חקר המוסר באמצעות מדע

חקר המוסר באמצעות מדע הוא השימוש בשיטה המדעית ובממצאים מדעיים (או לכל הפחות הניסיון להשתמש בהם) בכדי לנסות לענות על שאלות מוסריות - מהו מוסר והאם פעולה מסוימת היא מוסרית. אנשים רבים כולל מדענים, אנשי דת, תאולוגים, פילוסופים ועוד טוענים כי למדע אין קשר למוסר, וכי מדובר בשני תחומים שונים אך בשנים האחרונות יש כמה מדענים והוגי דעות שמערערים על הנחה זו.

כיום רווחת מוסכמה לפיה שאלות של מוסר הן שאלות שבהן למדע אין נגיעה. המדע מסייע לבני האדם להשיג דברים שהם מעריכים אבל לא יכול להגיד לבני האדם מה הם הדברים שצריך להעריך. לכן אנשים רבים חושבים שהמדע לעולם לא יענה על שאלות חשובות כמו - למען מה ראוי לחיות? למען מה ראוי למות? מה הופך את החיים לטובים?

הפרדה בין מוסר ומדע

ערך מורחב – מרחבי עיון לא חופפים

הפילוסוף וחוקר המוח סם האריס, טוען כי ההפרדה בין מדע וערכים היא אשליה, וכי אשליה זו היא כיום די מסוכנת. הפרדה אחת בין מדע לבין מוסר היא שמדע עוסק בעובדות, ולכאורה ערכים שייכים לתחום אחר; אבל האריס טוען שזה לא נכון וערכים הם סוג של עובדות. לפי האריס, ערכים חברתיים הם עובדות שנוגעות לרווחה של יצורים בעלי תודעה. (הערה - יש שירחיבו זאת ליצורים המסוגלים לסבול) - השאלה מדוע אין לנו מחוייבות מוסרית כלפי אבנים - התשובה היא שאנחנו חושבים שאבנים לא מסוגלות לסבול. וכאשר אנחנו דואגים יותר לגורלם של קופים או דולפינים בהשוואה לחרקים, הדבר נובע מכך שאנחנו חושבים שהם חשופים יותר למגוון רחב יותר של שמחה או עצב פוטנציאלים. אבל אלו הן טענות עובדתיות - אם אנחנו טועים לגבי התודעה של חרקים או שאנחנו מפרשים בצורה לא נכונה את הקשר בין מורכבות ביולוגית מוחית לבין פוטנציאל החוויה יתכן שנשנה את דעתנו ביחס לדבר זה.

בפרק השישי של הספר יש אלוהים? ריצ'רד דוקינס מעלה שאלות ביחס למוסר, ובשאלה מאיפה המוסר מגיע. הוא מעיר כי רתיעה של מדענים מלעסוק בנושא זה ולהפנות אותו לתחום הדת היא לא הגיונית. מדוע דווקא לכוהני דת יש הסבר יותר טוב ביחס למוסר מאשר למקצועות אחרים כמו גנן או טבח? באופן כללי דוקינס טוען שאין הפרדה חדה בין מדע לבין מוסר וכי ניתן לעסוק לפחות בחלק מהשאלות המוסריות באמצעות כלים של מדע. דוקינס טוען גם כי שאלות הנוגעות לאמונה באלוהים או אמונה דתית הן לא נפרדות לגמרי מהמדע. הפרדה כזו מכונה על ידי NOMA, והוא מביא נימוקים מדוע היא אינה נכונה.

אנשים רבים תומכים במצב חברתי מסויים תודות למיתוסים שיש להם לגבי העולם. מיתוסים הם מוסכמות שמאפשרות לאנשים רבים לשתף פעולה אפילו אם הם לא מכירים זה את זה. לדוגמה שני נוצרים יסכימו לשתף פעולה בגלל ששניהם מאמינים בזרם דתי משותף. עובדות חדשות יכולות לערער את המיתוסים הישנים ולחזק במקומם מיתוסים חדשים, הן עשויות לערער ידע משותף מקובל שאינו מספיק מדוייק. מיתוסים חדשים אלה עשויים להוביל לשינוי ביחס לאנשים או ביחס ליצורים אחרים, וביחס למחשבות ולהתנהגות של אנשים. השינויים עשויים לגרור שינוי בנורמות חברתיות וליצור ידע משותף חדש.

דוגמאות לשינוי מוסרי עקב הפצת עובדות חדשות

ערך מורחב – התנועה לביטול העבדות

תיאור צפיפות העבדים בספינת העבדים ברוקס, 1788. שרטוט זה סייע להמחיש את התנאים האמיתיים שבהם הובלו אנשים שחורים בדרך לעבדות וסייע לשנות את היחס של אנשים בבריטניה כך שיתנגדו לסחר ימי בעבדים.

דוגמה לשינוי ערכי שנובע משינוי בעובדות נוגע לשינוי העמדות ביחס לעבדות וביחס לעבדות וגזענות נגד שחורים. אחד הכלים של התנועה לביטול העבדות בשינוי היחס של החברה המערבית כלפי עבדות הייתה עדויות אישיות, ממצאים ועובדות ביחס לעבדות של שחורים שסייעו לנפץ מיתוסים ודעות קדומות שהיו קיימים עד אז. כלי אחד לכך היה סיפורים אישיים וביוגרפיות של עבדים, דבר שסייע לחשוף את האכזריות והשרירותיות של חיי העבדים, וכן להמחיש כי אנשים שחורים יכולים לכתוב בצורה מעניינת ואינטליגנטית בדיוק כמו אנשים לבנים, ובכך להפחית מיתוס שהיה קיים לגבי כך שהשחורים הם מין תת-אדם.

הפעיל הבריטי נגד העבדות, תומס קלרקסון הבחין, שתמונות וחפצים שהביא איתו להרצאות השפיעו על דעת הקהל יותר ממילים. [1] קלרקסון הראה לקהל סחורות מאפריקה כמו פסלוני שנהב, אריגים מיוחדים, מוצרים חקלאיים שונים. ודבר זה סייע להדגים את כישורים של אנשי אפריקה, להלחם בדעה שהם פראיים ונחותים ולעורר אמפתיה. כדי להמחיש את סבלם של העבדים, קלרקסון פרסם עלונים ובהם תחריטים של מכשירי עינויים שרכש מספינות העבדים כמו אזיקים, שלשלאות מברזל, מכשירים לפתיחת לסתות של עבדים כדי לאפשר האכלה בכפייה נגד שביתות רעב, ברזלים לסימון העור בכוויה, ומכשירי עינויים כמו מכשיר למעיכת אצבעות.[2] שרטוטים מפורטים של אוניות להעברת עבדים סייעו לאנשים להבין מה הם התנאים השוררים בספינות אלה ולתמוך בחוקים שהגבילו ספינות אלה והקשו על המסחר בעבדים.

מן הצד השני, אנשים שתמכו בעבדות העלו צידוקים לעבדות שניסו להשתמש לפעמים בטיעונים פסבדו-מדעיים. סמיואל א. קארטרייט היה רופא בולט מלואיזיאנה שניסה לקדם רעיונות כמו "מחלות מיוחדות אצל שחורים" שגורמות לכך שעבדות כביבול טובה להן. בשנת 1851 קארטרייט טען כי אצל שחורים קיימת מחלה נפשיות בשם "דראפטומניה" – הרצון של עבד לברוח. לטענתו ביחס לאדם הלבן, לאדם השחור יש מוח וריאות קטנים יותר מבחינה פיזיולוגית, המביא לשוני פסיכולוגי- כך שהאדם השחור "אוהב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. רעיונות אלה זכו להתייחסות ופרסום בקנה מידה רחב במדינות דרום ארצות שתמכו בעבדות, אך בצפון הם זכו ללעג נרחב כבר בתקופת פרסומם לדוגמה ניתוח סאטירי של המאמר הופיע במאמר ב-Buffalo Medical Journal בשנת 1855.

דוגמאות נוספות לשינויים מוסריים כלפי היבטים חברתיים, שנבעו בחלקם עקב עובדות חדשות שהובילו לשינוי במיתוסים, כוללים התנגדות לקולוניאליזם, פמיניזם, התנגדות לגזענות, תמיכה בזכויות להט"ב ותמיכה בזכויות ילדים. לעיתים תכופות תנועות חברתיות אלה היו צריכות להיאבק בדעות קדומות שונות ומשונות. לדוגמה המחשבה כי נשים אינן מסוגלות ללמוד ולעסוק בתחומים מורכבים כמו רפואה. דוגמה בולטת לשינוי ערכי עקב מחקר מדעי הוא שינוי היחס אל טרנסג'נדרים. באופן מסורתי אנשים חשבו כי בני אדם יכולים לעבור התמיינות רק לגברים או לנשים. מחקרים מדעיים הראו כי התפתחות מגדרית לזכר או נקבה מתרחשת במהלך ההריון ומתרחשת במקומות שונים כולל באיברי המין, בלוטות המין והתמיינות זוויגית של המוח, כל זה בעקבות הוראות מתוך ה-DNA, שמתווכחות על ידי הורמונים בזמן ההריון. לא תמיד יש הלימה בין תהליכים אלה ובמקרים נדירים יש אי הלימה בין חלקים מההתפתחות לבין חלקים אחרים. בעקבות ממצאים אלה הסיווג של טרנסג'נדרים כסוג של סוטי-מין, חוטאים או בעלי מחלת נפש הולך ונעלם. . מחקרים על בריאות הנפש הובילו לשינוי ערכי בחברה -במקום לראות באדם עם מחלת נפש אדם שנכנס בו שד, או מישהו שצריך לכלוא או להתאכזר אליו, רואים בו אדם שנזקק לטיפול רפואי, סיוע ואמפתיה. עם זאת התפתחו דעות קדומות שונות ביחס לחולי נפש ודבר זה גרם גם לנידוי של חולים מן החברה. עם הזמן יש גם קבלה לכך שאנשים רבים נזקקים לטיפול פסיכולוגי, וכי טיפול כזה לא מחייב המצאות במצב קיצון של "שיגעון" אלא גם במצבים נורמליים יותר של מצוקה נפשית. התפתח גם הרעיון של פסיכולוגיה חיובית כסיוע לשמירה על בריאות הנפש עבור אנשים בריאים בדומה לכושר גופני או קידום בריאות שמסייעים לאנשים בריאים לשמור על בריאותם.

אבולוציה ואלטרואיזם בקרב יצורים חיים

בספר יש אלוהים? שואל ריצ'ארד דוקינס איך אפשר להסביר את קיומו של המוסר בהינתן תהליך האבולוציה. דוקינס מדגים כי תהליך אבולוציה לא גורר אנוכיות מוחלטת של הפרט. אדרבה, הוא מבהיר גם בספר "הגן האנוכי", הטענה היא כי היחידה שפועלת לפי עקרון האנוכיות היא הגן עצמו, ולכן יחידות גדולות יותר, כמו האורגניזם השלם, או קבוצה של בעלי חיים לא נוקטים באסטרטגיה של אנוכיות מוחלטת.

דוקינס מתאר קיומם של ארבעה מנגנונים שונים לקיומו של אלטרואיזם ביצורים החיים.

• מנגנון אחד של אלטרואיזם כלפי צאצאים וקרובי משפחה. בספר הגן האנוכי מוסבר באילו מצבים סיוע לקרובים לשרוד משפר את סיכוי השרידה של הגן.
• מנגנון שני הוא אלטרואיזם של שיווי משקל של "גרד את הגב שלי ואגרד את הגב שלך". סוג כזה של יחסים הוא בדרך כלל סימביוזה בין יצורים עם תכונות שונות - סיוע של ציפור לגירית למצוא דבש לדוגמה, או של דג נקאי ודגים אחרים. בשיווי משקל זה יש גם אפשרות לרמות, אבל עם ענישה לרמאים (לדוגמה "גרים -טריגר") נוצר שיווי משקל שבו לרוב לא מרמים, ומשתפים פעולה. לשיתופי פעולה אלה יש ערך משמעותי בקרב יצורים רבים - יותר מאשר אנוכיות סתמית. שני הסברים אפשריים נוספים נובעים מהסברים אלה.
• מנגנון שלישי (שנובע מתוך העקרון השני) הוא שמירה על שם טוב. הן בחברות אנושיות והן בקרב בעלי חיים (דג נקאי) יש חשיבות למוניטין (כדי לשמור על אמון).
• מנגנון רביעי נוגע למנגנון אפשרי של קיומו של אפקט ההכבדה לפיו במצבים מסוימים, פרטים מסוימים יהנו מיתרון אבולוציוני על ידי מתן אות-אמין של איכות על ידי סיוע לאחרים - אם על ידי מתן מזון או על ידי שמירה בעמדה מסוכנת.

מנגנונים אלה באים לידי ביטוי בבעלי חיים שונים, לא רק בקרב בני אדם, על ידי תכונות כמו אמפתיה.

דוקינס מסביר כי התנהגות ספציפית מסויימת יכולה לפעמים לנבוע כתופעת לוואי של תכונה אחרת. לדוגמה מעוף של עש-לילה סביב נר היא תופעת לוואי של שימוש באור הירח לצורכי ניווט של העש. רוב העשים מצליחים לנווט בהצלחה לפי אור הירח ורק חלק קטן מאד מהם נשרפים בנר, ולכן תכונה זו נשמרת למרות שהיא גורמת לתופעת לוואי שיכולה להזיק לעשים. לפי הסבר זה התנהגות מוסרית היא לפעמים הגיונית ומסייעת לנו לשרוד ולפעמים היא משפיעה עלינו גם כאשר היא פחות הגיונית מבחינה אבולוציונית. לפי דוקינס חלק מהתנהגויות אלטרואיסטיות אלה, הן הגיוניות יותר בקרב חברות קטנות של ציידים לקטים, שבהן עזרה הדדית, והגנה על שארים היא דבר חשוב לשרידה, עוד יותר מאשר היום. החשיבות של מנגנונים אלה טבועה בנו גם היום, גם כאשר יש להן הגיון אבולוציוני חלש יותר. זוהי "תופעת לוואי" של תכונות אבולוציונית. ניתן לראות דבר דומה גם בהתנהגויות אחרות של בני אדם - אנחנו יכולים להתאהב באדם עקר, אף שהמטרה האבולוציונית של מין ואהבה היא לשם הולדה וגידול צאצאים, ההנאה ממין שהיא גם דבר שנובע מהגיון אבולוציוני, לא מונעת מזוג לקיים יחסים תוך כדי לקיחת גלולות למניעת הריון.

בחקר הכלכלה, תורת המשחקים, כלכלה התנהגותית, וכלכלה ניסויית חוקרים בצורה נרחבת שיתופי פעולה. אחת השאלות המרכזיות היא כיצד מערכות יפעלו בשיווי משקל של שיתוף פעולה. דוגמה חשובה היא דילמת האסיר ובעיות שיתופי פעולה במשחק חד פעמי ורב פעמי.

פתרון דומה של דילמות מוסריות

דוקינס מביא מחקרים של חוקרים אחרים המצביעים על כך שמוסר בנוסח "כלל הזהב" הוא דבר אוניברסלי בתרבויות שונות. לפי עמדה זו עקרונות המוסר טבועים בדרך כלל במוח האנושי באופן דומה לקיומה של מנגנון לימוד השפה. למרות קיומן של שפות שונות, שהפרטים לומדים אותן במהלך חייהם, הדבר מבוסס על מבנים מוחיים משותפים שקיימים בקרב כל בני האדם. באופן דומה עקרונות רבים של מוסר קיימים בקרב בני אדם מתרבויות שונות. הוא מזכיר קיומן דילמות שונות במוסר - כמו האם כדי להציל חמישה אנשים ממוות על ידי דריסה בקרונית, ניתן להסית אותה כך שתדרוס אדם אחר. רוב האנשים חושבים שכן. לעומת זאת רוב גדול של האנשים חושבים שלא מוסרי לזרוק אדם שיושב על גשר מעל המסילה כדי להציל חמישה אנשים אחרים, כמו שלא מוסרי להרוג אדם בריא שמחכה בחדר המתנה ולתרום את איבריו כדי להציל חמישה אנשים אחרים. קיימות דילמות שונות ברמות סיבוך עולות, ויש תשובות דומות לדילמות אלה בקרב רוב האנשים, גם כאשר הם מרקעים שונים. עקרונות אלה שבים ומופיעים בתרבויות שונות ומשונות כולל בשבטים שחיים ביערות הגשם, מנותקים משאר התרבות האנושית.

דוקינס מעיר גם שהסכמה על פתרון דילמות מוסר אלה לפי כללים מסויימים, היא זהה בקרב אתאיסטים ואנשים דתיים, וכן בקרב דתות שונות. לעתים קרובות אנשים לא יודעים לתת הסבר מילולי ומנומק מדוע מוסרי להציל חמישה אנשים ולגרום למוות של אדם אחד במקרה מסויים, בעוד לא מוסרי לעשות זאת במקרה אחר. דבר זה גם מצביע על כך שמוסר הוא מנגנון שחלקו לפחות מובנה בתוך רוב האנשים ולאו דווקא מנגנון שהוא כולו נלמד או מושפע רק מתהליכים חיצוניים לנו.

מוסר אלוהים ודת

דוקינס, יחד עם הוגים אחרים, טוען שהטיעון לפיו אנשים צריכים את אלוהים כדי לנהוג באופן מוסרי אינו נכון. ראשית הוא מעיר כי תאיסטים (אנשים שמאמינים בקיומו של אל) רבים מניחים שאתאיזם הוא לא מוסרי, או מוביל למעשים לא מוסריים, וכי הדבר מעודד מכתבים שטנה ואיומים שונים נגד אתאיסטים. למרות ערכי הנצרות המטיפים לאי-אלימות הדבר גם מוביל למעשי אלימות. הוא טוען כי הנחה לפי אנשים חייבים קיומו של אלוהים כדי לשמור על כללי מוסר היא טענה מוזרה שמציגה את התאיסטים כאילו הם מאמינים שלולי קיומו של "שוטר בשמיים" הם היו מתחילים לרצוח ולאנוס ולגנוב באופן חופשי. זהו מוסר חלש יותר שמציג את שמירת המוסר רק כדבר שתלוי במנגנון של שכר ועונש.

כמו כן דוקינס מצביע על מחקרים שהשוו בין מדינות עם רוב רפובליקני (שהן יותר דתיות) לעומת מדינות דמוקרטיות יותר (יותר חילונים). לפי התאוריה שאמונה באלוהים שומרת על מוסר, היינו מצפים לשיעורי פשיעה נמוכים יותר בקרב מדינות מאמינות, המחקרים מצביעים על שיעורי פשיעה גבוהים יותר בתחומים שונים דווקא במדינות הרפובליקניות.

דוקינס טוען שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת אמפתית טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים רצח, אונס או שוד, לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את כתבי הקודש שלהם. התנ"ך מכיל ציווים שונים - אבל האופן בו התנ"ך מפורש משתנה עם השנים. לדוגמה בעבר רוב האנשים חשבו שזה מוסרי להפלות לרעה אנשים שחורים או נשים, ומצאו לזה גם הצדקות תאולוגיות ואילו כיום אנשים רבים כבר פחות חושבים כך. בעבר אנשים הצדיקו מקרים של רצח עם בשם אלוהים, והיום הדבר פחות מקובל. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן התנ"ך, אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.

הבדלים בתפיסות מוסר וערכים בין זרמים שונים

פרופ' ג'ונתן היידט, מאוניברסיטת ניו יורק, עוסק במחקרים בתחום פסיכולוגיה של המוסר. היידט טוען כי לזרמי מחשבה שונים יש הדגשה של ערכים חברתיים שונים. אנשים שדוגלים בליברליזם מדגישים ערכים כמו סיוע לעניים ולנזקקים, הגנה על חיי אדם ועל רכוש, הוגנות ושוויון. אנשים שדוגלים יותר בזרמים שמרניים תומכים בערכים כמו נאמנות (לקבוצה, למשפחה, למדינה), סמכות וטהרה (לדוגמה, צניעות בקרב אנשים דתיים). היידנט הדגים כיצד ליברלים, מציינים במקרים כאלה בעיקר ערכים של עזרה לאחר ושל שיוויון. לפי היידט, גם שמרנים מתייחסים לערכים האלו, אבל הם לא מסתפקים בהם. דרך לבחון כמה ערך חברתי הוא חשוב לאדם הוא להציע לו סכום כסף גבוה כדי שיפעל בצורה שמנוגדת לערך זה. עבור שמרנים צריך להציע סכום כסף גבוה יותר כדי שיהיו מוכנים לשקול משהו שלדעתם פוגע במדינה מאשר ביחס לליברלים. היידט גם טען כי שמרנים מסוגלים להבין ליברלים יותר משליברלים מסוגלים להבין שמרנים. הסיבה לכך היא ששמרנים אוחזים במידה כזו או אחרת בקשת רחבה יותר של ערכים המוסריים, בעוד שליברלים, לעומתם, כלל לא נוטים להתייחס לערכי הנאמנות, הסמכות והטהרה כערכים הקשורים במוסר. טענה זו הובילה להתנגדות בקרב חוקרים אחרים.

מסגור של בעיות יכול להשפיע בצורה משמעותית על הבחירה של אנשים. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הראו כי בחירה יכולה להשתנות בהינתן מסגרת לבחירה. במאמרם "בחירה, ערכים וייצוגים" שפורסם בשנת 1984 נערך הניסוי שידוע גם בשם - "דילמת 'השפעת האסייתית'": במסגרת ניסוי זה הוצגו לקבוצות של אנשים דילמה מוסרית. בהצגה אחת הדגש הוא על מספר הניצולים בהינתן שתי בחירות שונות, ובהצגה אחרת הדגש במסגור הוא על מספר הקורבנות. הבחירות של אנשים משתנות בהתאם למסגור זה.

ג'ורג' לייקוף, פרופסור לבלשנות מארצות הברית טוען כי מסגור הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70 של המאה ה-20. לטענתו ארגונים שמרניים במימון תאגידים גדולים ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופולרית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורולוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים. לדוגמה לייקוף טוען כי קיים מיקוד בשאלה האם לוביסט פוליטי פעל בצורה אתית או לא, בעוד שהשאלה החשובה היא כיצד להגן על אתיקה של חברי קונגרס במיוחד דרך שינוי מוסדי.

לימוד של מערכות עצביות מתרחש על ידי חזרה שוב ושוב על גירוי באופן שהוא מייצר קשרים סינפטיים במוח. לייקוף טוען כי כך גם מתרחש מסגור תקשורתי על ידי מתן משמעות למילים ולביטויים שוב ושוב על ידי תקשורת, כך שבסופו של דבר מונחים מסויימים מוטבעים במוח של רוב האנשים. אנשים רבים חושבים שהם פשוט מתנהגים לפי "ההגיון הפשוט" אבל חוקרים ממדעי המוח וחקר של קוגניציה גילו כי אין דבר כזה "היגיון פשוט" אוניברסלי - מה שנראה לאנשים כדבר הגיוני לעשות תלוי בשאלה מה ראיית העולם. לאנשים שונים יש ראיית עולם שונה ומסגור שונה. לייקוף טוען כי הרבה מהתפיסות בימין הפוליטי נובעות ממודל האב המחמיר וכי דבר זה נעשה הן בצורה מודעת והן בצורה לא-מודעת. לפי לייקוף הדבר מוביל לסתירות שונות כמו לדוגמה טענה לקדושת החיים בהקשר של הפלות, אבל במקביל גם תמיכה בעונש מוות, או עניין רב בהצלת חיי עוברים כאשר מדובר בהפלה שהאשה יכולה לנקוט בה, אבל חוסר עניין אחר בחיי עוברים ביחס לסכנות רבות אחרות (לדוגמה תאונות דרכים או חומר טרטוגני).

ראו גם

• אמפתיה
• תהליך הרחבת המוסר, אבולוציה של המוסר
• מוסר ומדע
• הידלדלות אגו
• האמת על באמת
• מניעת פשיעה
• כלכלה התנהגותית, כלכלה ניסויית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה אבולוציונית
• מודל האב המחמיר, מיתוס, מסגור, פצלת
• למה אתם תמיד צודקים

קישורים חיצוניים

• המדע יכול לענות על שאלות מוסריות, הרצאת טד של סם האריס. (20 דקות), מרץ 2010
• מי אומר שלמדע אין שום דבר להגיד על מוסר? ראיון בין סם האריס לבין ריצ'רד דוקינס, שעה ו-17 דקות, 2011