שחיתות בתחבורה
שחיתות בתחבורה נוגעת להיבטים של שחיתות ומנהל לא תקין בפרוייקטים הנוגעים להקמה תפעול ופיקוח בתחום התחבורה. בפרוייקטים של תחבורה מעורבים מיליארדי שקלים בשנה, מתקציבים של משרד התחבורה ומתקציבים נוספים של עיריות ורשויות מקומיות. בנוסף התחבורה משפיעה על תחומים נוספים כמו דיור ובריאות על ידי היבטים כמו חניה, תאונות דרכים, זיהום אוויר. היות ופרוייקטים כאלה הם מסובכים ואין בהן שקיפות, הם רחוקים מעינו של הציבור שמשלם עליהם אבל לא יכול להיות מעורב בפרטים, לכן הם כר פורה לכסף ציבורי שזורם למקורבים, לקשרי הון-שלטון ולמחדלים שעולים הון עתק לציבור (לאו דווקא רק דרך תשלום מיסים לממשלה).
הדבר נוגע לתקציבי בניית תשתיות כבישים בין עירוניים, כבישים עירוניים ברשויות המקומיות, מכרזים הקשורים בתחבורה ציבורית בישראל, ורכבת ישראל. מקרים נוספים של שחיתות נוגעים לקווי הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן. קיים קושי למנוע שחיתות כזו שכן מניעה שלה היא סוג של מוצר ציבורי - רוב הציבור מעוניין במניעת השחיתות ויכול להנות מהפסקתה, אבל בהינתן שקיים מנגנון להקטנת השחיתות אפשר להנות ממנו גם בלי תשלום כספי או מעורבות אישית.
קשרי הון-שלטון ופרשיות שחיתות בחברות תחבורה בישראל
חברת נת"ע
ביולי 2013 פרסם עיתון דה מארקר כתבת תחקיר על חברת נת"ע ולפיה החברה מתנהלת בצורה לא מקצועית, תוך בזבוז כספים ניכר, והעסקת עובדים רבים שחשודים כמינויים פוליטיים. בין היתר הדבר כלל את בשמת פלג, גיסתו של גדעון סער, פעיל הליכוד איקי כהן שמונה על איוש כוח האדם בחבר, ויו"ר סניף הליכוד בהרצליה, ישראל כ"ץ מינה לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה את הח"כ היוצא מיכאל רצון. עד 2010 העסיקה נ.ת.ע 34 עובדים בלבד, ונשענה על צוותים מקצועיים במיקור חוץ. משהולאם פרויקט הרכבת הקלה, וכשבלחץ שר התחבורה ישראל כ"ץ (הליכוד) נהפכה נ.ת.ע לזרוע הממשלה לביצוע הפרויקט, מספר העובדים בנ.ת.ע גדל ל–130 עובדים - והיא עתידה לאייש לפחות 250 תקנים לקראת שלביו המתקדמים של פרוייקט הקו האדום.[1] בחודש אוגוסט 2013 מונה אלכס ויז'ניצר ליו"ר חברת נת"ע על ידי שר התחבורה ישראל כץ. ויז'ניצר מקורב לבכירי מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן ופאינה קירשנבאום, הוא נעצר בדצמבר 2014 בחשד לתיווך בין סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו לגופים שונים שאליהם הועברו כספים מהמדינה. בתמורה לכך קיבלו לכאורה קירשנבאום ומקורביה מינויים והטבות שונות.[2] ויז'ניצר התפטר מתפקידו ב-22 בינואר 2015. במרץ 2015 התפטרה מתפקידה מנהלת משאבי האנוש של החברה, ג'אנה קנופלר, בתה של השרה סופה לנדבר. חשוד נוסף באותה פרשה הוא שי ברס, ששימש בעבר בתפקיד מנכ"ל נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ). נגד ברס הוגש כתב אישום בפרשת רונאל פישר בחשד שנתן שוחד לעורך הדין. במקרה של ישראל יהושע, במסגרת גל המעצרים הראשון גילו חוקרי המשטרה 13 מיליון שקלים בחשבון הבנק של יהושע שנחשד בעבירות של שוחד ותיווך לשוחד. שאול מזרחי, לשעבר יו"ר החברה למשק וכלכלה (משכ"ל) שבמרכז השלטון המקומי, הוא חשוד נוסף.[3]
רכבת ישראל
בשנת 2006 פרסם עיתון הארץ כי מנכ"ל רכבת ישראל לשעבר, עמוס עוזאני, שימש במקביל לתפקידו כיועץ לרכבת ישראל גם כיועץ של חברת סימנס הגרמנית, שהתמודדה במכרזי הרכבת. הייעוץ הכפול הוזכר כמעורר חשד לניגוד עניינים על ידי מקורות משפטיים. [4] בשנת 2006 רכשה רכבת ישראל קרונות חד קומתיים מחברת "סימנס" בעקבות מכרז מ-2004. בתקופה זו הפעילה חברת סימנס, על פי הודאתה בפני רשות ני"ע בארה"ב, רשת שוחד עולמית בהיקף של 1.4 מיליארד דולר. הפרשה הזאת התפוצצה בשנת 2012: סימנס הודתה שהשתמשה בסוכנים המקושרים לגופים ממשלתיים והשתמשה בטכניקה של "השתלת" יועצים בגופי מפתח בתאגידים ממשלתיים שהם מזמיני פרויקטים גדולים. בשנת 2014 קיבלה החברה המלצה מ-3 חברות ייעוץ שלה למכור את הקרונות עקב סדרת תקלות חמורות והשבתת קרונות רבים. לפי תחקיר גלובס מאותה שנה, אורך החיים המקובל של קרון רכבת הוא 30 שנה, והמלצת יועצי הרכבת להיפטר מקרונות סימנס מטילה צל כבד על איכותם ומעלה שאלות על נסיבות רכישתם. מבקר המדינה והיחידה הארצית לחקירות הונאה החלו לבדוק את מכרז הקרונות בעבר, אבל הבדיקה נבלמה לאחר שמנכ"ל סימנס לשעבר, אורן אהרונסון, הפך לעד מדינה בפרשת שוחד הטורבינות בחברת חשמל. [5]
בספטמבר 2014 נעצרו 25 אנשים (בתוכם בכירים בוועד) בחשד לשחיתות ברכבת ישראל - מפקחי תברואה ברכבת ישראל זייפו וניפחו דו"חות על ניקיונות שלא בוצעו בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ומנהלי חברת הניקיון הנפיקו חשבוניות פיקטיביות תוך דיווח כוזב לרשויות המס. [6] חשיפת הפרשה נעשתה בתחילת 2013 ביוזמתו של מנכ"ל רכבת ישראל בעז צפריר, והנחייתו לבצע ביקורת פנימית. [7] בשנת 2015 עצרה המשטרה 5 חשודים בטענה כי אחד מהם, שהיה יועץ חיצוני לרכבת, פעל לשם הטיית מכרזים תמורת שוחד. [8] באוקטובר 2015 הגישה חברת CNR עתירה נגד רכבת ישראל בטענה שמכרז הקטרים החשמליים, שעומד על היקף של מיליארד ש"ח ושבו זכתה החברה הקנדית בומברדיה, היה תפור. [9]
חברת נתיבי ישראל
בנובמבר 2015, בתום חקירה סמויה של יחידת להב 433, נעצרו 20 אנשים שעבדו בחברת נתיבי ישראל (מע"ץ לשעבר) או היו איתה בקשרים - הדבר כולל ארבעה עובדי נתיבי ישראל, שלושה מנהלים לשעבר, ו-11 נותני שירותים לחברה, בהם אלכס ויז'ניצר ושי ברס וחבר הכנסת לשעבר מיכאל גורלובסקי. מתוך עשרים עצורים, חמישה מהם עם זיקה למפלגת ישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן, ועוד חשודים אחרים עם קשרים בליכוד ומפלגת קדימה. המשטרה מייחסת לבכירים שנעצרו קבלת שוחד וטובות הנאה בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, בתרומה לקידום העסקתם של ספקים חיצוניים מסוימים. [10]
ראו גם
- שחיתות בישראל
- שחיתות ברשויות מקומיות בישראל
- קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל
- שחיתות
- תחבורה בישראל
- תחבורה ציבורית בישראל
- קשרי הון-שלטון
קישורים חיצוניים
- שחיתות בכבישים בין עירוניים
- כתב אישום: בכיר לשעבר במע"צ לקח שוחד תמורת הטיית מכרזים, אלה לוי-וינריב, גלובס, 04.09.2011
- המיליארדים של מהפכת התחבורה זורמים למקורבים אבי בר-אלי, דה מרקר, 13.09.2012
- עתירה לבית המשפט: "אבק של שחיתות במכרז התחזוקה של מע"צ" דניאל שמיל, דה מרקר, 02.05.2013
- כך קוברת מעצ מיליארדי שקלים בדרך למהפכת התחבורה אבי בר-אלי, דה מרקר, 25.05.2014
- שחיתות ברכבת הקלה בירושלים
- הרכבת הקלה: מיליארדים בוזבזו, הנסיעה התארכה יעל פרידסון, nrg 29.10.2014
- רכבת הכסף על הבעיות ברכבת הקלה בירושלים, בבלוג של ניצן מתן, 5 בפברואר 2015
- שחיתות ברכבת הקלה בגוש דן
- ניהול כושל, חוסר מקצועיות וחריגות ענק: כל הקשיים בדרכה של הרכבת הקלה בגוש דן דניאל שמיל, דה מרקר, 02.07.2013
- רכבת קלה בתל אביב - אין, ג'ובים לאנשי הליכוד - יש אבי בר-אלי, דה מרקר, 17.07.2013
- תכנון פגום, חריגות במיליארדים ולוח זמנים מעורפל: דוח המבקר על הרכבת הקלה בתל אביב תמיר הוד, וואלה, 15.10.2013
- רכבת קלה בגוש דן - המבקר חושף את הכישלון שחר הזלקורן, ynet 15.10.2013
- משרדי האוצר והתחבורה קברו מיליארדים בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, ליאור גוטמן, כלכליסט, 15.10.2013
- הבת של שרת הקליטה מונתה למנהלת בנת"ע, ליאור גוטמן, כלכליסט, 18.09.2014
- פרשת השחיתות: יו"ר נת"ע מתפטר ליאור גוטמן, ynet וכלכליסט, 22.1.2015