שבוע כיבוי הטלוויזיה

להתנתק מהכבלים. שבלונה לשבוע כיבוי טלוויזיה.

שבוע כיבוי הטלוויזיה הוא שבוע פעילות להגברת המודעות של הטלוויזיה והתקשורת בנושאי חברה וסביבה, שחל בשבוע האחרון של חודש אפריל.

השבוע הוא יוזמה של ארגון אדבסטרס כדי לעורר מחשבה על מה הטלוויזיה והתכנים שלה עושה לתרבות ולתקשורת ומה ההשלכות שלה על החברה בנושאים כמו מודעות סביבתית או דמוקרטיה.

רקע

נכון לשנת 2011, ישראלי ממוצע צופה בטלוויזיה 232 דקות מדי יום, שהם כמעט 4 שעות. בממוצע תושבי ישראל מדורגים במקום השלישי בעולם בצפייה בטלוויזיה, אחרי ארצות-הברית ובריטניה.[1]

בארצות הברית, שני שלישים מהתינוקות והפעוטות צופים בממוצע בטלוויזיה במשך 2 שעות ביום. ילדים מתחת לגיל 6 צופים במסך בממוצע של -2 שעות ביום, בעיקר בטלוויזיה, וידאו או DVD. ילדים ונוער בין הגילאים 8–18 מבלים כ-4 שעות ביום מול מסך הטלוויזיה ועוד -2 שעות במשחקי מחשב. [2]

השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה

  ערך מורחב – השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה

לצפייה בטלוויזיה השלכות בריאותיות רבות כמו:

  • מחקר אחד מצא כי יש מתאם בין צפייה בטלוויזיה לבין תוחלת חיים קצרה יותר.
  • פגיעה בפעילות הגופנית,
  • השמנה והקניית הרגלי תזונה גרועים עקב תת פעילות גופנית, ופרסום של מזון מהיר, מזון מתוק וכו' בעיקר בקרב ילדים והרגלי אכילה מול הטלוויזיה.
  • סיכוי מוגבר לאסתמה.
  • ילדים הצופים בתוכניות אלימות בטלוויזיה ובמשחקי מחשב, כולל בתכנים כמו ספיידרמן או מלך האריות צפויים להפגין התנהגות אלימה בסיכוי גדול פי 4 יחסית לילדים אחרים.
  • ילדות הצופות בתכנים אלימים הן בעלות סיכוי מוגבר לפתח בעיות קשב וריכוז.
  • ילדים שצפו בתוכניות לא חינוכיות ובתוכניות אלימות פיתחו סיכוי מוגבר לבעיות קשב וריכוז.
  • הקטנת כמות ואיכות הקשרים החברתיים, ופחות מעורבות חברתית.

בנוסף להשפעות הבריאותיות קיימות גם השלכות חברתיות כמו:

  • חברה שיש בה שיעור גבוה יותר של בעיות תזונה סובלת יותר מבעיות אחרות כמו תחלואה מוגברת בסרטן, במחלות לב, סוכרת ועוד, ודבר זה עולה כסף למערכת הבריאות.
  • כמו כן נגרמות בעיות נפשיות רבות כמו עקב הרגלי אכילה כמו בולמיה, דיכאון, ואנורקסיה.
  • בעיית האלימות הופכת להיות בעיה חברתית גדלה שפירושה הגדלת הפציעות, מקרי התקיפה וירידה באמון חברתי ובאיכות החיים.
  • המדיה הריכוזית של הטלוויזיה גורמת לכך שהאג'נדה הפוליטית והחברתית בנושאי סביבה, פוליטיקה, תרבות וכלכלה מרוכזים בידי אליטה קטנה של חברות מדיה גדולות, חברות טלוויזיה ומפרסמים, שמדגישים נושאים מסויימים, מקטינים נושאים אחרים ומשפיעים על הפוליטיקה, התרבות והכלכלה.
  • השפעת הטלוויזיה על הפוליטיקה באה לידי ביטוי במיוחד בכך שהיא הופכת את הפוליטיקה לדבר פופוליסטי יותר שבו חשובים יותר המראה החיצוני והיכולת להופיע טוב בטלוויזיה מאשר היבטים אחרים כמו סובלנות, גישור על פערים, הנהגה פוליטית וכו'.

ראו גם

קישורים חיצוניים

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית