.2012, דה מרקר
  2. ^ ח"כ חיים כץ ניצל מהפסקת כהונתו בכנסתצבי לביא, 09.12.2009, ynet
ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=לובי_בישראל&oldid=124779"