מיקי גנור

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיקי גנור הוא איש עסקים ישראלי. משנת 2009 הוא מייצג בישראל את תאגיד הצוללות הגרמני תיסנקרופ שמייצר לישראל צוללות מדגם דולפין וספינות טילים. בשנת 2016 התפרסם גנור בגלל פרשת הצוללות וניסיון ההפרטה של מספנות חיל הים לו היה שותף יחד עם עורך הדין דוד שמרון.

תאגיד תיסנקרופ

התאגיד הגרמני תיסנקרופ (Thyssenkrupp) הוא יצרן צוללות שאחראי בין היתר על ייצור צוללות הדולפין שנמכרות למדינת ישראל. התאגיד נוסד ממיזוג של החברות Thyssen ו–Krupp בשנת 1999. בשנת 2004 רכשה החברה הממוזגת את יצרנית הצוללות (Howaldtswerke-Deutsche Werft) HDW. התאגיד HDW היה מעורב בשורה של פרשיות שחיתות במכירת צוללות במדינות שונות. ‏[1]

בשנת 2014 קרס הבנק הפורטוגלי אספיריטו סנטו, וכתוצאה מכך נחשפו פרוטוקולים של הדירקטוריון, שמהם עלה שבעסקת רכש של צוללות גרמניות שולמו עמלות עתק סודיות של כ-30 מיליון יורו. היקף העסקה כולה היה כ-880 מיליון יורו. ‏[1]

העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", קיבל בקיץ 2016 מאגר של אלפי מסמכים פנימיים של חברת "תיסנקרופ". המסמכים כוללים התכתבויות פנימיות, רישומי ישיבות, הודעות דואר אלקטרוני ודו"חות חקירה פנימיים של המחלקה המשפטית של החברה. מאז, פירסם העיתון סדרת כתבות החושפות חשד למתן שוחד ואי-סדרים סביב מכירת צוללות לטורקיה, פקיסטאן, אינדונזיה, דרום קוריאה ומדינות נוספות. ‏[2]

מאז שנת 2009 מייצג מיקי גנור את תאגיד 'תיסנקרופ' בישראל בכל הנוגע לעסקות חימוש. ככל הנראה התאגיד הגרמני נהנה מהעזרה של גנור גם בעסקים בהיקף קטן יותר.‏[3]

הפסקת תכנון רכש ספינות הטילים מארצות הברית

בראשית שנות ה-2000 הוקמה בחיל הים מינהלת לפרויקט שכונה “סער 5 דור ב’”. מטרת הפרוייקט הייתה לתכנן את ספינת המלחמה הבאה של חיל הים, שתשמש גם לתפקידי משמר, פטרול ולחימה, ותהיה גדולה, ומתקדמת מהסטי”לים הנוכחיים. במינהלת עבדו בין 20 ל־30 איש. בראשה עמד קצין בדרגת אלוף משנה, ותחתיו שרתו מספר סגני אלופים, וכן רבי סרנים וקצינים נוספים. הכוונה הייתה לרכוש את הספינות בארצות הברית (נבדקו בין היתר לוקהיד מרטין וריית’און). אנשי המינהלת עבדו על התכנון, ההצעות והאופציות השונות, טסו עשרות פעמים לארה”ב ותכננו את הספינה העתידית של חיל הים. ‏[4]

ב-31 במרץ 2009 החל בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים. זמן מה לאחר מכן נסגרה המנהלת. אחד הקצינים סיפר כי “לפתע, בסביבות 2009 או 2010 פשוט סגרו את המינהלת בהחלטה מפתיעה, בן לילה, ללא אזהרה מוקדמת וללא הסבר. כל ההשקעה ירדה לטמיון”. מאוחר יותר התברר כי החולט לזנוח את האופציה האמריקאית ולעבור לעבוד עם תיסנקרופ. ‏[4]

לפי העיתונאי בן כספית, כאשר שרוכשים ספינות מארה”ב הדבר נעשה בכספי הסיוע האמריקאי. כספים אלה שקופים, מוגדרים ו”צבועים”. האפשרות לשחק איתם בבונוסים, קופונים למתווכים ועוזריהם נמוכה בהרבה ביחס לאפשרות לעשות זאת לעומת רכש ממדינות אחרות שמגיע מתקציב המדינה. ‏[4]

עד אותה תקופה יוצגה “תיסנקרופ” בישראל על ידי שייקה ברקת, שהיה אז בן 75, לשעבר קצין בכיר בחיל האוויר. הוא היה איש הקשר בזמן מכירת חמש צוללות דולפין הראשונות. גורם לא מזוהה סיפר לבן כספית ממעריב כי “היה הגיוני להביא במקום ברקת סוכן מנוסה עם רקורד וקבלות של עסקאות דומות אבל הם הביאו את גנור, שהיה סוכן נדל”ן במזרח אירופה ולא עסק בתחום בשנים האחרונות. אף אחד לא הבין את זה”.‏[4]

החלפת שייקה ברקת כנציג תיסנקרופ בישראל

תת אלוף ישעיהו (שייקה) ברקת היה בעברו טייס וקצין מוערך מאד מחיל האוויר. כיהן כמפקד ענף המודיעין בחיל האוויר במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ועוזר הנספח הצבאי בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים. בתקופת כהונתו של ברקת בראש ענף המודיעין הורחבה מאוד פעילותו והוכנה התשתית המודיעינית ל"מבצע מוקד" בו חוסלה היכולת המבצעית של חילות האוויר הערבים במלחמת ששת הימים, דבר שאיפשר שליטה אווירית מלאה של חיל האוויר הישראלי במהלך המלחמה.[1] ברקת נחשב ל"מר צוללות" הישראלי. הוא הגה את פרויקט רכש הצוללות הישראלי מגרמניה ומלווה אותו מאז שנות השמונים. ברקת נתפס לאורך השנים על ידי הגרמנים כ"אחד משלהם". עד לחשיפת פרשת הצוללות בשנת 2016, ברקת היה איש דיסקרטי שמעולם לא שוחח עם עיתונאים. ‏[5] אהוד ברק כתב על שייקה ברקת "אחרי 67 במבצעים בעורף האויב, סמכתי כעיוור על המילה של שייקה ברקת. משוכנע שהוא דובר אמת גם היום." ‏[6]

לאחר חשיפת פרשת הצוללות העיד ברקת כי אחרי שנים שבהם ייצג את תינסקרופ הוא הוחלף על ידי מיקי גנור בהוראת מפקד חיל הים ולא ביוזמת התאגיד ובמעורבות של שטייניץ ומקורבו אבריאל בר יוסף וזאת על רקע של קבלת דמי תיווך גבוהים מצד גנור.‏[5]

באזור מאי-יוני 2009 הגיע מנכ"ל תינסקרופ, וולטר פרייטיג, לביקור בישראל. לפי ברקת פרייטיג והוא היו בקשרי ידידות מעולים מזה שנים. לפי דברי רקת תואמה להם פגישה עם מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני), מי שהודח לאחר מכן בגלל מעורבותו בפרשיות בר חשפנות. "אנחנו עומדים להיכנס לפגישה - המנכ"ל, פקיד בכיר במשרד הביטחון ואני, אבל לפתע בא אלינו אבריאל בר יוסף, תא"ל לשעבר בחיל הים ואומר לנו - מפקד חיל הים לא יקיים את הפגישה אם ברקת יעלה. היינו בהלם. הפקיד הבכיר אמר - מה זה השטויות האלה? בוא נעלה? המנכ"ל הגרמני אמר שבלעדיי הוא לא עולה אבל אני ויתרתי ועזבתי את המקום."‏[6][7]

לפי ברקת, מהפגישה אצל מפקד חיל הים המנכ"ל נלקח ישירות לירושלים לפגישה אצל שר האוצר החדש, יובל שטייניץ. אבריאל בר יוסף, הוא מקורב של שטייניץ..‏[5] לפי ברקת: "המנכ"ל סיפר לי אחרי הפגישה שבפגישה אצל שטייניץ ישבו גם אבריאל בר יוסף ומיקי גנור, 'האיש הזה מטורף', אמר לי המנכ"ל. 'אתה יודע מה אמר לי האיש של צ'ייני? שהוא רוצה 5%'. המנכ"ל התייחס למיקי גנור. אני בכלל לא הכרתי את מיקי גנור, באותו ערב בארוחת ערב במלון שרתון לכבוד המנכ"ל ישב לידי אדם שלא הכרתי. שאלתי אותו מיהו והוא אמר שהוא מיקי גנור." ‏[6][7]

לפי ברקת, המנכ"ל הגרמני פרייטיג פגש אותו עוד פעם באותו לילה והיה נסער. הוא טען שמפקד חיל הים שב והבהיר לו כי אם גנור לא יחליף את ברקת לא יוזמנו יותר צוללות מהמספנה, וכי יפנו לצרפת. ברקת היה אז בן 75 וכבר היה איש עשיר, לפי טענתו " אני אמרתי למנכ"ל שהוא צעיר ויש לו קריירה שלמה לפניו ואני מוכן לוותר".

המעורבים האחרים בפרשה - גנור, מרום ושטייניץ הכחישו את הדברים שאמר ברקת. ‏[6][7] לפי בן כספית שטייניץ מאשר את קיום הפגישה עם גנור סמוך להדחת ברקת,‏[5] ואילו בתגובה לרונן ברגמן שטייניץ טוען שהוא כלל לא זוכר את הפגישה.‏[6]

מינוי לקונסול של כבוד של קפריסין בישראל

בספטמבר 2011 מינתה ממשלת קפריסין את גנור לקונסול של כבוד מטעמה בישראל. גנור היה קונסול הכבוד הראשון מטעם קפריסין והמינוי שלו בוצע למרות שלקפריסין יש שגרירות בישראל.

מיקי גנור הוצג אז כ"בעליה של חברת הולמארק פרופרטיס, הפועלת בתחום הנדל"ן באירופה, עם התמקדות בגרמניה." זכה לתואר. אביגדור ליברמן שהיה באותה תקופה שר החוץ ברך את גנור על המינוי. גנור התחייב מצידו לקדם פרויקטים כלכליים ומגוונים אל מול ישראל. דגש מיוחד ניתן לפרויקטים מתחום התשתיות ופיתוח שדות הגז. ‏[8]

העיתונאי אורי משגב מעיתון הארץ טען בדצמבר 2016 כי בידיו עדות של אדם שנמצא בקשרים עם הקהילה היוונית-קפריסאית. אותו אדם העיד כי בתחילת העשור של 2010 הופעלו לחצים חוזרים ונשנים מטעם גורמים בישראל על מי שהיה אז שגריר קפריסין בישראל, ציוניסט אטיס, למנות את גנור כקונוסול של כבוד, בין היתר על ידי העברת מסמכים אל השגריר. השגריר אטיס סירב לאשר את המינוי, אבל במהלך אותה שנה הוא סיים את תפקידו. השגריר שהחליף אותו, דימיטריס הג'יזרירו, אישר את מינויו של גנור לקונסול של כבוד. לטענת הג'יזרירו שהושמעו בפני המקור של משגב, גם עליו הופעלו לחצים כבדים למנות את גנור מרגע שנכנס לתפקידו. לא ברור מה הרקע המקצועי למינויו של גנור כקונסול מטעם קפריסין, באותה עת גנור היה ידוע כמפקד סטי"ל בחיל הים בעברו, וכמי שהתעשר מייזום ומימון נדל"ן במזרח אירופה, ולא קשור לא לנושא הגז ולא לקפריסין. שגרירת קפריסין נכון לשנת 2016, ת'סליה שאמבוס, סירבה בתוקף להתייחס לנושא. ‏[9]

רכישת ספינות להבטחת מאגרי הגז

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - גז טבעי בישראל

ועדת צמח דנה בנושא יצוא הגז, והעלתה את הצורך בהגנה ימית על שדות הגז. נציגי המועצה לביטחון לאומי ברשות אבריאל בר יוסף הדגישו את החשיבות של ההגנה הימית של המאגרים.‏[10] הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012 ורובן התקבלו בידי ממשלת ישראל. הצורך בקניית הספינות נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר.

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה. שר הביטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.‏[11]

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.‏[11] עלות העסקה מוערכת בג-430 מיליון יורו, מהם 115 מליון יורו במימון ממשלת גרמניה שמסייעת לישראל וכן למספנות תיסנקרופ. ‏[10] פרוש הדבר כי משלם המיסים הישראלי ישלם 1.3 מיליארד ש"ח על רכש הספינות ועוד עלות שנתית לא ידועה של תחזוקת הספינות.

משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הביטחון דאז דן הראל טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".‏[10]

נכון לשנת 2016, בים הישראלי אין אסדות הפקת גז קבועות ולא בטוח שיהיו אסדות כאלה בעתיד. אסדות הקידוח מגיעות לישראל לשבועות ספורים, ואם מתגלה גז, נבנית באר בקרקעית הים, בעומק של ק"מ עד 1.5 ק"מ. הבאר מקושרת בצינורות על קרקעית הים עד סמוך לחוף, לאזור שנמצא במים הטריטוריאליים של ישראל. איזור זה מוגן דרך קבע על ידי חיל הים מאז שנת 1948. נכון לשנת 2016 לא ידוע על גורמים שיכולים לאיים על באר וצינור בעומק כזה. ולא ברור מה התועלת בספינות שנקנו.‏[10]

רכישת צוללות דולפין

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פרשת הצוללות

בשנים 1999-2000 קיבל צה"ל 3 צוללות דולפין. מאז אותה שנה יש מגעים שונים לרכש של צוללות נוספות. צוללות 4,5 של חיל הים הוזמנו. התקיים ויכוח בצה"ל האם יש צורך להזמין צוללת שישית. בשנת 2012 קידם ראש הממשלה בנימין נתניהו רכישת צוללות שישית והעסקה נחתמה לבסוף על ידי אהוד ברק בשנת שהיה אז שר בטחון. בתגובתו לנושא מינוי גנור כנציג תינסקרופ ציין מי שהיה אז מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני) - "התנגדתי נחרצות לרכישת צוללת שישית בעת שמיקי גנור היה נציג המספנות ואף שלחתי מכתב שמתנגד לרכש זה למקבלי ההחלטות העוסקים בנושא. "‏[6]

בשנת 2016 החליטה הממשלה בראשותו של נתניהו לקנות 3 צוללות נוספות, צוללות 7,8,9 שאמורות להחליף את 3 הצוללות הישנות (שאמורות להתיישן בסביבות 2030). העסקה לוותה בביקורת של שר הביטחון יעלון ואולי גם של גורמים בתוך הצבא כמו הרמטכ"ל, שהצליחו לטרפד את העסקה. לאחר פרישת יעלון והחלפתו בידי אביגדור ליברמן העסקה שבה ועלתה. גורמים ביטחוניים החלו במשא ומתן מהיר עם תיסנקרופ ועם ממשלת גרמניה. גורמים בצבא מתחו ביקורת על מו"מ זה שהיה לדעתם פזיז מידי ולא נבחנו בו אופציות נוספות. בנובמבר 2016 נחתם הסכם מסגרת שמאפשר לישראל לרכוש 3 צוללות בעתיד במחיר נקוב. בסוף של אותו חודש חשף העיתונאי רביב דרוקר על מעורבותו של עורך הדין דוד שמרון בנושא הצוללות (מכתב ששלח למשרד הביטחון) תוך כדי שהוא מייצג את גנור בנושא תחזוקת כלי שיט של חיל הים.

לפי תחקיר שפרסם העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", צפוי גנור לגרוף לכיסו עד 30 מיליון יורו (כ-120 מיליון ש"ח) מעסקת הצוללות. העיתון נסמך על מקורות פנימיים בתאגיד תיסנקרופ. ‏[3]

ניסיונות הפרטה של מספנות חיל הים

גורמי ביטחון טוענים כי רוב הכסף בעסקת הצוללות לא נוגע לרכש הצוללות עצמו אלא לתחזוקת הצוללות.

לפי מכתב של יושב ראש ארגון עובדי צה"ל, מ-20 בנובמבר 2016, טוען כי דוד שמרון ומיקי גנור נפגשו עם ארגון העובדים ועם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסקורן, בקיץ 2016. מטרת הפגישה הייתה ללחוץ על העובדים שלא יפריעו למהלך הפרטת תחזוקת הצוללות. לפי המכתב שמרון טען כי על העובדים לנהל משא ומתן עם החברה הגרמנית ולא להמתין להחלטה שתתקבל מטעם משרד הביטחון. יו"ר ועד העובדים טען גם כי מיקי גנור נמצא בקשרים עם גורמים בכירים בחיל הים. לטענתו גנור תאר מצב שבו חיל הים תומך בהפרטת המספנות והעברתן לידי המספנות הגרמניות. ‏[12] קיום הפגישה נודע בסופו של דבר לעיתונאי רביב דרוקר, שפרסם אותה בנובמבר 2016.דבר זה הוביל לתחילת פרשת הצוללות על קשרים כביכול בין עורך הדין של ראש הממשלה, דוד שמרון, גנור ואנשים בדרג הפוליטי והצבאי שלקחו החלטות ביחס לרכש הצוללות או תחזוקתן.

מפעל לייצור אמוניה בנגב

ממשלת ישראל מנסה לפנות את מיכל האמוניה בחיפה אל הנגב ובכך להקטין את הסיכון הביטחוני. כמו כן יש רצון לייצר אמוניה ובכך לקבל רווחיות גבוה יותר מהגז הטבעי. לפי ליאור גוטמן מ"כלכליסט", טיסנקרופ היתה שותפה לאחת הקבוצות המובילות במכרז להקמת מפעל אמוניה בנגב. גנור היה מעורב בגיבוש ההצעה של החברה. ‏[10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 גיא רולניק, מדוע החליטה יצרנית הצוללות הגרמנית להתקשר דווקא עם עורך הדין המקורב לראש הממשלה?, דה מארקר, 17.11.2016
  2. ^ אסף אוני, דיווח: איש העסקים מיכאל גנור צפוי לגרוף עד כ-123 מיליון שקל ממכירת הצוללות לישראל, גלובס, 21.11.2016
  3. ^ 3.0 3.1 הקופון השמן שיגזור גנור מעסקת הצוללות - ועד כמה עמוק היה בעניינים פרקליטו של נתניהו?, דה מארקר, 21.11.2016
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 בן כספית, הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות, מעריב, 22.11.2016
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 בן כספית, להרים את המסך: גרסתו המלאה של "מר צוללות" שייקה ברקת, מעריב, 24/11/2016
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 רונן ברגמן, "איימו על הגרמנים: בלי מיקי גנור לא נקנה מכם צוללות",ynet 25.11.2016
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 רביב דרוקר, האיש שהוחלף במיקי גנור למקורביו: "נאמר לי שאיתי לא יקנו יותר צוללות מהגרמנים", נענע 10, 24.11.2016
  8. ^ ממשלת קפריסין מינתה לראשונה קונסול כבוד בישראל, חדשות מחלקה ראשונה, 26/09/2011
  9. ^ אורי משגב, תעלומה: ״מה יש לכם ממיסטר גנור הזה?״, הארץ, 18.12.2016
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 ליאור גוטמן, לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל, כלכליסט, 20.11.2016
  11. ^ 11.0 11.1 רביב דרוקר, סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה נענע-10, 07.11.2016
  12. ^ יוסי יהושוע, שיטת שמרון, ידיעות אחרונות, 21.11.2016