תסמונת הבניין החולה

שיתוף

תסמונת הבניין החולה (באנגלית: Sick building syndrome ובקיצור - SBS) היא שילוב של חוליים (תסמונת או סינדרום) המשוייכים למקום העבודה של אדם כלשהו (בדרך כלל בניין משרדים), או למקום המגורים שלו. דו"ח משנת 1984 של ארגון הבריאות העולמי על התסמונת טען כי עד לכ-30% מהבניינים החדשים והמשופצים בעולם מקושרים לסימפטומים של תסמונת זו.

תסמינים של תסמונת הבניין החולה

דיירי הבניינים מתלוננים על תסמינים כמו:

כאבי ראש.
גירוי של העיניים, האף או הגרון.
שיעול יבש; עור יבש או מגרד.
קשיי ריכוז.
עייפות או תשישות.
רגישות לריחות.

אם תסמונת הבניין החולה מתרחשת, תסמינים אלה חייבים להיעלם מהר לאחר שהדיירים יוצאים החוצה. קיימת מפה פומבית של גוגל כדי לסמן בניינים שהינם בעלי נזק פוטנציאלי. Green / Sick Building

גורמים לתסמונת הבניין החולה

זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

הגורמים התורמים קשורים בדרך כלל לעיצוב של הסביבה הבנויה, אבל עשויים לכלול שילוב של חלק או כל הגורמים ברשימה הבאה:

זיהום אוויר תוך ביתי כגון אבק ממקורות שונים, תרכובות אורגניות נדיפות מצבעים ודבקים ועוד.
ניחוחות מלאכותיים (כמו סדינים במייבש).
תאורה לקויה או בלתי מתאימה (כולל אור שמש מועט).
תכנון לקוי של מערכת האיוורור
אקוסטיקה לקויה.
ריהוט וציוד הבנויים בצורה לקויה (לדוגמה צגי מחשב, מכונות צילום וכו').
אגרונומיה לקויה.
זיהום ביולוגי.

יש הקושרים בין תסמונת הבניין החולה לחיידק ליגיונלה הגורם למחלה דמויית שפעת במקרה הטוב, ולמחלת הלגיונרים שעלולה להסתיים במוות במקרה הרע. [1]

בבנייני משרדים רבים, יש ניסיון למנוע כניסה של אוויר מבחוץ כדי לחסוך בעלויות של חימום וקירור הבניין. דבר זה עלול לגרום לכך שהאוויר מזוהם מחומרים הנפלטים בתוך המשרד, כמו גם להתפתחות של חיידקים או גורמי מחלות ביולוגים אחרים.

מחקר משותף של חוקרים מבית הספר לבריאות ציבורית בהרווארד, ושל בית הספר לבריאות ציבורית מאוניברסיטת Kalstad בשוודיה שנערך בשנת 2010 בעריכתו של Hyunok Choi, ופורסם ב-journal of the Public Library of Science מצא כי ילדים הישנים בחדרים שפלטו אדים מצבעים וממיסים על בסיס מים, הם בעלי סיכוי גבוה פי שתיים עד פי 4 לסבול מאסתמה ואלרגיות. [2] המדענים מדדו את ריכוזי תרכובות Propylene glycol ו-Glycol ethers הידועות כ-PGE באוויר החדרים של 400 ילדים בגילאי 1-4 ומצאו כי ילדים שישנו בחדרים עם ריכוז גבוה יותר של חומרים אלה היו בעלי סיכוי גבוה בהרבה לסבול מאסתמה, מגודש באף או מאקזמה. מטרת המחקר הייתה לגלות את ההשפעות הבריאותיות של חומרים אורגניים נדיפים שנפוצות בבתים. מתוך מאות תרכובות שנבדקו מתוך 8 קטגוריות, נמצאו תוצאות רק לקבוצה אחת PGE, שיש לה קשר עם אלרגיות ואסתמה. המחקר מפתיע במיוחד היות ו-PGE נמצאים בשימוש רחב בצבעים ובממיסים וכן בנוזלי ניקוי כגון מנקי חלונות, הם נחשבים נקיים יותר בגלל שיש להם נדיפות נמוכה יותר, יחסית לצבעים הרעילים והמיסים על בסיס שמן. המקור ל-PGE אינו לגמרי ברור שכן הם יכולים להמשיך להתנדף במשך חודשים ואולי גם שנים, אבל בקרב 63% מאלו שהיו אצלם ריכוזי PGE גבוהים, צבעו את אחד החדרים בבית בזמן שהם נולדו או לאחר מכן. הדרך בה תרכובות Glycol עלולות לגרור תגובות אלרגיה או אסתמה אינה ברורה, אבל החוקרים טוענים כי כבר 30 ידוע כי שאיפה של Propylene glycol methyl ether גורמת לגירוי של מערות האף בקרב בני אדם ועכברי מעבדה. [3]

מניעה

אמצעי המניעה העיקרי הוא כמות מספקת של אויר מחוץ לבניין. דרך אישית להשגת דבר זה היא על ידי שמירה של חלון פתוח בחדר. דרך אחרת לאיוורור מספק היא תחזוקה תקופתית של מערכות המיזוג והאוורור של הבניין.

גורם נוסף הוא נוחות האקלים בבניין. טמפרטורה נעימה נחשבת בין 20-24 מעלות צלזיוס ולחות של כ-40%-50% בעבודה משרדית רגילה או של 50%-60% בעבודה מול מחשב.

תאורה מגוונת יוצרת אווירה נוחה יותר לקריאה וכתיבה. ולכן כדאי שתאורה פלורסנטית תכלול מספר גוונים ולא גוון אחיד. כדאי לקבל אור מבחוץ אך לדאוג שלא תהיה קרינת שמש ישירה אל תוך משרד.

ריהוט מעץ מלא או מסנדוויץ' עדיף על פני ריהוט עשוי סיבית או אם-די-אף. יש לוודא שכל הפאות של רהיטים מעץ לבוד יהיו מכוסות, כדי להקטין השתחררות רעלים לאוויר. כדאי להימנע משטיחים או מציפויים סיביים לקירות. גם המחשבים עלולים לפלוט חומרים רעילים לאוויר.

תכנון נכון וארגונומי של עמדות המחשב ועמדות הישיבה במשרד ימנע פגיעות האופייניות לישיבה ממושכת ועבודה עם מחשב.

מומלץ לא להגזים במצבורי נייר/ארונות נייר. הנייר נוטה לצבור לחות ולהתפורר; שימוש בצבעים על בסיס מים עדיפים על פני צבעים אפוקסיים או צבעים על בסיס פוליאוריתן.^[1]

בישראל

אשר פרדו, מומחה לגהות תעסוקתית מהמוסד לבטיחות ולגהות (תאגיד ציבורי הכפוף למשרד התמ"ת) טוען (2007) כי ב-30% מבנייני המשרדים החדשים בישראל מתלוננים העובדים על תסמיני הבניין החולה.^[1]

ביקורת

מחקר ממרץ 2006 שנערך בבריטניה מצא כי יש קשר נמוך בין התסמינים לבין גורמים פיזיים של הבניין, והחוקרים מצאו קשר בין התסמינים לבין עבודה תובענית, והעדר תמיכה מעמיתים וממנהלים. עם זאת ייתכן ודבר זה נוגע לאיכות הבניה באנגליה ופחות רלוונטי למקומות נוספים. בעיה נוספת במחקר היא בדיקה של קשר לטמפרטורה, לחות, בקטריות, אבק (ולא של רעלים?) [4] [5]