אקו-ויקי

עישון ובריאות

מגמות בכמות הסיגריות לנפש, ושיעורי התמותה מסרטן ריאות בקרב גברים ונשים בארצות הברית מתחילת המאה ה-20. יש השהייה של כ-25 שנה בין מגמות העישון לבין מגמות התמותה מסרטן. מעל 80% מהתחלואה בסרטן ריאות נובעת מעישון.

עישון וצריכה של טבק על כל צורותיו מזיקים מאוד לבריאות. עישון הוא גורם סיכון בריאותי מרכזי בכל העולם. עבור רוב המעשנים הפסקת עישון היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. בשנת 2016 העריך ארגון הבריאות העולמי כי עישון טבק מוביל למוות מוקדם של 6 מיליון בני אדם בשנה. [1] ובמהלך המאה ה-20 עישון הוביל למוות בטרם עת של 100 מיליון בני אדם. [2]

לפי המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית עישון טבק הוא "גורם-הסיכון בר-המניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".[3] עישון גורם להגברת התחלואה והתמותה עקב 21 מחלות שונות לפחות - כולל 12 סוגים של מחלות סרטניות, 6 סוגים של מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD), דלקת ריאות ושפעת. [4] עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות סרטן כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט, מערכת השתן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה, הלידה, העור, השיניים ועוד. עם השנים מגלים חוקרים עוד מחלות ובעיות הקשורות לעישון טבק.

הנזק הגבוה מעישון נגרם בשל שלוש תכונות מרכזיות שלו - התמכרות לניקוטין שיכולה להתחיל בשלב מוקדם של העישון ומקשה על הפסקת העישון; נוכחות של מאות חומרים מסוכנים בעשן הגורמים מחלות סרטן נזקים ללב, לכלי-דם, לריאות ונזקים נוספים; וכן "הדבקה" של נערים וילדים בעישון על ידי מעשנים צעירים - על ידי שכנוע, "טקסי חניכה" וחיקוי חברתי. כל סוגי העישון וצריכת הטבק מסוכנים לבריאות - סיגריות, סיגרים, נרגילות וכיוצא בזה.

בנוסף לנזקי העישון למעשנים עצמם, נגרם נזק בריאותי לאנשים נוספים - עקב חשיפה לעישון בכפייה - אם במסגרת מקום העבודה או הלימודים ואם ילדים שנחשפים לעישון מצד הורים או קרובי משפחה, וכן חשיפה של עוברים לעישון עקב עישון של אמם או חשיפה של אמם לעישון בכפייה. עישון מיד שלישית גורם נזק נוסף. עישון גורם גם לנזקים אחרים כמו שריפות, הגדלת הסיכוי להתחלת עישון של ילדים ונערים בסביבת המעשן, תרומה לעוני ודרכה לבעיות בריאות שונות.

ראיות לסכנות של עישון הלכו ונצברו במהלך עשרות שנים. הרעיון כי עישון טבק הוא ממכר ומסוכן לבריאות התפרסם כבר ב-1862. מחקרים מדעיים על נזק לריאות מעישון החלו להופיע בסוף המאה ה-19 ומחקרים על קשר בין עישון לבין סרטן החלו להופיע ב-1931. לציבור המערבי נודע על מחקרים מדעיים על נזקי העישון החל מאמצע שנות ה-50, דבר שגרר הכחשה נמרצת והטעיות שונות של חברות הטבק שחלקן נמשכות עד היום. מחקרים נרחבים בשנות ה-50 וה-60 הובילו להכרה ממשלתית בסכנות בעישון בשנת 1964. חברות הטבק נקטו טקטיקות הכחשת נזקי העישון - שכללו הפצת דיסאינפורמציה, נטיעת ספק, לובי פוליטי ועוד מול ממשלות, רופאים, וארגונים והצליחו לגרום להשהייה בהכרה הציבורית בנזקי העישון - זאת כדי למנוע ירידה בכמות המעשנים החדשים, להקטין מוטיבציה להיגמל ולמנוע צעדי רגולציה והסברה כמו מניעת התחלת העישון בקרב בני נוער, גמילה מעישון או פגיעה בשיווק מוצרי טבק. החברות ייצרו גם "סיגריות קלות" שנטעו במעשנים תחושה של סיגריה "בטוחה יותר".

חברות הטבק היו מודעות לחלק מהנזקים הבריאותיים, לרבות הקשר לסרטן, כבר בשלב מוקדם של הדיון הציבורי. הדבר נחשף בעקבות תביעות משפטיות שאילצו את החברות לפרסם מיליוני מסמכים פנימיים שלהם בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20. בשנת 2006 פסקה שופטת בארצות הברית כי תעשיית הטבק אשמה בהפרת חוק RICO נגד פשע מאורגן, בכך שהסתירה במרמה את נזקי הבריאות הנגרמים מעישון, ושיווקה את מוצריה לבני נוער. מאז אותה שנה מתקיים דיון עם החברות על נוסח ההודעה שהן יפרסמו לציבור ובו הן מודות כי הונו את הציבור. בשנים האחרונות הודו כמה חברות טבק, ביניהן פיליפ מוריס, כי עישון מסוכן לבריאות.

למרות דברים אלה, חלק משמעותי מתוך המעשנים מבצעים הדחקה של נזקי העישון כחלק ממנגנון פסיכולוגי שנועד למנוע מהם להתמודד עם הפחד הכרוך במחשבה על גמילה מעישון שלעיתים הוא חזק יותר מאשר הפחד למות. מבחינה חברתית יש התמודדות מהוססת מול חברות הטבק, כך שרוב תשומת הלב מופנית למעשן הבוגר הבודד כצרכן בשוק, ופחות בהתמודדות ציבורית שתספק סביבה בטוחה לנוער ללא התערבות של חברות הטבק וללא שיווק של טבק לבני נוער.

עישון בישראל גורם למוות בטרם עת של כ-8,000 ישראלים בשנה, מתוכם כ-800 מתים בעישון פסיבי. נזקי העישון גורמים נזקים של מיליארדי שקלים למשק ולממשלה. למרות גבייה של מיסים גבוהים על מוצרי טבק, ולמרות נזק אנושי וכלכלי גדול למשק ולממשלה, ממשלת ישראל אינה משקיעה כמעט דבר במניעה וגמילה מעישון. כתוצאה מכך ישראל היא אחת המדינות המערביות הבודדות שבה העישון עולה במקום לרדת.

התמכרות לעישון טבק

  ערך מורחב – התמכרות לעישון טבק

כ-70% מהמעשנים אומרים כי הם רוצים להפסיק לעשן, אבל אחוזי המעשנים שמפסיקים לעשן הם נמוכים. שני מחקרים הראו כי פחות מ-5% מאלו שניסו להיגמל מעישון הצליחו להימנע לחלוטין מעישון במשך שישה חודשים. רק שליש הצליחו להימנע מעישון במשך יומיים. טיפולים המבוססים על תחליפי ניקוטין מכפילים את הסיכוי לגמילה מוצלחת. [5] [6]

חלק חשוב מתהליך ההתמכרות של רוב בני הנוער לסיגריות ולנרגילות עובר דרך שלב שבו הם מאמינים כי הם עצמם לא יתמכרו לטבק. דבר זה מעניק להם אשליה של שליטה. בני נוער שעישנו סיגריה אחת מרגישים בטחון-יתר ומרגישים בתחילה שהם יוכלו לעצור מתי שהם יבחרו. בהמשך מתברר להם שהם טעו - אבל אז כבר מאוחר מידי. [7]

בעבר הניחו חוקרים כי נחוץ עישון של חמש סיגריות ביום כדי לגרום להתמכרות לניקוטין. אבל מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1,200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, 127 מהם, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים ותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[1][2] [8]

בהתאם לסקר החברתי של ישראל לשנת 2010, שיעור העישון באוכלוסייה עמד על 23.7%, שיעור הנגמלים מעישון באוכלוסייה עמד על כ-16.7%, דבר זה מצביע לכאורה על 40% גמילה מעישון. עם זאת ידוע כי יש אנשים המדווחים על עצמם כגמולים מסיגריות וממשיכים לעשן "מדי פעם". לפי הסקר 67%- מהנגמלים עשו זאת עקב נזק בריאותי קיים או עקב מחשש לנזק בריאותי, ו-33% עשו זאת מסיבות אחרות, כגון סיבה כלכלית או חברתית וכדומה. [3]

במשך השנים חברות הטבק שינו את ההרכב של הטבק במטרה להגביר התמכרות לעישון או לשמר אותה- דבר המכונה מניפולציה בניקוטין. החברות שינו את תהליך ייבוש הטבק - לייבוש בכבשן מיוחד עם ארובת לבנים. דבר זה גרם להפחתת הצריבה בגרון, כך שלמעשן יהיה קל יותר לשאוף את עשן הסיגריות ללא שיעול. הטבק "הזהוב" החליף את הטבק החום יותר שהיה נפוץ עד אז באירופה שהיה גורם לשיעול רב יותר. דבר זה אפשר לחברות הטבק מארצות הברית להגדיל את המכירות שלהן מול מתחרות. התוצאה היא שאיפה עמוקה יותר של הטבק וחשיפה אפקטיבית יותר לחומר הממכר ניקוטין, להגברת ההתמכרות וכן לשאיפות עמוקות וקטלניות יותר של הטבק.

שיטות נוספות של מניפולציה כוללות הנדסה גנטית של צמחי טבק להגדלת אחוז הניקוטין בצמח, התאמה של חומציות העשן, מניפולציה של סוכרים בטבק ושימוש בתוספים כדי להגדיל את ההשפעה של ניקוטין על המעשן. דוגמאות לחומרים שהחברות מוסיפות לטבק כוללות את החומרים אמוניה ודיאמוניום פוספט שנועדו לחזק את השפעת הניקוטין על המוח. [4]

עד לשנים האחרונות הכחישו חברות הסיגריות כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם חומר ממכר. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאוד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים של חברות הטבק שנחשפו לציבור בשנות ה-90 של המאה ה-20 עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של בחירת הצרכן. משום כך חשוב לחברות הטבק להכחיש את ההתמכרות.[5]

מסמכים פנימיים של חברות הטבק מראים כי בתחילה החברות קיוו לייצר סיגריות בטוחות יותר, אבל הן זנחו את הקו הזה כאשר הן הבינו כי הדבר יחשוף את המוצרים הקיימים שלהם כבלתי בטוחים. החברות קידמו במכוון "סיגריות קלות" (low-tar) מתוך ידיעה כי דבר זה יספק ביטחון מוטעה למעשן, אף כי התברר כי סיגריות אלה לא בטוחות יותר למעשן. החברות ביצעו מניפולציות על הניקוטין והכניסו תוספים כדי לשנות את מנגנוני המסירה של ניקוטין לגוף, בכך החברות הכירו בכך שהסיגריות הן אמצעי להחדרת סמים לגוף.[5]

החל מתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, מסמכים פנימיים של חברות הטבק החלו לעסוק בכך שניקוטין הוא חומר ממכר, ולהכיר בכך שהסיבה העיקרית שאנשים ממשיכים לעשן היא התמכרות לניקוטין. המסמכים מצביעים על כך שהתעשייה מאמינה כי ניקוטין הוא סם. אחד מעורכי הדין של התעשייה כתב בשנת 1963 "אנחנו בעסק של מכירת ניקוטין - סם ממכר". המסמכים מכילים הצהרות לגבי השפעות הניקוטין על המוח ומערכת העצבים המרכזית. [5]

באופן פומבי החברות טענו כי הניקוטין אינו ממכר. דבר זה הגיע לשיא בשנת 1994 כאשר שבעה מנכ"לים של חברות הטבק בארצות הברית העידו בשימוע בקונגרס כי ניקוטין אינו חומר ממכר וכי חשיבותו היא לשם טעם או ריח - ולא לשם התמכרות. בסוף שנות ה-90 כאשר מסמכים פנימיים רבים של התעשייה הגיעו לידי הציבור והצביעו על כך שסיגריות הן ממכרות החברות הגיבו על ידי ניסיון לטשטש ולשנות את ההגדרה של התמכרות. דבר שכעת הן מיישמות לגבי פעילויות כמו קניות או אינטרנט. בשנת 1997 חברת הטבק Liggett שברה את השורות והייתה חברת הסיגריות הראשונה שהודתה כי "עישון הוא ממכר". חברות טבק רבות עדיין ממשיכות להכחיש את ההתמכרות הזו.[5]

חומרים הנמצאים בסיגריות ובטבק

עשן מסיגריות, נרגילות וצורות עישון אחרות מכיל כ-7000 חומרים שונים. מתוכם כ-350 הם חומרים רעילים שגורמים נזקים למערכות שונות בגוף וכן כ-70 חומרים שידועים ומזוהים כחומר מסרטן. [5] חלק מהחומרים מופיעים בצורת חומר חלקיקי- כלומר חלקיקים מוצקים זעירים, וחלקם בצורת גזים. בעשן סיגריה אחת יש 40-30 מיליגרמים של חלקיקים מוצקים, כאשר המרכיבים העיקריים הם ניקוטין, עיטרן, הידרוקרבונים, פנולים, אלדהידים וקטונים שונים. בפזה הגזית כ-95% הם תוצרי בעירה כגון חנקן, פחמן דו חמצני, ופחמן חד חמצני. כמו כן העשן מכין גזים נוספים חלקם רעילים מאוד כמו ציאניד, אמוניה, אקרולאין, תחמוצות חנקן וחומצות שונות. רבים מהחומרים האלה הוכחו כחומרים גורמי סרטן. חלק מהחומרים כמו אמוניה הוחדרו לסיגריות ולטבק במכוון כדי לגרום לטבק להיות ממכר יותר - במסגרת מניפולציה בניקוטין.

עשן הסיגריות נספג מהר מאוד מרירית מערכת הנשימה, וניתן לחלק את השפעתו לאפקטים מידיים ולאפקטים מצטברים ארוכי-טווח. בנוסף להשפעת העשן על המעשן עצמו, העשן עלול לגרום לעישון פסיבי ולנזק לסובבים את המעשן - כ-10%-15% מהתמותה מעישון מיוחסת לעישון פסיבי. בנוסף לכך קיים עישון מיד שלישית - חומרים כמו מתכות כבדות שנופלות מהעשן על רהיטים ושטיחים ועלולים לגרום לנזק לתינוקות שבולעים מתכות אלה.

אחד החומרים שנחקרו בצורה מפורטת הוא חד תחמוצת הפחמן שריכוז גבוה שלו יכול לגרום למוות עקב היקשרות שלו לתאי דם והורדת הזמינות שלהם להספקת חמצן לגוף. בריכוז נמוך כרוני יותר חד תחמוצת הפחמן גורר נזק ללב.

עשן הסיגריה מכיל כ-70 קרצינוגנים שונים. שניים מהם, בנזופירן ו-NNK הם בעלי פוטנציאל מסרטן גבוה במיוחד.[6]. חומרים מסרטנים נוספים שיש בעשן הטבק כוללים עטרן (תערובת של מספר חומרים מסרטנים), פורמלין, ובנזן. חומרים מסרטנים אלה גורמים להגדלת הסיכון להתפתחות סרטן באיברים האיברים הבאים במגע ישיר ומיידי עם עשן הסיגריה, כגון חלל הפה, הלוע, הושט, הגרון והריאות. כמו כן הם גורמים לסוגי סרטן שונים גם באיברים אחרים.

הכמות הגדולה של רעלים בסיגריות הופכת את הסיגריות למוצר קטלני במיוחד. Charles Everett Koop שהיה ה-הרופא הכללי של ארה"ב בין השנים 1982 ל-1989 אמר - "הסיגריה היא המוצר היחיד בעולם שהורג אם משתמשים בו לפי הוראות היצרן". [7]

השפעת העישון על תחלואה ותמותה

עישון

מתוך המעשנים שמעשנים במשך שנים רבות, אחד מתוך שניים ימות כתוצאה מעישון. חצי מתוך מקרי התמותה האלה - כרבע מהמעשנים ארוכי הטווח, ימותו בגיל המעבר.[9][5]

תוחלת החיים של גברים מעשנים, קצרה בממוצע ב-13.2 שנים לעומת גברים לא מעשנים. נשים מעשנות חיות בממוצע 14.5 שנים פחות לעומת נשים לא מעשנות.[10] לפי מחקר משנת 2000, באופן ממוצע, כל סיגריה שמעשנים מקצרת את החיים ב-11 דקות. [11] הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה עקב כל סוגי המוות, גדול פי 2.3 בקרב גברים מעשני סיגריות ופי 1.9 בקרב נשים מעשנות סיגריות לעומת לא מעשנים.[12]

על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב סרטן, לכ-80% ממקרי המוות עקב מחלת ריאות חסימתית כרונית ולמקרים רבים של התקפי לב בארצות הברית. בשנים 2000-2004, בארצות הברית בלבד, חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון שנות חיים ואובדן כספי בסך 96 מיליארד דולר עקב עובדן שעות עבודה ואובדן פריון עבודה. [13]

רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו-28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): תאונות דרכים (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)[5]

משרד הבריאות של מדינת ישראל מעריך כי נכון לשנת 2015 כ- 8,000 ישראלים נפטרים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב עישון כפוי. היות ובישראל מתו באותה תקופה כ-40-45 אלף בני אדם בשנה, יוצא שאחד מכל חמישה ישראלים מת מעישון. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך הנזקים הנגרמים למשק הם כ-13 מיליארד ש"ח בשנה. [14] עם זאת מדובר בהערכת חסר - שכן מניחים כי המעשן לבדו אחראי לצריכת הטבק - בהתעלמות מכך שמדובר במוצר ממכר ושתחילת ההתמכרות היא במקרים רבים בקרב קטינים.

הסיכונים הבריאותיים העיקריים עקב עישון טבק קשורים ל:

  • מחלות לב וכלי דם
  • תחלואה בסרטן
  • מחלות ריאה שונות

בנוסף לכך העישון גורר נזקים שונים והפרעות כמעט לכל מערכת בריאותית בגוף - כולל שיניים, חניכיים, תפקוד המעי ומערכת העיכול, המערכת החיסונית, העור, מערכות הרבייה, השלד והמפרקים ועוד.

עישון ומחלות לב וכלי דם

 
הזהרות גרפיות מפני נזקי הטבק, שהחוק בברזיל מחייב לשים על כל חפיסות הסיגריות. המסר הגרפי משמעותי הרבה יותר מאשר מסר מילולי. בניגוד למדינות מערביות אחרות, בישראל הדבר נמנע - ראו גם קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל.

עישון טבק הוא גורם סיכון עיקרי להתקף לב; הוא גם מגביר את הסיכון לשבץ. מעשנים הם בעלי סיכון מוגבר לחלות בטרשת עורקים וכן לאוטם שריר הלב - פי 2 עד פי 6 לעומת לא-מעשנים. עד 45% ממחלות הלב האיסכמיות נגרמות כתוצאה מעישון עד גיל 65. למעשנים סיכון למוות ממחלת לב אסכמית ומ"מוות פתאומי" הגבוה פי 2 עד פי 3 לעומת בני גילם שאינם מעשנים. מעשנים נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לחלות במפרצת של אבי העורקים.[15]

הסיכון לאירוע מוחי (שבץ) בגילאים 35-64 בקרב גברים מעשנים גדול פי 3.7 לעומת גברים לא מעשנים. הסיכון לאירוע מוחי בקרב נשים מעשנות גדול פי 4.8 לעומת נשים לא מעשנות. [12]

כבר בשנות ה-60 המוקדמות, עוד לפני הקונצנזוס המדעי על הקשר בין עישון לסרטן ריאות, רופאים היו מודעים לכך שניקוטין הוא חומר רעיל מאוד, וכי עישון מזיק לכלי-דם וללב. לדוגמה ד"ר אליהו סגל בידיעה מעיתון "חירות" מ-1960 מסביר בתגובה למכתב שתיאר כריתת רגל בעקבות נמק, מדוע דבר זה יכול להיגרם מעישון. הוא מזהיר את הקוראים מהרעילות של הניקוטין ומכך שהוא עלול לתקוף את קרומי הציפוי הפנימיים של כלי הדם ההיקפיים, במיוחד את אלו של הרגליים. [16] בדוגמה אחת מאותה תקופה חוקרים במכללת ווין בארה"ב החדירו ללבם של חולים מתנדבים שתי שפורפרות דקיקות. לאחר עישון 3 סיגריות ראו הרופאים פעילות מאומצת של הלב, ללא קבלת חמצן נוסף הדרוש להקטנת המאמץ. [17]

מחקר שנערך במרכז הרפואי "רמב"ם" ופורסם בשנת 2011 בדק את ההשפעה של עישון נרגילה על תפקוד הלב והריאות. החוקרים בראשות פרופסור לאה בנטור, בדקו 45 נבדקים בני 18 ומעלה. לפי המחקר עישון נרגילה במשך חצי שעה העלה את רמת הקרבוקסי-המוגלובין בדם - ל-0.1%. קרבוקסי-המוגלובין (COHbO) נוצר מההתקשרות בין חד תחמוצת הפחמן (CO) להמוגלובין, שהוא החומר שאחראי להעברת החמצן בדם, וכך הוא פוגע בהעברת החמצן בדם. בקרב אנשים בריאים, רמת הקרבוקסי המוגלובין נעה בין 0.5% ל-1%, ובקרב מעשני סיגריות היא 2%. נמצא כי בקרב מעשני נרגילה רמת החומר מגיעה להיא 9.5% - פי עשר עד פי 20 לעומת אדם בריא ופי 5 לעומת מעשני סיגריות. אצל חמישה נבדקים שהשתתפו בניסוי הריכוז היה גבוה מ-20%, ריכוז מסכן חיים. [18][19]

עישון ומחלות סרטן

מסרטן וודאי
 


  ערך מורחב – סרטן בישראל

לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2018, עישון בישראל קשור ל-40% מכלל מקרי המוות מסרטן בישראל [20] נכון לשנת 2012, מחלות סרטניות הורגת כ-10,000 ישראלים בשנה (25% מכלל המוות בישראל),[21] כך שניתן להעריך שכ-4000 ישראלים מתו מסרטן עקב עישון או חשיפה לעישון - כ-10% מכלל מקרי המוות בישראל.

עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם מסרטן וודאי בבני אדם. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות בסרטן הריאה, אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי לסרטן חלל הפה, הלוע והוושט; 43% מסרטן שלפוחית השתן אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון לסרטן הכליה, סרטן הלבלב, סרטן הכבד, סרטן הקיבה, לוקמיה מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מסרטן ערמונית אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו בסרטן השד וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. [15]

לפני מלחמת העולם הראשונה, סרטן הריאה נחשבה מחלה נדירה, שרוב הרופאים לא ראו במשך כל הקריירה שלהם. עם העלייה בפופולריות של עישון סיגריות לאחר המלחמה חלה עליה חדה גם במקרים של סרטן הריאה.[22],[23] כיום סרטן ריאה הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים והקטלניים ביותר בישראל (בדומה למדינות מערביות אחרות) כאשר מעל 80% מהמקרים מיוחסים לעישון.

שיעורי המוות מסרטן הריאה בארצות הברית מראים מתאם חזק לכמות צריכת הסיגריות, בפיגור של כ-20 שנה. לדוגמה הירידה הקלה בצריכת הסיגריות בשנת 1929 בקרב גברים מתאימה לירידה קטנה בשיעור המוות מסרטן זה בשנת 1949. שיעור המוות סרטן הריאה עלה מ-4 גברים בשנה (ליחסית לאוכלוסיה מנורמלת של 100 אלף גברים) בשנות ה-30 ל-91 גברים בשנת 1990, ומאז הנתון בירידה עם 60 מקרי מוות בקרב גברים נכון לשנת 2010. בקרב נשים העליה במוות מסרטן הריאה החלה מאוחר יותר, בעיקר משנת 1969, והגיע לשיא של 40 מקרי מוות בשנה בשנת 2002. מאז יש ירידה עקבית לרמה של 38 מקרי מוות בשנה נכון לשנת 2010. [24]

נשים מעשנות הן בעלות סיכון יחסי (Relative Risk) לחלות ולמות מסוגי סרטן שונים בשיעורים גדולים פי 1.4 עד פי 17 לעומת נשים לא מעשנות. גברים מעשנים, הם בעלי סיכון יחסי לחלות בסרטן בשיעורים גבוהים פי 2 עד פי 27 לעומת גברים לא מעשנים. בקרב גברים מעשנים הסיכון לסרטן הלבלב גדול פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, סרטן חלל הפה, וסרטן הגרון גדל פי 27. [12]

לפי מחקר על נטל התחלואה של ארגון הבריאות העולמי, עישון הוא הסיבה העיקרית למוות ממחלות סרטן. עישון תורם כמיליון מקרי מוות מסרטן בכל שנה. לעומתו שתיית אלכוהול תורמת כ-600 אלף מקרי מוות מסרטן בשנה, זיהום אוויר תורם כ-200 אלף מקרים ובשר מעובד תורם כ-34 אלף מקרי מוות בשנה. בשר אדום שאינו מסרטן וודאי בבני אדם תורם אולי כ-50 אלף מקרים מוות מסרטן.[25]

מחקר של חוקרים מבריטניה שפורסם במגזין Sceince בשנת 2016 בדק את המוטציות בתאים של מעשנים. החוקרים (ביניהם לודמיל אלכסנדרוב) מצאו כי עישון חפיסת סיגריות ביום גרם ל-150 סוגים של מוטציות גנטיות שונות. מוטציות אלה מקושרות ל-17 סוגי סרטן לפחות. המחקר מצליח להסביר כיצד גורם העישון לסוגי סרטן ברקמות ואיברים שאינם באים במגע עם עשן הסיגריות. שיעורי המוטציה המשמעותיים נראו בסרטן הריאות, לצד גידולים בחלקים האחרים של הגוף - כולל שלפוחית השתן, כבד וגרון. החוקרים בדקו מעל 5,000 גידולים, והשוו את ממצאי הגידולים הסרטניים אצל המעשנים עם אנשים שמעולם לא עישנו. החוקרים מצאו "טביעות אצבעות" מולקולריות מסוימות של נזק לדנ"א (חתימות מוטציות) ב-DNA המעשנים שהיו שונות לעומת מי שלא עישנו. [26]

המחקרים הביולוגיים והרפואיים המקשרים בין עישון או צריכת טבק לסוגיה לבין סרטן החלו כבר בשנת 1931. המחקרים כוללים מגוון גדול של שיטות כולל מחקרים סטטיסטיים, מחקרים של השפעות העשן או רכיביו על תאים ורקמות, ניסויים שנערכו על בעלי חיים שנחשפו לעשן סיגריות ועוד. המחקרים קיבלו חיזוק משמעותי באמצע שנות ה-50 עם מחקרים סטטיסטיים על מיליוני מעשנים ולא מעשנים בארצות הברית וחיזוק נוסף בשנות ה-60. חברות הטבק ניסו במשך שנים להכחיש את הקשר בין עישון לבין סרטן. אולם מסמכים פנימיים של החברות הראו שהן היו מודעות לקשר כבר בשלב מוקדם של הדיון הציבורי.

עישון ומחלות בדרכי הנשימה

השפעות העישון על דרכי הנשימה היו אחד הנזקים הראשונים שזוהו מבחינה מדעית. כבר בשנת 1897 פרסם מנדלסון (Mendelssohn) את המחקר הראשון על הקשר שבין עישון לבין נזק למערכת הנשימה. [8] [27] הוא בדק מעל 1000 סטודנטים ברוסיה, ומצא כי הפרעות למערכת הנשימה היו גדולות ב-60 אחוז בקרב סטודנטים מעשנים. הוא גם מצא כי ההפרעה גדולה יותר בקרב מי שעישנו זמן רב לעומת מי שעישנו במשך זמן קצר. הוא יצא בקריאה להזהיר את הצעירים מפני נזקי הטבק. [9]

מחלות של מערכת הנשימה שנגרמות על ידי העישון כוללות דלקת כרונית של הסמפונות (Chronic Bronchitis), נפחת הריאות (Pulmonary Emphysema) וסרטן הריאה. סרטן הריאה נדון בתחום של מחלות סרטניות. מחלות אלה נקראות מחלות חסימתיות כרוניות של הריאה, באשר הן גורמות באופן איטי והדרגתי לחסימה בזרימת האוויר בסמפונות ופוגעות באוורור התקין של הריאות. שתי המחלות מתפתחות במקביל אצל כל מעשן. אולם דרגת החומרה של המחלות שונה בין מעשן למעשן. כמו כי יש הבדלים בין מעשנים- חלק מפתחים בעיקר ברונכיטיס כרונית, וחלק מפתח בעיקר נפחת הריאות. [28]

עישון סיגריות הוא האשם בלמעלה מ-90% מהתחלואה במחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD). כבר לאחר שנת עישון נראים שינויים דלקתיים בדרכי הנשימה הקטנות, ללא פגיעה בתפקודי הריאה. לאחר 20 שנות עישון, נגרם נזק משמעותי שחומרתו תלויה במשך העישון ובכמות הסיגריות ביום; 80% מהמעשנים מעל לגיל 60 מפתחים שיעול-פרודוקטיבי-כרוני עקב ייצור כיח מוגבר. דלקת כרונית והיצרות דרכי הנשימה הקטנות עם הרס נאדיות הריאה יגרמו לנפחת (אמפיזמה) ב-15% מהמעשנים. שינויים פתולוגיים אלה יחלפו אצל צעירים המפסיקים לעשן כעבור שנה ואילו אצל מעשנים כבדים הפסקת העישון תמנע בדרך כלל את המשך התדרדרות מצב הריאות. [15]

במחקר משנת 1971 שפורסם בירחון "סיינס" נבדקו תלמידי תיכון בגילים 19-15 שעישנו במשך 5-1 שנים. נמצאה ירידה משמעותית בתפקודי ריאה אצל בנים שעישנו יותר מ-15 סיגריות ליום, ואצל בנות שעישנו יותר מ-10 סיגריות ליום. הדבר מצביע על כך שעישון פחות מ-5 שנים כבר יכול להביא לפגיעה ניכרת בתפקודי ריאה.[28][29] מחקר משנת 1977 השתמש בטכניקה של שטיפת דרכי הנשימה בנוזל ובדיקת הנוזל. החוקרים גילו כי ניתן למצוא אצל מעשנים צעירים ללא סימנים גלויים של מחלה, שינויים ניכרים בתאי מערכת הנשימה עם הצטברות תאי דלקת וכדוריות לבנות, וכן שינויים בחלבוני החיסון של מערכת הנשימה, ובחומרים המיצבים את מתח הפנים של הבועיות. נמצא גם יחס כמותי בין כמות הסיגריות לבין הפגיעה בתפקוד האוורורי. [30]

מחלות זיהומיות, מחלות כליות ומחלות מעיים

במחקר משנת 2015 שפורסם ב-New England Journal of Medicine, מצאו חוקרים בראשותו של בריאן ד. קרטר, אפידמיולוג מהחברה האמריקאית לסרטן (ACS), כי העישון מעלה משמעותית את הסיכון לזיהומים, מחלת כליות, ומחלת מעיים שנגרמת בשל זרימת דם לקויה.

לפי קרטר עישון, עלול להחליש את מערכת החיסון ולהגדיל את הסיכון ללקות בזיהומים. כמו כן עישון עלול לגרום לסוכרת וללחץ דם גבוה – שעלולים לגרום לבעיות בכליות. נזק לריאות שנגרם מעישון, בשילוב נטייה מוגברת ללקות בזיהומים, יכול להוביל למחלות נשימה מרובות. זאת ועוד, מחלות עורקים עלולות לפגוע גם באספקת הדם למעיים. המחקר מצא כי ככל שהאדם מעשן יותר, הסיכונים ללקות במחלות נוספות גדולים יותר. כמו כן בקרב מעשנים לשעבר, הסיכונים פוחתים עם הזמן. היבטים אלה הנקראים "תגובת מינון" — מגבירים את הבטחון שהקשר בין עישון למחלות אלה אינו מקרי. [31][4]

עישון ונזקים בריאותיים לנשים, אמהות ועוברים

הסיכון לאוטם לבבי, שבץ מוחי ומחלות כלי דם נוספות מוכפל פי 10 לערך אצל נשים שמעשנות ונוטלות גלולות נגד הריון. הפוריות של נשים מעשנות ירודה ב-25%, סיכון גדול פי 3.4 לשנת אי-פוריות, הביוץ מופחת, וכן מדווח על אחוזי הצלחה נמוכים יותר ביחידות להפריה חוץ גופית כשבני הזוג מעשנים.[15]

עישון סיגריות בהריון גורם למספר סיבוכים לאם — פקיעה מוקדמת של הקרומים, הפרדות שלייה, שליית פתח והפלות ספונטניות. [15]

הילודים לאמהות מעשנות סובלים יותר מלידות מוקדמות (פי 5-2), תמותה סביב-לידתית מוגברת (עלייה ב-65%-40%), משקל לידה נמוך, סיכון מוגבר ל"תסמונת המוות בעריסה" (SIDS), חך ושפה שסועים וכן נמצאים בסיכון מוגבר לפיגור התפתחותי בשנים הראשונות לחייהם (Fetal tobacco syndrome). ילדים שהיו חשופים לעישון בהריון, נמצאים בסיכון למחלות דרכי הנשימה, בעיקר אסתמה, דלקות אוזניים חוזרות, מחלות המטולוגיות בעיקר ALL ולימפומה ושכיחות מוגברת של הפרעות קשב וריכוז.[15]

השפעת העישון על בריאות העור

עישון גורם להזדקנות מואצת של העור, קמטים, עיכוב החלמת פצעים, ולמספר מחלות עור, במיוחד פסוריאזיס, הידרדניטיס סופורטיבה (HS ,Hidradenitis Suppurativa) וזאבת אדמנתית. [10]

עישון מאיץ את תהליך הזדקנות העור. פירוש הדבר כי העור פחות גמיש ונוטה יותר להתדלדל, מפתח קמטים וחריצים, ויכול להפוך לעור יבש וגס. לפעמים מתפתחים כתמים ומראה עור לא-אחיד או קריעה של כלי דם סמוך לעוד. מעשנים עלולים להראות חיוורים או לפתח מראה כתמתם או אפרפר. מאז שנות ה-70 מחקרים מראים כי עישון גורם ליותר קמטים מאשר חשיפה לשמש. קווים מסביב לעיניים הקרויים "רגלי עורב" (“crow's feet”) עלולים להתפתח בגיל מוקדם יותר. מסביב לפה עלולים להתפתח "קווי מעשנים" ("Smoker's lines"). היבטים אלה של הזדקנות העור מחריפים עם הגיל. [11] ניתן לראות באופן ויזואלי את השפעת העישון על המראה כאשר משווים בין שני תאומות שאחת מהן עישנה והשנייה לא. [12]

מעשנים מגבירים את הסיכון של סרטן העור מסוג קרצינומת תאי קשקש (squamous cell carcinoma). יש גם סיכון מוגבר ל-leukoplakia של חלל הפה ולסרטן הפה. 75% מהחולים בסרטן הפה הם מעשנים. [13]

רוב האנשים שאינם מעשנים חושבים שעישון פוגע באטרקטביות של בן הזוג. מעל 80% מהלא מעשנים חושבים שעישון הוא לא סקסי. [14]

עישון וסיכון מוגבר לחלות ב-ALS - טרשת אמיוטרופית צידית

מטה-מחקר משנת 2011 בדק את הקשר בין עישון ל-ALS על סמך 5 מחקרי עוקבה גדולים ומבוססים שהשתתפו בהם כמיליון גברים ונשים, כ־800 חולי ALS נמצאו במהלך המחקרים. המחקר מצא כי עישון קשור סטטיסטית להגדלה של 40% בסיכון לתחלואה ב-ALS (בקרב מעשנים ומעשנים לשעבר). הסיכון לפתח ALS גדל כאשר גיל תחילת העישון נמוך יותר. [32]

פגיעה במח העצם, ואפשרות להחלמה איטית יותר משברים וסיכון למחלות שלד-שריר

בשנת 2015 יצא מחקר מצומצם של חוקרים ישראלים מהדסה עין-כרם, שטען כי עישון מוביל לירידה של מעל ל-50% בריכוז תאים חיוניים המצויים במח העצם, מקור יצירתם של תאי הגזע. דבר זה מוביל לפגיעה ביכולות ריפוי, כגון ריפוי מפצעים ואיחוי שברים. כמו כן הדבר עלול להוביל לעלייה בסיכון להתפרצות או החמרה במחלות שלד-שריר כמו אוסטיאופורוזיס ודלקת מפרקים שגרונתית. החוקרים בדקו כמה עשרות נבדקים ובדקו את הקשר בין עישון לכמות התאים בתאי נוזל הפלזמה של מח העצם המכונים BMPC (כלומר Bone Marrow Progenitor Cells). תאם אלה עשירים בסמן בשם CD105 שמאיץ התחלקות של תאים לצורך שיקום רקמות פגועות בשרירים ובעצמות השלד. [33] פרופ' מאיר ליברגל, מנהל המערך האורתופדי בהדסה טוען כי עד לקיום המחקר רופאים חשדו כי שברים מתאחים פחות טוב אצל מעשנים אבל דבר זה לא היה חד משמעי ולא היה ברור המנגנון. בהדסה גילו כי שימוש בתאי גזע בוגרים, המופקים ממח העצם של המטופל, מזרזים ריפוי שברים וגם ריפוי של רקמות כגון גידים, סחוסים ועוד. קיימת המלצה להפסיק עישון לפני ניתוח הדורש ריפוי של הגוף. [15]

מחקר זה חיזק מסקנות של מחקר קטן של חוקרים מאוניברסיטת לינקולן. אחר שמצא כי עישון גורר פגיעה בתאי מח-עצם וטען כי קיימת אפשרות של האטת ריפוי עצמות. [16]

עישון ואובדן שיניים ופגיעה בבריאות השן

עישון פוגע בבריאות השן והחניכיים במספר אפיקים [17]-

  • עישון גורם ליצירת אבנית ומשקעים רבים יותר על גבי השיניים, הגורמים לצביעת השיניים ולריחות לא נעימים מהפה.
  • עישון גורם למחלות חניכיים, ללא קשר לרובד החיידקים
  • עישון מחריף את התקדמות מחלות החניכיים הקיימות.
  • עישון גורם ליצירת כיסים פריודונטליים, על ידי הרס העצם והרקמות התומכות של השיניים.
  • העישון מקטין את אחיזת השיניים בלסת - פי ארבע במעשנים צעירים. לכן, מעשנים מאבדים את שיניהם בשיעור כפול מלא מעשנים (35% אובדן שיניים במעשנים לעומת 3% בלא מעשנים, לאחר עשר שנים).
  • העישון גורם לנסיגת חניכיים (הדבר יגרום למראה של שיניים ארוכות).
  • העישון בגיל צעיר מעלה את הסיכון למחלת חניכיים אגרסיבית בגיל העשרה.
  • העישון מעכב ריפוי לאחר טיפולי חניכיים וניתוחים, ומעלה את אחוז הכישלונות של משתלים דנטליים.

העישון מזיק למנגנון התמיכה של השן (העצם ורקמת החניכיים) העישון מגביר גם את הסיכון למחלות חניכיים. דלקת בחניכיים מאופיינת בנפיחות של החניכיים, התפתחות "כיסים" של חניכיים סביב השיניים, דימום בצחצוח וריח רע מהפה. אדם שלקה בדלקת כזו לא תמיד ישים לב לכך. אצל אנשים מעשנים ישנה פגיעה באספקת דם פריפרית, כלומר היצרות כלי דם בחלק ההיקפי של הרקמות והקטנה בזרימת הדם גם לרקמת החניכיים, כך שבנוכחות דלקת יהיה פחות דימום והסימנים המוקדמים שיכולים להתריע בפני המטופל שיש בעיה, לא יהיו נוכחים. לכן הסיכוי של מעשן לשים לב לסימני מוקדמים שיכולים לספק התרעה על בעיה נמוכים יותר. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4525261,00.html]

מחקר משנת 1998 בשוודיה בדק את הקשר בין מדגם מקרי של מעל 1000 אנשים בגילאים שונים לבין עישון. המחקר בדק את בריאות השיניים ואנשים מילאו שאלונים על הרגלי תזונה, הרגלי היגיינת פה, והרגלי עישון. אחוז המעשנים היה 35% בקבוצות הצעירות וירד ל-24% בקרב אנשים בני 50-65. בגיל 35-50 מעשנים היו עם פחות 0.6 שיניים לעומת לא מעשנים בגילאים 50-65 פחות 1.5 שיניים, בגיל 65-75 פחות 3.5 שיניים ומעשנים ששרדו עד גיל 75 ומעלה היו בעלי 5.8 שינים בפחות. רמת הפלאק והיגיינת הפה הייתה זהה בקרב מעשנים ולא-מעשנים, מעשנים דיווחו על צריכה גבוהה יותר של משקאות ממותקים וחטיפים ועל צריכה נמוכה יותר של פירות לעומת לא מעשנים. החוקרים הסיקו כי עישון הוא סמן של גורם סיכון משמעותי עבוד אובדן שיניים ובעיות שיניים אחרות. הרמות הגבהות יותר של צריכת סוכר בקב מעשנים יכולות להצביע על כך שעישון בפני עצמו אינו מסוכן אלא אינדיקטור לתזונה לא בריאה, ולקשר בין עישון לעוני - שכן עוני קשור גם להרגלי תזונה הכוללים צריכת סוכר גבוהה. [34]

נזקים בריאותיים של עישון מיד שנייה

  ערך מורחב – עישון פסיבי

עישון פסיבי או עישון כפוי הוא שאיפת עשן וחלקיקי זפת על ידי אנשים (או בעלי חיים) שאינם מעשנים בשל קרבה שלהם לאנשים מעשנים. דבר זה מתקיים בקרב ילדים שנמצאים בקרבת הורים מעשנים, בני זוג וקרובי משפחה אחרים, עמיתים לעבודה, חשיפה לעישון במקומות בילוי ומקומות ציבוריים ועוד. סוג נוסף של עישון כפוי הם עוברים שנחשפים לעישון דרך עישון של האם או בעקבות חשיפה של האם לעישון מצד אחרים (עישון מיד שלישית). במשך מספר שנים ניסו חברות הטבק ללהכחיש ולטשטש את המידע על נזקי העישון הכפוי. זאת משום שעישון כפוי מקטין את הטיעון לפיו אסור לממשלה להתערב ב"בחירת הצרכן" של המעשן.

להלן נזקי העישון הכפוי לפי ארגון הבריאות העולמי:[5]

  • עישון מיד שנייה הוא גורם סיכון לתחלואה בסרטן ריאות. אנשים שנמצאים בחשיפה ארוכת טווח לעישון כפוי הם בעלי סיכון גבוה ב-20% עד 30% לעומת אנשים שאינם חשופים לעישון כזה.
  • אנשים שאינם מעשנים אבל חיים יחד עם מעשן באותו משק בית, הם בעלי סיכון מוגבר של 23% למחלת לב.
  • עישון של הורים אחראי ללפחות 17 אלף מקרי אישפוז של ילדים מתחת לגיל 5 בכל שנה.
  • אמהות שמעשנות מכפילות את הסיכון של הילדים שלהן למות עקב "מוות בעריסה".
  • עישון מיד שנייה הוא גורם סיכון בריאותי לאסתמה, זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים. בקרב מבוגרים עישון מיד שנייה מקושר לסרטן ריאות ולמחלות לב ומלבד זאת הוא מקושר גם לסרטן האף, החרפה של סיסטיק פיברוזיס, פגיעה בתפקוד הריאות, וסרטן צוואר רחם.

נכון לשנת 2015 מעריך משרד הבריאות של מדינת ישראל כי כ-8,000 ישראלים נפטרים מדי שנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון, ומתוכם כ-818 מתו עקב עישון כפוי. לחישוב ההשפעות החיצוניות של השימוש בטבק, מקובל לשקלל את אובדן חיי אדם הנגרמים מעישון פאסיבי ומשריפות מגורים בשל סיגריות (12 איש בשנה), דברים אלה מסתכמים בנזק כלכלי שנתי למשק של כ-9 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו גבוהה בכ-150% מסך המיסים המתקבלים מסיגריות ומוצרי טבק אחרים (כ-6 מיליארד ש"ח), ואינה כוללת את העלות של נזקי העישון הישיר למעשנים, ולכלל המשק. [14]

נזקים בריאותיים נוספים של עישון

מקרים של אין-אונות הינם גבוהים יותר בכ-85% בקרב גברים מעשנים יחסית לגברים שאינם מעשנים, והעישון הוא גורם מרכזי של אין-אונות. עישון עלול לפגוע בעור הפנים ולגרום הזדקנות של רקמות שונות בגוף. עישון קשור להסתברות גדולה יותר לסוכרת.

הסיכון המוגדל של אדם לחלות במחלה פרופורציונלי באופן ישיר לאורך הזמן שהוא מעשן כמו גם לכמות שאותה הוא מעשן; רוב המחקרים שהתפרסמו בנושא נזקי עישון מדברים של חבילה (20 סיגריות) או חצי חבילה. אין מספיק מידע אודות נזקי עישון של סיגריות בודדות ליום, למעט מחקר אחד, אשר גם הוא מדבר על 6 סיגריות ליום לגברים ו-3 לנשים [35]. עם זאת, אם אדם מפסיק לעשן, סיכויי התחלואה למחלות שונות יורדים בהדרגה.

הגברת הסיכוי להתחלת עישון על ידי אחרים

  ערך מורחב – עישון בקרב בני נוער

מעשנים קיימים מגבירים את הסיכון להתחלת העישון מצד נערים וילדים חדשים, ומקטינים את סיכוי הגמילה של מעשנים במספר דרכים:

עישון כחיקוי חברתי

אחת הדרכים העיקריות שבהן מעשנים תורמים לעישון של אחרים הוא "טקסי חניכה" שבה נערים ומעשנים צעירים לוחצים ומעודדים ילדים או נערים אחרים להתחיל לעשן ובכך כביכול לעבור טקס התבגרות או קבלה לחבורה. לרוב הילד או הנער מקבל מסר לפיו עישון הוא סימן לבגרות - כביכול אות שהוא הפך מילד לנער או נערה ובכך יכול להצטרף לעולם המבוגרים. יש משמעות גדולה לנושא של סיגריה ראשונה ולא רק ל"התחלת עישון" שכן התמכרות לטבק יכולה לפעמים להמשך על פני שנים.

מעשנים שהחלו לעשן בגיל בגיר בדרך כלל עושים זאת עקב חיקוי של מעשנים רבים סביבם - לדוגמה חיילים ביחידה צבאית המוקפים במעשנים רבים ביחידה שלהם או עובד שנמצא בסביבה של מעשנים רבים. עבור מעשנים קיימת אשליה כי העישון גורם להם להיות פחות עצבניים. למעשה לאחר 20 דקות מתחילים סימני גמילה מסיגריה - והמעשן הופך עצבני יותר כשהגוף שלו דורש עוד ניקוטין. הספקת הניקוטין מקטינה את ה"רעב" לניקוטין ומרגיעה את העצבנות שהיא עצמה יצרה. עם זאת מעשנים רבים מעודדים לא מעשנים להתחיל לעשן בטיעון שהעישון יקל עליהם להתמודד עם עצבים.

הכחשה והדחקה של נזקי העישון

אחת הסיבות העיקריות של התחלת עישון היא שנערים וילדים מבצעים חיקוי חברתי של מבוגרים, ושל צעירים בוגרים יותר שמעשנים. הסיכוי שילדים ונערים יתחילו לעשן מושפע בין היתר מעישון של מורים, הורים, ואחרים בוגרים. ילד שגדל בסביבה של ילדים, נערים ומבוגרים מעשנים עלול לפתח את הדעות הקדומות הבאות:

  • עישון הוא דבר נורמלי - עובדה שאנשים רבים סביבי הם מעשנים - בפועל רוב האנשים אינם מעשנים. שיעורי העישון של מבוגרים במדינות העולם המערבי יורדים בגלל הבנת נזקי העישון והבנת המניפולציות של חברות הטבק. מבוגרים רבים שמעשנים מעשנים בעל כורחם בגלל ההתמכרות לטבק. עישון הוא תופעה חברתית ובדרך כלל מקומית - יש "כיסים" של עישון (לדוגמה שכונות עניות, ערבים) שבהם שיעורי העישון גבוהים הרבה יותר מאשר בחברה בכלל.
  • עישון לא מזיק לבריאות - עובדה שאנשים רבים מעשנים והם לא מתים מיד. עוד יותר מכך - הילד מכיר אולי אדם מבוגר ממש שמעשן - ודבר זה נוטע את הרושם שעישון לא מזיק כלל. העובדה היא שעישון מזיק מאוד לבריאות, אבל בדומה לגורמי סיכון רבים אחרים הוא אינו גורם למוות מיידי או לכל האנשים המעשנים - אלא "רק" מגביר מאוד את הסיכוי למוות והורג חצי עד שני שליש מבין המעשנים.
  • עישון הוא מעין טקס התבגרות - הנער חושב שרק מבוגרים מעשנים (למעשה מבין המעשנים רבים החלו לעשן בגיל צעיר) וכי היות ומבוגרים מעשנים אם יעשן יהיה כמותם. דבר זה דומה לכך ששכנעו פמיניסטיות בעבר שעישון יגרום להן להיות "דומות לגברים" ולכן הסיגריות הן "לפידי החרות".

מעשנים רבים משתתפים בהכחשת נזקי העישון בשל חשש שלהם מנזקים בריאותיים עליהם, ובשל קושי שלהם להודות בפני עצמם בכך שהם מכורים לניקוטין שבסיגריות. לדוגמה בסקר בישראל הכחישו כשליש מהמעשנים קשר בין סרטן ריאה לבין עישון. כאשר הם משוחחים עם ילדים או נערים מעשנים עלולים לחזור על תעמולה של חברות הטבק במטרה להרגיע את עצמם. יש מעשנים, בעיקר גברים שאפילו נותנים סיגריות לילדים קטנים בזמן שהם שיכורים. לדוגמה גברים חרדים עלולים לספק סיגריות לילדים קטנים בזמן פורים.

יצירת סביבה שבה קל לקטינים להגיע לטבק

לפי החוק אסור למכור לקטינים סיגריות. ועם זאת רוב המעשנים בישראל ובעולם מתחילים לעשן מתחת לגיל 18. מעשנים רבים בישראל לקחו את השאיפה ראשונה מסיגריה מתחת לגיל 13. מעשנים פעילים תורמים להספקת סיגריות לילדים ונערים במספר אפיקים:

  • מעשנים מבוגרים מעניקים לקטינים סיגריות או טבק עקב בקשה של הקטין.
  • מעשנים מבוגרים קונים לקטינים סיגריות בתמורה לכסף, כ"טובה" שעושים לקטין.
  • מעשנים מבוגרים מוכרים סיגריות לקטינים שהם קנו, וגובים על כך דמי תיווך.
  • הצעה של סיגריה או של נרגילה לקטין או שידול שלו "לנסות", שידול לעשן כדרך של משחק או במסגרת בילוי משותף.
  • נערים מבוגרים שנראים כבגירים, קונים סיגריות או מוצרי טבק ומעבירים אותם לנערים צעירים יותר, תמורת כסף או ללא כסף.
  • נערים שגונבים סיגריות או טבק ממעשנים מבוגרים.
  • נערים אוספים בדלי סיגריות ומעשנים אותם.

אפיק נוסף דרכו מעשנים מסייעים להגברת העישון בקרב ילדים ונערים הוא דרך שיווק של סיגריות שנועד לכאורה רק למבוגרים אבל בפועל משרת גם מעשנים ילדים ונערים:

  • נוכחות של מכונות לממכר סיגריות במקומות ציבוריים. המכונות מיועדות לכאורה רק למכירת סיגריות למבוגרים. בפועל הן מאפשרות לעיתים קרובות גישה לנערים להתחיל לעשן.
  • מכירה של סיגריות למעשנים מבוגרים דרך קיוסקים, סופרמרקטים ודרך מבריחי טבק וסיגריות - סוכנים אלה של מכירת סיגריות מוכרים בעיקר למבוגרים אבל קהל יעד משני (ובלתי חוקי) שלהם הוא נערים. הנוכחות והפריסה של נקודות מכירה אלה של סיגריות, מקלה על השגת סיגריות על ידי ילדים ונערים.
  • גניבה של סיגריות על ידי ילדים ממכונות סיגריות או מחנויות לממכר סיגריות שנועדו למעשנים מבוגרים.
פרסום עקיף של מוצרי טבק

אפיק נוסף שמשפיע על התחלת עישון של קטינים ובכלל הוא פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק. התואנה החוקית לביצוע של פרסום כזה הוא כי הוא מכוון למבוגרים מעשנים. במקרים רבים היעד הוא בעצם ילדים שעוד לא החלו לעשן או שחושבים להיגמל. בכך מעשנים קיימים תורמים להתחלת עישון גם בצורה עקיפה.

אפיקי פרסום חשוב למוצרי טבק הוא דרך עיצוב החפיסות של קופסאות הסיגריות. מעשנים שנושאים חפיסות אלה מסייעים לפרסום של טבק ומהווים "סוכני פרסום" ניידים של החברות. גורם פרסום חשוב אחר הוא נקודות מכירה של טבק שבהם מופיעות בגלוי פרסומות לסיגריות.

תרומה העישון לתחלואה דרך העמקת העוני

  ערך מורחב – עישון ועוני

עישון תורם לעוני במיוחד במדינות עניות. מחקרים הראו שבקרב משפחות עניות במדינות עניות, הוצאות על טבק עלולות להיות מעל ל-10% מסך הצריכה של משק הבית. כתוצאה מכך משפחות אלה יכולות להוציא פחות כסף על מזון, חינוך וטיפולים רפואיים. פחות כסף לטיפולים רפואיים פירושם לעיתים קרובות הזנחת הטיפול הרפואי עד לשלב מאוחר יותר שבו התסמינים קשים יותר, וכן קשה ויקר יותר לטפל בחולים וסיכוי ההחלמה נמוכים יותר. כך שבנוסף להשפעות הבריאותיות הישירות שלו, עישון תורם לתת-תזונה, להוצאות בריאות גבוהות יותר ולמוות בר מניעה ממחלות אחרות. כמו כן עישון תורם לפגיעה בידיעת קרוא וכתוב ובהשכלה בכלל שגם להם יש השלכות לרעה על בריאות האוכלוסיה. [36]

אפילו במדינות עשירות יש משפחות רבות שבהן מעשנים מוציאים כסף על קניית סיגריות במקום על מוצרים חיוניים למשק הבית. לדוגמה בקנדה ובצרפת 31% מהמעשנים הגיעו למצב זה, באירלנד 15% ובהולנד בריטניה וניו זילנד 21%. בקרב מדינות עניות יותר דבר זה נפוץ הרבה יותר - במלזיה 67%, ברזיל 73% ובתאילנד 76%. [18] עישון יכול ליצור עול כלכלי כבד גם בגלל תחלואה ותמותה שהוא גורם - בשל כך שמשפחה מאבדת הורה מפרנס. מעשנים מתקשים לוותר על סיגריות גם כשמחירן עולה (מוצר קשיח). היבטים אלה גורמים לכך שעישון הוא תורם לאי שוויון כלכלי ואי שוויון בריאותי. מחקרים במדינות עשירות מצאו כי חלק ניכר מאי שוויון בריאותי נובע מכך שעניים מעשנים יותר ולכן חולים הרבה יותר בשורה ארוכה של מחלות.

עישון הוא בחלק מהמקרים סוג של מלכודת עוני בין דורית - עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא. מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראו כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון למוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים בקרב גברים משכילים עמד על 5% הסיכון הזה כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב-1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. [37]

יתרונות בריאותיים של עישון

לעישון יש השפעות רבות לרעה על הבריאות אבל בוצעו מספר מחקרים שמצאו כי מעשנים חולים פחות בפרקינסון יחסית ללא מעשנים. הסיבה לכך אינה ברורה, אבל ככל הנראה הדבר נובע מכך שניקוטין פועל כמגן על קולטנים עצביים שקולטים דופמין במוח. מחקר אחד מצא כי כמות השנים שאדם מעשן מקטינה את הסיכון לחלות בפרקינסון ואין קשר לכמות הסיגריות שמעשנים[38]

שיפור בבריאות בעקבות גמילה מעישון

גמילה מעישון מתחילה תהליך איטי של ריפוי הגוף מנזקים שהצטברו בו. הריאות הלב ואיברים אחרים מתחילים להתנקות ולתפקד טוב יותר. חלק מהנזק יורד במהלך החודשים לאחר הגמילה, וחלק ממנו יורד בהדרגה עם השנים. [19]

  • תוך 20 דקות מהפסקת העישון לחץ הדם, קצב הלב והטמפרטורה של הידיים והרגליים חוזרים למצב נורמלי.
  • תוך 8 שעות מהפסקת העישון קצב הדם יורד לערך של 6.25% מרמת השי היומי הנורמלי, ירידה של 93% לעומת המצב אצל מעשנים.
  • תוך 12 שעות - רמות החמצן בדם עולות לרמה נורמלית, רמות הפחמן החד חמצני בדם יורדות לרמה נורמלית.
  • שבועיים עד 3 חודשים - מתחילה ירידה בסיכון להתקף לב, תפקוד הריאות מתחיל להשתפר.
  • שנה - הסיכון ללקות במחלת לב כלילית, התקף לב ושבץ יורד לחצי ביחס לסיכון של מעשן.
  • 5 שנים - הסיכון לשטף דם במוח מסוג Subarachnoid hemorrhage יורד ל-59% מזה של מעשן. בקרב נשים שהפסיקו לעשן הסיכון לפתח סוכרת יורד לרמה של לא-מעשנות.
  • 5-15 שנים - הסיכוי ללקות בשבץ יורד לרמה של לא אדם לא מעשן.
  • 10 שנים - הסיכוי ללקות בסרטן ריאות יורד ל-30% עד 50% ביחס לזה של מעשנים. הסיכון למוות מסרטן ריאות יורד כמעט בחצי ביחס למעשן ממוצע (שמעשן חבילה ביום). הסיכון לסרטן הפה, סרטן הגרון, סרטן הלבלב, וסרטן הוושט יורד. הסיכון ללקות בסוכרת עבור גברים ונשים כאחד הוא זהה בשלב זה ללא מעשנים.
  • 13 שנים - מעשן ממוצע שמצליח להגיע לגיל 75 הוא בממוצע עם פחות 5.8 שיניים לעומת לא מעשנים. 13 שנה לאחר הגמילה מעישון, הסיכון זהה לזה של אנשים שלא עישנו מעולם.
  • 15 שנים - הסיכון של מעשן שנגמל ללקות במחלת לב כלילית הוא כעת דומה לזה של אנשים שלא עישנו מעולם. (יש מחקרים שמוצאים כי דבר זה מתרחש רק לאחר 20 שנה)

סיגריה אלקטרונית

  ערך מורחב – סיגריה אלקטרונית

ארגון הבריאות העולמי פירסם ביולי 2019 דו"ח שבו נקבע כי חברות הסיגריות האלקטרוניות משתמשות בשיטות שיווק ומיתוג שמכוונות לצעירים, ומוכרות מוצרים בטעמים במטרה להגדיל את מספר הצרכנים שלהן — במסווה של תרומה לבריאות הציבור. הדו"ח מיועד לתעשיית הטבק העולמית בכלל, ובתוכו פרק המוקדש לתעשיית המוצרים המתיימרים להיות מופחתי נזק — ובראשם הסיגריות האלקטרוניות, אך גם מוצרים כמו אייקוס של פיליפ מוריס, המבוסס על חימום טבק במקום על שריפתו, נכללו בו. [20]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מקורות בעברית
מאמרים בעיתונות

הערות שוליים

  1. ^ World No Tobacco Day 2017, ארגון הבריאות העולמי
  2. ^ "WHO Report on the Global Tobacco Epidemic". World Health Organization. 2008.
  3. ^ "Nicotine: A Powerful Addiction", Centers for Disease Control and Prevention.
  4. ^ 4.0 4.1 Brian D. Carter et al, Smoking and Mortality — Beyond Established Causes, N Engl J Med 2015; 372:631-640 February 12, 2015, DOI: 10.1056/NEJMsa1407211
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 Tobacco Explained האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי
  6. ^ I. P. Stoleman, M. J. Jarvis, The Scientific Case That Nicotine is Addictive. Psychopharmacology, 1995, 117:2 2-10. 4 Stoleman and Jarvis, op cit.
  7. ^ גמילה מעישון לבני נוער - בריאות 10 - רפי קרסו - אלן קאר, דייויס גולדמן מנהל תחום בני נוער ברשת אלן קאר, 14 באפריל 2010
  8. ^ Joseph R. DiFranza et al, Symptoms of Tobacco Dependence After Brief Intermittent Use The Development and Assessment of Nicotine Dependence in Youth–2 Study, Archives of Pediatric and Adolescent Medicine, 2007;161(7):704-710. doi:10.1001/archpedi.161.7.704.
  9. ^ R. Peto, A. Lopez, J. Boreham et al. Mortality from Smoking in Developed Countries 1950-2000, Oxford, ICRF and WHO. OUP, 1994. Updated 1997.
  10. ^ Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (April 2002). "Annual smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and economic costs--United States, 1995-1999". MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 51 (14): 300–3
  11. ^ "Time for a smoke? One cigarette reduces your life by 11 minutes", BMJ 2000;320:53
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575
  13. ^ Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004. Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.
  14. ^ 14.0 14.1 דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015, משרד הבריאות
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 15.5 פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013
  16. ^ ד"ר אליהו סגל, רגל בעד סיגריה - האם זה כדאי?, חרות, 19.8.1960
  17. ^ א. סוקר, חידושים - תגליות - אמצאות, דבר 25.4.1960
  18. ^ Fahed Hakim,Elias Hellou, Aviv Goldbert, Rina Katz, Yedidia Bentur and Lea Bentur, The Acute Effects of Water-Pipe Smoking on the Cardiorespiratory System, Chest-official publication of the American College of chest Physicians, 2011
  19. ^ אורינה אלמסי, עישון נרגילה בקרב בני נוער, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 20 בפברואר 2012
  20. ^ רותם אליזרע, עישון בישראל: כ-50% מהתלמידים החלו לעשן בגיל 13, ynet, 31.05.2018
  21. ^ נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012, משרד הבריאות, יולי, 2015
  22. ^ Witschi 2001, A Short History of Lung Cancer. Toxicol Sci. 2001 Nov;64(1):4-6. PMID 11606795
  23. ^ Adler I. Primary malignant growths of the lungs and bronchi. New York: Longmans, Green, and Company; 1912., cited in Spiro SG, Silvestri GA. One hundred years of lung cancer. Am J Respir Crit Care Med. 2005 Sep 1;172(5):523-9. PMID 15961694
  24. ^ Elizabeth Mendes, The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement, the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,
  25. ^ Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat, International Agency for Research on Cancer , 2015,ארגון הבריאות העולמי
  26. ^ מחקר מצא: מה קורה בגוף בעקבות עישון קופסה ביום ד"ר איתי גל, Ynet, 06.11.2016
  27. ^ MENDELSSOHN, A Journal of the Russian National Health Society, September 1897. Lanwf 2~38671: 952-953, 1897.
  28. ^ 28.0 28.1 ד"ר אפרים מלצר, השפעת העישון על מערכת הלב וכלי הדם ועל מערכת הנשימה, ספר אסיא-כרך חמישי, מכון שלזינגר, הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים תשמ"ו, באתר "דעת" מכללת הרצוג
  29. ^ Seely, J.E., Zuskin, E., Bouhuys, A. Cigarette smoking: objective evidence for lung damage in teenagers. Science 1971 May 14;172(3984):741-3
  30. ^ Burrows, B., Knudson, R.J., Cline, M.G., Lebowitz, M.D Quantitative relationships between cigarette smoking and ventilatory function, Am Rev Respir Dis. 1977 Feb;115(2):195-205.
  31. ^ דניז גריידי, ניו יורק טיימס, ורונה מור [https://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.2568564 העישון מסוכן הרבה יותר ממה שהעריכו עד כה, הארץ, 26.02.2015
  32. ^ Wang H, O’Reilly ÉJ, Weisskopf MG, et al. Smoking and risk of amyotrophic lateral sclerosis: a pooled analysis of five prospective cohorts. Archives of Neurology. 2011;68(2):207-213. doi:10.1001/archneurol.2010.367.
  33. ^ דן אבן, חוקרים ישראלים הראו כי מעשני סיגריות סובלים מפגיעה ביכולת ריפוי פצעים ועלייה בסיכון לאוסטיאופורוזיס ודלקות מפרקים, אתר "כמוני", 20.09.15
  34. ^ Axelsson P, Paulander J, Lindhe J., Relationship between smoking and dental status in 35-, 50-, 65-, and 75-year-old individuals, J Clin Periodontol. 1998 Apr;25(4):297-305.
  35. ^ גם עישון קל מסכן את הבריאות, ב-ynet
  36. ^ TFITobacco Free Initiative (TFI) - Poverty, ארגון הבריאות העולמי
  37. ^ TFI
  38. ^ NIEHS (feb 2014). Parkinson’s Disease and Environmental Factors
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=עישון_ובריאות&oldid=124417"