גרסה מ־21:31, 9 בנובמבר 2020 מאת מגזין יהלום (שיחה | תרומות) (מחר אסדר את זה)
ברוכים הבאים לאקו-ויקי -
מקום המפגש של אקולוגיה, חברה וכלכלה!
אלברט איינשטיין אמר:
Quote.png
Albert Einstein Head.jpg
Cquote2.png לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שבה השתמשנו כשיצרנו אותן. Cquote1.png

המשבר הסביבתי, כמו גם בעיות חברתיות שאנו רואים סביבנו - עוני, אי שוויון, אלימות, שחיתות, דיכאון, השמנה ועוד - לא נובעים רק מכשלים טכנולוגיים, אלא מהדרך בה מעוצבת החברה ודרכי החשיבה שלנו. הקושי שלנו לתפוס את החיים בספינת החלל כדור הארץ, וליצור מוסדות חברתיים שיאפשרו לנו לשתף פעולה בצורה טובה יותר.

אקו-ויקי נועד כדי לעודד שיח הממוקד בתהליכים ובמערכות המורכבות המקיפות אותנו ומקשרות בין תופעות חברתיות וסביבתיות שונות, וכדי להנגיש ניתוחים ופתרונות הנוגעים לקיימות ולבעיות חברתיות אחרות. כיום יש באקו-ויקי 3,590 ערכים.

ראו גם: מזנוןאיך אפשר לעזור לאקו-ויקימדריך בזק לכתיבה באקו-ויקיערכים מומלציםערכים מומלצים לסביבתנים

Irkick.png

אירועים וחדשות



בחודש נובמבר חלים לא פחות משלושה עשר מועדים עולמיים. מהם ניתן למנות:


ערכים חדשים ומורחבים

לכבוד יום ללא עישון שחל ב-31 במאי - ערכים על גורם המוות מספר אחת בישראל: עישון בישראל - התמכרות לעישון - הכחשת נזקי העישון - קשרי הון שלטון - עישון ועוני - שיווק טבק לבני נוער - סיגריה אלקטרונית ודרכים למניעת עישון. ערכים נוספים אפשר למצוא בפורטל:עישון.

Nuvola apps package network.png

נושאי ליבה

Nuvola apps personal.png

אישים

ראו גם: קבוצות וארגונים

Nuvola apps bookcase.png

מקורות

ראו גם: סוגי מאמרים

Nuvola apps ktip.png

זרמי מחשבה

ערך מומלץ

ערך מומלץ

סופת ציקלון (הוריקן) קתרינה שפגעה באוקיאנוס האטלנטי ב-2004.

הגחה (Emergence) היא מושג במערכות מורכבות המתייחס ליכולת הבחנה בדפוסים או בתופעות שלא ניתן להסיק אותן מתוך ההכרות עם התכונות של גורמי המערכת עצמם, והן "מגיחות" ומפתיעות את המתבונן באותה מערכת.

יש דוגמאות רבות להגחה במדעי הטבע והחברה. קשה לדוגמה לנבא דפוס של סופת ציקלון מתוך התבוננות ברסיסי מים. וגם תכונות של פרח לא נובעות מכל חלק בודד שלו. בכלכלה ניתן להגיד ש"היד הנעלמה" שתיאר אדם סמית היא דוגמה להגחה. כמו כן המושג של הגחה רומז כי לא ניתן לחקור את רמת המאקרו על בסיס רמת המיקרו בלבד.

הידעת?

ההומוס באדמות חקלאיות נהרס בקצב מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה בתקופה שקדמה למהפכה התעשייתית, ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחרונות, ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. דבר זה מוריד את פוריות הקרקע וגם תורם להתחממות עולמית. (מתוך הספר גבולות לצמיחה).

Questions.png יש לי שאלה