| יוני - {{{שנה}}}
קירות הבנויים מחבילות קש הם בעלי יכולת נשיאת עומסים טובה למדי. עפ"י הצעת תקן במדינת ניו-מקסיקו בארצות הברית, העומס המותר על קירות מחבילות קש רגילות הוא 2,684 ק"ג למ"ר ולפיכך, קירות מחבילות קש דחוסות יכולים לשאת עומס מעל 10 טון למ"ר. דבר המאפשר בנייה של בתים עד לגובה של 3 קומות.
ההומוס באדמות חקלאיות נהרס בקצב מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה בתקופה שקדמה למהפכה התעשייתית, ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחרונות, ל-760 מילי טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. - דבר זה מוריד את פוריות הקרקע וגם תורם להתחממות עולמית. (מתוך הספר גבולות לצמיחה)
לפי מחקר שערכה "מועצת העסקים העולמית לפיתוח מקיים" (WBCSD) עלות הבנייה של "בניין ירוק" גבוה רק בכ-5% מהעלות של בניין רגיל. לפי סקר של המועצה, גורמים בענף הבנייה העריכו את ההפרש בעלות בכ-17% ואילו את אחוז התרומה להפחתת ההתחממות העולמית בכ-19% (למעשה כ-40%).
בין השנים 2000 ל-2007 כמות החשמל העולמית שהופקה מאנרגיית רוח גדלה פי 5. ונכון לסוף 2007 היא עומדת על כ-94.1 ג'יגה-ואט, או 1% מסך ייצור החשמל בעולם.
בשנת 1994 פורסמה הערכה העולמית הראשונה של אובדן קרקע חקלאית, על פי מחקר השוואתי של כמה מאות חוקרים. 38% מהאדמות (562 מיליון הקטר) עוברות תהליך של בליית קרקע. תהליך דומה עובר על כ-21% מהאדמות המראה ו-19% מאדמות היער. (מתוך הספר גבולות לצמיחה)
פרדוקס ג'בונס הוא פרדוקס הקשור בהתייעלות אנרגטית ובמשאבים. בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה הכלכלית, כאשר מגדילים את יעילות השימוש במשאב, השימוש בו עולה דווקא. הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי ויליאם סטנלי ג'בונס שהבחין שצריכת הפחם בבריטניה עלתה לאחר השיפור ביעילות מנועי הקיטור. בגלל שהשימוש בדלק הפך יעיל וזול יותר, הדרישה הכוללת עלתה.
על פי הערכות האו"ם, לכ-1.1 מיליארד בני אדם ברחבי העולם אין גישה למים נקיים לשתייה. כמו כן הערכה היא כי לכ-2.6 מיליארד בני אדם אין גישה לסנטיציה הולמת (לדוגמה, אמצעים להיפטר ממי ביוב)- דבר שגורם לזיהום של מי השתייה, למחלות ולמוות בקנה מידה עצום.
מסה תרמית היא טכניקה מתחום הבנייה הירוקה, שבה משתמשים במסה של חומר כדי לספוח חום
במהלך חלק מהיממה ולשחרר את החום הזה במהלך חלק אחר שלה, ועל ידי כך לקבל חימום או קירור של האוויר. טכניקה זו יעילה כאשר קיים הפרש טמפרטורות של מעל 6 מעלות בין היום והלילה.
תפוקת הגרעינים העולמית בתקופה בין 1950 ל-2000 עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 היתה עלייה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה שהוא קצב העליה באוכלוסייה העולמית. עם זאת, התפוקה לאדם הואטה וירדה בתקופה זו, ותפוקת גרעינים לאדם הגיעה לשיאה בשנת 1985 ומאז היא יורדת. (מתוך הספר גבולות לצמיחה)
תפוקת הגרעינים העולמית בתקופה בין 1950 ל-2000 עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 היתה עלייה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה שהוא קצב העליה באוכלוסייה העולמית. עם זאת, התפוקה לאדם הואטה וירדה בתקופה זו, ותפוקת גרעינים לאדם הגיעה לשיאה בשנת 1985 ומאז היא יורדת. (מתוך הספר גבולות לצמיחה)
תקן LEED, הוא שיטת מדרוג ותקינה לבנייה ירוקה שפותחה בארצות הברית. מאז חניכת התקן ב-1998 הוא צמח וכיום (2007) הוא מיושם בכ-14,000 פרוייקטים, ב-50 מדינות בארצות הברית ובעוד 30 מדינות מחוצה לה, ומקיף מיליוני מטרים רבועים של בניה. מאפיין מרכזי של LEED הוא שהוא תהליך פתוח ושקוף.
במשך שנת 2004, צרך משק האנרגיה העולמי 15 טרה-וואט (10 בחזקת 12 וואט), ותהליכי פוטוסינתזה השתמשו ב-75 טרה-וואט. זאת לעומת 174 פטה-וואט (10 בחזקת 15 וואט) של אנרגיית אור שמש שהגיעה לכדור הארץ באותה שנה.
על פי דו"ח של אוניברסיטת האו"ם, שבדק את אי השוויון העולמי, נכון לשנת 2000,
כ-1% מבין בני האדם הבוגרים בעולם החזיקו ב-40% מסך הנכסים בעולם, וכ-10% העשירים המבוגרים החזיקו ב-85% מהנכסים העולמיים. המחצית הענייה של האוכלוסייה הבוגרת מחזיקה בקושי 1% מהנכסים העולמיים. הדו"ח סטטיסטיקות נרחבות, שרבות מהן מצביעות על גידול באי השוויון.
סך כמות הגשם היורדת בשטחי אגני ההיקוות שמדינת ישראל מנצלת מגיעה לכ-10 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם האלה מחלחלים לתוך הקרקע. מתוך כמות זו, כ-80% נשארים קרוב לפני השטח ומתאדים בחזרה לאוויר, ופחות מ-20% אחוז, נכנסים למי התהום או הופכים לנגר עילי שזורם בנחלים.
אנרגיה סולארית היא מקור האנרגיה העיקרי של כדור הארץ, ובלעדיה הטמפרטורה בו תצנח למספר מעלות מעל האפס המוחלט, דבר שיקפיא את כל המים ואף את האוויר. אנרגיית זו מניעה את הרוחות באטמוספירה ואת הזרמים באוקיינוסים. לכן רוב צורות האנרגיה המתחדשת (בעיקר אנרגיית רוח, אנרגיית גלי ים וביו-דלקים) הם למעשה גלגולים של אנרגיית השמש.
צריכת המים של משקי הבית בישראל עמדה בשנת 2003 על 780 מיליוני מטרים מעוקבים, שהם כ-40% מצריכת המים הכוללת של ישראל בשנה זו. מתוך כמות זו רק 5% שימוש כמי שתיה. שימוש במים אפורים היה מאפשר לחסוך לפחות 38% אחוז מהמים, אשר משמשים להדחת אסלות. שימוש בשיטות פרמקלצ'ר כמו שירותים אקולוגיים, יכול לאפשר חסכון גדול עוד יותר על ידי שימוש בכל המים האפורים לשם השקיית צמחים.
יש קשר חזק בין מעמד חברתי-כלכלי לבין בריאות: לא רק העניים נוטים להיות חולים כאשר כל השאר בריאים, אלא שיש שיפוע מתמשך, מראשו אל תחתיתו של הסולם החברתי-כלכלי, המקשר בין מעמד לבין בריאות. תופעה זו נקראת לעיתים קרובות "SES Gradient". בממוצע, מעמד חברתי- כלכלי נמוך יותר קשור למתח כרוני, למחלות לב, לאלוקוס, לסכרת מסוג 2, לדלקת פרקים, לסוגים מסויימים של סרטן ולזיקנה מוקדמת.
לפי ארגון הבריאות העולמי, כל אדם זקוק לסך של כ-100 ליטרים של מים ביום. צריכת המים של אדם ממוצע בישראל נעה בין 240-280 ליטר ליום (2008). בגרמניה הנתון המקביל הוא 136 ליטרים ליום. לפני 20 שנה הצריכה עמדה שם על היתה 145 ליטרים. הצריכה הממוצעת של הפלסטינים בגדה המערבית היא של 60 ליטרים ליום לנפש.
יש התעניינות הולכת וגוברת לאחרונה מצד אפידמיולוגים (חוקרי מחלות ברמת האוכלוסייה) בנושא של אי שוויון כלכלי והיחסים שלו לבריאות של אוכלוסיות. נמצא לדוגמה כי שום כמות של טיפול רפואי לא מקטינה את הסיכוי של מישהו לחלות בסוכרת מסוג 2, או בדלקת פרקים - ולמרות זאת שניהם נפוצים יותר בקרב אוכלוסיות עניות יותר (בתוך מדינה).
כמו כן נמצא שבין המדינות הנמצאות ברביע העליון של העושר (מלוקסמבורג עד סלובקיה), אין קשר בין העושר של המדינה לבין בריאות האוכלוסייה - דבר שיכול להצביע על כך שמעבר לנקודה מסויימת, אין לרמות המוחלטות של העושר השפעה רבה על בריאות האוכלוסייה, אם כי לרמות יחסיות בתוך המדינה יש השפעה.
צריכת המים השנתית בישראל במיליוני מטרים מעוקבים (2007) מוערכת על כ-1,930. ומחולקת: לחקלאות - 920; לצריכה ביתית 780; לתעשייה - 180, ולאיזורי יהודה ושומרון 50. תחזית צריכת המים הכוללת לשנת 2015 היא 2,500 מיליון מטרים מעוקבים בשנה. כמות הגשם שנכנסת באופן ממוצע שנתי למי התהום ולמאגרים עומדת על כ-1,500 מיליון מטרים מעוקבים.
בחמישים השנים שבין שנת 1950 לשנת 2000, צרכו תושבי ארצות הברית לבדם כמות משאבים טבעיים בכמות שווה לזו שצרכו כל תושבי העולם משחר ההיסטוריה ועד 1950. (מתוך "בחן את עצמך" על תרבות הצריכה)
פלדה היא חומר הגלם הנפוץ ביותר בתעשיית המחזור בצפון אמריקה. מיחזור פלדה בתעשייה החל לפני 150 שנה, בעיקר בגלל שהדבר הוא כדאי מבחינה כלכלית. זול יותר למחזר פלדה מאשר להפיק אותה מתהליך של כריית עופרת ברזל. פלדה לא מאבדת מהתכונות הפיזיקליות שלה בתהליך המחזור, וכמויות החומרים והאנרגיה הדרושות לצורך כך קטנות באופן דרסטי יחסית להפקת הפלדה מעופרת ברזל.
תרומת האדם לזרמים העצומים של פחמן דו חמצני שזורמים לאטמוספירה והופכים לגז חממה היא צנועה. עוד לפני המהפכה התעשייתית, במסגרת מחזור הפחמן נפלטו ונקלטו בכל שנה 440 ג'יגה טון פחמן דו חמצני במסגרת נשימה ופוטוסינתזה של צמחים; 260 ג'יגה טון פחמן דו חמצני זרמו בשנה בין האוקיינוסים והאטמוספירה. זאת לעומת 26 ג'יגה טון פחמן דו חמצני שנפלטים מתעשייה ומתחבורה ועוד 6 ג'יגה טון שנוספים לאטמוספירה עקב שינויים בשימושי קרקע (כמו כריתת יערות). עם זאת המחזור הטבעי הוא מאוזן, בעוד שהתרומה האנושית היא חד כיוונית, כך שבסך הכל כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה גדלה בכ-15 ג'יגה טון לשנה (נכון לשנת 2007, לפי ה-IPCC), דבר שמגביר את אפקט החממה ההסבר המקובל להתחממות עולמית.
בארצות הברית קיימים מקומות בהם יש חוקים המגבילים חלוקה של מזון לחסרי בית ולעניים. הטענה היא כי הדבר יוצר מטרד, או הפרעה לעסקים המקומיים. במסגרת אכיפת חוקים אלה נעצרו מספר פעמים פעילים של התנועה אוכל במקום פצצות בסן פרנסיסקו ובאורלנדו.
ניתן להסיר אבנית מקומקום על ידי שיפשופו בקליפת לימון שנסחט עד תום, יחד עם כמה גרגרי מלח. אפשר גם להשתמש בחומץ או במלח לימון להסרת האבנית. מרתיחים מים עם החומץ או מלח לימון, שופכים וחוזרים על הפעולה. כל חומר חומצי ממיס אבנית- לימון, חומץ וכו'. (מתוך נקיון ידידותי לסביבה)
המתכנן העירוני J. H. Crawford הציע לבנות עיר ללא מכוניות. העיר אמורה להכיל אוכלוסייה בת מיליון אנשים, גודל העיר - 250 ק"מ מרובעים, אחוז השטח הבנוי הוא 20%, ואחוז השטח הירוק - 80%. המסע הארוך בין כל 2 נקודות בעיר אמור לקחת פחות מ-35 דקות. כל תושב אמור להיות במרחק 5 דקות הליכה לכל היותר מהטבע ומתחנת רכבת.
גזי חממה עובדים בצורה של בליעת קרינה של חלקים מהספקטרום האלקטרומגנטי (בתחום התת אדום) המוחזר מכדור הארץ. הגזים השונים משפיעים על איזורי אורך-גל שונים, ובין חלק מהם יש חפיפה באיזורי הספקטרום. נוסף לכך, בחלק מאורכי הגל קיימה כבר כיום אפקט חממה קרוב ל-100%. הוספת גזי חממה שישפיעו על אורכי גל אלה, משפיעה מעט על הגידול בהתחממות. באורכי גל אחרים, כמות הבליעה נמוכה, ותוספת של גזי חממה בהם היא משמעותית יותר. זו אחת הסיבות מדוע התרומה של גז חממה לאפקט החממה הקיים שונה מתרומת אותו גז להתחממות העולמית.
אדי מים הם גז החממה המשמעותי ביותר באפקט החממה, והם ויוצרים כ-50% מהאפקט הקיים. עם זאת, מתייחסים אליהם בדרך כלל כאל גורם שמושפע מהתחממות העולמית, ולא כאל גורם שמשפיעה עליה. הסיבה היא אורך הזמן הקצר של אדי מים באטמוספירה (ימים עד חודשים) בהשוואה לגזים אחרים כמו פחמן דו חמצני (עשרות שנים עד מאות שנים). הערכה היא כי אם ייבשו את כל הלחות ואדי המים מהאוויר, ויעלם כל אפקט החממה שלהם, האידוי מהאוקיינוסים יגרום להשבת 90% מהם בתוך כשבועיים, ולהשבת המצב לקדמותו בתוך כחודש.
בין שנת 1957 ל-1994- גדלה ההכנסה לנפש בארצות הברית פי 2. עם זאת, לפי מכון הסקרים של אוניברסיטת שיקגו, אחוז התושבים שאמרו שהם "מאושרים מאוד" לא השתנה. (מתוך "בחן את עצמך" על תרבות הצריכה, ראו גם הכנסות עולות פרושן עושר עולה)
בין שנת 1957 ל-1994- גדלה ההכנסה לנפש בארצות הברית פי 2. עם זאת, לפי מכון הסקרים של אוניברסיטת שיקגו, אחוז התושבים שאמרו שהם "מאושרים מאוד" לא השתנה. (מתוך "בחן את עצמך" על תרבות הצריכה, ראו גם הכנסות עולות פרושן עושר עולה)
בשנת 2000, צרך המין האנושי 26 מיליארד טונות של חומרי גלם. אלו כללו לדוגמה כריית 20 מיליארד טונות של אדמה, חצץ וחול (לבניינים ולדרכים), כריית 1.1 מיליארד טונות של עופרת ברזל להפקת פלדה, וכריית 700 מיליון טונות של עופרת זהב לשם מיצוי זהב. (מתוך גבולות לצמיחה)
|