אבריאל בר יוסף

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אבריאל בר יוסף (נולד ב-26 בדצמבר 1954) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, שימש ראש מספן הציוד בחיל הים וכיהן כמשנה לראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל). בר יוסף היה חבר בוועדת צמח שדנה בנושא יצוא גז מישראל.

בזמן דיוני ועדת צמח

קידום של מתקן הנזלה ימי

בזמן דיוני ועדת צמח, אבריאל בר יוסף תמך בצורה חזקה בהקמת מתקנים ימיים לשם הנזלת גז שיאפשרו ייצוא גז באוניות [1] מדובר במתקן תשתית נדיר. עלות ההקמה שלו מוערכת ככפולה מזה של פיתוח מאגר לוויתן, כלומר 10 מיליארד דולר, עם חובת חתימה על חוזים יקרים וארוכי טווח בייצוא הגז כדי לכסות את ההשקעה הנדרשת ‏[1] פירוש הדבר שהקמת מתקן כזה מחייבת ייצוא כמות גדולה של גז כדי לכסות את ההשקעה.

בר יוסף התווכח בזמן הוועדה עם מומחים בעלי דעות שונות. הוא פסל הקמת מתקן הנזלה על החוף; ואחר כך פסל שימוש במתקן שממוקם מחוץ לגבולות ישראל כמו קפריסין או מצרים. כשיועץ בינלאומי העלה הסתייגויות בעניין מתקן ימי, בר יוסף טען "אני לא מסכים עם מה שנאמר פה", הוא התווכח גם עם פרופ' ברנדה שפר, "יש ספרות, יש מחקר", הסבירה שפר על הבעייתיות בגז המונזל. "את חוקרת את העבר", השיב. ד"ר גבי גולן, נציג משרד ראש הממשלה, הזהיר כי "ההחלטה הזאת היא הכי חשובה של הוועדה, מחיר הטעות הוא עשרות מיליארדים של דולרים". ד"ר גולן טוען שאסור לאסור יצוא גז טבעי ממתקן שאיננו בתחומי ישראל. מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה דאז, אלונה שפר-קארו, טענה נגד "זה מחייב לייצא כמות מסוימת כדי שזה יהיה משתלם כלכלית... אתה מכניס את עצמך לתוך תקציב, מחויבות לכמות מסוימת של יצוא, רק בגלל שהחלטת לעשות את זה בשטח ישראל". [2]

בהחלטות הסופיות הוועדה מחליטה לתת "עדיפות מוחלטת ליצוא גז ממתקן (ימי או יבשתי) בשטח שנמצא בשליטה ישראלית (לרבות במים הכלכליים של ישראל)", וכן ש"יצוא משטח זר יתבצע אך ורק במסגרת הסכמים בילטרליים בין מדינות". ביוני 2013 הממשלה מאמצת את העמדה הזו, וקובעת ש"מתקן יצוא יהיה בשטח בשליטת מדינת ישראל, לרבות בשטח הכלכלי הבלעדי". [3]

למרות הקביעה הזאת מתברר בהמשך שהקמת מתקן ימי לייצוא גז אינו אפשרי וכך גם לא מתקן יבשתי. בהמשך עולות אפשרויות של ייצוא גז דרך מתקן הנזלה בקפריסין או במצרים אולם גם שתי אפשרויות אלה לא מתאפשרות. נכון ל-2016 מדובר על ייצוא גז מישראל באמצעות צינורות ולא מתקן הנזלה כלשהו. עם זאת הכמות הגדולה שנועדה לאפשר התכנות כלכלית של מתקן ההנזלה נשארה.

קידום של אבטחת קידוחי הגז

ועדת צמח היא גם זו שהעלתה את הצורך בהגנה ימית על שדות הגז. נציגי המועצה לביטחון לאומי ברשות בר יוסף, הדגישו את החשיבות של ההגנה הימית של המאגרים.‏[2] הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012 ורובן התקבלו בידי ממשלת ישראל. הצורך בקניית הספינות נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר.

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה. שר הביטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג בישראל על ידי מיקי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.‏[3]

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.‏[3] עלות העסקה מוערכת בג-430 מיליון יורו, מהם 115 מליון יורו במימון ממשלת גרמניה שמסייעת לישראל וכן למספנות תיסנקרופ. {{הערה|שם=gutman201116} מנכ"ל המשרד הביטחון דאז דן הראל טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".‏[2]

נכון לשנת 2016 בים הישראלי אין אסדות הפקת גז קבועות ולא בטוח שיהיו אסדות כאלה בעתיד. אסדות הקידוח מגיעות לישראל לשבועות ספורים, ואם מתגלה גז, נבנית באר בקרקעית הים, בעומק של ק"מ עד 1.5 ק"מ. הבאר מקושרת בצינורות על קרקעית הים עד סמוך לחוף, לאזור שנמצא במים הטריטוריאליים של ישראל. איזור זה מוגן דרך קבע על ידי חיל הים מאז שנת 1948. נכון לשנת 2016 לא ידוע על גורמים שיכולים לאיים על באר וצינור בעומק כזה. ולא ברור מה התועלת בספינות שנקנו.‏[2]

חשדות לשוחד

בר יוסף כיהן כמשנה לראש המל"ל עד שנת 2015. בפברואר 2016 מינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש המל"ל וליועצו לביטחון לאומי. ‏[4] המינוי ספג ביקורת ציבורית ודרישה של ארגון אומ"ץ לפסול את מינויו. ביולי 2016 הודיע בר יוסף שהוא מסיר מועמדותו לתפקיד ראש המל"ל "בגלל התמשכות הליך המינוי". אבל לחדשות 10 נודע כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא לא יכול למנות אותו. ‏[5]

ב-15 בנובמבר 2016 עוכב בר יוסף לחקירה בגין חשד לביצוע עבירות שוחד, הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים. אשתו של בר יוסף חשודה גם היא במעורבות בפרשה ועוכבה לחקירה. ‏[4] לפי החשד, בר יוסף עמד בקשר אישי ועסקי עם איש עסקים גרמני שפעל בתחום ייצוא הגז הטבעי בזמן ששימש חבר בועדת צמח להיגוי מדיניות ישראל בתחום ייצוא הגז. ‏[4] לפי החשד הדבר כלל כנראה טובות הנאה וכספים שניתנו לבר יוסף או לבני משפחתו מבלי שדיווח כדין על הקשר ביניהם. חוקרי משטרה ביצעו חיפושים בביתם של החשודים ובמשרדים הרלוונטיים. ‏[5]. בתום החקירה בת 12 שעות שוחרר בר יוסף למעצר בית בן 5 ימים וגם אשתו שוחררה למעצר בית בתום חקירתה. גם ביתם הילה פוגל נחקרה בפרשה (ראו בהמשך).

במשטרה חושדים כי בין השנים 2011 ל–2013 נסע בר יוסף פעמים אחדות לגרמניה ולפורטוגל על חשבונו של איש העסקים הגרמני מייקל הרצוג, שרצה לרכוש מתקני הנזלת גז צפים ולהקימם לאורך חופי ישראל. החוקרים סבורים כי בר יוסף נהג לטוס במטוסים פרטיים השייכים להרצוג, וכך גם רעייתו ובנו, וכי הוא לן על חשבונו של איש העסקים בבתי מלון יוקרתיים, סעד במסעדות פאר וקיבל מתנות יקרות ערך כאשר עדיין מילא תפקיד בכיר במל"ל. ‏[4]

חוקרי המשטרה חושדים כי אחת מטובות ההנאה של הרצוג לבר יוסף מערבת את בתו, הילה פוגל, ד"ר לנוירופיזיולוגיה, שהקימה את הסטארט־אפ NIBS NeuroScienc Technologies. בתחילת שנת 2015 קיבל הסטארט-אפ של פוגל השקעה של 700 אלף יורו (כ-3 מיליון שקל) מחברת eMGR בבעלותו של הרצוג, בתמורה לשליש ממניות החברה. באמצע נובמבר עוכבה פוגל לחקירה, שבסיומה שוחררה לביתה בתנאים מגבילים. ‏[6]

על פי דיווח בעיתון "בילד", הרצוג הועמד לדין ב–2013 יחד עם שני גרמנים נוספים בפרשת הונאה בהיקף של מאה מיליון אירו. הפרשה, כונתה "המותחן הכלכלי המשוגע ביותר בברלין". בין השמות שהיו אמורים להגיע כעדי הגנה נכללו ביל קלינטון וג'ורג' בוש האב. כשעומת בעבר עם הטענות נגדו בדבר הקשר עם בר יוסף אמר הרצוג כי לא העניק לו טובות הנאה, וכי התיק נגדו בגרמניה נסגר. ‏[4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הותר לפרסום: המשנה לראש מל"ל לשעבר נחקר בחשד לקשר פסול למשק הגז, ליאור גוטמן, כלכליסט, 17.11.2016
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 ליאור גוטמן, לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל, כלכליסט, 20.11.2016
  3. ^ 3.0 3.1 רביב דרוקר, סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה נענע-10, 07.11.2016
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 יניב קובוביץ, אבריאל בר יוסף, לשעבר המשנה לראש המל"ל, הוא הבכיר החשוד בעבירות שוחד, הארץ, 17.11.2016
  5. ^ 5.0 5.1 בכיר לשעבר במל"ל חשוד בקבלת שוחד - היועמ"ש התנגד בעבר לקידומו נענע 10, 15/11/2016
  6. ^ יסמין גואטה, רותי לוי, החשד: 700 אלף יורו לסטארט-אפ שהקימה הבת של המשנה לראש המל"ל - תמורת קידום עסקי הגז, דה מרקר, 19.11.2016