התמורה הגדולה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התמורה הגדולה (The Great Transformation ) הוא ספר עיון מאת הכלכלן קרל פולני שיצא לאור בשנת 1944. הספר מתאר את השינוי שעברה החברה והכלכלה בעקבות הקפיטליזם. פולני טען כי בעבר הכלכלה היתה נטועה תמיד בתוך מבנה חברתי של נורמות מנהגים וקשרים בין אנשים וכי דברים אלה הגבילו את הפעילות הכלכלית והעניקו לה מסגרת. עם התפתחות הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית הכלכלה השתחררה מכבלי הנורמות החברתיות. פולני טען כי הטבע (או "אדמה" בהגות של כלכלנים רבים), עבודה של אנשים וכסף אינם באמת סחורות וכי יחס כזה אליהם בהכרח מוביל למשברים חברתיים כדוגמת השפל הגדול או עליית הנאציזם בשנות ה-30.

פולאני טען כי ביסוד רעיון כלכלת השוק החופשי עומד ניסיון להפריד בין התחום הכלכלי והתחום הפוליטי של החיים החברתיים (להבדיל מכלכלה פוליטית). ניסיון שכזה אינו אפשרי בפועל על פי פולאני, ולפיכך אף חברה אינה יכולה להתקיים בפועל כשוק חופשי מלא מבלי להשמיד עצמה - כל חברה מתערבת בכלכלה במטרה לשרוד. דוגמה להתערבות כזו בחיי הכלכלה היא הכרזה על מלחמה וגיוס חיילים או מלוות חרות או העלת מיסים כדי לממן מלחמה זו ולספק לה חיילים. דוגמה אחרת להתערבות המדינה היא חילוץ בנקים "גדולים מכדי ליפול" במטרה למנוע ריצה על הבנק ומצב של אובדן אמון בכסף של המדינה ובצמיחה כלכלית עתידית שלה - דבר שמגביר את האבטלה, ובתורה אבטלה זו מקטינה את הצריכה שמקשה עוד יותר על פיתוח של עסקים.

למעלה מכך, לשיטתו של פולאני רעיונות השוק החופשי קודמו באמצעות הפעלת כוח של מדינות ומוסדות פוליטיים - כגון במהלך מהפיכת הגידור בבריטניה שנישלה מאות אלפי איכרים מאדמתיהם והפכה אותם בכח לעובדים שכירים בערים הנאלצים למכור את כוח עבודתם כדי להתקיים. מחקרו האנתרופולוגי של פולני הדגיש כי מאז ומעולם הייתה הכלכלה שלובה בפועל במבנה החברה, ורעיונות חברתיים כמו מעמד חברתי (סטטוס) או הדדיות היו חזקים יותר ממניע הרווח - לדוגמה הלוואה בין אנשים במעמד חברתי שווה (שני אצילים שמלווים אחד לשני כסף , או אנשים מעממד ביניים שעוזרים אחד לשני) שונים מאד מהלוואות בין אדם עשיר או במעמד חברתי גבוה לבין אדם במעמד חברתי נמוך, בחלק מהחברות העתיקות המדינה היתה חלק חשוב ממי שהעניקה הלוואות ולכן היה לה אפשרות גם לבטל את החובות כדי להחזיר את החיים לסדרם ולהניע מחדש את הכלכלה. רעיונות אלה שונים הרעיונות הליברליים לפיו הרצון לרווח הוא המניע היחיד בכלכלה.

דוגמה מודרנית לרעיונות של פולני בדבר הלוואות וחשיבות המעמד החברתי הוא הנושא של שמיטת חובות כלפי גורמים שונים. במשבר של 2008 מדינות שמטו חובות לבנקים גדולים שחבו מאות מיליארדי דולארים. אבל מדינות ובנקים סרבו לשמוט חובות עבור אנשים עניים או עבור מדינה כמו יוון. האנתרופולוג דיוויד גרייבר טוען כי חוב הוא הרבה פעמים מעין צורה של סחיטה שבה ההבטחה להחזיר את הכסף חשובה יותר מאשר הרבה דברים אחרים. וכי דבר זה מזכיר את אמצעי הפעולה של מאפיה - שרוצה לשמור על אדם במצב של חוב מתמיד כדי שתוכל להעזר בשירותיו.

סחורות פיקטיביות

לשיטתו של פולני, שוק חופשי מחייב סחירות מלאה, אולם עבודה, אדמה וממון אינן סחורות ממשיות שכן אינן נוצרות לשם צריכה, ועל כן הוא מכנה אותן "סחורות פיקטיביות". העבודה היא למעשה פעילות החיים האנושית, האדמה היא הטבע הסובב את החברה והממון הוא סמל לכוח קניה. שלוש "הסחורות הפיקטיביות" אינן מיוצרות לשם צריכה, והניסיון לכפות עליהן את חוקי המשחק של השוק החופשי צפוי להוביל לאסון חברתי, אקולוגי וכלכלי.

"בהשתמשה בכוח העבודה האנושי, משתמשת שיטה זו (השוק המווסת עצמו) כבדרך אגב גם בישות הפיזיולוגית והמוסרית - 'אדם' - הצמודה לתג זה. משנשללה מהם הגנת מוסדות התרבות, היו בני האדם נכחדים מחמת הפקרה חברתית. הם היו מתים כקורבנות של אנדרלמוסיה חברתית הרת-אסון, מחמת הפקרות, סטיות, פשע ורעב. הטבע יפורק לגורמיו, סביבות המגורים והנופים יגעלו, הנהרות יזדהמו, הביטחון הצבאי יזועזע, והיכולת לייצר מזון וחומרי גלם תאבד. לבסוף, ניהול, כוח-הקניה על דרך השוק היה גורם לחיסול חוזר ונשנה של יוזמה עסקית, למחסון של ממון, והיה מתגלה כהרה-אסון לעסקים כמו שיטפונות ובצורת בחברה פרמיטיבית". לכן על פי פולני, פועלת כל חברה להטיל רגולציות ולהשפיע בכלים פוליטיים על חיי המסחר והכלכלה.

ראו גם

קישורים חיצוניים