השפעות סביבתיות חברתיות ובריאותיות של פלסטיק

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שינויי אקלים

ב-2019 יצא דוח רחב היקף: "פלסטיק ואקלים: המחירים החבויים של פלנטה פלסטית". הדוח מספר על הקשר בין פלסטיק לשינויי אקלים. המסקנות העיקריות הן שהיום כ-2% מגזי החממה בעולם נפלטים מפלסטיק אבל בגלל שגזי החממה מצטברים לאורך זמן, עד שנת 2050 הפלסטיק יאכל 15% מתקציב הפחמן שנשאר לאנושות לפלוט כדי למנוע התחממות ביותר מ-1.5 מעלת צלזיוס, ועד 2100 הוא יאכל יותר מחצי ממנו. זה רק מהאפקטים המחושבים היטב כמו פליטות במהלך הייצור והשינוע. אם זאת ייתכן שהאפקט האמיתי הרבה יותר גדול עקב הפגיעה בפיטופלנקטון - אצות חד תאיות המייצרות יותר מ-80% מהחמצן וקולטות כחצי מהפחמן הדו חמצני. יש סבירות שהאפקט הזה של הפלסטיק יותר משמעותי מהשאר. שיטות כמו מעבר להפקת פלסטיק באמצעות אנרגיית שמש או רוח לא יועילו הרבה ולניקוי קבוע של אוקיינוסים ברשתות או משאבות יכול אפילו לפגוע עוד יותר בפיטופלנקטון ועוד ארגניזמים ימיים. לפי הדו"ח צריך לצמצם את הייצור של הפלסטיק כדי לפתור את הבעיה‏[1][2]. כמה שבועות לאחר מכן, יצא עוד דוח, אשר מוכיח שוב שתעשיות הפלסטיק ותעשיית פצלי הגז (פראקינג) בארצות הברית מעודדות אחת את השנייה ושהדבר הרסני מבחינת זיהום מים, זיהום אוויר ושינויי אקלים[3].

השפעת הייצור על שינוי האקלים

על פי הנתונים של הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק כ-8% מהנפט המופק בעולם משמש לשם ייצור מוצרי פלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים גזי חממה חזקים כמו מתאן. על כל אונקיה של פוליאתילן- החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. ‏[4]. אם המגמה הנוכחית תמשך עד 2050 20% מהנפט ילך לפלסטיק.‏[5] במהלך ייצור 5 שקיות פלסטיק נפלט קילוגרם אחד של פחמן דו חמצני. נתון זה לא כולל את שאר גזי החממה ולדבר רק על הייצור בלי להחשיב את שאר ההשפעות‏[6] לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 30% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהפיכת הנפט או הגז לפלסטיק ועוד 8% מהפיכת הפלסטיק לבקבוק.‏[7] מפעל כרמל אולפינים, שמייצר את הפלסטיק בישראל, פלט במהלך שנת 2016 מעל 402,000 טונות של פחמן דו חמצני, ומעל 22 טונות של מתאן. מכיוון שלפי הנתונים הרשמיים של המשרד להגנת סביבה ישראל פולטת כ-80 מיליון טון גזי חממה בשנה (למרות שיש שטוענים שזה נגרם יותר בגלל הפליטות מקידוחי הגז בים), מדובר ביותר מחצי אחוז מכלל פליטות גזי החממה של ישראל‏[8]. בסך הכל יש 500 מפעלי פלסטיק בישראל שהופכים את הפלסטיק הגולמי לשקיות, צלחות וכדומה, למרות שהפליטות מהם כמובן משמעותית קטנות יותר.

צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק

ייצור של מוצרי פלסטיק מנפט גולמי בארצות הברית דורש 62 עד 108 מגה-ג'ול אנרגיה לקילוגרם. זאת בהתחשב בכך שיעילות ממוצעת של תחנות בארצות הברית הן ביעילות של 35%. ייצור של סיליקון ומוליכים למחצה עבור ציוד אלקטרוני מודרני דורש אפילו כמות גדולה יותר של אנרגיה - 230 עד 235 מגה-ג'ול לק"ג סיליקון וכ-3,000 מגה-ג'ול לקילוגרם של מוליכים למחצה. ‏[9] צריכה זו גבוהה בהרבה לעומת מוצרים אחרים - הפקת ברזל מעופרת ברזל צורכת 20-25 מגה-ג'ול, הפקת זכוכית מחול דורשת 13-35 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת פלדה מברזל דורשת 20-50 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת נייר מעץ דורשת 20-50 מגה ג'ול לק"ג. ‏[10]

פליטות גזי חממה במהלך שינוע מהיצרן לצרכן

הפלסטיק עובר דרך ארוכה מבאר הנפט למפעל שהופך את הנפט או הגז לפלסטיק משם למעל שעושה מהפלסטיק שקית או בקבוק משם למפעל שממלא את הבקבוק במיץ או לסופרמרקט שמשתמש בשקיות ואז לבית של הצרכן. הפלסטיק משמש לרוב לאריזת מוצרים אחרים ומגיע לכל החנויות ולכן הוא עושה דרך ארוכה מהרגיל. בגלל זה ובגלל הכמויות האדירות שלו השינוע אחראי על חלק משמעותי מהפליטות. לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 29% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהשינוע.‏[11].

פליטות גזי חממה במהלך שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור

את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה שקיות הגופייה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה‏[12]. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, כל פסולת הפלסטיק יחד מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית‏[13]. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה.

זיהום אוויר

ייצור תרכובות פלסטיק מנפט עלול לגרור זיהום אוויר. לדוגמה, כרמל אולפינים היא חברת בת של של בתי הזיקוק לנפט (בז"ן) וחלק מהתעשייה הכימית במפרץ ומייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. ‏[14]. כל הפלסטיק שמיוצר בישראל מיוצר במפעל זה.

החברה תורמת לזיהום האוויר בחיפה. בשנת 2012 דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה על פליטת 1,020 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, 392 טונות תחמוצות חנקן, 62 טונות מתאן, 61 טונות פחמן חד חמצני, 16 טונות חומר חלקיקי מרחף, 3.5 טונות בנזן, 1 טונה פחמנים הדרוכלורופלואורים, 1 טונה אתיל בנזן, 795 ק"ג טולאן, 478 ק"ג קסילן, 57 ק"ג סטירן, ו-6 ק"ג מנגן. [1] כרמל אולפינים הוא מקור הזיהום הגדול ביותר בחיפה בבנזן [2] מסרטן וודאי בבני אדם וחומר טרטוגני שעלול לפגוע בעוברים. במפעל כרמל אולפינים נמצא מתקן שיודע לפצח פחמימנים ולהרכיב אותם לשרשראות מהסוג והצורה שיוצר פלסטיק, ומתוך 300 מיליון טונות פלסטיק המיוצרות מדי שנה בעולם, כאו"ל מייצרים כ-150,000 טונות פוליאתילן וכ-360,000 טונות פוליפרופילן.

מפעל כרמל אולפינים הוא מפעל אשר חרג לא אחת השנה מהיתר הפליטה לגבי המתקנים שבו. הלפיד הבוער בלהבה גדולה במתחם בתי הזיקוק שייך לכאו"ל, במקרים רבים הוא חורג מהמותר בהיתר הפליטה. מפעל כרמל אולפינים גם מייצר חומר ביניים, אשר זוהה בצו מנהלי שיצא בסוף השנה שעברה על ידי המשרד להגנת הסביבה, כגורם לפליטות עודפות של בנזן, הידוע כמסרטן ודאי לאדם. בשנת 2016 המפעל פלט כ-260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ-3.5 טונות בשעת תקלה) וכ-360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת ערפיח ומותמרים ל"אוזון הרע" - אוזון בגובה הקרקע[15].

זיהום אוויר במהלך שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור

את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה שקיות הגופייה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה‏[16]. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, כל פסולת הפלסטיק יחד מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית‏[17]. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת מזהמי אוויר. משאיות הזבל מהוות חלק ממפגע זיהום האוויר בערים ועיריות מנסות להיאבק בו.

השפעות בריאותיות של הפלסטיק על גוף האדם

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - שיבוש המערכת האדנוקרינית, סרטן, טטרוגן

פתלטים הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. השימוש העיקרי בהם הוא להפיכת פוליויניל כלוריד (PVC) מפלסטיק קשיח לפלסטיק גמיש. פתלטים הם נוזליים נטולי צבע וריח, הם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות בתעשיית התרופות, קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד.

פתלטים עלולים לעבור בדרכים שונות אל תוך גוף האדם בדרכים שונות. דרך נפוצה במיוחד היא ככל הנראה דרך בליעה של פתלטים שנודדים מהפלסטיק אל המים והמזון. דבר זה מתרחש בעיקר תודות לחימום - לדוגמה הגשת מזון חם בקופסאות להגשה חד פעמית או חימום של מזון במיקרוגל. אם המזון הוא שומני זה מסייע לפתלטים להתמוסס לתוך המזון.

פתלטים חשודים כחומר טרטוגני - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים בזמן ההריון. ההשפעה יכולה להיות לידה מוקדמת או הפרעות בהתפתחות של מערכות שונות של העובר או הילד, בין היתר השפעה על מערכת הרבייה. חשד נוסף הוא שהם עלולים להיות חומר מסרטן. פלסטיק מכיל גם חומר שנקרא Bisphenol A אשר מזיק מאוד לבריאות. הוא משפיע על הרבה מערכות בגוף ובין היתר על הורמוני המין במיוחד על הורמוני המין הזכריים. הוא משפיע גם על ההורמון שיש לו תפקיד בחילופי חומרים והתפתחות הגוף‏[18].

קיימת השערה שהתגברות תופעת שיבוש המערכת ההורמונלית, בין היתר בגלל החומרים הנמצאים בפלסטיק, אחראית, במידה מסוימת, על התגברות תופעת היחסים החד מיניים בזמן האחרון‏[19][20][21].

פלסטיק במי השתייה

נכון לנתונים של 2018 בערך 83% מהמים בברזים בעולם, מכילים חלקיקי פלסטיק מקרוסקופיים העלולים לגרום לסרטן ומחלות נוספות. הריכוז הגבוהה ביותר הוא בארצות הברית ולבנון והריכוז הנמוך ביותר באירופה‏[22]. ייתכן שזה בגלל האמצעים השונים שנוקטים באירופה נגד עודף פלסטיק. ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina‏[23].

פגיעה בבעלי חיים וצמחים עקב פסולת פלסטית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פסולת פלסטיק

בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת וזיהום נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות למשבר ההכחדה ההמונית שמתרחש כיום. [3] הפלסטיק באוקיינוסים משפיע על בעלי חיים רבים, בין היתר, הוא פוגע בפיטופלנקטון בכך שהוא מפחית את עוצמת תהליך הפוטוסינתזה בהם. מכיוון שהפלנקטון בתהליך זה שואב לתוכו חלק ניכר מהפחמן הדו חמצני באטמוספרה פגיעה בתהליך יכולה להגביר את שינויי האקלים[24][25].

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד שקיות פלסטיק, מספר גבוה מאד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה‏[26]. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת כ-90% מהפסולת בחופים בישראל היא פסולת פלסטיק, כאשר במדינות אחרות המצב דומה‏[27].

הערות שוליים

  1. ^ enter for International Environmental Law (CIEL), FracTracker Alliance, GAIA, 5 Gyres, Break Free From Plastic, Environmental Integrity Project, Plastic & Climate: The Hidden Costs of a Plastic Planet
  2. ^ Center for International Environmental Law (CIEL), FracTracker Alliance, GAIA, 5 Gyres, Break Free From Plastic, Environmental Integrity Project, [https://www.ciel.org/wp-content/uploads/2019/05/Plastic-and-Climate-FINAL-2019.pdf Plastic & Climate The Hidden Costs of a Plastic Planet] מאי 2019
  3. ^ Food & Water Watch The Fracking Endgame Locked Into Plastics, Pollution and Climate Chaos יוני 2019
  4. ^ Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015
  5. ^ פרטו - אינדוסטרי ניוז New Research Suggests Plastic Industry Guzzles More Oil Than Aviation Sector 17.02.2016 International Labmate Limited
  6. ^ Juerg Plastic bags and plastic bottles - CO2 emissions during their lifetime Time for change
  7. ^ Marie-Luise Blue What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle? 25.04.2017 Sciencing
  8. ^ מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק או: אימפריות נופלות לאט ***]
  9. ^ The monster footprint of digital technology, Low Tech magazine, 2009.
  10. ^ How much energy does it take (on average) to produce 1 kilogram of the following materials?, Low Tech magazine, 2009.
  11. ^ Marie-Luise Blue What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle? 25.04.2017 Sciencing
  12. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  13. ^ שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018: נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע
  14. ^ אתר חברת כרמל אולפינים
  15. ^ מרכז מחקר סביבתי חיפה ** מכורים לפלסטיק או: אימפריות נופלות לאט ***
  16. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  17. ^ שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018: נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע
  18. ^ ויקיפדיה Plastic pollution Effects on humans
  19. ^ Kaufui Vincent Wong Plastic Additives in Bodily Fluids Have Hormonal and Behavioral Effects 27 בדצמבר 2019ת EC Nutrition
  20. ^ Ernie Hood Are EDCs Blurring Issues of Gender? אוקטובר 2005, Environmental Health Perspectives
  21. ^ Rita Strakosha A diet-stress-diathesis model of homosexuality סעיף 5.5 21 לדצמבר 2018, PsyArXiv
  22. ^ Chris Tyree & Dan Morrison [https://orbmedia.org/stories/Invisibles_plastics INVISIBLES The plastic inside us] 2017, ORB
  23. ^ Umair Irfan and Eliza Barclay 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day 21.04.2018, Vox
  24. ^ Priyanka Bhattacharya, Sijie Lin, James P. Turner, and Pu Chun Ke Physical Adsorption of Charged Plastic Nanoparticles Affects Algal Photosynthesis 2010, The Journal of Physical Chemistry
  25. ^ Mao Y1, Ai H1, Chen Y1, Zhang Z2, Zeng P1, Kang L1, Li W1, Gu W1, He Q3, Li H4 Phytoplankton response to polystyrene microplastics: Perspective from an entire growth period. אוקטובר 2018, PubMed.Gov
  26. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  27. ^ שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018: נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע